עד כמה מודאגת ארצות הברית מההתקדמות הטכנולוגית של סין ובעיקר רוסיה בכל הקשור לטילים ארוכי טווח תעיד העובדה הבאה: סוכנות ההגנה מפני טילים של ארצות הברית Missile Defense Agency יחד עם חברת Raytheon האמריקנית, סיימו את שלב האפיון הראשוני של מיירט טילים חדשני בחלל – Multi-Object Kill Vehicle, MOKV. על פי התכנית המסתמנת, שישה מיירטי MOKV יועמסו על טיל שיישא אותם אל מחוץ לאטמוספירה, שם ישוחררו לחלל וימתינו לטילי המטרה.
כל מיירט MOKV יהיה מצוייד בסנסורים מתקדמים לאיתור וזיהוי האיום, תקשורת דו כיוונית עם תחנות קרקע ויכולת ניהוג מדויקת בחלל. על פי התכנון כל יחידת MOKV תכוון למטרה בודדת.
״סין ורוסיה מפתחות יכולות מתקדמות של טילים בליסטיים מתפצלים – Multiple Independently Targetable Re-entry Vehicles ״.
כתבה דבלינה גושהאל, אנאליסטית אסטרטגית בדוח מיוחד שפורסם במסגרת הפדרציה האמריקנית למדעים – Federation of American Scientists. ״נראה שבמלחמה הקרה המודרנית, ה-MIRV יהיו הכלים הראשונים שבהם ייעשה שימוש. עצם היכולת הזאת מעצימה את מימד חוסר היציבות״.
שיגור מיירט EKV מבסיס ״ונדרבליט״ קליפורניה
צילום: MDA – MISSILE DEFENCE AGENCY
ה-Multi-Object Kill Vehicle
איור: RAYTHEON
בסקירה הטכנולוגית של משרד הביטחון מחודש אוקטובר האחרון, הופיע פרק נרחב על מאמצי הפיתוח של סין ורוסיה בכל הקשור לנשק היפרסוני. הקטע תורגם מסקירה מיוחדת של ה-The Cipher Brief, אתר עצמאי שמרכז ניתוחי מודיעין ואסטרטגיה. וויל אדוארדס, מומחה לנשק גרעיני ויחסים בינלאומיים טוען במאמר כי: ״רוסיה רואה בנשק היפרסוני עם חימוש גרעיני דרך שבה היא תצליח להתגבר על מערך ההגנה נגד טילים של ארה”ב. אבל סביר יותר שרוסיה תתקין טילי שיוט היפרסוניים המצוידים בראש קרבי רגיל על אניות מלחמה, כדי לתקוף אניות אחרות או מטרות קרקעיות. הטיל שהרוסים צופים שיימצא שימוש למטרות אלה ידוע בשם Brahmos-II שהוא פיתוח משותף עם הודו. סין בשלב זה מפתחת רק כלי דאייה היפרסוני ובמהלך השנתיים האחרונות ביצעה סין שבעה ניסויים בכלי טייס זה. נשק מסוג זה ישמש את האסטרטגיה של סין למניעת שטח/מניעת גישה (anti access/area denial) בים סין הדרומי. בעוד שנשק היפרסוני מאפשר, בצורה משמעותית, יכולת של מדינה ל”השלכת כוח לאזורים מרוחקים”, הוא גם גורם לחוסר יציבות. הבעיה של הנשק ההיפרסוני היא בדיוק מהסיבות שכל כך מעריכים אותו, מדובר בנשק מהיר וזריז, אשר מקשה מאוד על היכולת לפגוע בו. במקרה שאויבים ישיגו נשק זה, אזי מערך ההגנה נגד טילים של ארצות הברית ובנות בריתה הופך למיושן וחסר ערך. במידה שזה יקרה, תהיינה לכך משמעויות עצומות על היכולת של ארה”ב לקיים את המחויבות הביטחונית שלה בעולם. מעבר לזה, שתי הגרסאות של נשק זה: הגרסה של חימוש רגיל והגרסה הגרעינית, כמעט זהות. המהירות הגבוהה בה נשק זה נע מקטינה את זמני התגובה וכך גובר הסיכון לעימות גרעיני…״
בדיוק מהסיבה הזאת לא רק Raytheon נמצאת בתמונה, אלא גם בואינג ולוקהיד מרטין. כל אחת מהחברות מפתחת באופן עצמאי אבטיפוס ראשוני של “Multi-Object Kill Vehicle”.
״לפני 10 שנים התפיסה הייתה של טיל נגד טיל, כלומר יירוט אחד בכל פעם״, אמר לאתר seeker, ג׳ון פייק, מנהל GlobalSecurity.org. ״התפיסה הזו השתנתה בשל מספר האיומים הבליסטיים ההולך וגדל. לכן, הכיוון החדש הוא יירוט רב טילי, בשיגור אחד״.
על פי התכנון האמריקני (בדומה ליכולת המוכחת של החץ 3 הישראלי), השמדת הטיל תיעשה מחוץ לאטמוספירה כדי שענן הרסיסים יצנח לתוכה ויושמד בחום החיכוך. כך תימנע גם היווצרות של ענני רסיסים שישייטו בחלל ויהוו סכנה ללוויינים במסלול נמוך.
אתר space.com שעסק בהרחבה בפרויקט האמריקני, הצביע על יכולות ההטעיה שנבנות בטילים הרוסיים והסינים (וגם באירניים…) כאחת מנקודות התורפה שעליה צריך פרויקט ה-MOKV להתגבר. ראשי קרב מתפצלים בחלל הם אחד האתגרים הטכנולוגים המשמעותיים בכל הקשור ליירוט טילים. כבר היום ידוע כי הרוסים וכנראה גם הסינים הצליחו לפתח יכולות הטעייה כאלה הכוללות בלונים הנראים על מסכי המכ״מ כראש קרבי לכל דבר.
על פי פרסומים בארצות הברית, התכנית של Raytheon נמצאת בשלבים המתקדמים ביותר. הטיל המשגר של ה-MOKV יתבסס כנראה על ה-Ground-Based Interceptor , טיל בעל שלושה שלבים המיועד ליירוט בודד של טיל בליסטי היפרסוני מחוץ לאטמוספירה. הכלי שנישא כיום על ידי הטיל מכונה Exoatmospheric Kill Vehicle – EKV-. ה-EKV מתבסס על multi-color sensors, יכולת מחשוב עצמאית ויכולת ניהוג מדויקת ומהירה, עד פגיעה במטרה.
תכנית ה-EKV ידעה במהלך השנים האחרונות עליות ומורדות רבים, עד שני הניסויים המוצלחים ב-2013 ו-2014. על פי defense-update.com כיום מחזיקה ארצות הברית סוללה מבצעית של ה-GBI ב-Ft. Greely,Alaska. על פי הdefense-update.com, גם היום, כאשר הסוללה מוכרזת מבצעית, תפיסת ההפעלה עדיין לא מוגדרת כמיירט לכל טיל מטרה וזאת בשל חשש מביצועי המערכת. ב-RAYTHEON מפתחים בשנה האחרונה וורסיה מתקדמת של ה-EKV תחת הסימן CE-II Block 1, כאשר ההערכה היא שעד 2017 יהיו לסוללה המבצעית כ-44 טילי יירוט, בעשרה מהם ישולב ה-CE-II Block 1.
על הנחיצות האמריקנית בנשק הזה ניתן ללמוד מדברי הסיכום של וויל אדוארדס במאמר ב-The Cipher Brief: ״ברגע שמערכות נשק היפרסוני יגיעו ליכולת מבצעית, עלול מאזן הכוחות הגלובלי להשתנות בצורה קיצונית. תלוי מי יגיע ראשון ומשך הזמן עד שהשני ישפר את המערכות שלו. אנו יודעים שסין ורוסיה מעוניינות בנשק היפרסוני, ושתי מדינות אלה רואות בנשק זה משקל נגד להשפעה של ארה”ב ודרך לאתגר את השליטה של ארה”ב בעולם״.
