מאת: אריק ויינשטיין.

“כולנו אשמים בהתפוצצות בכמות המידע שאנו חווים כעת – אנחנו אוהבים מידע, אוהבים לשמור אותו וגם לשתף בו את חברינו.כמות המידע האדירה היא הכוח העיקרי הדוחף את התפתחות המעבדים מרובי ליבות ואת הצורך בתכנות מקבילי “דברי ג’יימס ריינדרס, דירקטור פיתוח עיסקי והגורו באינטל לתכנות מקבילי.
באמצע באפריל ערכה אינטל תוכנה את הכנס השנתי בברצלונה ובו חשפה את כלי התוכנה המתקדמים כשהבשורה היא אחת – העיבוד מקבילי הוא פה והוא יישאר פה.

בכנס הוצגו מגמות וטכנולוגיות חדשות בעולם מרובה הליבות והתכנות הקבילי, שיתוף הפעולה עם חברת מיקרוסופט ואפליקציות שפותחו תוך כדי התבססות מסיבית על מעבדים מרובי ליבות ותכנות מקבילי.
החל מחוות שרתים ומחשבי על שכבר זמן רב מתבססים על חישוב מקבילי, דרך אפליקציות שרצות על מחשבים אישיים מרובי ליבות, מערכות בידור ביתיות ועד למערכות Embedded כמו טלפונים חכמים ונתבי תקשורת – בכולם כבר רואים ונראה יותר בעתיד מעבדים מרובי ליבות שידרשו תוכנות מבוססות עיבוד מקבילי.
הצורך בעיבוד מקבילי עולה בהתמדה בעיקר בגלל כמויות המידע שהולכות וגדלות במגוון רחב של אפליקציות: תמיכה בטכנולוגיות – High Definition, העברת מולטימדיה ברשתות 3G  ו- 4G , עיבודי תמונה ברזולוציות גבוהות – כל אלה מעלים דרמטית את כמות המידע. הגדלת תמונה מ-35 מ”מ ל-70 מ”מ מעלה את כמות המידע לא פי 2 כי אם פי-4 וכמו את כוח המחשוב הנדרש לעיבודה. פועל יוצא נוסף הוא הגידול המהיר בנפחי האחסון ( Storage ) הנדרשים: ב – 5 שנים האחרונות נפחי אחסון גדלו פי 10. מול התפוצצות מידע זו והדרישה לכוח מיחשוב גדול , על פי ריינדרס, חייבים להתמודד עם מעבדים מרובי ליבות ותכנות מקבילי. מפתחי התוכנה חייבים להתחיל לחשוב באופן מקבילי – בעיבוד סידרתי רגיל הם יגיעו לדרך ללא מוצא מהר מאד.
דוגמה ליכולת העיבוד המקבילי במחשבים אישיים ובעתיד גם במצלמות היא יצירת תמונה פנוראמית מרצף תמונות סטיל ( Stitching ). חברת Kolor  מצרפת הציגה בכנס תוכנת עריכה הנשענת על ארכיטקטורה מרובת ליבות במחשב אישי עם כלי העיבוד המקבילי של אינטל ליצירת תמונה הפנוראמית.
לאחרונה העלתה Kolor אתר חדש:
www.paris-26-gigapixels.com שבו ניתן לראות פנוראמית את פריז ע”י תמונה במשקל של 26 גיגה בייט (התמונה “הכבדה” ביותר בעולם) עם אפשרות ל zoom-In  עד לפרטים הקטנים ביותר כמו מספרי מכוניות ( חובה לראות).
בתמונה 1 ניתן לראות את חלוקת העומס האופטימאלית בין 8 הליבות במחשב בזמן יצירת תמונה פנוראמית מתמונות בדידות ע”י התוכנה של חברת Kolor . התוכנה עושה שימוש בספריות המקביליות של אינטל כמו הספריה המתמטית – MKL והספריה לעיבוד תמונות -IPP.
יש אפליקציות שיכולות להסתפק ביכולות המוטמעות במערכות ההפעלה כמו Windows  או Linux לנהל את ריבוי הליבות, אך ישנן הרבה אפליקציות שדורשות ניצול מכסימלי של משאבי המערכת תוך כדי שימוש בתיכנות מקבילי – ועבורן אינטל מפתחת טכנולוגיות מתקדמות של מהדרים (Compilers) כמו גם ספריות לתכנות מקבילי וכלי פיתוח.
בין חוות שרתים עם אלפי ליבות בקצה אחד לביו אפליקציות Embedded בקצה השני יש טווח גדול מאד של אפליקציות שמורצות בסביבת Windows של מיקרוסופט – ובהם אינטל רואה יעד חשוב להטמעת העיבוד המקבילי. אינטל חשפה לפני שנה את ה- Parallel Studio שהוא בעצם Plug-In  לסביבת ה- Visual Studio המוכרת של מיקרוסופט ומטרתו להוסיף יכולות עיבוד מקבילי על ידי תוספות לשפת ה C++ וגם כלים לניפוי שגיאות וניתוח עומסים ( Profiling ).
מיקרוסופט הכריזה על תמיכתה בעיבוד מקבילי ב – Visual Studio 2010 שהושק ממש בימים אלו. התמיכה מתבטאת בהוספת ספריות כמו ה- TPL
(Thread Parallel Library)  וה – PPL Parallel Patterns Library. בנוסף מיקרוסופט משתפת פעולה עם אינטל על שילוב הכלים והספריות של אינטל ב- VS 2010. השילוב כולל ספריות גם ברמות הקרובות יותר לחומרה – כמו ספריית ה- OpenMP לעבודה בזיכרון משותף. שילוב זה יאפשר למפתחים שימוש משולב בטכנולוגיות השונות ללא שום חשש להתנגשויות.
“האתגרים  והסבוכיות בתכנות מקבילי הם גדולים – וכך גם הסיכוי לשגיאות ומצבים כמו Dead Locks או data races שקשים מאוד לגילוי. לשם כך אינטל מציגה כלי פיתוח חזקים לפיתוח אפליקציות מקביליות כמו ה- Thread Checker וה- Parallel Studio. אתגר נוסף הוא היכולת להריץ את האפליקציות מעל מספר משתנה של ליבות וזאת ללא הצורך לשכתב את הקוד מחדש. הספריות לעיבוד מקבילי כמו ה- TBB (Threading Building Blocks)  מאפשרות זאת ע”י אבסטרקציה ובכך גם תומכות במעבדים עתידיים וגם מונעות השקעות גדולות הכרוכות בפיתוח מחדש של הקוד”, ע”פ ג’יימס ריינדרס.
בכנס הוצגו גם מגמות עתידיות בתחום המעבדים, ה- Hybrid Processors: אם עד היום הוספו ליבות נוספות למעבדים בצורה סימטרית  – כלומר ליבות זהות, הרי שבעתיד יהיו כמה סוגי ליבות באות מעבד – חלקם חזקים יותר וחלקים קטנים יותר למטרות מסוימות, גם עם ארכיטקטורות אלו יצטרכו כלי התוכנה לעיבוד מקבילי להתמודד.
אינטל חשפה לאחרונה מעבד נסיוני למטרות מחקר שמכיל 48 ליבות (תמונה-2) על פיסה אחת וכל זה בהספק שיכול לרדת גם ל- 25W. מוסדות מחקר וחברות כמו HP ומיקרוסופט קיבלו מעבדים כאלו לצורך מחקר ופיתוח כלים וטכנולוגיות חדשות. הליבות מחוברות בניהם ברשת פנימית לשם העברת מידע מהירה בעיבוד מקבילי. “מיחשוב ענן על פיסת סיליקון אחת” ע”פ אינטל.
בנוסף לטכנולוגיות וכלי תוכנה קיימים עבוד מקבילי כמו ה- OpenMP ,MPI (שמשמש בעיקר לאשכולות מחשוב, HPC) וספריית ה– Threading Building Block  הפופולארית, הוצגו בכנס טכנולוגיות חדשות לעיבוד מקבילי שיכנסו לשימוש מסחרי במהלך 2010 :
CILKי,CT  ו- OpenCL.
ה Cilk – היא טכנולוגיה שמטמיעה ברמת קומפיילר ה- C++ חלק מהפונקציונאליות של ספריית ה- TBB.

דוגמא לכך היא לולאת for שבשפת C נראית :
/* Matrix Transpose */
for (int i = 0; i < n; i++)
{
for (int j = 0; i< n; i++)
{
b[j][i] = a[i][j];
}
}
ובשימוש ב CILK היא תיראה :
/* Matrix Transpose */
cilk_for (int i = 0; i < n; i++)
{
cilk_for (int j = 0; i< n; i++)
{
b[j][i] = a[i][j];
}
}
היתרון הגדול בהטמעת המקביליות בקומפיילר הוא היכולת להעביר את קוד המקור ללא שינוי ממעבד לדוגמה עם 4 ליבות למעבד עם 8 ליבות – הקומפיילר ידאג לייצר את קוד המכונה המתאים תוך כדי האפשרות לעבוד במקביל גם עם ספריית ה-  TBB.
המעבר משפת C ל- CILK  הוא פשוט : רק לשנות את פקודת ה for  ל- cilk_for
ריינדרס על ה- CT: “טכנולוגיית ה- CT  מביאה עימה פיתרון רחב יותר. המקביליות נמצאת היום בכל רמות המערכת : מספר מעבדים כשבכל מעבד מספר ליבות כשבכל ליבה יכולים להריץ מספר של Threads. בנוסף קיימות טכנולוגיות של אינטל לתמיכה במקביליות של המידע כמו ה- SSE או AVX שתומכים באורכי מילה של 128 ו- 256 סיביות ( SIMD ). ה- CT  תומך ב”מיקבול” המידע (data parallelism) ויאפשר למתכנת לכתוב תוכנית אחת שתדע לרוץ בצורה נכונה מעל כל מגוון הארכיטקטורות הקיימות וגם העתידיות כולל תמיכה ב SIMD. הכלים ידעו להתמודד באופן אוטומטי עם הארכיטקטורה הספציפית כולל האצות חומרה “.
כדי לקדם את השימוש בשפות ובכלים אלו ולנסות ליצור תקינה בעתיד, אינטל פותחת את הקוד של התוכנות ומזמינה חברות נוספות, כמו למשל יצרני קומפיילרים, לייצר כלים תואמים.
ריינדרס רואה בצורך להשתמש במודלים שונים לתכנות המקבילי – דבר שיוצר 3 רמות לתוכנות (תמונה 3): ברמה הגבוהה ביותר מקביליות בין מעבדים ומעבר הודעות בניהם (MPI), ברמה השניה מקביליות בין הליבות והתהליכים בתוך כל מעבד וברמה הנמוכה ביותר מקביליות של המידע עצמו ברמת התהליך או הפקודה. בהתאם לרמות אלו ניתן לחלק גם את הכלים השונים – והמטרה שכולם יעבדו ביחד בצורה חלקה
תחום נוסף שבו חלה פעילות ניכרת מצד אינטל הוא מערכות משובצות (Embedded) כאשר ספינת הדגל הוא מעבד ה- Atom  שתואם לארכיטקטורת אינטל בשאר המעבדים (x86 ). שווקי היעד הם הטלפונים חכמים, מחשבי Netbook ואלקטרוניקה בידורית.

כחלק מאסטרטגית החדירה לתחום ההתקנים הניידים, משתפת אינטל פעולה עם נוקיה בפיתוח מערכת הפעלה קוד-פתוח בשם MeeGo מבוססת לינוקס עם ממשק משתמש מבוסס QT
(www.meego.com). כלי הפיתוח ל- Atom תומכים גם ב Windows וגם ב- Linux כאשר באחרונה הוסיפה אינטל תמיכה בעבודה ברמת החומרה בעזרת ניפוי שגיאות בעזרת חיבור JTAG. סביבה זו מאפשרת פיתוח אפליקציות זמן-אמת על מעבד ה Atom משלב פיתוח החומרה עד לרמת האפליקציות.
וללא נקודה ישראלית אי אפשר: חלק נכבד מכלי פיתוח שהוצגו בכנס פותחו באתר אינטל בחיפה, דבר שמביא לשיתוף פעולה הייחודי לישראל בין אינטל לחברת מאגרי-תוכנה מרעננה המפיצה את כלי התוכנה של אינטל בישראל.
חברת מאגרי-תוכנה זכתה בפרס מיוחד מטעם אינטל על ההישגים שרשמה בתחום זה.

תמונה -1 : חלוקת עומס החישוב בין הליבות בתהליך יצירת תמונה פנוראמית

תמונה -2 : מעבד ניסיוני של 48 ליבות

תמונה 3: החלוקה של הכלים בן הרמות השונות בתכנות המקבילי

מאת, אמיר בר שלום. דין ווסטמן, סגן נשיא בכיר לפתרונות תקשורת, מרבה לצטט מאמר מפורסם של ג’ים קריימר, אנאליסט בכיר ומגיש תכנית כלכלית ברשת חדשות הכלכלה האמריקנית CNBC. המאמר שזכה לכותרת “CRAMER’S MOBILE TSUNAMI STOCKS”, מדבר על תעשיית הרכיבים לשוק התקשורת כמושיע של הכלכלה העולמית. במאמר שהתפרסם בסוף השנה שעברה באתר הבית שלו – THESTREET. “המשהו הזה” כפי שמכנה זאת קריימר הוא האינטרנט הסלולארי. אותו “משהו” שבני עשרים עד שלושים וחמש אינם יכולים עוד לחיות בילעדיו, וכל בני הארבעים פלוס, לא מבינים את ההיסטריה ממנו. כדי להמחיש עד כמה חדר האינטרנט הסלולארי לחיינו מביא קריימר את מכשירי הטלפון החכמים כדוגמא למציאות העסקית החדשה, שכבר מחוללת ותמשיך לחולל בעתיד את השינוי הגדול ביותר בעולם, להרבה מאד זמן… .
די ברור מדוע ווסטמן אוהב מאד את המאמר הזה של קריימר. “ העתיד הוא בזרימת מידע מהירה. אם פעם התבססנו על רשת צרה, הרי עברנו מ GSM ל 3G והיום אנחנו כבר מדברים על מספר טכנולוגיות חדשות שיחליפו את ה 3G. הדרישה הטכנולוגית כל הזמן מאיצה בנו לשפר את הזרימה. כיום טלפון נייד ללא וידאו בזמן אמיתי, לא יכול להיכנס לשוק. קריימר בהחלט נוגע בנקודה הנכונה. כשאני מביט היום על זיילינקס ועל הכיוון שאנחנו הולכים אליו, אני בהחלט מרוצה שאנחנו בכיוון הנכון”.

ומה מקומה של ישראל בשוק המבטיח הזה שאתה מתאר?
“הביקור הזה הוא בעיקרו מוקדש ללקוחות. אני נמצא כאן בסבב לקוחות של החברה בישראל. ההתמקדות שלי היא בעיקר בשוק התקשורת, או ליתר דיוק בתשתיות תקשורת מתקדמות, בין אם הן אלחוטיות ובין אם הן רגילות. מאחר ובישראל השוק מאוד מתקדם ומפותח, חשוב היה לי להגיע ולראות מקרוב את הלקוחות.
כשווסטמן מדבר על אפקט הצונאמי של קריימר, הוא מתמקד בעיקר בתשתיות. כל שדרוג של תשתית סלולארית מחייב השקעה גדולה אבל הכרחית. בלי השקעה כזו, טוען ווסטמן, חברות פשוט לא ישרדו.
“אני לוקח את ה IPHONE כדוגמא. כיום קיימות מאות ואולי אלפי אפליקציות של המכשיר הזה. אפל הציבה בשוק הסלולאר רף חדש של ביצועים, שגורר את כל החברות ללכת אחריה. לדוגמא אנחנו רואים גידול עצום בסין, בכל מה שקשור לתשתיות סלולאר, אנחנו רואים השקעה אדירה של חברות כמו נוקיה או אריקסון בטכנולוגיה. בדיוק לנישה הזו אנחנו מכוונים בזיילינקס. עצם העובדה שאנחנו מספקים רכיבים מתכנתים מאפשרת לחברות הללו גמישות טכנולוגית אדירה. בלי היכולת הזו של רכיב מתכנת, מחיר ההשקעה הוא הרבה יותר גבוה.

אתה מתמקד כל הזמן בשוק הסלולאר והתשתיות שלו. האם זה מנוע הצמיחה היחיד שאתה מזהה בשוק התקשורת?
הדומיננטי לא היחיד. אנחנו רואים צמיחה גם בכל הקשור לשוק הביטחוני, בהיבט של תקשורת כמובן וכשאני אומר בטחוני, אני מתכוון גם לצבאי וגם לכל מה שקשור לביטחון פנים ובטחון האזרח. קח לדוגמא את מכשירי הקשר האישיים של שוטרים בארצות הברית. זו רשת תקשורת מאד מיושנת וצרה (NARROW BAND). כיום מנסים לעבור לרשת מתקדמת יותר, לשם אנחנו מכוונים. זה שוק של מיליארדים, שלא קשור לצונאמי של קריימר. כיום למשטרה יש צורך בהעברת וידאו בזמן אמיתי או לחילופין לקבל גישה למאגרי מידע. כל זה מצריך היום שדרוג משמעותי של יכולות”. 

כשאתה מדבר על שדרוג טכנולוגי למה אתה מתכוון?
“קח לדוגמא את האירוע המזעזע בהאיטי. ברגע שתשתיות התקשורת קרסו, אי אפשר היה ליצור קשר עם המדינה. עם כמה חברות בישראל אנחנו מפתחים מערכות תקשורת ניידות, שבמקרה כזה מובאות למקום. למעשה אנחנו פועלים בכל הטכנולוגיות הקיימות:WINMAX, 4G,  ו-LTE, שהיא היום עשרה אחוזים מהשוק ומבחינתנו זה פוטנציאל מאד גדול. זו הסיבה שאנחנו רואים בישראל יעד חשוב בכל הפרמטרים האלה אנחנו רואים פיתוחים מעניינים, שבהם אנחנו יכולים להשתלב”.

  Xilinx בתערוכת MWC בברצלונה
בתערוכת Mobile World Congress בברצלונה, חשפה   Xilinx את הדורות החדשים של פלטפורמות Xilinx® Targeted Design  עם הרכיבים המתכנתים ממשפחת Virtex®-6. הפלטפורמות החדשות מאפשרות תקשורת אלחוטית גלובלית ומציעות פתרונות בעלי עלות וצריכת הספק נמוכות, עבור יישומי רדיו, פס בסיס (שיטת שידור אשר בה הסיגנל מועבר ישירות בצורה דיגיטלית ללא אפנון ומתאימה לשידור רק בטווח קצר), וחיבוריות.
הפלטפורמות המיועדות לשווקים ממוקדים, משלבות את החידושים האחרונים בתחום התוכנה, החומרה וה-IP ויסייעו ליצרניות ולמפעילות תשתיות רשת להקטין הוצאות הון, הוצאות תפעול ועלויות פיתוח, עבור רדיו בהגדרת תוכנה ותחנות בסיס מהדור השלישי והרביעי, הפועלות במספר שיטות.
זיילינקס, יחד עם שותפותיה העולמיות, פיתחה וחשפה בברצלונה את סביבת פיתוח האלחוט המקיפה ביותר בתעשייה, המותאמת לתקנים ההולכים ומתפתחים ולדרישות היישומים של פס בסיס LTE ושל תת-מערכות רדיו רבות-מצבים. בתערוכה הוצגו בביתן החברה נהלי העבודה הטובים ביותר על  ארכיטקטורות מערכות אלחוט ממוטבות המובילות לקיצוץ בעלויות ובצריכת ההספק תוך מקסום הביצועים. למבקרי הביתן הוצג כיצד ניתן להתחיל את פיתוח המערכות שלהם ולהתאים תכנונים לצרכים  על בסיס דרישות ספציפיות ליישום. בנוסף, הוצגו אפשרויות כיצד למנף את ההיצע הנרחב של תכנוני ייחוס לרדיו מבית זיילינקס עם IP מאומת מראש, עם לוח  MSDPD (Mixed Signal Digital Pre-Distortion) מבית Analog Devices  ועם פתרונות מדידה ובדיקה מבית Agilent.
בנוסף, הציגה זיילינקס את ההפחתות המשמעותית בעלות  מערכת ה-eNodeB (eNB), בפיזור ההספק ובממדים, שהתאפשרו בזכות פלטפורמת LTE Baseband Targeted Design עם רכיבי Virtex-6 . כמו כן, הוצגו הממשקים מהמוטבים שפותחו בשיתוף עם חברת Wintegra הישראלית, כדי לעמוד בדרישות פרוטוקול מערכת ה-eNB.

יום לפני יציאתם לתערוכת המובייל הגדולה בעולם, ה- 3GSM  בברצלונה, נפגשתי עם הצוות המוביל של פרסלו לקבל תמונת מצב על מגמות וטכנולוגיות המובילות בתחום ה- 3G  וגם הערכות  ל-4G.
פרסלו היא חברת FABLESS שמייצרת רכיבי תקשורת אינטגרביליים לתחנות בסיס לדור השלישי ( 3G )  מסוג Femtocell ו-Picocell  הפועלות בטכנולוגיית HSPA+ ו- LTE.
פרסלו הוקמה ע”י גרעין המייסדים של חברת מודם-ארט וזאת לאחר חיסול פעילותה של האחרונה עם רכישתה ע”י  אינפיניון ב- 2005. צוות המייסדים מונה את שלמה גדות ה-CEO, רפי כרמון ה-VP R&D  ויואב וולוך –  VP Product Management,  שלושתם מחלוצי תעשיית התקשורת בכלל והתקשורת הסלולארית בפרט.

מאת, אריק ויינשטיין

ראשית רציתי לשאול אתכם מה גורם לחברה שהצליחה כמו מודם ארט להפסיק את פעילותה באופן מיידי, למרות שהיו מכירות ?
יואב: מודם –ארט לא נרכשה בצורה ישירה ע”י אינפיניון כי אם  בתחילה ע”י חברת AGERE  שלאחר מכן התמזגה עם LSI ורק זו האחרונה נרכשה ע”י אינפיניון. לאינפיניון הייתה טכנולוגיה דומה ומיד עם הרכישה הבנו את תמונת המצב שזו רכישה עוינת ושכולנו (70 מהנדסים)  עומדים להיות מפוטרים. החלטנו להקים פעילות חדשה מבוססת  על צוות מוביל ממודם –ארט , והתחום שנבחר לאחר בדיקות רבות היה  ה- Femtocell, בעיקר עקב היותו תחום חדש עם פוטנציאל גדול  שהשחקניות המובילות כמו Quallcomm , Broadcom   ו- Nokia   לא היו פעילות בו – דבר שהיווה יתרון גדול.
שלמה: מעז יצא מתוק- עצם העובדה שעבדנו, התגבשנו וצברנו ניסיון  במודם-ארט עזר לנו בפרסלו לתכנן רכיבים במודל COT במהירות שיא ובעלות נמוכה יותר – דבר שהוביל להגעה מהירה לשוק  וגם עזר לנו לעבור את משבר הנוכחי עם מעט טלטלות.

מהי בעצם טכנולוגיית ה- Femtocell?
Femtocell היא תחנת בסיס סלולארית מוקטנת שמותקנת באזורים ללא קליטה כגון חניון תת-קרקעי , מקלטים  או  מרכזי קניות .  ה- Femtocell  מחוברת לרשת  של המפעיל הסלולארי דרך חיבור רחב סרט קווי כגון ADSL ולא דרך תחנת בסיס הרגילה.  בתחילה נתפסה ה-Femtocell  כתחנת בסיס לכל דבר שתפקידה הוא לתת כיסוי באזורים  בעיתיים אך בהמשך התברר שתפקידה משמעותי יותר מהוספת כיסוי  והוא כנראה ישפיע על מבנה הרשת הסלולארית  בכלל .
בואו נבחן את התפתחות תקשורת הנתונים הסלולארית: התחלנו ב- GPRS עם קצב של- 64 Kbps, המשך ל WCDMA  שתומך הקצב של 384 Kbps  ועד ל- HSDPA הנוכחי שמאפשר קצב של 21.6 Mbps .
המשמעות של התפתחות זו היא אחת– גידול מהיר בנפח תקשורת הנתונים ברשת הסלולארית , כפי שבא לידי ביטוי בדיאגראמה 1.
כדי להמחיש את המוגבלות של הרשת – תחנת בסיס  גדולה תומכת היום ב- 14.4 Mbps לכל תא  (cell), כלומר אם באותו תא סלולארי יש 2 גולשים עם טלפונים חכמים שגולשים בקצב של 7.2 Mbps – הגענו למגבלת נפח התעבורה. כל גולש נוסף באותו תא יגרום להורדת קצב הנתונים למשתמשים האחרים.

איך תומכים בגידול כזה ?
יואב: מבחינת יעילות טכנולוגיות אפנון הנתונים הגענו קרוב מאד לתקרת הביצועים במונחי bit/hertz] ]. גם  הגדלת  הרשתות הסלולאריות על פי הטופולוגיה הקיימת ורכישת תדרים נוספים  -מהווה  פתרון יקר וגם לא מאד יישומי כי אנו בפריסה הקרובה לשיא (בישראל לדוגמא, יש 8000 תחנות בסיס לערך – מספר גבוה לכל הדעות). 
וכך בעצם התגבשה הגישה שהגדלת נפח התעבורה בצורה משמעותית תהיה אפשרית על ידי שינוי הטופולוגיה של הרשתות הסלולאריות , לשלב ברשת יותר Access Points (בנוסף לתחנות בסיס) שיחוברו ישירות ל-Backhaul  – גישה שזכתה לגיבוי משמעותי  לאחרונה עת הודיעה Qualcomm  על תמיכתה בעמדה זו.
ופה בעצם התפקיד המשמעותי  הנוסף של ה- Femtocell , שמהווה Access Point  נוסף לרשת ומוריד עומס מתחנות הבסיס.
מבחינה גיאוגרפית, בעולם המתפתח (אפריקה, דר’ אמריקה ,הודו וסין) משמש ה- Femtocell בעיקר לצורך כיסוי בעוד בעולם המערבי  הוא עוזר להתמודד עם הגידול בנפחי תעבורת הנתונים.

מה הייחודיות שהביאה פרסלו לטכנולוגיית ה-  Femtocell?
שלמה: הגישה של פרסלו היא שה- Femtocell צריך להיות מוצר זול וזמין בדיוק כמו ה- Wifi  הביתי וזו הגישה שהבאנו לשוק . אם כאשר נכנסנו לשוק מחיר  Femtocell  היה 350  דולר , היום מדובר במחיר של – 100 דולר ופחות .
ההפחתה המשמעותית ב- BOM   התאפשרה בעזרת SoC    מאד אינטגרבילי, שמכיל בתוכו את רב הפונקציונאליות  של ה- Femtocell למעט ה-  RF   וחלק מהזיכרונות.  פרמטר נוסף שאפשר הורדה במחיר הוא ההתמקדות בטכנולוגיית  3G  בלבד ללא העמסה של ממשקים נוספים.
החזון שלנו שביחד עם שרותי תקשורת נוספים בבית כמו Wifi, כבלים, VDSL ו-HomePNA ישולב ה- Femtocell בקופסת תקשורת מרכזית בבית שתהווה-Residential Gateway. ה-Femtocell תהיה אחת מטכנולוגיות התקשורת הביתיות המובילות. יתרונה ביחס ל- Wifi  הביתי הוא בהספקים נמוכים יותר ושימוש בתדרים בעלי רישיון – כך שיש פחות הפרעות.
יתרון נוסף ללקוח הביתי שהוא  בעצם מקבל תחנת בסיס פרטית עם רוחבי פס גדולים גם לתקשורת וגם ל-voice  באיכות גבוהה כמו בטלפון DECT .
יואב: אנו רואים בפירוש מגמה של מפעילים סלולאריים לשלב Femtocell   כחלק בסיסי מהרשת להגדלת קיבולת התעבורה ולא רק להגדלת כיסוי.
אנו הזכרנו את  ה- Femtocell    בעיקר בהקשר של טכנולוגיית ה- UMTS אך  פיתרון ה- Femtocell ישים גם לטכנולוגיות נוספות כמו LTE,  WIMAX  ו- CDMA2000

ניראה כאילו יש מאבק בין ה- LTE  ל- WIMAX לגבי טכנולוגיית ה- 4G העתידית, מה התחזית שלכם?
יואב: אני חושב שהמאבק הוכרע כבר לטובת ה- LTE , כיום ה- WIMAX תופס נפח של 10% בלבד מהפריסה. פרסלו מאמינה  ב- LTE, וגם חברות WIMAX קיימות יצטרכו לתמוך גם ב-LTE.
שלמה: טכנולוגיות חדשות נדחפות ע”י בעלי הממון, במקרה זה המפעילים הסלולאריים. האינטרס שלהם הוא לדחוף טכנולוגיות שיגרמו ליותר תעבורה לעבור דרכם – ובמובן זה, ל- LTE  יש יתרון גדול על WIMAX  .אני אישית מאמין ב-LTE גם מהסיבה שהוא הוגדר ותוכנן ע”י אנשי סלולאר מנוסים מהחברות המובילות בתחום כמו NOKIA ו-ERICSSON  שהתמודדו כבר בעבר עם בעיות בעולם הסלולאר כמו ניתוקים ו- Handovers   בעוד ה-WIMAX היא טכנולוגיה חדשה יחסית שעוד לא נחשפה לבעיות אלו. ה-WIMAX  הנייח כטכנולוגיית Infrastructure   היא טכנולוגיה נהדרת אך אני חושש שה- Mobile WIMAX   (802.16e) היא טכנולוגיה שצריכה עוד להבשיל .

אילו חידושים תציג פרסלו בתערוכת ה- 3GSM  ?
יואב : יצאנו ממש לפני זמן קצר בהכרזה על דור השלישי של צ’יפ  ה- Femtocell , זהו SoC  המתקדם ביותר  לסביבת ה- Residential    שהוא אינטגרבילי יותר  מהדורות הקודמים ותומך ב- 8 משתמשים בו”ז .
בנוסף נציג Reference Design   חדש שתומך ב- Femtocell של 32 משתמשים שיישומי לארגונים או לשימוש- OUTDOOR . הדרישה באה מהלקוחות , ולצורך כך פיתחנו SoC   ייחודי שתומך ב-16 משתמשים, אך גם ניתן לשרשר כמה רכיבים כאלה בטור על מנת לקבל Femtocell ל – 32, 48 ויותר משתמשים – וזו ממש פריצת דרך!
אני חייב להזכיר כי פיתוח מערכת שכזו התאפשרה  הודות  לצוות הטכנולוגי שלנו  בראשות רפי כרמון – מטובי אנשי הסלולאר בארץ.

איפה תהיה פרסלו עוד שנתיים עד חמש  שנים  ?
שלמה: הפילוסופיה  שלי היא שאנחנו בעצם בונים אוטוסטראדות מהירות , ועל תשתית זו של אוטוסטראדות יבואו האפליקציות המתאימות בעתיד- קשה לנבא את העתיד מה יהיו האפליקציות , אך אנחנו נמשיך לבנות מוצרים בתחום התשתית  ונמשיך להוביל את השוק עם טכנולוגיות חדשות   וסל מוצרים רחב .
יואב: אני מקווה וצופה שנהיה חברת  ה- FABLESS המובילה בתחום ה- Femtocell, אולי כמוAtheros  בתחום ה-Wifi . נכנסנו לשוק  ה- Femto  בזמן – דבר שמאפשר לנו להוביל את השוק. כיום יש שני יצרניות סיליקון  בלבד בתחום  ובין 50- ל-75  חברות שמייצרות  תחנות Femto    המבוססות על הסיליקון של  2 יצרניות אלו (אנחנו ו- Picochip)  כך שהחזון הזה אפשרי.

כעת ניתן לומר בוודאות שהתערוכה הבינלאומית לטכנולוגיה סלולרית, שהסתיימה זה לא מכבר בברצלונה, תיצרב בזיכרון המבקרים כאחת התערוכות העמוסות ביותר. עם כיבוי זרקורי התערוכה, אנו יכולים לעכל את כל מה שראינו – לסכם ולעבד את המוצרים והרעיונות, ולשתף אתכם ברושם שהותירה בנו התערוכה.
למרות כמה תקלות לוגיסטיות, שהפכו לסיוטים של המציגים, קשה לומר על MWC 2010 שהייתה תערוכה מאכזבת מבחינת העניין שניסתה להציג, ולא כל כך בגלל שהוצגו בה מכשירים חדשים שיצרו השנה את הכותרות, (למען האמת, כמה יצרניות של טלפונים סלולריים, בהם נכללות גם Nokia ו–LG לא טרחו אפילו להעמיד דוכן), אלא יותר בגלל התוכנה – שהייתה היא שגנבה את ההצגה.

ואם רק חושבים על כך, עובדה זו נראית סבירה והגיונית ביותר. אנו מתקרבים לאותה נקודה שבה לא ניתן כמעט להבחין בשונות שבין המכשירים השונים והחברות היצרניות מתקשות לבדל את עצמן, ככל שהדבר נוגע לחומרה. לרוב הטלפונים החכמים של ימינו יש טווח מלא של אפשרויות אלחוטיות, מסכי מגע, שקעים לאוזניות בגודל 3.5 מ”מ, ומעבדים של הדור הבא. אם כך, איך אפשר לעלות בכלל על גל התחרות (וכמובן גם לצאת בה מנצח)? נכון, באמצעות תוכנה טובה יותר ועם אפשרויות משופרות יותר של תוכן סלולרי.

מכשירים סלולריים
אל נא תלכו שולל אחר העובדה שציינו שהמכשירים עצמם לא יצרו את הכותרות בתערוכה – זה עדיין לא בא לומר שבתערוכה MWC 2010 לא נראו כמה חפיצים (גאדג’טים) חדשים ומרתקים. נהפוך הוא! כמצופה, הטלפונים החכמים הפועלים עם Android תפסו את עיקר הבמה. Motorola הציגה את Cliq XT עם תוכנת Motoblur עבור T–Mobile. Sony Ericsson הפגינה אהבה רבה ל–Android, כאשר הוסיפה לתיק המוצרים שלה את Xperia X10 Mini ואת Xperia X10 Mini Pro. וכמובן, הייתה שם HTC, אחת התומכות הגדולות יותר של Android, שהכריזה על Legend ועל Desire (של HTC) המטריפים. ובין טלפוני Android נוספים שראויים לציון אפשר למנות את GT540 של LG ואת Nuvifone A50 של Garmin–Asus שהאמת נראה לא רע בכלל.

מערכות הפעלה
בתערוכה MWC 2010 הוצגו שתי מערכות הפעלה סלולריות שבלטו במיוחד בשל מאבקן לא להישאר מאחורי המתחרים שלהם, עד אשר לבסוף עשו את הצעד הנכון וכבשו את עולם הטלפונים החכמים פעם נוספת: אלו היו Windows Mobile ו–Symbian.
ארגון Symbian Foundation הופיע גם הוא בתערוכת MWC במלוא הדרו כמכריז, “אל תבכו אותי – עוד לא הלכתי” (אם כי לא בקול רם כקולה של Microsoft), כאשר הציג את Symbian 3 קרש הקפיצה ל–Symbian 4 – שינוי מרענן למערכות הפעלה סלולריות. את השינויים הנחוצים ביותר שמספקת לנו Symbian 3 ניתן לסווג לשלושה תחומים עיקריים: ממשק משתמש, מולטימדיה וביצועים. שיפורים אלו כוללים תמיכה ב–HDMI, ממשק משתמש בנגיעה יחידה והוספה של מסכי פתיחה רבים. חבל שלא הצלחנו לראות את מערכת ההפעלה הזו פועלת במכשיר ממשי… אנו מתנחמים בעובדה שמכשירי Symbian 3 יפרצו את דרכם אל השוק עד תום שנה זו, או אז נוכל לגבש דעה לגביהן ונספק את סקרנותנו. קצת התפלאנו לראות בתערוכה את הטלפונים החכמים Windows Mobile 6.5.3 שהוצגו, כמו גם HD Mini של HTC ו–G02 של Toshiba. האמת שהם נראו מעט מיושנים שם…
אך אין כל ספק, ש–Microsoft סיפקה לנו מופע ראווה מדהים (ומנצח מבין השתיים), כאשר הרימה את המסך מעל סדרת Phone 7 של Windows וחשפה אותה לציבור.
כמו במקרה של Palm בתערוכה CES 2009, משתתפים רבים מהעולם הטכני ומבין חובבי מכשירי הטלפון הסלולרי, עקבו בדריכות אחר מערכות ההפעלה הסלולריות ש–Microsoft עומדת להציג השנה – מערכות שלא רק יענו על כל הדרישות הקודמות, אלא גם יקדמו את הדרך שבה טלפונים חכמים פועלים, ויספקו יתרון תחרותי על מערכת ההפעלה של iPhone, על Android ועל WebOS.
לא היה זה סתם עדכון קל ופשוט של מערכות הפעלה. למעשה, Microsoft התחילה מהתחלה, ולא נחה על זרי הדפנה, עד אשר הציגה דבר מה חדש ומלהיב ביותר. סדרת Windows Phone 7 השאירה אותנו משתאים ומייחלים לטלפונים החכמים הבאים שיפעלו עם מערכת הפעלה זו, החל בממשק המשתמש הפשוט להפעלה והמעולה גם יחד, דרך השילוב החדשני של Xbox ו–Zune ועד מערכת ניהול הנתונים החכמה. והאמת – לא רק אנחנו נשארנו המומים.
מדף הפתיחה ניתן להפעיל במהירות כמה תוכניות, ודי בליטוף קל ומהיר באצבעותיך, כדי להעלות את רשימת היישומים שלך. יישומי ריכוז אוספים במקום נוח ויחיד את כל הנתונים הקשורים ופונקציות של סיווגים (אנשים, מוסיקה, וידאו, משרד ועוד). בנוסף, נקודות ציר (pivot) לפי הקשר (שבעיקרן דומות ללשוניות בחלק המסך העליון) וסרגל יישומים מקלים על הגישה לאפשרויות תפריטים, מבלי שיהיה צורך להתחפר דרך כמה שכבות. מערכת Windows Phone 7 מעניקה לנו סוף כל סוף את חווית המשתמש הפשוטה שכל כך ביקשנו מזה זמן.
ולא רק זאת, Windows Phone 7 היא מערכת הפעלה שנראית טוב מאוד. החל מהפקדים (widget) הדינמיים שבדף הפתיחה עד לאמנות הטיפוגרפית של תנועות “השער המסתובב” (turnstile), ממשק משתמש ראוותני ועם זאת אלגנטי. יש מעט מקום לדאגה בנוגע לתנועה ולהנפשה. עם כל זאת שהם נראים יפים, הם מאיטים רק במעט את הניווט בטלפון. בזמן הקצר שהרשו לנו להניח ידיים על מכשיר האב–טיפוס שבו פעלה Windows Phone 7, הבחנו במעט השהיות במושגים של תגובתיות מסך לנגיעות. עם זאת, אנו מודעים לחלוטין לעובדה שהתוכנה עדיין נמצאת בשלביה הראשוניים, וזה גורם מוצדק לכך שעדיין יש בה שגיאות (“באגים”).
אין כל ספק שהתערוכה הבינלאומית לטכנולוגיה סלולרית שנסגרה לפני ימים ספורים תיצרב בזיכרון המבקרים כשנה שבה הכוכב האמיתי היה תוכנה – הרי היא שנת התוכנה.

בעולם שחיים בו על פי האומדנים 6.8 מיליארד אנשים, אנו עומדים למנות כ–5 מיליארד מנויים רשומים לטלפון סלולרי עד לסוף שנת 2010 (על פי נתוני האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה – ITU). הסיבות לעלייה זו במספר המשתמשים בטלפון סלולרי אינן נעוצות רק בארצות המתפתחות, אלא יותר באנשים רעבים לשירותים כגון שירותי בנק ושירותי בריאות סלולריים. אנשים משתמשים בשירותי אינטרנט דרך מחשבים ניידים ומכשירי גאדג’ט סלולריים יותר מאשר דרך מחשבים שולחניים. בארצות המתפתחות מוצאים יותר ויותר אנשים שמשתמשים בשירותי בנק ניידים דרך טלפונים סלולריים (גם אלו שאין להם חשבון בנק). כיום, מי שיש לו מכשיר הטלפון הסלולרי הפשוט ביותר יכול לקבל הודעות מטעם שירותי הבריאות לטלפון הסלולרי שלו, כאלו הכוללות תזכורות למועדי בדיקות, או הודעות SMS המסבירות הנחיות לגבי זמנים ומינון שבהם יש לקחת תרופות מסוימות או חיסונים. פעולות כל כך פשוטות לביצוע שחוסכות מיליוני דולרים, ובד בבד גם משפרות ואולי אף מצילות את חייהם של מיליוני אנשים.