משבוע שלם ל-17 דקות

במהלך שנות ה-70, חזונו של אדם אחד בשם יונה בן-דוד שינה את שוק בדיקות הרכב. הוא קרא לזה אז VCT – Vehicle Characteristic Tester בדיקת רכבים ממוחשבת. סטארט-אפ זה, בתוספת שינויים ועדכונים, הוא הבדיקה הממוחשבת של חברת “קומפיוטסט” אותה מבצעים היום לפני רכישה של רכב. יונה משמש כיום כמנכ”ל ויו”ר מועצת המנהלים של החברה. בימים אלה, בגיל 88, יונה מציין השלמת פיתוח של מיזם חדש שהגה בשם

 – TCT, שיהיה הראשון בעולם לבדיקה ממוחשבת של תקינות מערכות ההנעה בטנקים, אפילו בתנאי שטח, תוך 17 דקות בלבד. על מנת לממש את המיזם, שזוכה לתמיכה של 30% מהמדען הראשי במשרד הכלכלה, הוא חבר ל”זיו אב הנדסה”, חברת פיתוח טכנולוגי, בבעלות ד”ר אמיר זיו אב, לשעבר המדען הראשי של משרד התחבורה.

 מה היה החידוש בשנות ה-70?

יונה עונה: “טרם כניסת מערכות VCT לשימוש בשנות ה-70, ניתן היה לבצע בדיקות רכב מוגבלות בלבד, ובתנאים שאינם מדמים את הנסיעה בפועל. מערכות אלה, אשר הגיעו בדיוק בתחילתה של מהפכת המחשוב העולמית, חוללו שינוי ענק בכל התחום כאשר לראשונה, באמצעות בדיקה ממוחשבת קצרה, ניתן היה לקבל נתונים רבים ומדויקים על כלי הרכב: החל ממצב המנוע ונצילותו, דרך תקינות הבלמים ועד לרמות פליטת העשן. בדיקת הרכב הקונבנציונלית, שמתקיימת שלא בתנאי-דרך, מאפשרת בחינה מוגבלת וחסרה מאד של מצב הרכב. המבחן הממוחשב (VCT), העלה את רמת הדיוק והמקצועיות של הבדיקה, תוך יצירת תנאים אמינים ואמיתיים יותר. לדוגמא: בדיקות הבלמים של הרכב נערכות תוך דימוי מהירות נסיעה של עד 100 קמ”ש ובחינת הספקי המנוע יכולים להיעשות במהירות נסיעה של עד 250 קמ”ש, של מערכות הרכב הנבדקות, כגון: מנוע, בלמים, מיתלים, מחוונים, פליטת גז ועשן, שילדה ומרכב”.

 מהן הבעיות המרכזיות בדרך בה בוחנים את הטנקים כיום?

“החסרונות שכבר ציינו מקודם בכל הקשור לבדיקות רכב רגילות תקפות אחד-לאחד גם לטנקים. אבל כאן, זה גם הרבה מעבר לכך: כיום, על מנת לבדוק את מנוע הטנק ואת התמסורת, יש לפרק אותם ולהביאם למעבדה לבדיקות שיכולות להתארך עד כדי שבוע שלם. בינתיים, על מנת שניתן יהיה להשתמש בטנק, מורכבים לו רכיבים חלופיים וזמניים, מבלי לדעת בדיוק את טיבם – תהליך המשבית את הטנק ליממה לכל הפחות”.

 מה ההבדל בין ה-VCT ל-TCT ?

“מלבד קבלת נתונים מפורטים ומדויקים על הרכב הגדול והכבד, בוחן הטנקים החדש מאפשר חסכון עצום בזמן הלוקח לבחון את מצבו וכשירותו. הבדיקה החדשנית מתבצעת באמצעות פריסה חלקית של שרשרת הטנק (הזחל) וחיבור הגלגלים המניעים שלו למתקן. היא מאפשרת לבדוק את מצבם של פריטים רבים, מעבר למנוע, לתמסורת ולהספקים השונים, כגון: הבלמים, מערכת ההיגוי, רמת כיול המחוונים, דיוקם ועוד. לאחר מכן מפיק המחשב דו”ח מפורט לגביי כל פרמטר שנבדק, בדיוק כמו בבחינת רכב פרטי. אורך הטיפול – הנמדד מפריסת הזחל ועד להרכבתו המחודשת לאחר הטיפול, מוערך בפחות משעה, כאשר הבדיקה הממוחשבת עצמה אורכת 17 דקות בלבד! ומעבר לאמינותה הגבוהה, היא מהווה חיסכון כספי משמעותי לא רק בבדיקה עצמה אלא גם בזמן השבתת הטנק לצורך הבדיקה. להערכתנו, בדיקה קבועה וסדורה של טנק שלוש פעמים בשנה יכולה להכפיל את שנות עבודתו. כך, שהמתקן יכול אפילו להשפיע על קבלת החלטות אסטרטגיות ארוכות טווח לגבי רכבים קרביים משוריינים. מעבר לבחינת טנקים, המתקן מתאים גם לבדיקתם של כלי רכב וצמ”ה בינוניים וכבדים ועוד, כך שמעבר לשימושים צבאיים, ניתן יהיה לעשות בו שימוש גם לצרכים חקלאיים ואחרים”.

הגשמת החזון של יונה בן-דוד, התאפשרה בזכות שיתוף פעולה עם חברת “זיו-אב הנדסה”, המפתחת עשרות מערכות ומוצרים חדשים עבור חברות הזנק וחברות ותיקות, רובן בתחום ההייטק. מי שהוביל את העבודה על הפיתוח מצדה של “זיו אב הנדסה” הוא דביר ברנד, סמנכ”ל המחקר והפיתוח של החברה. דביר הוא בוגר לימודי הנדסת מכונות בהצטיינות ו-MBA מאוניברסיטת ת”א. הוא הצטרף לחברה בשנת 1995 לאחר שרכש ניסיון ייחודי בפיתוח במסגרת יחידה של חמ”ן. לאורך השנים, רכש דביר מוניטין כמומחה לפתרון בעיות מכאניות ומו”פ של מוצרים מורכבים, הן בתחום האוטומוטיבי והצבאי והן בתחומי המערכות המדויקות והאופטו-מכאניקה. את המשך הראיון עשיתי עם דביר ברנד.

 מה היו האתגרים המרכזיים שעמדו בפני “זיו אב הנדסה” בייצורו של בוחן הטנקים?

דביר ענה: “בגדול, להגיע לרמת תכנון אופטימאלית בכל התחומים: מכאניקה, אלקטרוניקה ותוכנה. מכיוון שמדובר בכלי כמו טנק, על כל המורכבויות שבו, זה לכשעצמו מאד מאתגר. לבנות מכונה שמסוגלת להתמודד עם הספקים ומומנטים גדולים, בהיקף של כ-1500 כוחות סוס, זהו אתגר מאד לא פשוט. מעבר לכך, היה צורך לתכנן מבנה רובוסטי המסוגל לתמוך בגלגל תנופה עצום במשקל קרוב ל-2 טונות, שיהיה מסוגל להניע את הטנק. השאיפה היא כי המוצר אשר מתוכנן כיום יתקיים בשוק גם בעוד מספר שנים, והחוכמה היא לפתח מוצר שיהיה רלוונטי גם בעתיד, למרות שינויים אפשריים בדרישות והזדמנויות טכנולוגיות, שיתרחשו עם הזמן. כל זאת, תוך מתן האפשרות להתממשקות פשוטה, קלה ובטוחה, מול הטנק ללא חיובו בעצירה מדויקת, באמצעות התכוונות המערכת ב-3 צירים מול הטנק הנבדק. אתגרים נוספים נסבו סביב הרצון לבנות מתקן עצמאי בעל יכולות ניוד, שיכול להיות מופעל בכל מקום, ללא תשתיות מיוחדות, שיהיה יביל וקומפקטי יחסית ויוכל להיכנס במכולה. וכמובן, להצליח לייצר רמת בטיחות גבוהה במיוחד. עם האינרציה וההספקים הגבוהים של המערכת זה היה אתגר מאד לא קל. כל זה, תוך מינימום צורך בתחזוקה. וכמובן, להצליח להגיע לעלויות ייצור נמוכות (בתקווה, באמצעות התעשייה הישראלית, בעתיד) ומחיר תחרותי, אמינות גבוהה ותחזוקה קלה”.

 ספר לי על התהליך      

“אנחנו עובדים באופן מאוד סדור ושיטתי בכל הפרויקטים שלנו: תחילה, אנחנו מבצעים סקר דרישות לפיו אנחנו קובעים את המפרט הסופי של המתקן. לאחר מכן, אנו מבצעים תוכן קונספטואלי, המהווה שלב חשוב בתהליך פיתוח המוצרים. בשלב זה מוצעים ללקוח קונספטים ופתרונות אפשריים, ויחדיו בהתאם לדרישות ולצרכים, מתגבשת החלטה לגבי הקונספט האופטימאלי ביותר מבין האפשרויות שהוצעו. פיתחנו מתודולוגיה ייחודית לבחירת הקונספט האופטימאלי, המבוססת על ניסיון שנצבר במאות פרויקטים מוצלחים. בשלב הבא, אנו מקיימים סקר PDR (סקר תיכון ראשוני), בו מוצג התכן הכללי של הקונספט הנבחר, ומתקבל אישור לקוח להתקדם בתהליך. השלב הבא כולל תכן מפורט, שבסיומו סקר CDR (סקר תיכון קריטי) בו מוצג ללקוח התכן המפורט לצורך מעבר לשלב הייצור הכולל תיעוד והכנת תיק יצור. במהלך הייצור מתקיימים ליווי היצור, רכש והרכבת אב הטיפוס. כל זאת תוך מתן פתרון מלא ללקוח “בבית” אחד וליווי צמוד משלב הרעיון ועד שלב המדף”.

 מהי החדשנות הטכנולוגית במוצר?

“ללא ספק מדובר בפריצת דרך בכל תחום בדיקות כלי רכב צבאיים. זו המערכת היחידה בעולם המסוגלת לבדוק את “השורה התחתונה” של מערכת ההנעה השלימה, כלומר: מנוע+ממסרת+הינע סופי+היגוי+בילום, בדומה למערכות הקיימות עבור מכוניות. המערכות הקיימות היום לטנקים יכולות לבדוק כל אחד מהמכלולים הנ”ל (מנוע, ממסרת וכו’) בנפרד בלבד. ככל הידוע, לא היה עד היום אף מוצר שבאמצעות חיבור פשוט יכול לתת חיווי כ”כ מקיף ואמין על כל מערכות ההנעה של הכלי הנבדק, בפרט כשמדובר בכלים זחליליים, בזמן קצר כזה קצר. ההתממשקות לטנק, בפרט בתנאי שדה, הינה קיצונית בפשטותה והתאמתה לתנאי השדה. מעבר לעניין הזמן, גם החיסכון הכספי יכול להיספר במיליוני דולרים. המחשב למעשה מצליח לתת לנו הערכה מדויקת של מצב הכלי ורכיביו ברמות שלא ידענו כלל בעבר. אין ספק שבוחן הטנקים הזה יכול ליצור מהפכה ברמת אמינות הכלים”.

לסיכום שאלתי את יונה בן דוד: “מה התוכניות שלך לעתיד, היום אתה בן 88 שנים?” יונה ענה בחיוך: “אני בן 88 שנים + 4 חודשים. אחרי כ-40 פטנטים שפיתחתי (חלקם לפני מעל 25 שנים), לפניי 3 פרויקטים חדשים: 2 בתחום הרכב הכבד והשלישי בתחום מניעת וכיבוי שרפות אוטומטיות, ביערות בארץ ובעולם”.

שירלי מייזליש, מערכת ניו-טק

תגובות סגורות