מאת: אמיר בר שלום.
אלה הם לא ימים קלים לחיל הים הישראלי. בתכנית החומש הקרובה של צה”ל נדחק חיל הים לתחתית הרשימה בכל הקשור להצטיידות עתידית. חוזה העתק לרכישת שלוש צוללות מדגם “דולפין” מגרמניה, “גמר” למעשה לחיל הים את תקציב ההצטיידות לשנים הקרובות. מפקד חיל הים הנוכחי, האלוף רם רוטברג, איש שייטת 13 בעברו, השתדל בראיונות שהעניק לתקשורת בראש השנה האחרון שלא להתייחס לכך והסתפק בשורה הלאקונית של “חיל הים ידע, יודע וידע להתמודד עם כל האתגרים הביטחוניים הניצבים בפניו”.
לכן, ההודעה של משרד הביטחון והתעשייה האווירית בסוף חודש ספטמבר על רכישת שלוש ספינות סיור מדגם “סופר דבורה סימן 3” לחיל הים, היא בהחלט בבחינת בשורה מעבר לתוספת הכוח המשמעותית לפלגות הסיור של החיל.
“אין ספק שמבחינת סל היכולות
שה-“סופר דבורה סימן 3″ מציעה, מדובר בכלי ייחודי”, אומר ניצן שקד מנהל מפעל רמת”א בראיון מיוחד לניו טק. שקד, תת אלוף במילואים, היה בעבר ראש מספן ציוד בחיל הים. “ספינות מקבילות בנפח של 80 טון אינן מתקרבות למעטפת הביצועים של ה-“סופר דבורה סימן 3″. מהירות של 45 קשר היא יכולת שמאפשרת לספינה להתמודד עם כלי שייט קטנים ומהירים שההתמודדות עימם בים פתוח מאתגרת מאד. המבנה הייחודי של הספינה מאפשר לה להגיע למצב של גלישה, כך שככל שהחיכוך של הספינה עם המים קטן, המהירות עולה ובזה יתרונה. אם נביט על הסביבה הקרובה שבה פועל חיל הים, בין אם זה בצפון מול לבנון ובין אם זה בדרום מול רצועת עזה, הרי שאנחנו יכולים להבין מיד את היתרונות שהספינה הזאת מביאה עימה. זמני התגובה שבהם חיל הים פועל הם קטנים מאד. חדירה מאיזור סיני מכיוון רצועת עזה דרך הים, זה עשרות מטרים, טווח אפס במונחי לוחמה ימית ולכן חיל הים חייב להחזיק יכולות מתקדמות מאד כדי להתמודד עם איום כזה”.
ה-“סופר דבורה סימן 3”, כוללת מערכת הנעה המאפשרת תמרונים חדים ומהירים המותאמים למגוון איומים מודרניים, כמו למשל סירות מרוץ קטנות בהן עושים שימוש ארגוני טרור, במיוחד אלה הפעילים באזור הים האדום וקרן אפריקה. ה-“סופר דבורה סימן 3”, מצוידת במגוון יכולות לחימה, יכולות גילוי, התקפה והגנה. ה-“סופר דבורה סימן 3″, נחשבת לכלי שייט מהמתקדמים ביותר בעולם, בקטגוריית כלי שייט קטנים לתקיפה (Fast attack craft) בשל שילוב היכולות שבה: מהירות גבוהה, מערכות גילוי ניווט וקשר (גנ”ק) מתקדמות ואמצעים לירי מדויק. מערכות הנשק שלה כוללות: תותחי 20 מ”מ OERLIKON, תותח טייפון 25 מ”מ בעל קצב ירי של 200 פגזים בדקה ושני מקלעי מאג 7.62 מ”מ.
ספינות הדבורה הראשונות סופקו לחיל הים בסוף שנות ה-80. הספינות הראשונות יועדו לפלגת הסיור הצפונית שפועלת מול לבנון. באמצע שנות ה-90 פותחה ה”סופר דבורה” ובתחילת שנות
ה-2000 עם פיתוחה של הדבורה סימן 3, רכש חיל הים מספר ספינות לפלגה הדרומית, זו הפועלת מול חופי עזה. ספינות הדבורה של רמת”א וה”שלדג” של מספנות ישראל החליפו במהלך השנים את ספינות הדבור הותיקות שהתקשו להתמודד עם הדרישות המבצעיות החדשות. שלוש הספינות החדשות שיסופקו לחיל הים בתחילת 2015, אמורות להחליף את הדבורה סימן 1 הותיקה בפלגת הסיור הצפונית של חיל הים.
לדבורה תכונות מבצעיות המקנות לה עליונות ימית בזירת לחימה קרובת חוף, שהפכה בשנים האחרונות לאחד האיומים העיקריים של ארגוני טרור. היכולת המבצעית המגוונת שלה בנשיאת חימוש ואמצעי מעקב מתקדמים, הוכחו בפעילות מבצעית שוטפת של חיל הים הישראלי ובציים בעולם. כיום מפעילים חילות הים של הודו, סרי לנקה ומספר מדינות ביבשת אפריקה ספינות מדגם “סופר דבורה סימן 3″.
בתעשייה האווירית אומרים כי בישראל קיים ידע רב בכל הקשור לבניית כלי לחימה ימיים, ולנוכח המצוקות התקציביות של מערכת הביטחון, לא צריך לחפש אותם בחו”ל. תכנית הרכישה העתידית של חיל הים מתמקדת בספינות שטח חדשות שאמורות להגן על ה”מים הכלכליים” של ישראל, ובמילים אחרות, כל אסדות הגז שהולכות ומתרבות בים התיכון. חיל הים שנדרש בהחלטת ממשלה לספק הגנה על אסדות הגז, חייב להצטייד לשם כך בספינות שטח חדשות. אחרי עבודת מטה שהחלה עוד בתקופת מפקד חיל הים הקודם, האלוף אליעזר “צ’ייני” מרום, הוחלט להצטייד בספינות
הסיור/שטח החדשות. הספינות אמורות להגן על סביבתן הקרובה של האסדות במניעת התקרבות של כלי שיט חשודים וכן לשמש בסיס צף לשם שימור יכולת שיגור טילים כנגד טילי חוף ים מתקדמים הנמצאים בידי סוריה. על פי פרסומים בארצות הברית, תקפה ישראל בשנה האחרונה מספר מצבורים של טילים כאלה מסוג “יאחונט”, טילים שהיו אמורים להגיע ליד חיזבאללה. טילי ה”יאחונט” מתוצרת רוסית/הודית נחשבים למתקדמים מסוגם בעולם בשל יכולת הטיסה הנמוכה שלהם , צמוד מאד לקו המים, ויכולת ההתגברות על אמצעי שיבוש. על פי התכנון של חיל הים אמורות הספינות החדשות לשאת טילי “ברק 8” – טיל נגד טילים מתוצרת התעשייה האווירית, ובכך למנוע פגיעה מרחוק באסדות הקידוח.
“במבט לעתיד אני חושב שה”סופר דבורה סימן 3”, תוכל לקחת חלק פעיל בהגנת המים הכלכליים באזורים הקרובים לחוף, אומר שקד. “כבר היום ספינות כאלה מאבטחות חלק מאסדות הקידוח הקרובות לחוף של מדינת ישראל. עבור חלק מהאיומים, ניתן להפעיל ספינות דבורה להגנת אסדות או מתקני קידוח גם בטווחים של 15-20 מייל מהחוף. זה אמנם לא נותן פתרון לכלל האיומים, אבל בכל הקשור לאבטחה מפני חדירת כלי שיט מהירים, יש כאן פתרון מבצעי מצויין. שילובן של הדבורות עם פעילות סטילים וספינות מסוג OPV ייתן מענה כולל לכלל האיומים ולכל שטח המים הכלכליים”.
ישראל בוחנת כאמור בימים אלה מספר הצעות לבניית ספינות המשמר החדשות. בין המתמודדות, מספנות מגרמניה, דרום קוריאה וארצות הברית. הנציגה הישראלית היחידה היא חברת “מספנות ישראל” מחיפה שבנתה עד היום את כל ספינות הטילים וספינות ה”שלדג” לחיל הים. מפעל רמת”א הממוקם בבאר שבע אינו יכול לבנות ספינות בגודל כזה לבדו, אבל ביצירת קונסורציום עם “מספנות ישראל”, הדבר בהחלט אפשרי. יש
להדגיש כי הדברים האלה נכתבים עוד לפני שנפלה ההחלטה על זהות היצרן. בממשלה אגב, עדיין דנים על המקור התקציבי שממנו יממנו את רכישת הספינות, אחד הפתרונות הנבחנים הוא הקצאה מיוחדת מתוך תגמולי הגז.
“לדעתי, בניית ספינות קרב חייבת להישאר בידיים ישראליות. הוכח בעבר ובהווה שיש כאן ידע ויכולת”, אומר ניצן שקד. “ברור לי שחיל הים בוחן שיתוף פעולה של תע”א ומספנות ישראל בעניין ספינות המשמר החדשות. מאחר ומדובר בתקציב במטבע מקומי, שקל, הרי שיש פה גם אינטרס לאומי, לשמר יכולות ולספק מקומות עבודה בתוך ישראל ובוודאי באיזור הדרום. מפעל רמת”א יכול לבנות חלקים מהספינות שיורכבו בסופו של דבר במספנה הגדולה של “מספנות ישראל” בחיפה. מעבר לאיכות המוצר אני רואה חשיבות עליונה בשיקול של עידוד הכלכלה המקומית”.
