התרסקות הטיל “פלקון 9” על כן השיגור בפלורידה בתחילת חודש ספטמבר, יחד עם לווין התקשורת עמוס 6, העלתה לסדר היום בישראל את שאלת לוויני התקשורת. שר המדע אופיר אקוניס מיהר לכנס ישיבה מיוחדת שבה הכריז על הצורך בפרוייקט לאומי ללווינות תקשורת. לקריאה הזאת הצטרף מנכ”ל התעשייה האווירית, יוסי וייס שאמר במסיבת עיתונאים יום אחרי ההתרסקות, כי אובדן הלווין הוא בבחינת צלצול השכמה לישראל בכל הקשור ליכולת האסטרטגית הזאת. אלא שהקריאות הללו התייחסו למוצר עצמו, ולאו דווקא לפלטפורמה המשגרת, זו שגרמה לאובדן הלווין.
עד היום שיגרה ישראל באופן עצמאי את כל לוויני הריגול שלה. בשל הרגישות הרבה של הטכנולוגיה הישראלית, מתבססת ישראל על משגרים מתוצרת מקומית, טיל “שביט”. את לוויני התקשורת משגרים בדרך כלל ממשגרים בחו”ל. לשיגור העמוס 6 נבחרה החברה האמריקנית “SPACE X” של היזם האמריקני אלן מוסק. שלא לציטוט אומרים מומחי חלל ישראליים כי הבחירה נפלה על “SPACE X” בעיקר בשל המחיר האטרקטיבי שהציעה החברה האמריקנית.
טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל
במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל צילום: מכון פישר
“משגרי הלווינים נחשב עד לפני כמה שנים לפרויקט של מדינות”, אומר בראיון מיוחד לניו טק, טל ענבר, ראש תחום חלל במרכז פישר לחקר תעופה וחלל. “בארצות הברית היו תחילה שתי חברות, בואינג ולוקהיד מרטין. בשלב מאוחר יותר שתי החברות הללו איחדו כוחות לחברה אחת, והיא זו שסיפקה את המשגרים לחלל לפרוייקטים של הממשל האמריקני ולחברות פרטיות. לצד המשגרים האמריקנים היו אלה הרוסים שסיפקו שירותי שיגור מבסיס בייקונור בקזחסטאן והצרפתים שהתבססו על הטיל “אריאן”. בשלב מאוחר יותר נכנסו גם סין והודו לשוק הזה, כך שמי שרצתה לשגר לווינים יכלה לבחור בין כמה אופציות”.
ישראל שיגרה את לוויני התקשורת עמוס 2, עמוס 3 ועמוס 4 מבייקונור על ידי טילים רוסיים. את לווין המכ”מ TEXAR שיגרה התעשייה האווירית מהודו והוא נועד לשימושים אזרחיים. לווין “עמוס 5” הוא הראשון שמשוגר על ידי חברה פרטית אמריקנית. אלן מאסק, מייסד SPACE X הוא יזם סדרתי. מאסק עשה את הונו בתוכנת הסליקה PAY PAL ומכאן למעשה הפך ליזם סדרתי. מאסק עומד גם מאחורי מיזם המכוניות ההיברדיות TESLE. ההערכה היא כי המחירים שמציעה SPACE X ללקוחותיה נמוכים בעשרות אחוזים מהמתחרה העיקרית שלה ULA, החברה המשותפת לבואינג ולוקהיד.
“אין ספק שמאסק זעזע את שוק המשגרים לחלל”, מספר ענבר. “הוא הצליח להשיג פסיקה פדרלית שפתחה את שוק השיגורים לחלל, וכך זכה בחוזה השיגור הראשון שלו לחלל של לווין מחקר לחיל האוויר האמריקני. מכאן דרכו כבר הייתה סלולה להמשיך במחקר ופיתוח ובמקביל להתחרות על חוזי שיגור. כיום חברת SPACE X משגרת ציוד לתחנת החלל. כך שהיא צוברת ניסיון בתחום. יעיד על כך צבר ההזמנות שלה לשיגורים שעומד על קרוב ל-10 מיליארד דולר בשנים הבאות”.
ש: ועם כל הניסיון הזה שלה כיצד ניתן להסביר את הכשל בשיגור “עמוס
תמונת הכותרת: משגר הלווינים “FALCON 9” צילום: SPACE X
התמונה לעיל: יוסי וייס מנכל תע”א ויוסי פולק מנכ”ל חלל בטקס חתימת עסקת “עמוס 6”, נובמבר 2012
6″?
“ראשית אני חושב שאין ספק שנדע במדוייק מה קרה לטיל במהלך הפיצוץ. הפלקון 9 הוא אחד הטילים המשוכללים ביותר בעולם. הטיל הזה הוא אחד המנוטרים ביותר בכל שלב שלו, אולי אפילו המנוטר ביותר. בכל שלב שקדם לפיצוץ עקבו אחרי מערכות הטיל 3000 מערכות טלמטריה שהזרימו את הנתונים למרכז הבקרה. צריך עכשיו לשבת על כל אחד מהערותיהם הללו ולנתח את הנתונים כדי לברור את המוץ מהתבן. זו עבודת נמלים. אבל, המידע קיים ולכן אני אומר ברמת וודאות גבוהה שסיבת הפיצוץ תתברר”.
ש: מצפייה ראשונית בסרט הפיצוץ אתה יכול להעריך מה קרה?
“קשה מאד. אם נתבסס על הדברים של אלן מאסק, סיבת הפיצוץ לא בטיל אלא באחת ממערכות הציוד ההיקפי. מה בדיוק קרה קשה מאד לקבוע. באופן ברור רואים שהפיצוץ היה בחלק השני של הטיל, באזור מילוי החנקן הנוזלי. לפיצוץ עצמו יכולות להיות מספר סיבות: קצב מילוי מהיר מדי, חשמל סטטי, קצר חשמלי שיצר ניצוץ או אפילו תנאים אקלימיים ייחודיים בזמן נתון. מאסק טוען כאמור שזה לא הטיל. כך שיכול להיות שזה אכן הציוד ההיקפי או תפעול לא נכון”.
בינתיים הקפיא הממשל האמריקני את המשך השיגורים של חברת SPACE X. זו לא הפעם הראשונה שהחברה מאבדת טיל שיגור, ביוני 2015, התפוצצה רקטה שאמורה הייתה להביא ציוד לתחנת החלל. בינואר 2016 נכשל ניסוי של החברה להנחית את השלב הראשון של הטיל על אסדה מיוחדת באוקיינוס השקט.
“גם במשגרים אחרים יש בעיות והם נכשלים לעיתים”, אומר ענבר. “כשלון השיגור של “עמוס 6″, יכול ליצור לחברה צוואר בקבוק בשיגורים העתידיים. אבל, מניסיון העבר בהחלט ניתן לומר שניתן לצמצם את לוחות הזמנים ואני מעריך ש-SPACE X-, תתגבר על העיכוב ותצליח לעמוד בלוחות הזמנים שהתחייבה להם”.
ש: ומה לגבי לוויני התקשורת הישראליים? האם להערכתך SPACE X תיבחר שוב?
“קודם כל צריך לראות שיבנו לוויני תקשורת ישראליים. אני חושב שחייבים וכחלק מפרוייקט לאומי. בדיוק כפי שמשרד הבטחון הוא “אבא” של לוויני הריגול, מדינת ישראל חייבת לשמר את היכולת הזאת. מספיק רעידת אדמה שתשבית את תשתית הסלולאר, כדי להבין את נחיצות היכולת הזאת כמקור תקשורת חליפי. ועוד לא דברתי על מלחמה או תקשורת לווינית למערכות צבאיות מסווגות. רשימת הצרכים בעניין הזה במישור הלאומי ארוכה, לכן אני רואה בכך חשיבות אסטרטגית”.
ש: אם נסתמך על הקביעה של מנכ”ל התעשייה האווירית כי ניתן יהיה לבנות לווין תקשורת חדש תוך שנתיים זה ריאלי?
“בהנחה שהדרישות הטכנולוגיות יהיו זהות אז בהחלט כן. זה מייתר את תהליך המחקר והפיתוח ומשאיר את בעינו את תהליך הייצור ההרכבה והבקרה. האם זה יקרה? כאן אולי צריך התערבות ממשלתית. חברת חלל ניתן לקנות עכשיו בזול מאד.בשביל מדינה זה נזיד עדשים ובכך ניתן יהיה לשלב את הנכס האסטרטגי שנקרא לווינות תקשורת עם פוטנציאל כלכלי עתידי”.
משגרים כנכס אסטרטגי
הודו הודיעה לאחרונה כי היא נכנסת לתחום משגרי הלווינים כתכנית לאומית. ב-23.5.16 שוגר המדגים Reusable Launch Vehicle – RLV, ע”י רקטת דלק מוצק HS9 לגובה 56 ק”מ, ואח”כ טיפס לגובה 65 ק”מ וחזר לאטמוספרה במהירות 5 מאך. המדגים, במשקל 1.75 טון ואורך 6.5 מטר, טס בהדגמה 770 שניות, משיגור עד נחיתה במים. הניסויים הבאים יתרכזו בנושאי הנחיתה (קרקעית), כניסה לאטמוספרה, והנעה.
