בתחרות הזאת חיל האוויר הישראלי כבר לא ייקח חלק. הוא את ההחלטה שלו קיבל ב-2011, כאשר החליט לרכוש את מטוס האימונים M 346, ״הלביא״ כפי שהוא מכונה בחיל האוויר. בעוד פחות מחודש אמורה ארצות הברית לצאת למכרז ענק למטוסים חדשים שיחליפו את ה-T 38 המתיישן שטס כבר כמעט חמישה עשורים. התכנית, T-X, generation trainer next, נמצאת תחת פיקוד ההדרכה והאימון של חיל האוויר האמריקני – Air Education and Training Command . תחילתה ב-2003 עם ההבנה שמערך מטוסי האימון חייב לעבור שדרוג משמעותי – גילו הממוצע של כל אחד מ-400 מטוסי ה-T 38 מגיע כיום ל-43 שנים. תאריך היעד שהוצב אז לכניסת מטוס האימון החדש הייתה 2020. אלא שבמהלך השנים, בשל הקיצוץ הזוחל בתקציבי ההצטיידות של חיל האוויר האמריקני, נמתחה התכנית ל-2025. גם התרסקות ב-2008 של מטוס T 38, שבה נהרגו שני אנשי הצוות, לא זירזה את התכנית ולקראת 2013 היא נכנסה שוב להקפאה. בתחילת 2015 הוציא בסופו של דבר חיל האוויר האמריקני את דרישות התכן והביצועים, שעיקרן, המטוס החדש אמור להתאים לאימון טייסי דור חמישי. המכרז הענק אמור לכלול רכישה של יותר מכ-350 מטוסי אימון חדשים לצבא האמריקני. ההערכה היא כי כמות המטוסים שייוצרו תתקרב בסופו של דבר ל-1000 וזאת לאחר ההצטיידות הראשונית של האמריקנים.
תמונת כותרת: מטוס האימון T – X של בואינג-סאאב, צילום: בואינג
לעיל: מטוס האימון T 50, צילום: לוקהיד מרטין
בואינג יחד עם סאאב השבדית חשפו בסוף חודש ספטמבר האחרון את מטוס האימון שלהן לפרוייקט, מטוס שמזכיר מאד בצורתו החיצונית את ה-F 15 בעל הזנב הכפול. ״המטוס הוא חד מנועי ובעל שני זנבות אנכיים לשיפור כושר התמרון בזוויות התקפה גבוהות״, נכתב בלקט המחקר והפיתוח של משרד הבטחון. ״המושבים מסודרים בדרוג ותא הטייס המתקדם כולל יכולות של אימון מוטמע Embedded) Training) ויכולת להתממשק למתקני אימון מתקדמים על הקרקע. הוא מתוכנן לתחזוקה נוחה ופשוטה ולחיי שירות של עשרות שנים״. לדברי בואינג התכן של המטוס גמיש וניתן לשדרגו בקלות. בטקס הגלילה הוצגו שני מטוסים ועוד שלושה ייוצרו כחלק מהמאמץ התחרותי מול החברות האחרות שחלקן מציעות מטוסים קיימים “מהמדף”. לא בכדי השקיע בואינג מאמץ גדול בבניית מטוס האימון הזה. מבחינת החברה זה יכול להוות את כרטיס הכניסה חזרה לעולם מטוסי הקרב, תחום שאותו היא זנחה עם זכייתה של לוקהיד מרטין בחוזה ה-F 35. כל זאת מעבר לרינונים שנשמעים לאחרונה – כולל בישראל – על תמהיל עתידי של מטוסים חמקנים ומטוסי דור 4.5.
חודש לפני בואינג, הציגו נורתרופ גרומן ו-BAE הבריטית את הגרסה שלהן לפרויקט ה-T-X. התצורה הראשונית של המטוס התבססה על המטוס הוותיק T 2 hawk. אב הטיפוס שהוצג כלל כנף נמוכה, מנוע אחד, כונסי מנוע בצידי הגוף וזנב רגיל עם משטחים גדולים. בדגם הזה קיים דמיון לתצורות של מטוסים קודמים: T-38 ו-F-20. החברה הציגה קונספט ראשוני כבר בדצמבר 2015, והדגישה את ההתאמות של התכן לדרישות התמרון של חיל האוויר האמריקני תוך מתן דגש על חסכון בעלויות תפעול והתאמה למשימות מגוונות ושדרוגים. תא הטייס של המטוס הוא דיגיטלי לחלוטין – glass cockpit כחלק מהתפיסה של אימון טייסים למטוסי דור 5. מטוס האבטיפוס של נורתרופ גרומן קיבל רישיון טיסה של ה-FAA תחת השם Model 400, והוא כולל מנוע F404-102D של GE. הטיסה הראשונה שלו בתחילת השנה הבאה.
קבוצה נוספת שניגשת למכרז היא Alenia Aermacchi האיטלקית שכאמור סיפקה את מטוסי ה-M 346 לחיל האוויר הישראלי, עיסקה שקידמה מבחינתה שתי עסקאות נוספות בעולם, עם פולין וסינגפור. Alenia Aermacchi בחרה ב-2010 להיכנס למכרז כקבלן ראשי עם התחייבות להעביר את הייצור לארצות הברית, במידה ותזכה. במהלך 2013 הצטרפה אליה general dynamics והוחלט לקרוא למטוס T-100. אלא ששנתיים אחר כך general dynamics החליטה לצאת מהפרויקט ומי שנכנסה במקומה בתחילת 2016 היא Raytheon כקבלן ראשי. ה-M 346 מגיע למכרז עם מאות שעות טיסה מוכחות, אם כי ההיסטוריה הקצרה שלו כוללת גם שתי התרסקויות, אחת במהלך סלון אווירי בדובאי. כרגע לפחות, ה-M 346 הוא המטוס היחיד עם שני מנועים, מה שמגדיל מאד את מימד הבטיחות שלו בהשוואה למטוסים האחרים שכולם כרגע בעלי מנוע אחד. לא מן הנמנע ששתי החברות יחליטו לגשת למכרז עם מטוס חד מנועי, כדי להוזיל עלויות. בסלון האווירי האחרון בפארנבורו, הציגו האיטלקים תצורה עתידית של ה-M 346 כמטוס תקיפה קל, מה שיכול לעניין אולי מדינות קטנות השוקלות לרכוש אותו.
הקבוצה הרביעית שמוזכרת כבעלת סיכויים מצוינים לזכות במכרז היא לוקהיד מרטין ו-kai הדרום קוריאנית עם מטוס ה-T 50. המטוס הזה התחרה עם ה-M 346 האיטלקי במכרז הישראלי. ה-T 50 נראה כמו דגם מוקטן של ה-F 16. המטוס נבנה לראשונה ב-2002, כמטוס אימונים של חיל האוויר הקוריאני. לוקהיד מרטין מדגישה בהצעה שלה את יתרונה, בכך שהיא גם יצרנית ה-F 22 וה-F 35. ה-T 50 עבר מאז 2002 מתיחת פנים כדי להתאימו למכרז של חיל האוויר האמריקני. הוא כולל מערכות אוויוניקה מתקדמות, תידלוק אווירי, יכולות טיסה משולבת עם מערכות אימון קרקעיות ו-glass cockpit. כמו שאר המתחרות גם לוקהיד הכריזה כי אם תזכה במכרז, יועבר הייצור לאחד ממפעליה בארצות הברית.
מלבד ארבעת הקבוצות הללו מוזכרת קבוצה נוספת שנחשבת כרגע לבעלת הסיכויים הנמוכים ביותר, Textron airland. המטוס עליו מתבססת הקבוצה הוא מפציץ קל, Textron AirLand Scorpion. ראשי הפרויקט הכריזו כי יגשו למכרז עם שינויים קלים שיעשו במטוס כדי להתאימו לדרישות המבצעיות ועלות התיפעול הנמוכה. אחד השינויים היה לבנות וורסיה בעלת מנוע אחד, כדי להוריד את עלות המטוס ושעת ההפעלה שלו. בספטמבר 2015 הודיעה Textron airland כי החליטה לסגת מהמכרז בשל שינויים שהוכנסו בדרישות המבצעיות והטכניות של המכרז.
מבחינת חיל האוויר האמריקני מדובר בצורך דחוף. רבים שם תולים תקוות בכניסתו של הנשיא החדש שהכריז ״לארצות הברית יהיה צבא שימנע עימות בעזרת כוחו״.
