במהלך העשור הבא האינטרנט צפוי לחבר כ-200 מיליארד דברים – ולא רק מכונות כגון מכוניות או מכשירים ביתיים, אלא כל דבר שיכול להכיל שבב או חיישן – כולל אנשים. מכשירים אלה, שמרכיבים יחדיו את מה שידוע כאינטרנט של הדברים (IoT), יכולים להפוך את חיינו לפשוטים יותר ואף בריאים יותר, אך האם אנו יכולים לבטוח בכך שהם גם ישגיחו עלינו?
השעה 6 בבוקר, יום שני, 1 באוקטובר 2025. המכשיר על פרק היד שלך הרגיש שאתה מתעורר, והוא שולח הודעה למכונת הקפה להתחיל בהרתחה. אתה דוחה את שתיית הקפה, ובמקום זאת יוצא לריצה. בין צעד לצעד, החיישנים באוזניה שלך חשים באי סדרים בדופק הלב. המכשיר שולח קריאת א.ק.ג לקרדיולוג. הוא רואה כי חוסר הסדירות הן רק דפיקות לב בלתי מזיקות, ומחליט לא לנקוט בפעולה נוספת.
כאשר אתה חוזר הביתה, אתה שותה את הקפה שמגיע לך אחרי הריצה, ומניח את הספל הריק במדיח. המדיח מלא, אז הוא מתחיל לפעול. חיישן מזהה כי מכשיר ביתי זקוק לטיפול. הוא קובע פגישה עם טכנאי ורושם ביומן שלך את התאריך, אתה מאשר מאוחר יותר. לפני מספר עשורים, מדיחי כלים היו מהגורמים המרכזיים ביותר לשריפות בבתים, אך לא עוד. האינטרנט של הדברים – מכשירים המקושרים אחד אל השני דרך האינטרנט – הפך את העולם לבטוח יותר עשרות מונים. ממכוניות אוטונומיות עד לגלולות חכמות המודדות את הבריאות שלנו מתוך הגוף, האינטרנט הפך בשנת 2025 לשומר הבריאות והבטיחות שלנו. אך האם היה זה חכם להעביר למכשיר כלשהו את מושכות האחריות – שפעם החזקנו בהן בעצמנו בנושאים כמו נהיגה או מתן תרופות?
רק ההתחלה
תרחיש זה עלול להישמע מרחיק לכת, אבל הזרעים לפיתוחים אלה כבר נשתלו.
חברת האלקטרוניקה הקוריאנית LG, פיתחה אוזניות אשר משמשות גם לניטור קצב הלב, וחברת הרפואה מרחוק הישראלית, Aerotel Medical Systems, היא אחת ממספר חברות טכנולוגיה אשר יכולות לשדר מרחוק תוצאות א.ק.ג בזמן אמת למרכזים רפואיים, לצרכי הערכה.
יצרנית התרופות השוויצרית Novartis, עובדת עם חברת הרפואה הדיגיטלית Proteus Digital Health, כדי לפתח טאבלטים המכילים שבב אשר יכול לקבוע אם מטופלים לקחו את התרופות שלהם. בשוק ישנן גם גלולות חכמות אשר מכילות מצלמות מובנות וחיישנים שונים אשר מודדים רמות pH, לחץ דם וטמפרטורה בתוך הבטן.
ולמרות שמכוניות אוטונומיות עדיין אינן נוסעות במרחב הציבורי, רוב יצרני הרכב כבר בוחנים באופן נרחב את הרכבים האוטונומיים שלהם בכבישים ציבוריים ובשטחים סגורים. אילון מאסק, מייסד ומנכ”ל טסלה, רוצה להפוך רכבים אוטונומיים לסטנדרט עד 2020, אותה שנה בה גוגל צופה כי הרכבים האוטונומיים שלה יהיו מוכנים. “במהלך שש השנים האחרונות, רכבי גוגל היו מעורבים ב-11 תאונות זניחות (נזק קל, ללא פציעות) לאורך יותר משני מיליון קילומטרים של נהיגה”, אמר מנהל התוכנית, כריס ארמסון, “ואף פעם המכונית האוטונומית לא הייתה הגורם לתאונה”. ישנם עוד אלפי מכשירי IoT, החל מקסדות הגנה עד לשבבים הניתנים להשתלה, אשר מתוכננים ומעוצבים כדי להפוך את חיינו לבטוחים יותר. אבל האם אנו תמימים להאמין כי אפשר לסמוך על מכשיר שישגיח עלינו – טוב יותר מאשר אנחנו, או מישהו אחר, יכולים לעשות זאת?
עבור אוליבייה ריבט, סגן נשיא תעשיית היי טק בחברת התוכנה דאסו סיסטמס, שאלת המפתח היא: “כיצד אתה קובע מתי אתה מאפשר למכשיר IoT לקבל החלטות בשמך, ומתי אתה רוצה לקבל את ההחלטה בעצמך?”
“בינתיים, כל האובייקטים האלה שאלו אותך במפורש ‘האם אתה רוצה שאני אעשה זאת או אתה? כעת, יותר ויותר אתה רואה אנשים אומרים שאנחנו אפילו לא צריכים להטיל ספק במכשיר המקבל החלטות בשמנו”, הוא מוסיף. אם זה המקרה, אנו חייבים להיות בטוחים כי אנו בוטחים במכשיר. זה המקום בו בחינות הופכות לקריטיות. באמצעות שימוש בפלטפורמת 3DEXPERIENCE, מתכננים יכולים לבצע סימולציה של כל דבר בסביבה וירטואלית, החל מרכב בנהיגה עצמית בכביש מהיר, עד לגלולה בתוך הגוף, על מנת להבין מראש כל אפשרות ותרחיש, לפני שאנו עוברים להשתמש במוצר בחיים האמיתיים. אבל אפילו אם מוכיחים כי מכשיר IoT חסין לשגיאות, האם אנו באמת יכולים להיות בטוחים כי אין סיכונים נוספים?
הצד האפל
חיים בריאים ובטוחים יותר נשמעים נפלא, אבל כפי שאנו יודעים, למחשבים ניתן לפרוץ. כאשר עבריינים מצליחים לפרוץ תוכנת אנטי וירוס, הם יכולים לגרום הרס במחשבים ובמכשירים האישיים שלנו – לגשת לחשבון הבנק, לגנוב מידע ולגבות דמי כופר. עדיין, אף אחד לא מת ישירות מכך. אך מה אם בעתיד האקרים יחדרו לתוך מערכת אספקת התרופות המוחדרת מתחת לעור, ויגרמו לה לתת כמות קטלנית של תרופה? או מה יקרה אם הם ישתלטו על הגה הרכב שלך בעוד אתה מאיץ בכביש המהיר. מה אם ישנו את חשיפת הקרינה בסורק CT?
קוצבי לב, משאבות אינסולין ממוחשבות, דפיברילטורים, מוניטורים של תינוקות, מצלמות רשת, אביזרי ניטור פעילות ואסלות חכמות, כולם כבר נפרצו. רוב הפריצות התרחשו בהדגמות ציבוריות של יכולות האקרים ולא בעולם האמיתי, אבל זו הוכחה לכך שזה יכול להתרחש. מחקר של HP מצא כי שלושה רבעים ממכשירי ה-IoT פגיעים בפני האקרים. בכל הנוגע למערכות IoT ביתיות, שם מכשירים רבים מדברים ביניהם ומקבלים החלטות לגבי דרך ניהול הבית, כל מה שצריך היא חוליה חלשה אחת בשרשרת כדי שכל המערכת תיפול.
הגזמה
“בתיאוריה, מכשירי IoT פתוחים
להתקפות מכיוון שלעתים קרובות ההגנה בהם אינה טובה כל כך”, אמר כריס פלאונטר, מנכ”ל עסקי IoT בחברת ARM. “אבל, במקביל, אתה גם חייב לדעת הרבה אודות המכשירים וכיצד הם מוגדרים. לגביי, אני לא ממש בטוח אם איום הפריצה גובר או פוחת”.
רוב רייגן, שותף אבטחה בכיר ב-Bishop Fox, חברת ייעוץ אבטחה, מסכים כי מגזימים באיום של האקרים הנכנסים למערכות IoT. “לאנשים יש הפחד הזה, שאם יש להם מכשירים ביתיים עם חיבור לאינטרנט, תגיע כנופיה של פורצי סייבר שתעבור דרך השכונה שלהם, תנטרל את אזעקת האבטחה של כולם ותגנוב את כל הדברים”, הוא אומר. “אני לא חושב שזה תרחיש אמיתי, מכיוון שזה לא קורה כעת לעיתים קרובות, אפילו שבתים רבים מוגנים על ידי מכשירי היי טק”. כמו עם כל טכנולוגיה חדשה, תמיד קיים סיכון. אבל רייגן אומר שהוא מברך על מכשירים אלה, על אף שכיועץ אבטחה הוא מודע היטב לסכנות ולסיכונים שלהם. בסופו של דבר, היכולת של IoT להגן עלינו טמונה באלה שרוצים להפיק את המירב ממכשירים אלה. “במהירות בה אנו מתקדמים בטכנולוגיה, אנו צריכים להבטיח כי אנשים מתקדמים יחד איתם, בתפעול ובעבודה עימם, ונשארים בשליטה”, אמר ריבט מדאסו סיסטמס. ללא ספק, בקרוב יהיה פשוט יותר לישון בבטחה בידיעה כי האינטרנט משגיח עלינו. או שאנו משגיחים עליו.
