אור ראשון

ולם התאורה מבוסס הלדים (SSL) תופס תאוצה זה מכבר ואנו שומעים חדשות לבקרים על יישומים חדשים, אם זה בתאורת כבישים חכמה, שליטה מרחוק על מקורות המאור במשרד ובבית כולל תבניות עמעום בהתאם לדרישת הלקוח, חקלאות, שילוט, מערכות בידור ביתיות, מכשור רפואי, רכב, סמרטפונים ועוד.
על השפעת האור על חיינו כולל השעון הביולוגי, יצירת המלטונין, מצב הרוח כבר נכתב רבות והפתרון המסתמן הוא ה-HCL בו מערכת התאורה תתאים את צבע האור (CCT), במונחים מסחריים לבן חם/לבן קר, לשעת היום כך שלקראת דמדומים, למשל, צבע האור יהיה לבן חם ולא אור הפלואורסצנט (לבן קר) שנהוג עדיין במשרדים רבים.
בבואנו לתאר את המושג אור, עלינו לקחת בחשבון גם את התחום הבלתי נראה, הכולל את התת אדום (IR) והעל-סגול (UV). לדים בתחומים אלו משמשים במגוון יישומים ובהם זיהוי פנים, זיהוי כף יד, זיהוי נהג מנמנם, חסימת אפשרות נהיגה לנהג שתוי, התקשות חומרים בסתימות שיניים ובמדפסות תלת-מימד למשל, ראיית לילה, זיהוי נוכחות ותנועה, חיטוי וטיהור מקורות מים ועוד הרבה.
נושא מלהיב נוסף הוא שימוש באור הנראה לצורך חיבוריות לאינטרנט, כתחליף לתדרי ה-WIFI הנהוגים כיום.
בנוסף, כדי לתמוך במעטפת הפתרון הכוללת, נדרשים רכיבים תומכים כמו דרייברים, אופטיקה, מפזרי חום, תוכנה וייעוץ טכני – אותם ניתן למצוא באבנט ישראל.
על כל אלו משוחח סבסטיאן הולק, המנהל האירופי של תחום התאורה בחברת EBV (חברה בבעלות מלאה של אבנט אינק.) עם הירחון LED MAGAZINE.

בקרת תאורת רחובות תוך שימוש בפרוטוקול LoRaWAN של חברת פלשנט

בקרת תאורת רחובות תוך שימוש בפרוטוקול LoRaWAN של חברת פלשנט

שאלה: ברצוני להודות לך על שהסכמת לשוחח אתנו על תאורת LED בתחום ההפצה. ברצוננו לשאול אותך לגבי השינויים בצורת ההפצה ושירותכם בכלל לגבי נושא תאורה. פעם היו לנו מקורות אור רגילים ועכשיו יש לנו LED ומקורות אור OLED. אנחנו יודעים מהתעשייה שהרבה השתנה והיינו מעוניינים לדעת איך מערך ההפצה הושפע מהשינויים בתחום זה?
סבסטיאן: אני חושב שכל הנושא התחיל בסביבות שנת 2000 או 2001. באותם ימים מפיצי רכיבי אלקטרוניקה לא היו מעורבים בתאורה בכלל. אם אתה מסתכל על ההתפתחות של תחום ההפצה ,אתה רואה שנפתח פתח להפצה עם ערך מוסף. היום אנו משווקים פתרונות ויישומים. קודם כל אתה צריך לפעול כספק פתרון כולל. וזה אומר לא למכור רק את מקורות האור (הלד עצמו), אלא גם את כל המערכת התומכת כמו פתרונות תרמיים, פתרונות אופטיים ופתרונות אלקטרוניים המבקרים ומספקים את המתחים המתאימים ללד עצמו, לרבות במקרים מסויימים בקרה ושליטה באמצעות RF.

שאלה: אז נראה כי הפעילות השתנתה בצורה דרסטית בעקבות נושא תאורת הלדים. האם היה זה רק במגזר זה או כל צורת ההפצה שונה עכשיו?
סבסטיאן: זה בכל התחומים. זה תקף גם לעולם המוליכים למחצה כולו, בכל התחומים, אם זה תחום הרכב, יישומים תעשייתיים, תחום הבריאות, ולמעשה בכל עולם החומרה.

הדגשי תאורה שונים בתאורת מידוף בחנויות

הדגשי תאורה שונים בתאורת מידוף בחנויות

שאלה: אז תחום ההפצה בימינו לא רק מציע רכיבים, אלא גם מציע פתרונות או תמיכה כדי לייצר פתרונות, האם זה נכון?
סבסטיאן: אכן, זה משתרע הרבה מעבר להפצה מסורתית. אנחנו ממליצים ללקוח על הרכיבים המתאימים ביותר כדי לייעל את הפתרון עבור יישום מסוים. אם אתה מסתכל על זה מנקודת המבט של הלד, תמצא מוצרים המיועדים בעיקר ליישומי הארה כמו troffers, פנלים ומודולים לינאריים. זוהי זירת היישומים המושלמת ללדים בהספק בינוני. אם אתה מסתכל על מגזר התאורה המסחרי ובמיוחד תאורת חנויות ובעיקר תאורת עקיבה – הרי זוהי זירת הפעולה של ה- (CHIP ON BOARD). תאורת רחוב, מנהרות, תאורת שטח ותאורת הצפה, הם מגרש המשחקים של הלדים בהספק גבוה. עם זאת, אנו מצפים לשינוי עתידי שם, כנראה לכוון (Chip Scale Packaging). אם אתה בוחן שלושה מגזרים עיקריים אלו, אנחנו צריכים להרכיב את פתרונות האופטיקה המתאימים ביותר – אופטיקת השבירה, מחזירי אור או אופטיקה היברידית או כל סוג של מובילי אור. ואז, אתה צריך לבחור את טופולוגית הדרייבר הנכונה בתלות בהספק וביעילות אותן ברצונך להשיג. השלב הבא הוא בחירת הבקרה הראויה: כך למשל, בתאורת פנים, אנשים מעדיפים (Bluetooth Low Energy) ובמיוחד 4.2 BLE עם תמיכת רשת ו- (Zigbee Light Link) ואילו עבור תאורת חוץ אנחנו רואים מגמה של בחירה ב- (Long Range Wide Area Networks). וכמובן, נדרשים פתרונות תרמיים הולמים שצריכים להיות מותאמים אופטימילית לכל יישום ויישום.

מערכת הדגמה לצימוח חקלאי מבוססת על לדים נבחרים (לפי אורך גל) של אוסרם, אופטיקה של לדיל ודרייברים של HEC

מערכת הדגמה לצימוח חקלאי מבוססת על לדים נבחרים (לפי אורך גל) של אוסרם, אופטיקה של לדיל ודרייברים של HEC

שאלה: האם אתה בוחר את הספקים שלך על פי הפתרונות היחודיים הדרושים לכל יישום?
סבסטיאן: בהחלט. זו הסיבה שאנחנו צריכים מספר ספקים. אנו ממקמים את הספקים על פי נקודות החוזק שלהם משום שלא לכולם יש מגוון רחב המספק כל דרישה. חלקם מתרכזים אך ורק בטכנולוגיית COB, לאחרים יש יכולת יוצאת דופן בתחום הלדים בהספק בינוני ואחרים בהספק גבוה ו/או מוצרים בתחום האינפרא אדום ולחלקם בתחום העל-סגול UV-A ו-UV-C עבור יישומים תעשייתיים.

שאלה: בכל הנוגע לחבילה השלמה המוצעת ללקוח, אנו יודעים ש-EBV פתחה מעבדה בגרמניה לפני זמן מה המאפשרת ביצוע מדידות למוצרים המבוססים על SSL. אני חושב שאתה גם מציע תמיכה בתכנון הכולל. מה עוד כלול בקשת הפתרונות של EBV?
סבסטיאן: שירותים. בסופו של דבר השאלה היא תמיד כיצד לבדל את עצמנו מהמתחרים שלנו וכיצד להבחין בין הצעות בעלות נמוכה מהמזרח הרחוק, למשל. הזכרת את מעבדת האור של EBV אשר פעילותה החלה לפני כחמש שנים ובה אנו מציעים מדידות פוטומטריות ורדיומטריות עבור לקוחותינו.
מבחינת שירותים תרמיים, אנחנו יכולים אפילו לספק ניתוח CFD ע”מ לוודא שלקוחותינו משתמשים בפתרון התרמי המתאים. אנחנו יכולים לנתח את זה, ובהתבסס על התוצאות , נציע שיפורים, אם נדרשים.
אם אתה בוחן את התכן האלקטרוני, אתה מוצא שממעיטים בערכו לעיתים קרובות. אנשים נוטים לסחוט את טיפת היעילות האחרונה של מקור האור,LED , אך הם בדרך כלל לא מסתכלים על התמונה המלאה. אם אתה מאבד יעילות בדרייבר, כמובן שהיעילות המערכתית תרד. אנו מבצעים את הניתוח גם שם ואז באים ללקוח עם פתרון מלא ביעילות הגבוהה ביותר.

שאלה: מה המגמות העתידיות הצפויות בתחום? האם זה יהיה שינוי צבע, IOT או משהו אחר?
סבסטיאן: השאלה החשובה היא מה הערך המוסף שאנו יכולים לספק? ואחת התשובות היא VLC (Visible Light Communication) /LiFi. המהירות הנוכחית של ה WiFi היא בדרך כלל 100Mbs או 1 GBS ואילו עם VLC אנחנו מדברים על 10Gbs או אף יותר מזה.
טכניקת האפנון המקובלת בתאורת לדים היא אפנון משרעת (AM). אך ,עם זאת , שיטות MULTI TONE של ריבוב חלוקת תדרים אורתוגונלי (OFDM) מאיצים את קצב תעבורת הנתונים לרמות של GBS רבים אם אתה משתמש בדיודות לייזר מסוג VCSEL (Vertical Cavity Surface Emitting Laser).
אם אתה חושב על תמסורת אלחוטית של וידאו ברזולוציה גבוהה במיוחד כגון 4K או אפילו 8K – זו אמורה להיות הטכנולוגיה הנבחרת. בנוסף, יש לה יתרון גדול כי היא לא גורמת להפרעות RF . זה הופך תקשורת זו לאידאלית במקומות בהם תקשורת RF מסוכנת כגון בתי חולים , מתקני דלק, מחסני תחמושת ומטוסים. ואם אדם עומד מתחת מקור אור ייעודי, למשל , “נקודה חמה”, הוא אינו צריך לחלוק את החיבור עם אחרים. הוא מקבל את מלוא רוחב הסרט.
שאלה: אך האם הקישוריות אינה חד כיוונית ?
סבסטיאן: לא, הערוץ הינו דו-כיווני. באופן כללי , המקלט והמשדר (מקמ”ש) ממוקמים בכל צד של עורק התקשורת, אתה צריך לוודא ששני נתיבי הנתונים מבודדים זה מזה. בשיטת WDM (ריבוב חלוקת אורך גל) ,שני אורכי גל שונים משמשים לבידוד הערוצים. ישנו מסנן אופטי בצד המקלט כך שרק אורך הגל הנכון נקלט ומעובד. בדרך כלל ערוץ ההורדה משתמש באור נראה ,ואילו ערוץ ההעלאה באור IR (אינפרא אדום).

שאלה: אך גוף התאורה זקוק לחיישן …
סבסטיאן: …ויש לנו מספר פתרונות לשם כך, החל מ PIR וכלה בחיישני מכ”ם בתדר של 24GHz לגילוי נוכחות ועד ALS (חיישני אור הסביבה)- תוך ייעול צריכת ההספק הכוללת.

שאלה: מה לגבי (Human Centric Light)? האם אתה רואה זאת כיתרון נוסף?
סבסטיאן: כן, יש הרבה עניין בזה. כפי שאתם יודעים, במהלך היום אנו זקוקים לרמה גבוהה של קורטיזול ע”מ לסייע לנו להתרכז ,ולקראת הערב אנו צריכים לייצר מלטונין. כלומר רמת הקורטיזול צריכה להיות מופחתת אחרת לא יתאפשר ייצור מלטונין. הכל סובב סביב תאורה דינמית במקום תאורה סטטית ע”מ לחקות את אור השמש הטבעי. אתה זקוק למיקרו בקרים משום שאתה צריך לשלוט בשני הערוצים.

שאלה: ו-IoT …
סבסטיאן: IoT – האינטרנט של הדברים – אכן המילה המושמעת ביותר בתעשייה כיום. אני לא חושב שיש לנו ספק כלשהו שאינו מתרכז לחלוטין או חלקית בנושא IoT. עבור EBV ,זהו קמפיין השיווק הגדול ביותר בהיסטוריה של החברה שלנו, כי אנחנו מדברים על עוד 50 מיליארד צמתים שיתוספו ויחוברו באופן גלובלי במהלך 5 עד 7 השנים הקרובות.
במונח “דבר” ניתן לכלול כל דבר – זה יכול להיות גוף תאורה או מנורה. לעתים קרובות, הן בבית והן במשרד, אנשים מעונינים בקישוריות ושליטה באמצעות האינטרנט. אך קישוריות זו יכולה גם לכלול את הגישה המבוקרת לבית, מערכת המיזוג, רובוט הניקוי, ניטור עריסות תינוק או אפילו לוודא כי מכונת הקפה שלך מכינה אותו לפי הרגלי ההשכמה שלך.
שאלה: אתה יכול לתת לנו דוגמה מעשית?
סבסטיאן: התחלנו בשיתוף עם Flashnet, חברה רומנית ואנחנו עומדים להתקין מערכת חדשה בעיר צרפתית שבה בעצם מאות עמודי תאורה יחוברו באמצעות LoRaWAN. אינך זקוק לרוחב פס גבוה מאוד, משום שאתה שולח רק נתוני בקרה להדליק/לכבות לסירוגין או לעמעמם, אך אלו צריכים להיות מועברים על פני מרחקים ארוכים. אתה גם רוצה לזהות שגיאה ובנוסף, לאתר את הפנס התקול באמצעות מערכת GPS. ובמקרה זה, כל המערכת מבוססת ענן, אתה מתחבר ליישום האינטרנטי ויש לך בקרה על כל תהליך ההתקנה. זוהי מהות ה-IoT .

שאלה: האם אתה יכול לספר לנו קצת יותר על מרכז החוויה לייטספיד שהקמתם ליד מינכן?
סבסטיאן: כן, כמובן. אנו מדגימים מימוש HCL בתחום טמפרטורות צבע (CCT) מ-2700K עד 6500K, תאורת חנויות מבוססת COB המדגישה את המוצגים באור המתאים להם, הדגש אדום לבשר, צהוב ללחם וכסוף לדגים. כמו כן יודגם פנס רחוב מבוסס על מערך מרובה לדים בהספק גבוה הנדחף ע”י דרייבר דיגיטלי ממותג. גרסת פנס הרחוב העתידי תבוסס על CSP בהספקים גבוהים שיאפשרו הורדת עלויות יחד עם אופטיקה ייעודית.
פנסי הרכב העתידיים שיהיו מבוססים על דיודות לייזר שיאירו למרחק של 600 מטרים עם מנגנון עמעום אוטומטי מוצגים אף הם.
נושא חדש הוא חיטוי מי שתיה. כיום הדבר ממומש ע”י נורות כספית יקרות ורעילות אשר חייבות לצאת מהשוק עד שנת 2020. לדים חדשים בתחום העל סגול (UV-C) יחליפו ביתר יעילות את הכספית . לתעשיית המדפסות התלת מימדיות יתאימו לדים על סגול בתחום UV-A ויישומים לזיהוי ביומטרי של סריקת ורידי כף יד ופנים יעשו שימוש בתת-אדום.

יעקב מיטב

תגובות סגורות