מאת: אמיר בר שלום. באופן מקרי לחלוטין, אבל מצער מאד בסמיכותו שחרר משרד הביטחון פרטים חדשים על תהליך ההצטיידות של צה”ל ברכבים לא מאויישים. אחד הפיתוחים שהוצג, היה טרקטור לא מאויש לפירוק מוקשים, יממה אחרי שחייל צה”ל, טוראי רועי אלפי ז”ל, נהרג מפיצוץ מוקש ברמת הגולן.
הכלי שהוצג מפותח על ידי התעשייה האווירית במטרה להתמודד עם זירות מטענים. הטרקטורון, עדיין ללא שם, הוא כלי מתקדם, שמשלב יכולות תנועה אוטונומיות עם יכולות טיפול אוטונומי במטענים:חשיפת מטענים טמונים באדמה, חפירה והובלתם למקום בטוח.
“תחום כלי הרכב הבלתי מאוישים (כרב”מ) מהווה, ללא ספק, תחום מבטיח ובעל פוטנציאל בעולם היבשה” אומר סא”ל גבי, ראש ענף רובוטיקה במפא”ת , משרד הבטחון.
“בדומה למהפכה שחוללו בשנים האחרונות כלי הטיס הבלתי מאוישים, הכלים הרובוטיים היבשתיים עשויים להוביל מהפכה של ממש ביבשה: הגברת היעילות המבצעית, הרחבת היכולות המבצעיות של כוחות היבשה, והקטנת הסיכון לכוחות החי”ר והיבשה”.
כיום, בעקבות ההצלחה בהפעלת מל”טים בחילות אוויר שונים, נכנסו התעשיות הביטחוניות הישראליות לתחום כלים בלתי מאוישים לצבא היבשה. אלביט והתעשייה האווירית הקימו במשותף את חברת ג’יניוס (G-NIUS) , שבנתה את הרכב הבלתי מאויש הראשון לצה”ל. הרכב, “גרדיום”, נכנס לשירות מבצעי בצה”ל במהלך 2008. ה’גרדיום’ – “ערוץ מהיר” בשמו הצה”לי, מבוסס על פלטפורמת טום-קאר, במשקל 1500 ק”ג. הוא יועד להשתתף בפתיחת צירים, איתור מטענים, חקירת מרחב גדר גבול והתרעה על קרעים או פגיעה בגדר עצמה. הוא מצויד במערכות תצפית יום ולילה של 360 מעלות, מצלמות נהיגה ליום וללילה ומערכות תקשורת, בקרה וניווט מתקדמות, נוסף למערכת כריזה, מעקב ומכ”ם.
כיום נמצא ה’גרדיום’ ברמת הגולן ורצועת עזה. באוגדת עזה נמצא הרכב תחת אחריותו של גדוד האיסוף הקרבי, ועד למבצע “עמוד ענן”, הוא נשא בעיקר הנטל לאורך הגדרות מחשש לירי צלפים ומטענים לעבר כלים מאוישים.
כך תיארה את עבודת ה”גרדיום” מפעילה באוגדת עזה, בראיון לאתר זרוע היבשה. “לנו יש את נקודת התצפית הטובה ביותר על הציר הזה. אנחנו ניידים ויכולים לזוז ממקום למקום וכך לאתר הפרעות בגדר. לתצפיתניות שעובדות בחמ”ל יש שטח מת מסוים שהן לא יכולות לראות, ולכן אם יש בו איזה איום או קפל-קרקע אנחנו היחידות שיכולות לזהות אותו. אנחנו נחוצים מבצעית מכל הבחינות”.
בשנת 2009, כשנה אחרי הפיכתו של ה’גרדיום’ למבצעי, הוחלט להתקשר עם חברת ג’יניוס לפיתוח דור הכרב”מ הבא. הדרישות המבצעיות שהוגדרו לחברה היו: יכולת נשיאת מטען גדול וכבד יותר מהגרדיום, במטרה להתקין עליו כמות מטע”דים גדולה יותר כדי להגדיל את יכולת ההתמצאות הסביבתית, ההתנהלות האוטונומית וקבלת ההחלטות העצמית. הרעיון המבצעי הבסיסי היה להפוך את הכרב”מ החדש לכלי תומך לחימה, לעומת הגרדיום, המשמש בעיקר למשימות אבטחה.
לאחר שלוש שנות פיתוח הוצג אב הטיפוס של הכלי החדש שבינתיים מכונה ‘שותף נאמן’. לעומת הדור הראשון, ‘שותף נאמן’ נוסע על צירים שהוזנו למערכת מראש. בנוסף, הוא יודע לנוע באופן אוטונומי על כל השבילים המצוינים במפה. כיצד זה עובד? מזינים מראש לכלי הרכב את כל מערכת הצירים באזור מסוים. המפעיל יכול להצביע על נקודה מסוימת במפה, והרכב יגיע אליה באופן עצמאי, תוך כדי התמודדות ועקיפה של מכשולים, שהוא פוגש בדרך. היכולת האוטונומית שפותחה על בסיס הרכב הזה ניתנת ליישום או ניוד גם לפלטפורמות נוספות גדולות או קטנות יותר. החזון המבצעי הוא שבעתיד ניתן יהיה לשלוח, בראש כל שיירה כלי רכב אוטונומיים, שיעבירו מודיעין חזותי ואלקטרוני אחורה, ובנוסף ידעו להתמודד עם מכשולים ומטענים.
לצד פיתוחים אלה של משימות תצפית ואבטחה, מפותחות בימים אלה גם מערכות ירי מופעלות מרחוק. במתאר המבצעי הימי כבר מופעלות מערכות דומות על גבי ספינות ה”פרוטקטור” המופעל על ידי חיל הים. הפרוטקטור מתוצרת “רפאל” מצוייד במקלע 0.5, מופעל מרחוק. חברת ג’יניוס מציגה באתר החברה שני סוגי פלטפורמות המבוססות על הנעת זחל. ה-AVANTGUARD MK I הוא רכב זחלילי המיועד לנוע בתנאי שטח קשים ולסייע לכוחות החי”ר בפתיחת תאי שטח רוויי אויבים ומטענים. הרכב יכול לשאת עליו מערכות תצפית יום ולילה, מערכות נשק נשלטות (מקלעים, אמל”ח לניטרול מטענים ופתיחת צירים), מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות מכ”מ. על פי החברה, צה”ל כבר ניסה את הפלטפורמה הזאת בכמה מתארי לחימה. במשרד הביטחון בוחנים בימים אלה דווקא את הדגם הגדול יותר של המערכת, המבוססת על נגמ”ש M 113 שנמצא בשירות צה”ל כבר עשרות שנים. בניסויים המשותפים למשרד הביטחון ולחברת ג’יניוס, הופעל הנגמ”ש בשלט רחוק כשהוא נע בין מכשולים במהירות גדולה. ההערכה היא כי בצה”ל מנסים להוזיל את המערכת ולכן מבוצע הניסוי על פלטפורמה קיימת.
בכנס סדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב, שנערך לפני חודש וחצי הציג סא”ל גבי, ראש ענף רובוטיקה במפא”ת את התפיסה המבצעית בשילוב הכלים הבלתי מאויישים בצבא היבשה, כאשר זה הופך להיות דיגיטלי ורווי מערכות שליטה ובקרה.
“המערכות שלנו פועלות במשולב עם מערכות אמצעי לחימה קיימות, במטרה להגביר את היכולת המבצעית של כוחותינו, ולאפשר השגת עליונות יבשתית לצה”ל. אחת מהמגמות היא למשל פתיחת צירים מאוימים, מאוד טבעי שזה יעשה כמה שיותר על ידי מערכות בלתי מאוישות. הכרב”מים מסוגלים גם לתצפת מנקודות קדמיות ומסוכנות יותר, ולמשוך אליהם אש כחלק מטקטיקה. בתרחישי לחימה אורבאנית, אליהם נאלץ צה”ל להסתגל יותר ויותר, יש לכרב”מים תפקיד בלתי מבוטל. “הרובוטים” הולכים לעתים לפני הכוחות, פותחים צירים מאתגרים כמו סמטאות צרות ומסייעים גם בהיבט הלוגיסטי. רובוט יכול לסייע לחייל לשאת את המשא שלו, כך שבהיקלעו לקרב יוכל להגיב כמו שצריך”.
