“כלים בלתי־מאוישים ורובוטים תופסים מקום משמעותי בשדות הקרב של תחילת המאה ה־21. כלים אלה מוכיחים את עצמם מבחינה מבצעית, והדבר מוביל למגמה גוברת של פיתוח והצטיידות בהם״. כך פותחת לירן ענתבי חוקרת במכון Inss שליד אוניברסיטת תל אביב, את המאמר שלה ״מי יעצור את הרובוטים״, (ירחון ״צבא ואסטרטגיה״, ספטמבר 2013).
אלא שבעניין הזה, צבא היבשה נמצא רחוק מאד ממקבילו האווירי. בשנת 2010, על פי ענתבי, תחזית הצבא האמריקני לשימוש ברובוטים קרקעיים צפוייה לעלות מ-1:50 (כלומר רובוט על כל חמישים חיילים) ל-1:30 בתוך עשור. בתחילת שנות ה-2000 פעלו בשוק היבשתי כמה מאות חברות שעסקו בפיתוח פתרונות בלתי מאוישים. נקודת המפנה בשוק מסומנת ביציאת הכוחות האמריקניים מעיראק תחילה ואחר כך דילולם המשמעותי באפגניסטן. רוב החברות שעסקו בתחום זנחו את המחקר והפיתוח של רובוטים יבשתיים לשדה הקרב, וכך למעשה הצטמק השוק לשחקנים בודדים.
״אין ספק שההליכה נגד הזרם שכללה השקעה מתמשכת בתחום הפלטפורמות הבלתי מאוישות ביבשה הוכיחה את עצמו״, אומר בראיון מיוחד לניו טק, מאיר שבתאי, מנהל פעילות הרובוטיקה הקרקעית בתעשייה האווירית. ״הקונספט שלנו היה מאד ברור – בניית קיט רובוטי מודולרי עם אבני בניין גנריות, שעל בסיסן ניתן לבצע התאמות לפלטפורמות שונות וצרכים מבצעיים מגוונים״.
תמונת כותרת: רובוט סיוע לכוחות החי״ר, RoBattle צילום: תעשייה אווירית
לעיל: מערכת PANDA למשימות הנדסה צילום: תעשייה אווירית
כיום מציגה התעשייה האווירית שורה של פלטפורמות בלתי מאוישות למשימות שונות. כולן מתבססות על הקיט הבסיסי שפותח בחטיבת היבשה. כך למשל ה-RoBattle (רובטאל), שהוצג לראשונה בחודש יוני השנה בתערכות היבשה ״יורוסאטורי״ בפריס. ה-RoBattle הוא רכב אוטונומי לא מאויש, בעל יכולת תמרון גבוהה, לביצוע משימות לחימה ותמיכה בלחימה. המערכת הרובוטית מיועדת לעבוד בשילוב עם כוחות טקטיים בפעולות שטח, עם יכולת תמיכה במגוון רחב של משימות הכוללות: איסוף מודיעין, מעקב וסיור חמוש, הגנת שיירות, הטעיית אויב, עירור שטח, תקיפה ותמרון. ה-RoBattle מבוסס על טכנולוגיה חדשנית של התעשייה האווירית, ה-“Robotic Kit”- ערכה רובוטית מודולרית לשליטה ברכב, הכוללת יכולות בתחום הניווט, המיפוי, חיישני משימה והאוטונומיה. המערכת יכולה להיות מופעלת במס’ רמות שליטה ויכולה לנוע על גלגלים או על זחל בהתאם לאופי המשימה הנדרש. המערכת מותאמת לנשיאת מגוון מטעד”ים שונים כולל זרועות רובוטיות להפעלה מרחוק, מטע”די מודיעין, מעקב וסיור (ISR), חיישנים, מכ”מים, וכלי נשק הנשלטים מרחוק.
״אחד היתרונות הגדולים של המערכות שלנו היא היכולת העצמאית של המשך פעילות גם בזמן אובדן קשר״, מסביר שבתאי. ״במקרה הזה ה-RoBattle, במקרה של חוסר קשר, ידע להמשיך במשימה תוך כדי הפעלת המערכות, ולאחר שהקשר יחודש יוכל המפעיל לשלוף את הנתונים מזיכרון המערכת״.
ה-“Robotic Kit” מורכב משלוש מערכות בסיסיות. מודול ניווט והתמצאות המבוסס על מצלמות, רכיבי לייזר ומערכות מכ״מ. המערכות הללו מאפשרות לפלטפורמה לנהל את התנועה במשימה בצורה רציפה תוך התגברות על מכשולים. בנוסף נמצא במעגל הרחוק מפעיל המערכת שמבקר את פעילות הפלטפורמה עם יכולת שינוי משימה בפקודה מרחוק. לכל מערכת כזו ניתן להוסיף גם מאמן סימולציה למפעיל.
״אחד המודולים המתקדמים שלנו עוסק במה שאנחנו מכנים, ״תמיכה בקבלת החלטות״, מספר שבתאי. ״כלומר, בניית יכולת שבעזרתה הפלטפורמה תוכל, במקרים מסויימים, לקבל החלטות לבד. לדוגמא, כאשר המנוע של הרכב כבה פתאום. המודול ידע להפעיל את המנוע מחדש ללא צורך של התערבות המפעיל״.
ש: האם היכולת הזאת היא אבסולוטית, או מוגבלת לפעולות מסוימות שהרי חלק מהפלטפורמות שלכם נושאות חימוש?
״בעניין ירי ושחרור חימוש תמיד יש אדם במעגל – Man in the Loop. הזהירות בעניין הזה ברורה מאד ואבסולוטית. אבל, להרבה משימות אחרות לא צריך את המפעיל, כמו למשל התמודדות עם תנאי דרך ומכשולים בלתי צפויים. להחלטות הללו ניתן בהחלט להסתמך על המודול הפנימי של המערכת. מעבר לזה, אם יש תחום שאליו אנחנו רואים את עצמנו מתפתחים, הרי הוא מערכות לומדות. כיום אחת מאבני הדרך שלנו בפרויקט הרובוטיקה הקרקעית, היא יכולת למידה של הפלטפורמה. כך, ניתן להגיע לקשת יכולות נרחבת מאד ללא התערבות מפעיל״.
סל המוצרים הרובוטיים בתעשייה האווירית רחב מאד, גם יחסית ליצרניות גדולות ממנה בעולם. הוא כולל את הפנדה (PANDA), פלטפורמה הנדסית רובוטית למשימות הנדסיות קרביות שונות המאפשרת מעבר ופינוי מכשולים, איתור מטענים בצד הדרך וסילוקם. סהר (SAHAR) – פלטפורמה רובוטית לאיתור מטענים (IED) המאפשרת איתור וגילוי מטענים קבורים או נסתרים. רובוקון (RoboCon) – פלטפורמה רובוטית לתמיכה לוגיסטית בשיירות הכוללת נהיגה אוטונומית ויכולות “עקוב אחריי” וגארדיום (GUARDIUM) – רכב UGV מותאם לצרכי לקוח ביחס עלות תועלת גבוה לאבטחת מתקנים והגנת גבולות. הגארדיום והפנדה מופעלים כבר כמה שנים על יחידות שונות בצה״ל.
״אחד האתגרים הגדולים במערכות רובוטיות הוא התכנון הגמיש״, אומר שבתאי בהמשך לשאלה בעניין שילוב מטע״דים שונים על גבי הפלטפורמות. ״התפיסה שלנו היא ארכיטקטורה פתוחה המתבססת על פרוטוקול Jaus האמריקני. הפרוטוקול הזה מאפשר לנו לשלב אפליקציות שונות מיצרנים שונים על הפלטפורמות השונות שלנו, בזמן קצר וללא פגיעה במעטפת ביצועים. העניין הזה הופך לקריטי בשנים האחרונות שכן לדוגמא אורך החיים הממוצע של מטע״ד תצפית עומד על כ-18-24 חודשים. כאשר נכנסת טכנולוגיה חדשה חייבים להתאימה לפלטפורמה. השימוש בפרוטוקול Jaus מפשט את העניין מאד. לדוגמא, התאמת מצלמה אמריקנית למודול ישראלי אורכת יום אחד, מה שבעבר הצריך שינויי תוכנה וחומרה וזמן רב של התאמה והטמעה. מי שלא נמצא כיום בארכיטקטורה פתוחה מוצא עצמו מהר מאד מחוץ לשוק הדינמי הזה״.
ש: במערכות הללו, כמו המקבילות שלהן האוויריות יש בשנים האחרונות צורך הולך וגובר באבטחת מידע והשקעה בתחום הסייבר. איך זה בא לידי ביטוי אצלכם?
״ניתן לומר שחבילת הבסיס שאנחנו מספקים בהיבט הזה היא מצוינת. אבל כמו בכל מערכת אנחנו עוקבים אחרי דרישות הלקוח. יש בהחלט מקרים שבהם נדרשת אבטחה מוגברת לתקשורת הנתונים ואנחנו נענים לכך באבטחות כפולות והוספת אמצעי הגנה מגוונים. ככלל, המערכת שלנו נותנת חליפת הגנה כוללת בהיבט הסייבר. אבל, זה לא כולל רק פיצוח או חדירה על ידי האקר כזה או אחר, זה מתחיל מהמערכות הבסיסיות שצריכות להיות מוגנות בשגרה. כך למשל טיפול במוסך שהרי מדובר בכלי רכב. כבר בפעולות הללו אנחנו לוקחים בחשבון את עניין אבטחת המידע. הפעלת פלטפורמות לא מאוישות מרחוק מחייבת חליפת הגנת סייבר קשיחה ולשם אנחנו מכוונים״.
