מאסטר יין - ערן פיק והמלצה אישית

בית » Out Of The Box » מאסטר יין – ערן פיק והמלצה אישית

מאסטר יין – ערן פיק, יקב צרעה

“יש לנו מאסטר יין חדש, והפעם מישראל”, הודיעו הכותרות בכלי התקשורת העוסקים ביין בארץ. ערן פיק, היינן מיקב צרעה. ידעתי שלקבל תואר כזה זו לא משימה קלה אז מיהרתי לקיבוץ צרעה כדי לפגוש את ערן שנכנס מהר לנעליו של היינן האגדי רוני ג’יימס, ז”ל, לפני מספר שנים.
מה זה בעצם התואר “מאסטר יין”? שאלתי מיד את ערן פיק מפני שרציתי להשכיל בעוד נושא לא כל כך מוכר בענף היין. ערן: “מאסטר יין” זו קהילה (“מכון המאסטרים ביין”) שהוקמה לפני כ-60 שנה באנגליה, במטרה לקדם את תעשיית היין בעולם. חברים בקהילה זו רק כ-300 איש מרחבי העולם. זו קהילה של העוסקים ביין, אוהבי יין ואנשי מסחר ביין. להיות חלק מהקהילה אתה חייב שיהיה לך התואר “מאסטר יין”, שכדי לקבלו חייבים לעבור סידרת מבחנים לא קלים. בממוצע רק כחמישה אנשים בשנה עוברים בהצלחה את המבחנים.
רוב החברים בקהילה הם מאנגליה וארה”ב, מעט ממדינות אחרות באירופה, מעט מאוסטרליה ומעט מדרום אמריקה. הקהילה היא כמו גילדה. החברים הקימו לעצמם אגודה שקשה מאוד להיכנס אליה. הם מנהלים ומטפלים בה בכל הנושא הפיננסי ומתעסקים בין השאר ברכישת נדל”ן בלונדון. להיות חלק מהקהילה זה כבוד גדול, כיוון שיש להם המון פעילויות ואירועים במשך השנה. כדי להצטרף אליהם צריך לעבור מבחנים, טעימות עיוורות, להיות עם ידע תאורטי רב בנושאי יין, יקבים וכרמים, ולעשות עבודה מחקרית שאורכת זמן רב. הרבה אנשים ניגשים למבחנים אבל עוברים אותם רק מועטים.
לא כל אחד יכול להצטרף כחבר בקהילה. אחד מהתנאים הוא שחייבים להיות שייכים ופעילים בתעשיית היין מספר שנים. וערן, “מאסטר יין” מיקב צרעה, ממשיך בהסבריו: אני מאוד קשור ליין. למדתי את מדעי היין באוניברסיטת דיוויס בקליפורניה, שם קיבלתי כלים מדעים נרחבים על הכרם והיקב. תוך כדי הלימודים היה חסר לי מאוד נושא ההבנה ביין מעבר למדע היין, הכרת סגנונות ואזורים וזנים שונים בעולם והתחלתי ללמוד את הנושא בצורה מקיפה יותר.
כשראיתי את תוכנית הלימודים בשנת 2011 שצריך ללמוד כדי להבחן בה ולהיכנס לקהילה, שקלתי להירשם אליה, נוכחתי שהיא מאוד מעניינת מבחינת הידע שהיא נותנת בהכרת תחום יינות העולם. הגעתי למשל לזה שניתן להצליח לזהות 36 יינות בטעימה עיוורת במשך שלושה ימים עד רמת שנת הבציר, הזן וסגנון היין. שואלים אותך בבחינות מאיזה ארץ היין, מאיזה זן ומאיזה אזור ולעיתים יורדים אף עד רמת מיקום הכרם.
זאת תוכנית לימודים לא אוניברסיטאית אלא שהוכנה ואושרה ע”י ראשי האגודה עצמה. החברים בנו תוכנית לימודית כשבשלבים הראשונים אלה לימודים עצמאיים. נוסף לבחינות אותם חייבים לעבור בהצלחה, צריך גם להגיש עבודת מחקר. התכנית שלמדתי ונבחנתי בה נתנה לי ביטחון והעניקה לי הרבה ידע במה שמתרחש בתחום היין בעולם, ובסגנונות יין שעושים ביקבים שונים. חשוב מאוד גם שהנושא חשף אותי להכרות עם הרבה אנשים משפיעי דעת קהל ברחבי העולם. אני מכיר עתה יותר אנשים בעלי ידע רב מלונדון ואוסטרליה, למשל. אנחנו נפגשים בכנסים ומקיימים יחסי חברות לאורך כל השנה. הרבה מהידע הנרחב שלי אני מיישם כאן, ביקב צרעה, בתהליך גידול הענבים בכרם, ויצירת היינות ביקב. ערן מיהר לסיים את פגישתנו הקצרה וחזר לשוחח עם אורחי היקב שהגיעו לטעום את יינותיו.
אני המשכתי ללקט מידע נוסף בנושא ומצאתי שמטרותיו המוצהרות של הארגון הן:
לקדם את הידע, ההבנה וההערכה של היין.
לשמור על אמות המידה הגבוהות ביותר בתעשיית היין.
להגביר את היעדים האישיים והמקצועיים בפעילויות הקשורות ליין.
לפני שניגשים לתוכנית בת שלוש שנים של לימוד עצמי ונוכחות בסמינרים שעורך המכון, על המועמדים הפוטנציאליים לשכנע את המכון שהם בעלי הכישרון המתאים בכך שהם מגישים מאמר שכתבו וכן רשמי טעימה של יינות שונים. עד לשנת 1983 הבחינות היו מוגבלות ליבואני יין, סוחרים וקמעונאים מהממלכה המאוחדת בלבד. הפעם הראשונה שהוענקה דרגת מאסטר ביין לאדם שאינו בריטי הייתה בשנת 1988.
כיום החברים עוסקים במגוון רחב של עיסוקים: ייננים, כורמים, יועצי יין, סופרי ועיתונאי יין, מרצים ליין, מלצרי יין, מנהלי מסעדות ובתי מלון. בנוסף לכך, רבים מהם עוסקים ברכישה, יבוא, הפצה, מכירה ושיווק יין. ברור שרכישת הידע וקבלת התואר החשוב יוכלו להשתקף היטב ביינות שייצר עתה ובעתיד היינן המוכשר, ערן פיק, ביקב צרעה. לחיים!!!

איזה יין אתה ממליץ לי?

תמיד כששואלים אותי איזה יין ישראלי אני ממליץ, נתקעות לי המילים בפה למספר שניות ואז אני מיד מספר שיש בארץ למעלה מ-300 יקבים המייצרים למעלה מ-1000 יינות שונים מדי שנה. והמלצתי תלוייה בהרבה גורמים שחלקם הלא קטן תלויים במתעניין עצמו ובצרכיו.
דבר דומה מתרחש בחנות יין, אליה מגיעים לרכוש יין, אלא שכאן הנושא מסובך יותר מפני שעל המדפים נמצאים לעיתים אלפי מותגי יין מהארץ מלא מעט יינות ממדינות נוספות ברחבי העולם.

אז מה עושים ואיך יוצאים מהתסבוכת הזאת? איך יודעים מה להמליץ לשואל מסויים, ואיזה יין להציע לו כמתאים לו ביותר בעת ההתעניינות הספציפית?
שלושת העקרונות בבחירת יין הם: מחיר, העדפה ושיוך. יש לקחת מרכיבים אלו בחשבון כאשר עומדים מול מדפי היין בחנויות או כשצריכים להציע יין למישהו.

מחיר
המחיר אותו מוכנים לשלם לבקבוק יין הוא מרכיב הראשון הקובע בבחירת היין הנכון.
מה התקציב העומד בפני המתעניין בקנייה הנקודתית של יין לאירוע מסויים.
חלפו הימים בהם אפשר היה לקנות בקבוק של יין “טוב” בעבור יותר מ-100 ש”ח בלבד. כיום יש שפע של יינות מצויינים שזמינים עבור סכומים נמוכים יותר. בחנות היין למשל, מוכר הגון ומבין ביין יכול להציע מבחר יינות טובים בטווח המחירים המוקצב. יין יקר לא מעיד בהכרח על איכות גבוהה אבל מחיר זול לבקבוק, אולם מבצעים מפתים במיוחד ברשתות מעידים, לדעתי ,על בעייה איכותית ביין, גילו המתקדם, או מרכיביו המאוד זולים ולא איכותיים.
יין ללגימה יומיומית בבית יכול להיות ברמת מחיר נמוכה יותר מיינות טובים המומלצים לאירועים מיוחדים, אך לא מומלץ לרדת נמוך מדי. יינות רעים לעיתים עלולים לפגוע בענף היין מפני שאם לוגמים מהם כאלה שלא מבינים ביין, הם יכולים לחשוב בטעות שיין בכללי לא מתאים להם… זהירות!!!

העדפה – לאיזו מטרה ישמש היין?
בכל הנוגע להעדפות יין יש לתת את הדעה על מה שילווה אותו או על ידי מי שישתתפו בלגימת היין.
אם, למשל, מארחים קבוצת חברים בשעת ערב מוקדמת, ההעדפות יהיו למזוג לכוסות יינות אדומים ולבנים “בטוחים” ונעימים לפה ולחך.
לאנשים שלא רגילים ללגום יינות כבדי- גוף, יינות “חזקים” עם טעם שיורי ארוך בפה, מומלץ ללגום מרלו רך או פינו-נואר או אולי זינפנדל טעים.
באשר ללבנים, מי לא נהנה מגוורצטרמינר מרענן או מסוביניון בלאן חצי יבש? חשוב מאוד, כמובן, שיהיו מצוננים הייטב בעת ההגשה.
אם מחפשים להתנסות בסוג חדש של יין, מומלץ לספר למוכר היין בחנות על יינות, סוגים ומותגים, שנהניתם מהם בעבר ולבקש ממנו המלצות ספציפיות שיוכלו לתת כיוון למציאת יין מהנה נוסף.
לכאלה שעולם היין חדש להם, מומלץ לנסות ריזלינג, גוורצטרמינר או יין מוסקט לקינוח, אם יינות מתוקים יותר מתאימים לטעמם. אם אתם מעדיפים יין לבן יבש, אז בקשו שרדונה, או סוביניון בלן, או אולי איזה בלנד מעניין שהכין אחד היקבים.
רוצים ליהנות דווקא מיינות אדומים שופעי ריחות וטעמים, נסו קברנה סוביניון, שיראז אולי קברנה פרנק או מרלו שהתיישנו מספר שנים בחביות עץ אלון.
הרבה מאלה שמתייעצים איתי איזה יין לרכוש מספרים לי על יינות שהם רוכשים כבר שנים רבות מבלי לדעת שיש כבר מזמן בשוק יינות חדשים וטובים יותר במחירים זהים.
שיוך היין לאוכל
יש הטוענים שאין קשר בין יין לסוג האוכל שהוא מלווה, אבל לדעתי דיעה זו מוטעית בבסיסה.
אם מחפשים באופן ספציפי יין שישויך לארוחת הערב חגיגית, יש לקחת בחשבון מה הם מרכיבי המפתח בארוחה.
האם זה יהיה בשר לבן או אדום, דג, או אולי אוכל צמחוני? האם יעשה שימוש בעשבי תיבול יבשים או טריים, ומאילו סוגים וטעמים הם יהיו.
חשוב מאוד גם לדעת אם המנה העיקרית שתוגש תהיה חריפה או פירותית, עדינה? אלה שאלות שיכולות לשחק תפקיד מפתח בקבלת החלטה בנוגע לבחירת היין שישוייך היטב למנות שיוגשו.
באופן כללי, יינות לבנים מדגישים היטב ארוחות בעלות טעמים קלילים, בעוד שיינות אדומים מחמיאים טוב יותר לארוחות בעלות טעמים חזקים ובולטים יותר, המטובלות חזק.
יש הטוענים ששיוך אוכל ליין הוא 99% העדפות אישיות ו-1% מדע מדוייק, אבל טעות בבחירת היין המתאים לאוכל הננגס עשויה לגרום לתחושת טעם לא טוב של היין או האוכל שבפה, ובכך לפגום בהנאה הכוללת.
ידוע הסיפור על הברון רוטשילד שאמר שהיין הטוב ביותר שלגם היה עם בחורה יפה על שפת הים. אותה הוא זוכר את היין לא.
אז אנא, ככשואלים מישהו על איזה יין הוא ממליץ, חובה להצטייד בם מידע מרוכז על התקציב, האירוע וסוג האוכל המלווה, אם רוצים עיצה באמת טובה.