“שימור מוחות הוא משימה לאומית” ראיון מיוחד עם שר המדע אופיר אקוניס

“החלטתי להפוך את המשרד הזה לקטר”, אומר השר אופיר אקוניס לניו טק, במסגרת ראיון מיוחד לקראת “התערוכה הבינלאומית לענף ההיי-טק והאלקטרוניקה”. “זה משרד שבעבר שרים החשיבו כלא חשוב ויוקרתי מספיק, אני כאן כדי להוכיח את ההיפך, זה המשרד שאמור לגדל את “הטבע” הבאה, ה-WAZE הבאה ו”כיפת ברזל” הבאה, זה החזון שלי”.
אי אפשר לקחת מאופיר אקוניס את הלהט, תכונה שמאפיינת אותו בכל תפקידיו הפוליטיים עד כה. זה תפקיד השר השני שלו, אחרי שהחל את הקדנציה בממשלה הנוכחית כשר האחראי על רשות השידור. אקוניס בן 42, נחשב לשר מבטיח מהדור הצעיר של הליכוד, ולאחד הדוברים הרהוטים בפרלמנט הישראלי.  “אין ספק שנכנסתי לתפקיד במצב שבו ישראל נמצאת במגננה

שר המדע אופיר אקוניס

שר המדע אופיר אקוניס

מדינית בשל מתקפת ה-BDS ומסע הדה לגיטימציה של הרשות הפלסטינית במוסדות ובמדינות בעולם. אבל ברגע שמתחילים לדבר על הטכנולוגיה הישראלית, הטון והיחס משתנים ב-180 מעלות. אני חושב שאת המימד הזה חייבים להעצים ולא רק הסברתית. כולם מבינים היטב את רמתה ואיכותה הטכנולוגית של מדינת ישראל ועצם היותה מעבדת המחקר והפיתוח הגדולה בעולם, כל שכן ביחס לגודלה”.  אופיר אקוניס החליף את דני דנון במשרד המדע הטכנולוגיה והחלל בספטמבר 2015 ומאז הספיק להעביר שורה של החלטות, חלקן נחשבות לפורצות דרך. בשיחה שלנו ניכר שהוא מודע היטב לאחריות שלו על “שימור המוחות בישראל”, עניין שעלה לא אחת לכותרות.
“לפני כמה חודשים הייתי בביקור עבודה בוושינגטון ויצא לי לפגוש מספר מדענים ישראליים” הוא מספר. “רובם היו חוקרים ב-NIH – National Institute of Health. (המוסד הרפואי המוביל בעולם למחקר מדעי/רפואי. הקומפלקס הענק ממוקם בעיירה בטסדה, מרילנד, סמוך לבירה וושינגטון. ה-NIH שייך למשרד הבריאות האמריקני ונחשב לעתיר בתקציבי מחקר – א.ב.ש). עניין החזרה לישראל היה נושא השיחה המרכזי שלנו במפגש. אני מודה שהעניין הזה, שבו טובי המוחות של מדינת ישראל נמצאים מעבר לים, הטריד אותי. חזרתי לארץ והחלטתי להקים קרן מלגות מיוחדת שתתמוך במדענים חוזרים. הקרן כבר הוציאה השנה קול קורא למדענים חוזרים במטרה לעזור להם להשתלב שוב, כאן בישראל, במחקר והפיתוח. אני מתכוון להגדיל את תקציב הקרן הזו בשנה הבאה לא רק במסגרת תקציב המשרד שלי, אלא גם בשיתופי פעולה עם קרנות חברתיות ומדעיות ישראליות. שימור יתרונה המדעי והטכנולוגי היא בבחינת משימה לאומית”.

חתימת הסכם שיתוף הפעולה עם סין  בחקר המוח, ננו-טכנולוגיה, הדפסות תלת מימדיות, ביו-רפואה, אנרגיה מתחדשת, מדעי המחשב, הזדקנות האוכלוסייה וערים חכמות. 20.12.15

חתימת הסכם שיתוף הפעולה עם סין בחקר המוח, ננו-טכנולוגיה, הדפסות תלת מימדיות, ביו-רפואה, אנרגיה מתחדשת, מדעי המחשב, הזדקנות האוכלוסייה וערים חכמות. 20.12.15

כבר בנאום הבכורה שלו כשר המדע הטכנולוגיה והחלל, הכריז השר אקוניס: “אנחנו חייבים לוודא שקטר הצמיחה של ישראל – המדע וההיי-טק – ימשיך לדהור לשווקים ואפיקים מוכרים וחדשים”. במהלך דיוני התקציב לשנתיים הבאות, הוא דרש להגדיל את תקציב המחקר והפיתוח של המשרד, דרישה שלדבריו נפלה על אוזנים כרויות במשרד האוצר.  “אני מביט על התערוכה הנוכחית של ניו-טק. אגב, התכוונתי לפתוח אותה אבל נבצר ממני בשל נסיעת עבודה לחו”ל. החברות הללו שמציגות במשך יומיים את פסגת הטכנולוגיה והידע, מושכות לכאן הרבה מאות חברות מחו”ל. אבל זהו המצב הנוכחי, זה פרי העשייה של שלושה עשורים לאחור עם צמיחת תעשיית ההיי-טק. את המומנטום הזה חייבים להמשיך והדרך היא אך ורק תקציבי פיתוח והנגשה של טכנולוגיה עילית דרך מערכת החינוך. השנה עומד תקציב הפיתוח על 30 מיליון ש”ח, הגדול ביותר אי פעם והוא עתיד לגדול בשנה הבאה ובעוד שנתיים בהתאם. ראש הממשלה קיבל את עמדתי בעניין, וגם במשרד האוצר מבינים כי מדובר בהשקעה הכרחית לטווח הארוך”.

כתלמיד תיכון נהג השר אקוניס להשתתף בתחרויות DEBATE בארץ ובעולם. לא בכדי הוא נחשב לאחד המצליפים החדים של סיעת הליכוד. אחד המהלכים הראשונים שלו במשרד היה סבסוד תחרויות מדעיות בינלאומיות לתלמידי תיכון.  “זה בעיני אחד הצעדים החשובים ביותר לעידוד מצוינות טכנולוגית בגיל צעיר. התחרויות האלה מצריכות לימוד ידע ומחקר מוקדם, שאת הפירות שלו אנחנו קוצרים שנים אחר כך. משרד המדע מממן החל מהשנה הנוכחית, כבר עכשיו, את כל משלחות הנוער באופן מלא. המסר שלי למורים והתלמידים הוא ברור: אתם תלמדו, תחקרו ותפתחו, אני אממן. זו הדרך לחשוף יותר ויותר תלמידים לתחומי המדע והטכנולוגיה”.

שר המדע אופיר אקוניס בפגישה עם יו" ר NASA  צ׳רלס בולדן בוושינגטון

שר המדע אופיר אקוניס בפגישה עם יו” ר NASA צ׳רלס בולדן בוושינגטון

ש: אתה מזכיר בנשימה אחת הגדלת תקציבי מחקר ופיתוח וחינוך טכנולוגי, מדוע?
“משום שזה תהליך. המדענים של מחר נמצאים כאן אצלנו. קודם כל בבתי הספר אבל לא רק, גם בפריפריה הגאוגרפית והחברתית. צריכים לחשוף כמה שיותר תלמידים, צעירים ובוגרים לתחומים הללו ולטפח אותם. אחת ההחלטות הראשונות שקבלתי עם כניסתי למשרד הייתה ייסוד “סל המדע של ישראל”. אני חושב שאם קיים “סל ספורט”, חייב להיות גוף מקביל שיתקצב מצוינות וחינוך מדעי. אנחנו תומכים תקציבית במאות רשויות מקומיות בכל הקשור להנגשת טכנולוגיה לאוכלוסיות שונות, יהודים, ערבים דרוזים, חרדים, מבוגרים וילדים. זה בא לידי ביטוי בתמיכה תקציבית בלימודי ליבה טכנולוגיים פורצי דרך: רובוטיקה בבתי ספר, לימודי סייבר, מדעים מדויקים ומחשבים”. בחודש ספטמבר הקרוב צפוי השר אקוניס לצאת בראש משלחת מדענים, חוקרים ואנשי עסקים לביקור עבודה רשמי בהודו. זה לא סוד שתת היבשת הופכת בשנים האחרונות לא רק לצרכנית גדולה של טכנולוגיה ישראלית, אלא גם לשותפה מרכזית בתהליכי פיתוח. כך למשל חתמה הודו את עסקת הענק עם התעשייה האווירית לפיתוח וייצור מערכת ההגנה מפני טילים “ברק 8”. המערכת הוצבה כבר על גבי ספינות חילות הים של שתי המדינות, אחרי שהוכיחה יכולת מבצעית פורצת דרך.
“אני חושב שאחת המשימות שלי כשר המדע היא לדעת לנווט את הספינה בצורה חכמה מבחינה תקציבית. אם תרצה, איך ליצור מצב שהשלם צריך לעלות על סכום חלקיו. אני חושב שמעבר למאבק שלי להגדלת תקציב המו”פ, חייבים ליצור שיתופי פעולה בינלאומיים. הידע הישראלי צריך לפגוש תקציבי מחקר ופיתוח של מדינות נוספות. זה מבחינתי שילוב אופטימלי שמקפל בתוכו שימור יכולת טכנולוגית עם מחקר מתקדם ותהליכי ייצור. זו אחת המטרות שלי בנסיעה להודו, לנסות להרחיב עד כמה שניתן את הסינרגיה הזאת עם תת היבשת. מה שנכון לפרויקטים צבאיים נכון גם לפרויקטים אזרחיים בתחומי הרפואה, התשתית ובטחון פנים”.  אחד הפרויקטים האזרחיים הבולטים שיבשילו במהלך כהונתו של השר אקוניס הוא לווין המחקר הזעיר שבונה התעשייה האווירית עם ממשלת צרפת. הלוויין שנושק לתחום הננו לוויינים אמור להיות משוגר לחלל בשנה הקרובה ולשמש את אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ומספר גופי מחקר צרפתיים למחקר אטמוספירי ומזג אוויר.

“ברור שידע כזה, כמו בתחום לווין המחקר המשותף, הוא ידע חשוב שמצטבר כאן”, מסכם אקוניס. “בסופו של דבר הידע הזה ישרת אותנו בעשורים הקרובים, במיוחד בתחום הזה של לווייניות קטנה וזעירה, תחום שמסומן כאחד “הדברים הבאים” בתעשיית החלל. לוויינים קטנים וזולים שיודעים לעשות יותר. לא בכדי אני מייחס בעניין הזה חשיבות עליונה לשימור הקשרים שלנו עם סוכנויות חלל לאומיות, ובמיוחד עם NASA האמריקנית. בדיוק כמו שישראל פיתחה מערכת נגד טילים במימון אמריקני, היא יכולה לפתח תחומי חלל אזרחיים שארצות הברית לא מגיעה אליהם. אבל החלל הוא רק דוגמא אחת, אני חושב שבסופו של דבר יש לישראל יתרון יחסי והוא האנשים, המוחות. מבחינתי זו משימה לאומית לא פחות מכל אחת מהמשימות האחרות שמונחות לפתחה של הממשלה”.

אמיר בר שלום

תגובות סגורות