“רפאים”– חכם מדויק וזמין

מאת: אמיר בר שלום. אחת הבעיות הרציניות שעימן מתמודדים כוחות החי”ר במלחמות האחרונות היא קטלניות. בהשוואה לשיריון, תותחנים והטילים המתקדמים, קטלניות החי”ר תמיד הייתה בעיה. כלומר, לרשותו לא עמדו מספיק אמצעים אפקטיביים כדי לנטרל את האיום שעימו הוא מתמודד. במהלך השנים הוספו לכוחות החי”ר המתמרנים עשרות אמצעים, בהם טיל הלאו, האר פי ג’י, הררנ”ט ומטול אם 203. כולם באו לכפר על החיסרון בקטלניות. הכלים האלה אמנם הוסיפו מעט ליכולת האפקטיווית של החי”ר, אבל עדיין הציבו אותו בעמדת חסר לעומת הכוחות המתמרנים האחרים. הרמטכ”ל הנוכחי גבי אשכנזי – חי”רניק גאה…- החליט מיד עם כניסתו לתפקיד לטפל בבעיה הזו שצצה לא אחת בקרבות שניהל צה”ל במלחמת לבנון השנייה. זו הסיבה שהכוחות נזקקו לא אחת לסיוע ארטילרי או מסוקי קרב כדי להתגבר על איומים בשטח אורבאני.
אל”מ דידי בן יואש, מנתח במאמרו באתר “מה טוב”–אתר הבית של חברת מה טוב להטמעת טכנולוגיות, את התכנית הגרנדיוזית ביותר שנהגתה עד כה לשיפור חייל החי”ר, ה FCS -Future Combat Systems.
תכנית שבה אמור היה צבא היבשה האמריקני לעבור שינוי מהיסוד שבסופו יהיה חייל החי”ר חלק ממערכת שלמה של איסוף מודיעין, העברתו, הפעלת אמצעי אש מתקדמים, וכמובן קטלני יותר:
“קטלניות הכח המשימתי תאפשר השמדת כל אויב, בטווחים העולים בהרבה על טווחי האש שלו, וזאת על ידי שימוש מושכל ברשת המידע והאש המרכזית תוך ניצול יכולות האש בקו ראייה, מעֵבֶר לגבעה והעקיפה. כמו כן יוכל הכוח לנצל משאבי עוצמת אש חיצונית תוך גישה ישירה אל מקורותיה. יכולת השמדת מטרות בקו הראייה בתנועה בטווחים של עד 2 ק”מ. יכולת השמדת טנק T-72M1 בכל טווח היתקלות. יכולת השמדת מטרות מעבר לגבעה מעמדה סטטית בטווחים 12 – 16 ק”מ ובתנועה בטווחים 2 – 8 ק”מ. יכולת השמדת מטרות מדויקת בשטח בנוי מקומת המרתף ועד קומה 14. יכולת להציב שדה מוקשים שאפשר לחמשו ולנטרלו מרחוק.”
בדיוק לנישה הזו שהולכת וצומחת בצה”ל בפרט ובצבאות בעולם בכלל, נכנסה חברת תעש. כמי שחרתה על דגלה את הסיסמא, חכם ומדויק, מציגה תעש כיום פתרונות חכמים ומדויקים לאמצעי לחימה שעד כה נחשבו לסטטיסטים בלבד, בהקשר של אחוזי דיוק. בנישת חייל החי”ר מציגה בימים אלה תעש את מערכת הרפאים, רימון רב תכליתי מדויק שנורה ממטול M-203, שמורכב על רובי הסער הסטנדרטים של מערך החי”ר בצה”ל, ה M-16 והתבור.
“ה M-203 שכולנו הכרנו משנות השמונים ואילך, הפך להיות לא אפקטיווי”, מספר משה אלרט, מפקד גדוד במילואים, חבר בפרויקט הפיתוח והטמעת מערכת רפאים. “עם הזמן, בשל אחוזי דיוק נמוכים מאד, במיוחד של פצצת הנפיץ, מפקדי המחלקות הפסיקו להשתמש באמצעי הזה. השימוש היה בעיקר בפצצת התאורה, וגם היא ברבות הזמן הפכה ללא רלוונטית, כך שמערך החי”ר איבד אמצעי חשוב, בעיקר בגלל סרבול הפעלה ואחוזי דיוק נמוכים. מעבר לכך, בחקר ביצועים שאנחנו ביצענו במהלך העבודה על “רפאים”, התברר לנו שגם אחרי טיפול נקודתי של קצח”ר באימון ירי מטול M-203, אחוזי הדיוק לא עלו”.

כלומר שניגשתם לפתח את מטול ה M-203 החדש התמקדתם קודם כל באחוזי הפגיעה שלו, בחלק בעיה כוללת של קטלניות החי”ר?
“קודם ניסינו להבין איפה הבעיה”, מספר אלוף משנה במילואים יואלי אור, מהיועצים המלווים את הפרויקט.
“כאשר אתה צריך תוך כדי קרב, להתחיל לעשות חישובים, ולירות דרך כוונת שהיא לא ידידותית למשתמש מצד אחד, ולא מדויקת מצד שני, התוצאה שאתה מקבל היא כלי לא רלוונטי. לי כמפקד היו הרבה מקרים שבמקום לירות פצצת תאורה, נורתה בטעות פצצת נפיץ. למה? משום שקשה מאד היה להבחין בין הפצצות בלילה בלחץ של קרב, לכל מטוליסט של M-203, היו כמה סוגי פצצות נפיץ, נפיץ מנתר, נפיץ מארבים, ולחייל היה קשה מאד בלילה חשוך אחרי הליכה לשלוף באופן מהיר את הפצצה הנכונה. זו רק דוגמא אחת לחוסר אפקטיוויות. מעבר לכך הדיוק היה בעייתי מאד. לכן, בשלב הראשון החלטנו לטפל בעניין הדיוק”.
בדיוק כפי שעשתה תעש עם פצצת המרגמה המדויקת 120 מ”מ, גם במערכת הרפאים שולבה בקרת אש ייחודית, על המטול עצמו נבנה למעשה מחשב ירי המכיל בתוכו מד טווח לייזר. מפעיל המטול,מביט לעבר המטרה, מודד את המרחק ויורה את הפצצה. תוך כדי מעוף מקבלת הפצצה את נתוני המטרה ממחשב הירי שנמצא על המטול עצמו. מעבר לכך, הפצצות היום אחידות, וורסטיליות.כלומר אותה פצצה היא גם נפיץ נגד עמדות מבוטנות, רסיקת אוויר נגד חיר מחופר או לירי תלול מסלול מעבר לגבעה, חודרת מבנים (טנדאם) ללחימה בשטח. אחת התכונות של הפצצה היא יכול השמדה עצמית. כלומר אם הפצצה אינה מתפוצצת מכל סיבה שהיא, יש לה יכולת השמדה עצמית. לכך יש שני יתרונות, ראשית היא לא תסכן את הכוחות המסתערים מיד אחרי הירי, ושנית היא תמנע היפגעות של אוכלוסייה תמימה שמגיע לאזור בתום הלחימה ( כפי שקרה בלבנון אחרי המלחמה האחרונה בשל השימוש שעשה צה”ל בפצצות מצרר).
“למעשה טיפלנו גם בפצצה וגם במערכת הירי של החייל”, מספר משה אלרט. “מיקסמנו את יכולות הפצצה גם מבחינת הקטלניות שלה וגם מבחינת הדיוק שלה, ובנוסף הפכנו את מערכת הירי של החייל לידידותית מאד.ממש כמו משחק מחשב, היורה מודד את המרחק בלחיצת כפתור, בוחר את סוג הפיצוץ שהוא רוצה ( באוויר, עם הפגיעה, השהייה של מספר שניות או חודר קירות, ואז יורה. הכל תוך שניות והכי חשוב הפצצה אחידה. מנענו את הבלבול שהיה בעבר, כיום כל פצצה מכילה את כל התכונות”.
“בפועל, לקחנו מערכת ירי של טנק, והתאמנו אותה לחיל החי”ר”, מוסיף יואלי אור. “לאפקט שנוצר יש משמעות כפולה. אם פעם החייל היה צריך לירות שלוש פצצות ויותר כידי לפגוע במטרה, היום הוא עושה זאת בפצצה ראשונה. קיצרנו בכך את הזנב הלוגיסטי, החייל יורה פחות,פוגע יותר ולכן צורך פחות תחמושת. אני אתן לך עוד דוגמא לשינוי שעשינו, הזזנו את ראש הנפץ למקום אחר, כך שהפיצוץ מכסה 360 מעלות. הגברנו את האפקטיביות של הכלי הזה, בכך שהפכנו אותו למדויק וקטלני “.

כיום יש בצה”ל עשרות אלפי מטולים שנמצאים בשימוש חיילי החי”ר בסדיר ובמילואים, האם התחמושת הזו תתאים להם, או שצריך להחליף את כל המטולים?
“ממש לא. צריך להרכיב על כולם את מערכת בקרת האש, מעבר לכך לא צריך שום שינוי. המערכת החדשה יכולה לירות גם את התחמושת הישנה בדיוק טוב יחסית למה שקיים כיום אולם ללא יכולת הפגיעה המדויקת של “רפאים”, אבל עדיין לא צריך השמיד או למכור את המלאי שכבר נמצא בידי צה”ל.  אני יכול לומר לך, כיום יש בכל כיתה שני מטולי M-203, תחבר את זה עם יכולת הדיוק ותבין איך אנחנו מגבירים באמצעי פשוט את קטלניות הכוח. העברנו את המערכת הזו למספר יחידות מיוחדות בצה”ל והתגובות היו מדהימות. בנוסף לכך יצרנו פצצת אימון מתקדמת, זולה מאד שמאפשרת לחייל אימון ירי שמדמה רעש ורתע בדיוק כמו פצצה רגילה. וכל זה ברבע מחיר של פצצה רגילה”.
וידוי אישי. מיד בסיום הפגישה במשרדי תעש נלקחתי לחצר האחורית, שם הוצגה לי יכולת המערכת. אמנם ללא ירי חי, אבל בהחלט ניתן היה להתרשם, ראשית מהקלות שבה מופעלת המערכת ושנית מרמת הנוחות שלה. עמידת המוצא של החייל נשארת כפי שהיא, במקום לירות בנשק עצמו הוא מפעיל את מערכת המטול, ובמידת הצורך עובר מיד לשימוש בנשק, במרה של היתקלות קרובה. מערכת בקרת האש שנמצאת על הרובה במקום הכוונת, מציגה על מסך קטן את כל הנתונים, והמעבר בין מסכים נעשה במהירות בלחיצת אצבע. כך למשל,ניסיתי כיוונתי על אובייקט, ביצעתי מדידת מרחק, ותוך עשירית השנייה קיבלתי את הטווח. מכאן, בלחיצת כפתור בחרתי את סוג הפיצוץ, במקרה הזה רסיק אוויר, ותוך עשר שניות נוספות כבר יכולתי לירות. ללא ספק שינוי משמעותי למי שירה לפני עשרים שנה את פצצת המטול האחרונה שלו, בעזרת כוונות ברזל שהצריכו בגרות של חמש יחידות במתמטיקה כדי להתקרב למטרה….