גילוי נאות. עד היום לא יצא לי לחגוג את סוף השנה האזרחית, כריסמיס קוראים לזה, בחו”ל. לכן השנה החלטתי לעשות זאת לראשונה, דווקא במקום שאינו נחשב “קלאסי” לחגוג בו, סופיה בירת בולגריה. האמת תמיד רציתי להגיע לשם, לא ברור לי למה, אולי אלה הם שורשים רחוקים בבלקן שאמא שלי תמיד מציינת. אז כך, זה התחיל בלמצוא טיסה ישירה. בסוף השנה היה קשה מאד למצוא כזו, האופציה ההגיונית הייתה דרך טורקיש איירליינס ועצירה באיסטנבול. כבוגר אירועי המרמרה לא ממש התחשק לי לשמוע טורקית שוב, לכן אחרי חיפוש מדוקדק קיבלתי המלצה מחבר לבדוק ב-WIZZ AIR, חברת LOW COST הונגרית. מודה, אני לא סובל צ’רטרים ולא אוהב זול במיוחד. זה תמיד מפחיד אותי שהזול בסופו של דבר יקר. אבל… הופתעתי לטובה. אחרי שיטוט קצר באתר החברה בניתי לי דיל לא רע בכלל. טיסה ומלון חמישה כוכבים בלב סופיה בעלות של 2,300 ₪ לארבע לילות עם ארוחת בוקר. לזה עוד הוספתי 24 יורו, ונהג אסף אותי בשדה התעופה והחזיר אותי בתום החופשה. מופתעים, האמת גם אני, מאד. הכרטיס כלל מזוודה אחת במשקל של עד 32 ק”ג לבטן המטוס וכן קדימות בעלייה למטוס ובחירת מקום ישיבה בשורות הראשונות. אני מודה, עד לטיסה לסופיה לא הכרתי כלל את תרבות ה-LOW COST שהזכירה לי את ימי ראשון במהלך השירות הצבאי. נדחפים כדי למצוא מקום ישיבה, הרי מירושלים (אז ביתי) ועד באר שבע/קרית שמונה/רמת הגולן אפשר לישון המון…
כך גם ב-LOW COST, מי שלא שילם (כמוני 16 יורו לכיוון) על מקום שלא יתפלא אם ימצא עצמו ישן בין… תחליטו אתם.
הערה חשובה. WIZZ AIR ממריאים בזמן, תופעה נדירה בארצנו.
הנחיתה בסופיה הייתה טראומטית משהו, מינוס 17 מעלות עם סופת שלג שהשביתה את התנועה בעיר לכמה שעות. כשנחתנו עוד היו חלק מהרחובות סגורים, אם כי אני חייב לציין שהרחובות המרכזיים היו פתוחים כל העת, כאשר ניכר היה המאמץ לפנות אותם משלג.
שילוב של מזרח ומערב
סופיה בעיני היא שילוב מעניין של מזרח ומערב. הנהג שאסף אותי היה גאה מאד, אנחנו רק 5 שעות מאיסטנבול, אני חשבתי דווקא על המרחק מערבה, האם לא לשם מביטה בולגריה, החברה באיחוד האירופי שעדיין מתעקשת, ובצדק, שלא להמיר את המטבע המקומי ליורו, שמא תצנח בה רמת החיים.
במרכז סופיה ניכרת היטב ההשפעה הקומוניסטית. בנייני ענק של רשויות המדינה, מונומנטים שמזכירים את ימי המלחמה הקרה ההיא (לא זו של ימינו). לצד אלה ניכר בסופיה התהליך האיטי של חלחול התרבות המערבית. שדרות ויטושה מלאות במיטב המותגים המערביים: זארה, H&M ואחרים. אלא שצעידה של כמה דקות לסמטאות כבר מחזירה שנים אחורה לעידן התמימות הקומוניסטי. את השוק הגדול של סופיה הפכו למשהו יחסית מודרני עם דוכני ברזל מסודרים, לא משהו שלא ראינו. שוק הבוקרייה בברצלונה, זה לא, גם לא מחנה יהודה בירושלים.
שוק נוסף הוא השוק המקורה מול המסגד המרכזי בעיר, בעיניי מלכודת תיירים משמימה שסיפקה לי לשעה קלה מקלט, מהקור העז ברחובות.
בילוי רוחני בבולגריה
במרחק הליכה קצר מהשוק בפינת הרחובות אקזרח יוסף וג’ורג וושינגטון, נמצא בית הכנסת הגדול של סופיה המשמש גם מרכז הקהילה היהודית ומוזיאון ליהדות סופיה. מבנה בית הכנסת מרשים מאד, והוא נחשב לגדול ביותר בבלקן והשלישי בגודלו באירופה. הוא מכיל כ-1200 מקומות ישיבה ונחשב ל”אח תאום” של בית הכנסת המרכזי בוינה. במהלך מלחמת העולם השנייה הופצץ המבנה מהאוויר ונהרס חלקית. לימים הוא שופץ חלקית, ובשנת 1996 נחנך בצורתו הנוכחית הודות לתרומה שהרימה הקהילה הבולגרית מחיפה. בשנת 2009 אישרה ממשלת בולגריה תקציב מיוחד של 140,000 יורו לשיפוץ נוסף. בעיניי אחת האטרקציות המרשימות לישראלי המטייל בסופיה.
לחובבי הקניות שבינינו, בסופיה ישנם שלושה קניונים גדולים, במרחק נסיעה קצר במונית (זול מאד במונחים ישראלים) ניתן להגיע אליהם. ביקרתי באחד מהם SOFIA MALL במהלך שיטוט מקרי, נכנסתי והתרשמתי שסופיה זולה במעט מישראל שהרי בסך הכל נכנסתי רק כדי להתחמם, מעט…
לסיכום, מי שאוהב אותנטיות והרבה טבע (יש כזה מרשים מאד סביב לסופיה, כולל אתרי סקי) ורוצה לחוות את בולגריה שאיננה רק ורנה, קזינו, קניות מוזמן לסרדיקה– שמה הרומי הקדום של סופיה , שמשלבת מזרח מערב ויפו של שנות השישים והשבעים.
