הוא חוזר?

במהלך השנה הקרובה צפוי הצבא האמריקני, על כל שלוש הזרועות שלו להכריז על מטוס ה-F-35 כמבצעי. מבחינת חיל האוויר האמריקני זה נראה כמו צינור חמצן לצי המטוסים המתיישן שלו. התבטאות חריגה של גנרל מרק וולש, מפקד חיל האוויר האמריקני, חושפת במשהו את המצוקה שאליה נקלעה זרוע האוויר בתפר שבין קליטת ה-F-35 לגריעת מערכים שלמים של F-15 ,F-16 ומטוסי תקיפה A-10.
“אם ארצות הברית רוצה להמשיך להיות מעצמת על בעלת יכולת התערבות מהירה ודומיננטיות בכל מקום בעולם גם בעשורים הקרובים, היא חייבת לממן בהתאם את הצבא שלה”, צוטט הגנרל וולש במגזין flight global cjusa אפריל האחרון. האמירה הזו מבטאת את ההכרה בפנטגון ובחיל האוויר האמריקני, כי קצב אספקת מטוסי החמקן איטי מדי בהשוואה לקצב גריעת מערכים שלמים של מטוסי קרב מתיישנים.
“יהיה לנו קשה מאד לתחזק מבחינה מכנית את 1900 המטוסים שהקונגרס אישר לנו להחזיק ככשירים מבצעית, מעבר לשנת 2021”. flight global, שדיווח על ההתבטאות החריגה, משרטט גרף מדאיג של ירידה במספר מטוסי הקרב האמריקנים, עד לרמה הנמוכה ביותר שלו ב-2031. כיום מוציא חיל האוויר האמריקני את רוב התקציב שלו על רכישת שלוש פלטפורמות עיקריות: מטוסי התדלוק החדשים KC-46, מטוסי ההרקולס המתקדמים C-130 J והצטיידות במטוסי החמקן F-35. מפעלי לוקהיד מרטין בעיר פרות וורת מספקים כיום 48 מטוסים בשנה לחיל האוויר האמריקני. קצב הייצור הזה צפוי להישמר עד 2020. ב-2021 אמור קצב האספקה לעלות

תמונה לעיל ותמונת הכותרת
F-22 raptor, צילום: u.s air force

ל-60 מטוסים בשנה, וגם המספר הזה אינו מדביק את קצב הגריעה. מזכירת חיל האוויר הודיעה לא אחת כי למרות הירידה הדרמטית במספר מטוסי הקרב, אין בכוונת זרוע האוויר לגשר על הפער ברכישת מטוסים מדור רביעי דוגמת ה-F-15 , F-16, או F-18.  לכן, אחד הפתרונות הנבחנים בימים אלה הוא פתיחה מחדש של קו הייצור של מטוסי החמקן אפ 22. בעבר התנגד חיל האוויר האמריקני לפתיחה מחדש של הקווים, אבל לנוכח התחזית העגומה, הוחלט לבחון את העניין מחדש.
ה-F-22 נחשב עד היום לאחד הפרוייקטים הסודיים של חיל האוויר האמריקני. במהלך אחד הביקורים שלי במפעלי לוקהיד מרטין במרייטה – ג’ורג’יה במסגרת משלחת עיתונאים ישראליים, כוסה פס הייצור שלו ביריעות אטומות, כדי לא לחשוף אותו לא רק למבקרים, אלא גם למי שאינו שותף סוד. הרעיון לפתח מטוס בעל דומיננטיות אווירית לא מוטלת בספק, נולד באמצע שנות ה-80 עם כניסתם למערכה של שני מטוסי קרב רוסיים מתקדמים SU-27 ו-MIG-29. לאחר בחינה של כארבע שנים, הוחלט לבחור בהצעתה של לוקהיד מרטין. בשנת 1997 הציגה לוקהיד מרטין את אב הטיפוס, והחלה בניסויי טיסה. שמונה שנים אחר כך, בקיץ 2005 נמסר המטוס הראשון לחיל האוויר האמריקני. את הפרוייקט ליוו בעיות פיתוח רבות בשל הטכנולוגיה המתקדמת של החמקנות. תקציב הפרוייקט כמעט הוכפל ובמונחים של 2011 הוא עמד על 66 מיליארד דולר, כ-150 מיליון דולר למטוס. זו בדיוק הסיבה שאחת המסקנות הראשונות בבניית ה-F-35 הייתה להכניס לפרוייקט השאפתני הזה שותפים, כדי להקטין את הסיכון התקציבי. מעבר לכך, מתכנני ה-F-35 הונחו לייצר מטוס זול יותר, כדי שיהיה אטרקטיבי לחילות אוויר רבים ככל האפשר. חלק ניכר מהידע והניסיון שנצבר בפיתוח ה-F-22 הוטמע ב-F-35, למעט אותן טכנולגיות שהוגדרו כ״ייחודיות לחיל האוויר האמריקני״. עד היום אוסר הקונגרס בחוק למכור מטוסי F-22 לצבאות זרים, למרות שאוסטרליה ויפן לחצו מאד באמצע שנות ה-2000 לרכוש אותו. כיום משתתפים מטוסי ה-F-22 בפעילות המבצעית בעיראק ואפגינסטאן.
תכנית ה-F-22 נסגרה ב-2012 על ידי מזכיר ההגנה רוברט גייטס, למרות מחאה של ראשי תעשיות הנשק וסנטורים ממדינות טקסס וג׳ורג׳יה. ההגיון לסגור את קו הייצור היה המעבר לייצור חמקנים חדשים – F-35. בחיל האוויר האמריקני מכנים כיום את ההחלטה ״הטעות הגדולה מעולם״. בימים אלה בוחן חיל האוויר האמריקני עם חברת לוקהיד מרטין את עלות חידוש הייצור של ה-F-22, לנוכח הרוח הגבית מהקונגרס. ועדת הכוחות המזויינים בוושינגטון הודיעה בחודש אפריל האחרון לפנטגון, כי היא מאשרת לו לבחון מחדש את החייאת הפרוייקט לנוכח המשימות המתרבות של חיל האוויר האמריקני. וולש, שבעבר התנגד לחידוש ההצטיידות ב-F-22, הגיב לכך בחיוב:
״אנחנו מקבלים מהמטוס הזה את כל מה שציפינו ואפילו הרבה יותר״, הוא אמר בתדרוך כתבים בחודש האחרון. ״כיום, לנוכח הניסיון המצטבר שלנו מול דעאש בעיראק והטליבאן באפגניסטאן, אנחנו מוציאים מהמטוס הזה הרבה יותר״.  עד היום סופקו 187 מטוסים לחיל האוויר האמריקני, כאשר ההזמנה המקורית עמדה על 749. בעקבות התייקרות הפרוייקט הוחלט לצמצם אותו ל-381 מטוסים, עד אותה החלטה של מזכיר המדינה גייטס. בדרישה שהעבירה ועדת הכוחות המזויינים לפנטגון, נדרש חיל האוויר האמריקני להעביר עד ינואר 2017, הצעת מחיר לחידוש קו הייצור ולתמחור מחדש של עוד 197 מטוסים. אחת הנקודות המעניינות בדרישה היא אפשרות מכירה של ה-F-22 למדינות זרות בכדי להוזיל את עלויות הייצור. ההערכה היא כי חיל האוויר יעביר הצעה של ייצור דגם ״משונמך״ למדינות זרות וזאת כדי לשמר את היתרון האיכותי של ארצות הברית בעזרת אותן טכנולוגיות מתקדמות.
בלוקהיד מרטין תולים בבחינה המחודשת תקוות רבות, שכן פתיחת קו ייצור נוסף תגדיל משמעותית את מכירות החברה בארצות הברית ואולי לא רק…
האם גם ישראל בתמונה? עד כה סיכמו ישראל וארצות הברית על רכישת שתי טייסות F-35, בחיל האוויר לא מסתירים את רצונם לשתי טייסות נוספות. העניין נמצא כרגע בבחינה במסגרת חבילת הסיוע האמריקני לישראל בעשור שבין 2017 ל-2027. מבחינת חיל האוויר סביר להניח שהדרישה תהיה להתבסס על מערך קיים אחיד ומוכר, כלומר עוד F-35. אבל… בעניין זה יכול להיות שלאמריקנים יהיה אינטרס אחר.

תעודת זהות F-22

צוות: טייס אחד
אורך: 18.92 מטר
מוטת כנף: 13.56 מטר
מנועים:
2 × Pratt & Whitney F119-PW-100
מהירות מירבית: 2.25 מאך
טווח מירבי: 1600 מייל ימי
(עם שני מיכלי דלק חיצוניים)
חימוש:
תותח 20 מ״מ M61A2 Vulcan
6 טילי אוויר אוויר
AIM-120 AMRAAM 2 +
AIM-9 Sidewinder
8× 250 lb (110 kg) GBU-39
או – lb (450 kg) JDAM x2