בדרך כלל אני כותב על המתרחש בעולם היין הישראלי וסביבו, אבל מעניין לשמוע מה דעתם של מומחי יין מחו”ל על היין שלנו. לאחרונה הייתה לי הזדמנות לשמוע את דעתו של אחד מהם.
כריסטוף תומס מנהל הייצוא של יקב ג’וזף דרוהין מבורגנדי, היקב הנודע מצרפת, המתמחה בעיקר ביינות איכות, ביקר בארץ כאורח חברת ישרקו, מהחברות המובילות בשוק היין והמזון בישראל, העוסקת בשיווק והפצת מותגים שונים מהארץ והעולם.
יקב ג’וזף דרוהין נמצא בבעלות משפחת דרוהין, כבר דור רביעי ובקרוב יעבור לשליטת הדור החמישי ובכך גם יהפוך לאחד מיקבי האיכות המשפחתיים היציבים בעולם.
מתברר שבשנים האחרונות יקב דרוהין ואזור בורגנדי נאלצו להתמודד עם אתגרים לא פשוטים של פגעי מזג האוויר. ב-3 עונות הבציר האחרונות היו שם סופות ברד חזקות, שפגעו קשות ביקב ובייצור ולמעשה, הבציר האחרון של 2013 היה הקטן ביותר מזה 50 השנים האחרונות ביקב.
כריסטוף תומס, מנהל הייצוא של מותג היקב המוביל בצרפת משווק את היינות ל-104 מדינות ברחבי העולם. סך מכירותיו מגיע לכ-300,000 קרטון בשנה, ובהם 135 סוגים שונים של יין. הוא הגיע לישראל בכדי להשיק מחדש את היקב בארץ, לאחר מספר חודשים של היעדרות מהמדפים וזו הייתה הזדמנות לשמוע ממנו מספר תשובות מסקרנות לשאלות שונות שהעלתי בפניו.
מעניין היה לשמוע את דעתו של משווק יין מחו”ל שניראה שאינו מכיר כל כך את יינות ישראל, על יינות ישראל ויוצריו.
ספר לי קצת על היקב, מתי נוסד ומה הם הזנים העיקריים של הענבים מהם מיוצר היין.
היקב נוסד ב-1880 ע”י ג’וזף דרוהין, ועד היום הוא בבעלות משפחתית. כל ארבעת האחים לבית דורהין (אחות אחת) עובדים ביקב בתפקידים שונים.
הזנים העיקריים מהם מייצרים יינות ביקב הם: שרדונה, פינו נואר, גאמה ואליגוטה.
כמה בקבוקים עושים בשנה ביקב?
היקב מייצר 3.6 מיליון בקבוקים בשנה.
איך עושים יינות איכותיים במשך כל כך הרבה שנים? מה הסוד שלכם? ובעצם מה הופך יין לאיכותי?
בבורגון מה שחשוב זה הטרואר, אז דבר ראשון אם יש לך כרמים באזורים טובים, האקלים טוב, ואתה מתייחס לכרמים בצורה הראויה, הכרם יניב לך ענבים טובים. אני תמיד אומר שיין זה כמו ציור, ואם שומרים על חומרי הגלם וטכניקה טובים, האדם שמייצר הוא רק החתימה בסוף. חומרי הגלם ותהליך הייצור הם החלק החשוב בתהליך. הידע של הכנת יינות עובר מאב לבנו, חשוב שמסורת תשמר ושגם אם עושים שינויים, שיתאימו לזמן ויהוו שינוי קטן מאוד בכל התהליך. כך שומרים על מסורת ייצור יינות איכותיים.
מה חשבת על יינות ישראל ותעשיית היין בארץ לפני שהגעת הנה?
וואו… כמעט 15 שנה שאני מגיע לישראל. תמיד היינות היו ברקע. כמובן שיש את השמות הגדולים כמו רמת הגולן, כרמל ודלתון, ולאחרונה מתחילים לראות יותר יינות בוטיק, מה שמראה על התפתחות התעשייה.
מה אתה חושב על יינות יקבי ישראל?
היינות האדומים מאוד עשירים בגלל האקלים שנותן לענבים להתפתח טוב. לא טעמתי הרבה יינות אבל חשוב שהיינות הישראלים ייצמדו למסורת הישראלית ולא ינסו להיות יינות אחרים. אנשים רוצים מקוריות ולא העתקות. זאת תעשייה אנושית, רק האדם יכול לספר את הסיפור של היין ולא הענב או הבלנד שיצרו סיפור אחר ממה שהאדם מספר. אני לא טועם יינות כמבקרי יינות שעושים זאת לעיתים קרובות, לכן קשה לי להביע את דעתי על התפתחות התעשייה. אני מניח שהיינות הישראלים, מתאימים לטעם הישראלי. היינות מתפתחים יחד עם החך שלומד עוד ועוד על העולם.
האם שמעת על יינות כשרים שעושים בארץ? מה אתה יודע על יינות כשרים?
או. כן… הסיבה שאנחנו לא עושים יינות כשרים ביקב שלנו היא בגלל הסרבול.
אנחנו עושים יינות כי אנחנו אוהבים לקיים את ההיסטוריה של עשיית יין ולא מאמינים בתוויות. לדוגמה אנחנו עושים יינות אורגנים אבל על התווית זה לא מצוין. יש לנו מסורת שאנחנו פועלים על פיה ומחויבים להמשיך לפעול ולא לשנות כלום. בנוגע להכנת יינות כשרים, אני יודע שהם חייבים להיעשות ע”י צוות יהודי בלבד ואף אחד לא יכול להתקרב לפס הייצור עד אשר היין מבוקבק ופקוק.
שאלתי שאלה זו מפני שבהרבה מקרים שמעתי אנשי חו”ל הבטוחים שבישראל עושים רק יינות כשרים והם נוטים לשייכם ליינות ברמה לא גבוהה. האורח היה דווקא זהיר בתשובתו…
האם יש לך הצעות ליקבים הישראלים כיצד לייצר עוד יינות איכותיים יותר?
זו שאלה קשה כי בעצם אתה אולי מתכוון שאין יינות איכותיים בישראל? זה קשור במסורת שנבנית עם השנים. האיכות של היין נבנית מהזמן וממה שאנשים נהנים ממנו. לפעמים ליהנות מהיין זה לא ליהנות מהיין עצמו אלה מהסטטוס של שתיית היין. בצרפת אין רק יינות איכותיים אלא המון סוגי יינות שמתאימים להמון סוגי אנשים ולמה שהם מחפשים. יינות באיכויות ובטעמים שונים.
האם תוכל להציע איך להפוך את יינות ישראל ליותר מוכרים בעולם? מה עושים בשביל זה?
אני מאמין שכדי לגרום לאנשים להבין את האיכות של יין ישראלי צריך לארגן טעימת יינות עם עיתונאים, סומלייה, בלוגרים של יין, יבואני יין וכמובן גם טעימת לקוחות. גם ב’אנטרי לבל’ שרוצים למכור אתה לא רוצה להיכנס לקרב על מי יהיה היין הזול ביותר, לכן עיתונאים וסומלייה יוכלו להפיץ את המידע על היינות הישראלים בקרב קוראיהם ולקוחות יוכלו להכיר את היינות טוב יותר. יין זה לא רק ‘לייבל’, זו הזדמנות לתת לאנשים להכיר את החתימה את האזור ולהרגיש את האיכות של היין שעליו מדברים.
מה לדעתך השוני בין יינות ישראלים ליינות הצרפתיים?
אולי יש לכם מזג אויר יותר קבוע מצרפת. מזג האוויר הוא גורם חשוב מאוד בכרם. אנחנו מאוד תלויים במזג האוויר והוא מאוד משפיע על היינות. בנוסף יש לנו רגולטור שקובע איפה מותר לגדל ענבים ואיזה, ואיפה אסור גם אם האקלים באזור מתאים לזן. יש הרבה הבדלים אבל מזג האוויר והרגולציה הינם הקובעים העיקריים.
איזה זנים מתאימים במיוחד לגידול בישראל?
אתם צריכים לטעת זנים שמתאימים לאקלים חם כמו קברנה סוביניון, טמפרניו, סנזובז’ה ומרלו. אלה ענבים שצריכים חום בשביל לגדול ולהצליח. היינות הישראלים הם בסגנון צרפתי איטלקי בגלל קווים דומים של אקלים.
מסקנות מאיך שאנחנו נראים ע”י מומחה יין מחו”ל:
צריך הרבה זמן, סבלנות וניסיון עד שמיקבי ישראל ייצאו עוד יינות איכותיים ברמות גבוהות.
היחצ”נים חייבים לעבוד קשה בשיתוף עם היקבים כדי לדאוג להציג את היקבים ויינותיהם בחו”ל בצורה הנכונה והטובה ביותר, כדי שהיינות יימכרו יותר ברחבי העולם.
אני גם חושב שצריך גג משותף שיפקח על כל יקבי ישראל וידאג לפרסומם בחו”ל. כיום כל אחד עושה כחפצו.
ישראל פרקר, מהנדס מכירות ויישומים בחברת אלימק.
ישראל יזם, הקים ומפעיל בזמנו החופשי את אתר השער לעולם יינות ישראל
www.wines-israel.co.il
המתעדכן מדי יום
