המשפחות החדשות – Artix, Kintex ו-Virtex – מרחיבות את קשת היישומים שאותם יכולה הלוגיקה המתכנתת לשרת, ומהוות פריצת דרך בפתרון האתגרים מולם ניצבים הלקוחות בנוגע להגדלת הנפח, למיטוב הביצועים, לצמצום העלויות וצריכת ההספק 

משה גבריאלוב, נשיא ומנכ"ל Xilinx: "הסדרה החדשה מייצגת נקודת מפנה עבור זיילינקס ועבור תעשיית ה-FPGAs באופן כללי"

Xilinx (זיילינקס), ענקית הרכיבים המתכנתים (FPGA), הכריזה על סדרת ה-FPGAs הראשונה בתעשייה המקצצת את צריכת ההספק הכוללת בשיעור של 50% ומציעה נפח של עד שני מיליון תאי לוגיקה. הסדרה החדשה מבוססת על הארכיטקטורה המאוחדת היחידה המתפרסת על-פני כל משפחות הרכיבים של החברה.

המשפחות החדשות – Artix, Kintex ו-Virtex – מרחיבות את קשת היישומים שאותם יכולה הלוגיקה המתכנתת לשרת, ומהוות פריצת דרך בפתרון האתגרים מולם ניצבים הלקוחות בנוגע להגדלת הנפח, למיטוב הביצועים, לצמצום העלויות וצריכת ההספק. הן מיושמות על טכנולוגיית ה-28 ננומטר המאפשרת הספק נמוך עם רמת ביצועים גבוהה, ועל ידי כך שיפור משמעותי ברמת הפרודוקטיביות.  עלויות הפיתוח המאמירות, המורכבות וחוסר הגמישות של טכנולוגיות ASIC ו-ASSP , הופכות את פלטפורמות ה-FPGA לרלוונטיות יותר עבור המתכננים.

"הסדרה החדשה מייצגת נקודת מפנה עבור זיילינקס ועבור תעשיית ה-FPGAs באופן כללי, מכיוון שהיא מאפשרת לנו לקדם את תיק המוצרים שלנו לשווקים חדשים עם דגש משמעותי על הקטנת צריכת ההספק", אומר משה גבריאלוב, נשיא ומנכ"ל זיילינקס. "זיילינקס עומדת בציפיות שלה ושל לקוחותיה במונחים של חוק מור[i], עם שיפור הנפח והביצועים עם כל דור חדש, ובנוסף לכך גם ממשיכה את ההתמקדות בהנגשת הלוגיקה המתכנתת לקהל הולך וגדל, עם פלטפורמות תכנון המיועדות לשרת את הצרכים הספציפיים של השווקים והמשתמשים החדשים".

עם השקת דור FPGAs החדש בתהליך 28 ננומטר, מרחיבה זיילינקס את אסטרטגיית
ה-Targeted Design Platform (פלטפורמת תכנון ייעודית) שלה, אשר הוצגה בשילוב עם משפחת Virtex-6 בתהליך 40 ננומטר ומשפחת Spartan-6 בתהליך 45 ננומטר, שכבר נכנסו לייצור בהיקפים גבוהים.

אסטרטגיית ה-Targeted Design Platform משלבת FPGAs, IP וכלי תוכנה של
ISE Design Suite וערכות פיתוח, כדי לאפשר ללקוחות למטב את ההשקעות שלהם בפיתוח תכנונים העונים לדרישות השוק. עם הדור החדש מתקדמת זיילינקס צעד חשוב קדימה במאמציה להרחיב באופן דרמטי את האקוסיסטמה של התכנונים וה-IP הזמינים שלה, המאפשרים ללקוחות להתמקד בבידול תוך כדי המעבר להתקני 28 ננומטר.

סדרת ה-FPGAs החדשה של זיילינקס מאפשרת למפתחים ליישם פתרונות מתכנתים במגוון מערכות שבעבר ניתן היה להשיג רק ב-ASSPs או ASICs, לרבות ציוד אולטרסאונד נייד הצורך פחות משני וואט ומערכות בידור לרכב המונעות על-ידי 12 וולט, כמו גם התקני גישה סלולארית ביתיים (Femtocells) ופס בסיס LTE בעלות נמוכה. צריכת ההספק הנמוכה באורח משמעותי לא רק מאפשרת למשפחות ה FPGAs החדשות להתאים ליישומים חדשים, היא גם מאפשרת לזיילינקס לספק את הביצועים המועילים ביותר בדור ההתקנים בתהליך 28 ננומטר.

שוק הרכיבים

שוק הרכיבים 2010 מאד מעניין, מאתגר ובלתי צפוי.
לאחר סקר רחב ביותר שערכנו בן מנהלי רכש, מפיצים גלובליים, יצרני רכיבים, סוכנים ומפיצים שונים, מערכת “ניו-טק מגזין” מעריכה ששוק הרכיבים האקטיביים בישראל ב2010 יעמוד על כמיליארד דולר, קצת יותר מאשר בשנת 2008 שהיתה שנה טובה מאד לתעשיית האלקטרוניקה (למעט שער הדולר הנמוך) כאשר השוק העולמי של רכיבים אקטיביים יגיע להערכתנו לכ250 מילארד דולר. שנת 2010 נהנת, כרגע, מגידול דרמטי בביקוש לרכיבים שהחל ברבעון האחרון של 2009. הביקוש כל כך גדול, בכל העולם, שאנו עדים למחסורים במשפחות מוצרים רבות, אקטיביים ופסיביים, דבר הגורם להתארכות זמני האספקה לתקופות של חצי שנה ואף יותר ובלא מעט מקרים אף לאלוקציות. מערכת “ניו-טק מגזין” כמו כמעט כל המרואיינים חוששים שהביקוש הגדול בארץ לא נובע רק מגידול בפעילות וכניסת פרויקטים וטכנולוגיות חדשות לשוק אלא שבחלקו נובע מהצטיידות כפולה (דאבל בוקינג) של הלקוחות. כמובן שזה מסוכן מאד ונקווה שלא נצטרך לחוות שוב את משבר 2001. התקופה היא תקופה מצויינת לשוק האפור שהוא גמיש יותר ותמורת תשלום אף גבוה יותר מסוגל לקצר זמני אספקה.
אבל כאן אנחנו מזהירים מפריחה של רכיבים מזוייפים – ראו הוזהרתם.
גם השנה מוכח שחברות שהיו מסוגלות להכין תחזיות טובות יותר למפיצים, סוכנים או ליצרני הרכיבים עוברים את התקופה הקשה בצורה קלה יותר.
כדאי להתאמץ ולתת תחזיות ולהיכנס להסכמים ארוכי טווח עם גורמי ההפצה.
כנראה שתחזיות יהיה שם המשחק בתקופה הקרובה. מניתוח השיחות הרבות שקיימנו – קשה להעריך מתי יתחילו זמני האספקה להתקצר – אבל יש סיכוי סביר שברבעון האחרון של 2010 הלחץ יתחיל להשתחרר.
להלן דברי חלק מה”שחקנים” בשוק הרכיבים בישראל:

משה זכריה, פלקסטרוניקס

החצי הראשון של שנת 2010 ברחבי העולם לכלל היצרנים נחשב לטוב, היה גידול גם בחצאי המוליכים וגם ברכיבים הפסיביים. הגידול הגדול בעולם נבע מתחום ה-PC ולדוגמא משפחות ה-DRAM נמצאים באלוקציות וזה כמובן דבר המעלה את המחירים. רכיבים נוספים שלא ניתן להשיג גם כן הם רכיבי FLASH  ההולכים לתחום המובייל והקושי נובע בגלל ביקוש מוגדל. אני מעריך שבעולם יגיעו השנה מכירות של רכיבי סמיקונדוקטור ל240-250 מיליארד דולר. ובארץ נגיע למכירות של  עד מיליארד דולר.
כרגע בארץ זמן האספקה מושפע ממה שקורה בעולם, ישנו מחסור וקושי להשיג רכיבים, חלק ממשפחות רכיבים נמצאים באלקוציות. שחושבים על כך שנת 2009 לא הייתה נוראית כפי שצפינו בתחילתה, וזאת מפני שהחצי השני של 2009 תיקן ובגדול את החצי הראשון. בסופו של דבר בארץ הייתה ירידה סך הכל של 10%-15% ובעולם הירידה הסתכמה ב- 9.5%.
לגבי שנת 2010 – הרבעון הראשון עבר בסדר גמור למרות שבדרך כלל הרבעונים הראשונים נחשבים לחלשים יחסית לשאר הרבעונים בשנה. דווקא ברבעון השני אנו חשים האטה מכיוון שלא ניתן להשיג רכיבים ומכיוון שאנו בשוק של תשתיות והשוק הזה גדל פחות ממה שציפינו.

שמואל ברקן, פריסקייל

התחזית שלנו לשישה חודשים הקרובים היא עליה בכל התחומים אבל זה די תלוי ביכולת היצרנים לספק את הרכיבים.
בסוף שנת 2009 החלה התאוששות בחברת פריסקייל אבל אם נסכם את שנת 2009 בכללותה הייתי אומר שהיא הייתה שנה גרועה מבחינתנו. דווקא 2010 היא שנה טובה ואף מצוינת. אנו מבחינים בגידול בסדר גודל של 50% – התאוששות דרמטית. אני יכול לומר בבטחה שהיום שם המשחק הוא זמני אספקה, במידה ויכולנו לספק את הביקושים הגידול היה גדל עוד יותר.
אנו מרגישים שהכל גדל. המדקום, התחום התעשייתי, הבטחוני. אבל במקביל זמני האספקות התארכו מאוד – עד כדי 26 שבועות בכל התחומים. בעולם תחום הרכב גדל מאוד ולוקח הרבה מהקפסיטי כי אלו רכיבים סטנדרטיים. גם ברכיבים לא סטנדרטיים ישנה בעיה בגלל חוסר אמצעי ייצור. בכל העולם הביקוש גדל ואנחנו, פריסקייל, יחסית מול המתחרים מדורגים  כ“בסדר”.
כחברה לקחנו החלטה אסטרטגית להשקיע מאות מיליוני דולרים, עיקר ההשקעה שלנו היא בצב”ד (טסטרים). הרבה יצרניות רכיבים מזמינות גם טסטרים ולכן גם זמני האספקה של הטסטרים מתארך.

מסביבות אוקטובר 2009 הביקושים לרכיבים לא מפסיקים לעלות, זמני האספקה מתארכים והמחירים עולים, בייחוד במשפחות מסוימות של רכיבים אקטיביים – אנלוגיים, אין גמישות מצד יצרני הרכיבים.
בקבלי טנטלום המחירים עולים וזמני האספקה מגיעים עד לעשרות שבועות. אין נאמנות של ספקים ולקוחות. במידה ומעלים את המחיר יש עדיין סיכוי לקצר את זמני האספקה.
גם ברשתות נגדים זמני האספקה התארכו לעשרות שבועות. הבעיה העיקרית נובעת מכך שהיצרנים לא מגדילים בינתיים את קווי הייצור והיצרנים מנצלים אותם כבר במקסימום אבל עדיין אין השקעות בקפסיטי חדש. עיקר הביקושים היום בעולם לא נובע ממוצרים אלקטרוניים חדשים אלא בעיקר ממפיצים ולקוחות גדולים המשלימים מלאים. ישנו גידול בביקוש באחוזים נכבדים וקשה לצפות מתי נצא מהלחץ של האספקות. התחום הצבאי הינו השוק היציב ביותר שאמנם בעליה מתמדת אבל באחוזים בודדים. אנחנו נתקלים יותר ויותר במצב בו הלקוחות מעריכים חד צדדית את תנאי התשלום.

צבי ברק, פיוטשר

הבעיה המרכזית בשנת 2010 היא התארכות זמני האספקה ועליה במחירים. פיוטשר ידעה להיערך במלאים לקראת התקופה הזאת ועם הכוח של החברה אנחנו מצליחים בחלק נכבד מהמקרים לעמוד בזמני אספקה סבירים.  אנו רואים כבר בעולם מגמה של יצרניות להגדיל את קווי היצור וחברות מכריזות על הגדלת כושר הייצור מה שסביר להניח שיתבטא בסוף שני הרבעונים האחרונים של 2010. הגידול שלנו השנה הוא בכ25%, הסיבות לגידול הן הקטנת המלאים למינימום בשנת 2009 וכשהביקוש עולה אנו עושים מאמץ להגדיל את המלאים וייתכן שחלק מהעניין זה הזמנות כפולות.
חלק מהסגמנט שמגדיל את הביקוש בארץ זה כל נושא האנרגיה  הסולארית וכתוצאה מכך פיטושר הקימה מחלקה מיוחדת FES – FUTURE ENERGY SOULUTIONS.

אושר אלרון, DATA JCE

מה שמאפיין את השוק ב2010 בניגוד ל2008- ו2009 זה הביקושים הגדולים לזיכרונות.
המחיר של הזיכרונות קפץ ממחיר של 0.8$ ל-1 ג’יגה ל3$ ברבעון הראשון ב2010.
כרגע שוק הזיכרונות מתאפיין באלוקציות חזקות ועליות מחירים כאשר אמצעי הייצור נמצאים בקפיסיטי מלא, סמסונג משקיעה כרגע מיליארדי דולרים בהגדלתו.
שוק הPC הוא הזרז העיקרי לגידול בזיכרונות. הפלאשים מצויים בכל המערכות החדשות של האייפונים והאייפודים  – וזה גורם לביקוש העיקרי. השוק החופשי והשוק האפור מצליח בתקופה הזאת להתמודד טוב יותר עם בעיית האספקות, כמובן בתוספת תשלום. התחזית שלי היא שכנראה שהלחץ ימשך עד סוף 2011.

שמחה פרימר, ניסקו פרוייקטים

ישנן הרבה מאוד בעיות אספקה וישנם מספר פריטים שכבר באלוקציה. יצרניות הרכיבים לא רואות שינוי במגמה הזו לפני סוף השנה. גם אם משקיעים בקפיסטי, זמן ההשקעה הוא ארוך. התחזית שלי לשנת 2010 היא שתהיה שנה יותר טובה משנת 2009.הבעיה הגדולה היא חוסר היכולת לספק את ההזמנות וזה מונע את הגדלת המכירות.  לגבי שנת  2011 קשה לדעת מפני שיש עדיין חוסר ודאות רחבה.
ברכיבים הפסיביים זמני האספקה 20-25 שבועות. אני מרגיש שהלקוחות יותר ערניים היום למצב ונערכים להזמנות לטווחים ארוכים. מי שעובד איתנו בהסכמי VMI או בהסכמים ארוכי טווח לא נפגע. אנחנו שומרים ללקוח מלאי זמין בכל רגע.

אמנון דולב, אמירוניק

תחילת שנת 2010 הייתה טובה מאוד, ברבעון השני של השנה החלה האטה מסוימת שכנראה תמשך עד ספטמבר. על סמך התחלות פרויקטים שמטופלים היום אנו חוזים שבאוקטובר תחול עליה והתאוששות של השוק. בתחום הצבאי הפעילות נמשכת ואף מתגברת. תחום התקשורת חטף מכה חזקה בגלל המעבר לייצור למזרח הרחוק ובגלל הקשיים של חברות התקשורת בהתמודדות עם המצב הכלכלי. בתחום הרפואי הפעילות היא די סבירה ומאופיינת בהרבה חברות סטארטאפ שנראה את הבשלתן רק ב2011 והלאה. בתחום הצב”ד הצבאי והאזרחי ישנה פעילות יפה שתתגבר עד סוף השנה. בתחום הפעילות שלנו אין בעיות משמעותיות של התארכות זמני האספקה.

עופר דיאמנט, סמטק ישראל

שנת 2010 היא שנה מעולה. כרגע בסמטק ישנו גידול של 15% לעומת 2008 שנחשבה שנה מצוינת.
העליה בביקושים נובעת בגלל הבשלה של פרויקטים שתוכננו ב2009 ובגלל שמועדי האספקה של סמטק מצוינים. לסמטק יש את זמני האספקה הטובים בתעשייה. בתקופה הנוכחית אנו מספקים הזמנות בן שבועיים לחמישה שבועות. אין ספק שזמני האספקה הקצרים גורמים למצב שלקוחות שעבדו עם יצרני מחברים אחרים מעבירים את ההזמנות לסמטק. סמטק פותחת תוך מספר חודשים מפעל בפנמה אחרי שלא מזמן נפתח מפעל בקוסטה ריקה וכמו כן יפתח בקרוב מפעל נוסף בסין.

אורן בר-און, NXP

המחצית הראשונה של שנת 2010 מתבטאת בגידול של כ30% לעומת אשתקד. במחצית השניה של 2010 אנו צופים גידול של 10% לעומת אשתקד.
הטרנד העיקרי שאנו רואים בשוק הוא שפשוט אין מלאים. זמני האספקה מתארכים והשאלה העיקרית – האם הגידול הוא כתוצאה מטכנולוגיות חדשות או שזה מילוי המלאים שהתרוקנו לחלוטין. בNXP מתמודדים טוב יותר עם בעיות אספקה היות והחברה החלה בהשקעות הוניות מוקדם.

עמיר שור, נט איי

נראה שבשנת 2010 השוק גדל. ישנה כניסה של פרויקטים חדשים וכניסה למוצרים חדשים ואנחנו מזהים הרבה התחלות חדשות. נט איי כחברה שנרכשה ע”י TTI מתרכזת במחברים, רכיבים פסיביים ואלקטרו מכניים. מאחר ו-TTI מבוססת על מלאים גדולים אין השפעה גדולה על זמני האספקה כי החברה מצליחה לעמוד ברמת הביקושים בארץ. בגלל המצב בשוק יש לנו הגבלה בשימוש במלאי של החברה אבל זה פחות משפיע על השוק הישראלי.
התקופה הנוכחית מתבטאת בגידול דרמטי של חברות המפיצים בעזרת קטלוגים (פרנל. RS. דיגיקי ומאוזר) בשוק הטלקום בארץ ישנם השנה הרבה פרויקטים חדשים וגם בתחום הצבאי אנחנו מזהים פרויקטים ועליה מתמדת.

שמיל פורמן, און סמיקונדקטור

השוק ברמה העולמית לא מפסיק להפתיע. הסיבות לכך הן שבתחילת השנה היה גידול נורמלי של כלל התעשיות אבל בגלל הכאוס של 2009 הלקוחות הגדילו את המלאים וכרגע לפי מה שאנחנו רואים זה לא יירגע לפחות עד הרבעון הראשון של 2011. במקביל ישנו חשש שיכולה לבוא נפילה בבת אחת, גם כתוצאה מהזכרון של המשבר בשנת 2001 וגם כתוצאה מכך שהחברות עושות דאבל בוקינג.
אנחנו מגלים שהרבה לקוחות ישראלים שמייצרים בחו”ל פונים אלינו לעזור באספקת הרכיבים מהארץ לשם. לקוחות מתחילים לחפש ספקי משנה וזה לא דבר טוב במיוחד. ON עברה כבר את יכולות הייצור של לפני המשבר אבל זה עדיין לא מספיק.
בכל רבעון ישנה עלייה של ייצור בחברה יותר מכל הרבעונים הקודמים. אם היינו יכולים ברבעון השני של 2010 לספק את כל הדרישות של ההזמנות מחזור החברה היה מוכפל.
התחזית שלי היא שהשוק ימשיך להתפתח בתחום המדיקל התעשייתי והצבאי.

יוסי בן דוד, אלווריון

שנת 2010 קשורה באופן ישיר למה שקרה אשתקד. במהלך 2009 חל המשבר הפיננסי העולמי שגרם קשיים לכולם, הן ללקוחות והן לספקים. המשמעות הגדולה ביותר של המשבר מבחינת לקוחות ומבחינת חברות גדולות כמונו היא הפסקת המימון מהבנקים. המודל הפיננסי קרס. וכתוצאה מכך נבעה נפילה מאוד רצינית מבחינה עסקית. הפעילויות של החברות נפלו ב25-50 אחוזים. ואנו למדנו שבשביל להצטייד בחומרי גלם עבור הזמנות עתידיות חברות החומרה זקוקות למינימום הכנה של חמישה חודשים ושאנחנו חייבים להחזיק מלאי זמין בשביל שנוכל להיכנס בכל רגע נתון לייצור מיידי. כשנכנסו לשנת 2009 היה לנו במלאי מספיק רכיבים לכל השנה (כתוצאה מירידה דרמטית בביקושים למוצרים מוגמרים) ולכן הייתה נפילה מאוד גדולה בהזמנת רכש רכיבים באותה שנה. הכניסה והיציאה לסבבים וירידות של תעשיית האלקטרוניקה בעולם היא הרבה יותר קצרה עכשיו. פעם מחזור כזה היה קורה פעם ב 7-8 שנים, היום כל שנתיים – שלוש. חברות הרכיבים הקטינו מייד את הקפסיטי שלהם ובכך הן הקטינו הוצאות ובנוסף הן שינו את מדיניות הייצור למלאי.
בשנת 2010 לאחר שנת משבר, השוק מתחיל להתעורר והלקוחות מתחילים להזמין וכל החברות חייבות להגדיל את המלאים. היות והתופעה היא כלל עולמית נוצר מחסור. היצרניות לא מסוגלות לעמוד בביקוש ולכן זמני האספקה מתארכים גם לשישה חודשים ואני כבר שומע על זמני אספקה של  קבלי טנטליום שמגיעים לשמונה חודשים.
מבחינה עסקית החברות לא ששות להגדיל את הקפסיטי. כל השקעה במפעל לייצור רכיבים נאמדת בהשקעות של מאות מיליוני דולרים והחברות חושבות פעמיים לפני השקעה, מפני שחלקנו מרגישים שהמשבר העולמי טרם הסתיים. אני מאמין שבחצי השני של 2010 נראה השתחררות וקיצור של זמני האספקה בחומרי הגלם. בנוסף ישנו חשש שהביקושים אצל יצרני הרכיבים היא מוגזמת (דאבל בוקינג).
התחושה שלי – שמתחילים לראות את קצה האור במנהרה.

אבידן פרי, סוטל

אני צופה גידול של 20% בהזמנות בשנת 2010 לעומת אשתקד אבל במקביל זמני האספקה של רכיבי מייקוצ’יפ יתארכו. אני יודע שיחסית לשאר החברות זמן אספקה של  18 שבועות זה זמן שנחשב ל”טוב” במיוחד שההחלטה היא לא להעלות מחירים ואפילו להפך, מייקרוצ’יפ מציעה יותר תכונות על אותו רכיב באותו המחיר. אני מאמין שהלחץ בזמני האספקה יתחיל להירגע לפני הרבעון האחרון של שנת 2010 או עד הרבעון הראשון של 2011. כשמסתכלים על כלכלות העולם אין גידול כל כך גדול כמו הביקושים. הביקושים גדולים פי 2 לפחות מהגידול בכלכלה. עיקר הביקושים הוא במזרח הרחוק. אנו רואים כניסת פרויקטים יפה השנה אבל הבעיה בזמני האספקה מעקבת את הגידול של הסטארטאפים.

חיים לויט, קפיטל

שנת 2010 היא שנה הרבה יותר טובה משנת 2009. חצי השנה הראשון הוא מצוין וקשה לי לצפות את העתיד, אני רק יכולל לקוות שנמשיך בעלייה.
אנו מתמודדים עם החברות בהן אנו נציגים ישירים. בדרך כלל אנו מצליחים להתמודד עם זמני האספקה הארוכים. בשוק החופשי שזה עיקר עיסוקינו קל לנו יותר לחפש אלטרנטיבות. לחברות שעובדות עם השוק החופשי זוהי תקופה טובה. עוד מוסיף לויט “סך הכל שנת 2010 היא טובה ובמידה והיינו יכולים לספק את כל הביקושים היא הייתה שנה מצוינת.”

אדריאן איליאזון, STG

מהרבעון השלישי של 2009 אנו רואים גידול מאוד חד. בשנת 2010 הגידול מואץ ובחודש חודשיים האחרונים ישנה עליה מתונה ולאחרונה אנו מרגישים שיותר ויותר לקוחות מבקשים דחייה בתשלומים.
בתחום הצבאי אנו מבחינים בגידול תמידי. בתחום הרפואי ובתעשייתי ההתאוששות מתונה יותר כי כך גם הייתה הנפילה. במחצית השנייה של 2009 חלק מהספקים נכנסו לאלוקציות וחלק אחר של הספקים הכפיל ואף שילש את זמני האספקה.
מסוף פברואר, מרץ כבר אין אלוקציות וישנה יותר גמישות אבל עדיין זמני האספקה ארוכים ואני מרגיש שאנו מתחילים לחזור לשפיות. סך הכול המצב נראה די אופטימי. לצערי נתקלנו בכמה מקרים שלקוחות בארץ קנו רכיבים מזויפים תחת השם של יצרניות  שאנו מייצגים. הרכישות נעשו דרך השוק האפור כאשר רמות הזיוף גבוהות ביותר. אני ממליץ לכולם להיזהר! הנזק שנגרם הוא אדיר. רמות המחירים של הרכיבים נשארו אותו הדבר ואין ניצול של המצב להעלאת מחירים.

יניב רוד, א.י אלקטרוניקה

אני מאמין שעד שחברות הרכיבים לא יחזירו את ההפסדים של 2009 נושא התארכות זמני האספקה לא ייפסק וזאת היות ובעלי המניות של חברות הרכיבים לא נותנים לחברות להשקיע ב”פאבים” חדשים. בנוסף הן מנצלות את המצב לעלייה רצופה במחירים. לדעתי הדרישות כרגע בשוק הן פיקטיביות וזאת בגלל סיטואציית הדאבל בוקינג. כתוצאה מכל מה שקרה החברות מזמינות ומצטיידות בהרבה מעל מה שהן צריכות. אני חוזה שהשוק הולך תוך 3 שנים להשתנות לחלוטין. מה שיקרה זה שהמפיצים יהיו חברות הלוגיסטיקה ויותר ויותר יצרניות רכיבים יפתחו בארץ נציגויות. לצערי אני לא רואה שיפור במצב בקיצור זמני האספקה גם לא בשנת 2011. יצרניות הרכיבים בעולם מעלות את המחירים אם כי בצורה מתונה אבל קבועה. בא.י אנחנו מציעים פתרון לתקופת האלוקציה וגם לתקופה שלאחריה וזה על ידי ניהול שרשרת האספקה ללקוח.
שם המשחק זה שרות, שרות ועוד הפעם שרות.

אריק יוסף, אלינה הנדסה

שנת 2010 היא שנה טובה באלינה הנדסה. ישנו שיפור של עשרות אחוזים לעומת 2009 וזה נובע גם מכניסה של פרויקטים חדשים וגם מהצטרפות של לקוחות חדשים.
למרות התארכות זמני האספקה אצל הספקים שלנו הצלחנו בהתארגנות טובה  יותר לוודא שזמני האספקה שלנו יישארו סבירים.
חלק מההתארגנות הפנימית כוללת שמירת באפרים גדולים יותר ללקוחות אסטרטגיים.
לגבי העתיד אני צופה שהגידול יימשך מפני שיש לחברה הרבה דייזינים שצריכים להיכנס לביצוע. לדעתי הגידול בארץ נובע מביקושים בתחום התקשורת והן בביטחוני.

מתי כהן, טלסיס

חברת טלסיס גדלה השנה בעשרות אחוזים.
השוק מאוד רגיש ואנחנו עושים בדיקות רחבות בשביל לבדוק שההזמנות הן אמיתיות. אנחנו מאוד לוחצים את הלקוחות שלנו שיעבירו לנו תחזיות.
ללקוחות שנתנו לנו תחזיות בזמן הצלחנו לדאוג למלאי רכיבים ולדאוג שהייצור לא ייעצר. באופן טבעי הגדלנו בטלסיס את המלאי. הסיבה העיקרית לגידול נובעת מאפקט הפחד. חברות מזמינות מספיק בשביל שיהיה להן עם מה לייצר ומתוך חשש מזמינות גם מעבר לייצור השוטף – דאבל בוקינג. הסיבה הנוספת היא שבתחילת 2009 המון יצרנים סגרו קווים ופיטרו עובדים ולא נערכו בעוד מועד עם מלאי חומרי גלם לייצור – ולוקח להם זמן עד שמקבלים מספיק חומרי גלם להיכנס לייצור מלא.
הבעיה של התארכות זמני האספקה היא בעיה רוחבית בכל סוגי הרכיבים.
כרגע אנחנו רואים האטה קטנה בקצב ההזמנות.
התחזית שלנו היא שהגידול יימשך גם בשנת 2011 אבל לא בקצב הגידול של 2010.

צחי פטל, אנלוג מכשורים

אנחנו רואים בשוק התעוררות שנמשכת כבר כמעט שנה, זה נראה גידול בריא אבל לטווח ארוך קשה להגיד שכל השווקים חזרו לעצמם. השוק הבטחוני – לא נפגע וממשיך לגדול כל הזמן. השוק הרפואי – ממשיך לגדול ולצמוח
ושוק התקשורת – לא חזר לעצמו וזה סימן השאלה הגדול. אין לנו עדיין אינדיקציות להחליט אם הוא באמת מתאושש או שזה משהו זמני.
לפני חצי שנה מצב האספקות היה מצוין בייחוד מול המתחרים שלנו. כעת זמני האספקה אצלנו עומדים בממוצע על
12-14 שבועות. אנחנו משתדלים לעבוד חכם עם קבלת תחזיות מהלקוחות, עבודה יותר צמודה עם הרכש, קידומי אספקות כשצריך ואפשרי. בחברת אנלוג שנת 2010 תהיה שנה טובה אף יותר משנת 2008 שהייתה שנה טובה מאד. אנחנו שיפרנו מאד את כל מערכת התחזיות מהלקוחות דרך קשר בו מעורבת כל הנהלת החברה.
מפעלי הייצור שלנו שיפרו וייעלו את הייצור – לא נבנו מפעלים חדשים. שיפור ניכר בשיתוף הפעולה עם קבלניות ייצור הרכיבים כמו TSMC. לגבי 2011 אנחנו מקווים להמשיך לגדול אבל רק בקצב של 10%.

אורי קפלן, מגוון טכנולוגיות

את שנת 2010 מאפיינים זמני אספקה ארוכים וכתוצאה מכך SHORTAGES.
הסיבות לכך הן מהתעוררות מסוימת בשוק וכן כתוצאה מכך שהיצרנים צמצמו בעובדים וסגרו קווי ייצור ב 2009. אנחנו “נלחמים” עם הספקים שלנו על מנת לקבל רכיבים בעדיפות לפני האחרים. וכמו כן מחזיקים מלאי גדול יותר עבור לקוחותינו. לגבי ההמשך ושנה הבאה אני צופה האטה מסוימת בקצב הגידול ושיפור מסוים בזמני האספקה.

מאת: אמיר בר שלום. “שנת 2009 אולי הייתה רעה לעסקים, אבל לי היא עשתה רק טוב”, מספר יניב רוד, המנכ”ל והבעלים של חברת א.י אחזקות מפתח תקווה. “המשבר העולמי והירידה בהיקף ההזמנות אפשרו לי לחשוב הרבה. ניתחתי במשך חודשים את שוק הרכיבים בישראל ובעולם כדי לנסות להבין לאן הוא הולך. לולא המשבר לא היה לי זמן לעבודה כל כך יסודית ומעמיקה”.
יניב רוד היה בן עשר כשהוקמה חברת א.י. אלקטרוניקה ב 1980 בידי אביו אריק רוד עובד סוציאלי במקצועו שעבד במחסן הרכיבים האלקטרונים של דודו. “אבא שלי עבר עם ווספה מלקוח ללקוח, כך למעשה התחילה החברה”, מספר יניב שהתמנה בשנת 2000 למנכ”ל. באותה שנה כללה א.י שתי חברות : א.י נציגויות – המייצגת מספר חברות רכיבים כשהבולטת בהן היא Samsung הקוריאנית וא.י אלקטרוניקה – משווקת רכיבים אלקטרונים. בשנת 2004 נוספה לקבוצה חברה נוספת
PM – PARTNER MANUFCTURAINGחברה המתמחה בקבלנות משנה.
“רכשנו את PM כחלק מאסטרטגיה שלנו לחדור לשוק הייצור. לחברה היה אז רק קו ייצור אחד. הלקוח המרכזי שלנו היה אז GE- General Electric  מארצות הברית. המוצר היה רכיב RF מיוחד, שכלל גם GPS. ההזמנה הזו הייתה למעשה פריצת דרך עבורנו משום שאנחנו גם תכננו מחדש את המוצר עבורם וגם ייצרנו אותו, כך שהם נאלצו לעבוד רק איתנו במשך שלוש שנים כספק יחיד. למעשה ההזמנה הזו בהיקף של 17 מיליון דולר, הרימה אותנו לגבהים חדשים ומיצבה אותנו כשחקן משמעותי בשוק קבלנות המשנה. אגב, את כל הרווח השקענו בחזרה במפעל הייצור, וכיום הוא מכיל חמישה קווי ייצור”.
ההצלחה הזו של א.י. אלקטרוניקה (שנקראת אגב על שמם של שני הבנים שמנהלים כיום את החברה: איתי ויניב), לא נעלמה מעיני החברות האחרות בשוק, ושנתיים אחרי הרכישה של PM, מכרו האחים רוד מחצית מהמניות שברשותם לחברת הנציגויות STG לפי שווי של יותר משבעה מיליון דולר. כיום מחזיקה א.י. אלקטרוניקה 25% ממניות PM.

מה היו המסקנות שלך מאותה “שנת חשיבה” ב2009?
“המסקנה העיקרית הייתה שיצרניות הרכיבים הגדולות בעולם, יתחילו לאט לאט לשחוק את הנציגויות בארץ. הוכחה לכך קיבלנו עם פתיחת המשרדים של היצרניות הגדולות כאן בישראל. התחרות בשוק הפכה למשמעותית מאד, והיצרניות שנאבקות על הלקוחות הגדולים, מנהלות את המו”מ ישירות מול הלקוח. המצב שנוצר הוא או שהלקוח קונה ישירות מהיצרן או שהיצרן מכתיב מחיר נמוך לנציגות בארץ. כך או כך המגמה הזו של שחיקת הרווח גוברת, עד כדי כך, שאני רואה בעתיד את חברות ההפצה הגדולות בארץ הופכות למעין חברות לוגיסטיקה או שיתמקדו בלקוחות הבינוניים בלבד. זה הדליק לי נורה אדומה כמפיץ, נציג וקבלן משנה. הרכישה של PM נתנה לי זווית ראיה רחבה יותר, של יצרן עם כל המשמעויות שלה.
בשנת 1998 החלה א.י. אלקטרוניקה לפתוח משרדים ברחבי העולם כדי להתקרב ליצרניות הרכיבים. כיום יש לחברה משרדים בסין, טייוואן, קוריאה, הונג קונג, ארצות הברית, מזרח ומערב אירופה. בנוסף להפצה בארץ של אחד המפיצים הגדולים בעולם בתחום הרכיבים במזרח הרחוק. הקבוצה מעסיקה כ- 200 עובדים בישראל וכ- 12 עובדים במשרדי החברה בחו”ל. הפריסה הזו מאפשרת לה כיום נגישות טובה יותר ליצרניות בשני מובנים: מחיר וזמן אספקה.
“הנגישות שלי במזרח הרחוק ליצרנים ולסוכנים המקומיים מאפשרת לי עצמאות שאין לנציג בארץ”, מספר יניב רוד. “ אני לא תלוי לצורך העניין בהנהלת האזור שמכתיבה לי את זמני האספקה והמחיר. העובדה שרוב צרכניות הרכיבים נמצאות במזרח הרחוק, מקלה מאד ויוצרת לי גמישות מול הלקוח בשני המובנים: מחיר ומלאי.

ועדיין איך זה מתורגם לכיוון שאליו הולכת היום א.י. אלקטרוניקה?
“צריך להוסיף נִדְבָּךְ נוסף, כדי להבין איך א.י אלקטרוניקה נותנת היום ללקוח שלה פתרון שלם במחיר שהוא אטרקטיבי. 70 אחוז מהשוק הישראלי עובר היום לקבלני משנה. כלומר החברות משקיעות בפיתוח המוצר ובשיווק. את כל השאר: רכש,ייצור ולעיתים גם אספקה ישירות ללקוח, עושה קבלן המשנה.
קבלני המשנה הפכו למעשה ללקוח העיקרי של ספקיות הרכיבים, וכאן גדל התיאבון. הן ביקשו להרוויח לא רק על העבודה אלא גם על רכש הרכיבים. בשל היותם חזקים מאד, הם פנו לא רק לספקים המקומיים אלא גם לספקים ויצרנים בעולם, מה שגרם לשחיקה משמעותית ברווח.
לשוק הזה אני מכוון. המסקנה שלי הייתה שבחלק הזה טמון מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר, ואליו צריך לכוון. רכישת PM הייתה חלק מהמהלך הזה של כניסה לשוק קבלנות המשנה. לכך צריך להוסיף את הנציגויות שלנו בחו”ל, כדי להבין את ההיצע הגדול שיש לנו, ובכך היתרון היחסי על חברות שנחשבות גדולות מאיתנו, אבל הרבה פחות גמישות”.
אחת הדוגמאות הטובות ליתרון היחסי שהצליחה א.י אלקטרוניקה להשיג על מתחרותיה היא חברת c (לבקשת א.י, אנחנו לא משתמשים בשמה המלא של החברה).
עלות BOM- (BILL OF MATERIAL)   עמדה על 500 דולר ליחידה. לכך נוספה עלות העמסת הרכש בסך 50 דולרים. (העמסת רכש – מחיר שנגבה עבור רכישת הרכיבים והרכבתם על ידי קבלן המשנה).  א.י הצליחה בעזרת הנציגויות שלה בעולם להוזיל באופן משמעותי את הBOM, להוריד את עלות העמסת הרכש ולמעשה הציגה ללקוח חיסכון של כ- 600,000 דולר בשנה ע”י ניהול כל שרשרת האספקה עבורו.

“עם הצעה כזו, בלי לרדת באיכות ועם זמני אספקה טובים יותר, הלקוח לא יכול היה לסרב לנו”. מספר יניב רוד. “שם המשחק כיום הוא שירות. אני הרחבתי את המושג ליותר ממה שהוא היה קודם, לא רק יחס, אלא גם מחיר, ניסיון, ידע ומלאי.
כיום כחלק מהראייה העסקית שלנו אנחנו רוצים לשמר עד כמה שאפשר את הלקוח. לצורך כך, הודות למבנה שלי, בארץ ובחו”ל אני יכול להציע ללקוח שלי יותר”.

באיזה מובן?
“כל לקוח שמצטרף אלינו ומעביר לנו הזמנה רבעונית, אנחנו מיד רוכשים עבורו רכיבים לשני רבעונים קדימה. כלומר הוא יכול להיות שקט מבחינת המלאי. לדוגמא, חברת REAL TIME, יצרנית שעוני נוכחות שנמנית על רשימת הלקוחות שלנו. ברבעון מסוים היא קיבלה הזמנה דחופה מספרד, בנוסף לצבר ההזמנות הרגיל שלה. עצם העובדה שהיה ברשותנו מלאי זמין לרבעון קדימה, אפשר לה להיענות להזמנה במחיר מאד אטרקטיבי מבחינתה. לעיתים היקף ההזמנות הרבעוניות גדול מספיק כדי שאנחנו נבצע רכישה גם לשני רבעונים קדימה. השקט הזה חשוב מאד ללקוח.
יתרון נוסף שאני מציע ללקוח הוא גמישות יצרנית. כיום הלקוח חייב לעמוד בצבר ההזמנות מול קבלן המשנה. כלומר התחייבות למספר מוצרים שיצאו מקו הייצור בכל חודש במהלך הרבעון. אני יכול לווסת את הייצור בהתאם לדרישת הלקוח. כלומר, אם ההתחייבות היא ל6000 מוצרים ברבעון, הוא לא מתחייב מראש ל2000 בחודש, הייצור יהיה בתוך הרבעון בהתאם לצרכים שלו.
יתרון שלישי הוא בהיקף היצע הרכיבים שלנו. ברגע שאני מקבל את ה BOM, אני יכול להציע בתוך רשימת הרכיבים גם רכיבים חלופיים, לעיתים זולים יותר, לעיתים טובים יותר מבחינת ביצועים. זה ערך מוסף משמעותי ללקוח. איך זה בא לידי ביטוי? הודות לידע והפריסה שלנו אנחנו יכולים להציע רכיב חלופי תואם למפרט הטכני הדרוש.
בנוסף לכך, שוב הודות לידע ולנציגויות שלנו אנו מאפשרים ללקוח לחסוך בעלויות ולאשר עוד קבלן משנה, דבר המקנה גמישות נוספת.
זה בעיני הביטוי המשמעותי ביותר למושג שירות, לשם אני מכוון, ולשמחתי אנחנו בהחלט בכיוון הנכון, ויעידו על כך הלקוחות שלנו”.

נמרוד ברקוביץ’, אדנטק

בכדי להקטין את זהום הסביבה כתוצאה ישירה מתעשייה, הוצאו מספר תקנים אשר אחד מהם הוא ה ROHS6, בין שאר החומרים אותם שולל תקן זה הוא העופרת (PB).
תקופה ארוכה התבססה תעשיית האלקטרוניקה על סגסוגות עשירות בעופרת שהוכיחו עצמן כאמינות לאורך שנים מכול הבחינות (אורך חיים, עמידות בפניי הפרשי טמפרטורות, יצור פשוט ויציב וכו’). (המשך…)

אריק ויינשטיין

דייב רוברטסון  (David  Robertson) , סגן נשיא לטכנולוגיות בחברת Analog Devices  הגיע לישראל במסגרת סדרה של  סמינרים שערכה החברה בארץ ללקוחותיה.  בראיון זה סוקר דייב את השינוי  הארגוני שווקי שהכריזה אנלוג לאחרונה וזאת במטרה להוסיף קווי מוצרים המיועדים לפלחי שוק ממוקדים תוך כדי שילוב טכנולוגיות מתקדמות.  כמו כן מתאר דייב  את ההתפתחויות האחרונות בתחום הממירים המהירים (High Speed Data Converters).
השם אנלוג מוכר היטב בתעשיית ההיי טק  כיצרן המוביל בעולם בתחום הממירים (Data Converters), חיישנים ורכיבים לעיבוד אותות. החברה שנוסדה ב 1965 ידועה בייצור רכיבים בעלי ביצועים גבוהים אם במהירות, דיוק ובצריכת הספק נמוך.
דייב רוברטסון הצטרף לאנלוג לפניי כ-25 שנה כמהנדס פיתוח בתחום הממירים המהירים והיה מעורב בפרויקטים ייחודים  כמו פיתוח טכנולוגיות ADSL ו- Mobile TV וגם אחראי  ל-16 פטנטים. (המשך…)

אמיר בר שלום. וורן באפט המשקיע האגדי מאומהה נברסקה נחשב כיום למשקיע הפרטי הגדול בעולם, ויותר מכך, לאחד היצירתיים והנועזים ביותר. זה לא סוד שישראל הפכה בשנים האחרונות למוקד התעניינות של חברת ההשקעות שלו, ברקשייר האת’וויי. בשנתיים האחרונות רכש באפט את ישקר, של משפחת וורטהיימר בארבעה מיליארד דולר, את חברת יאן אגרולוג’יק הישראלית, המפתחת ומייצרת מערכות בקרה אלקטרוניות למדידת אקלים ושקילת אוכל לבעלי חיים, והרכישה האחרונה בתחילת 2010, את חברת נט- איי NET-AYE טכנלוגיות מכפר סבא, מפיצת רכיבים אלקטרו מכניים. האם באפט שוב הבין משהו שאחרים לא? כנראה שכן, ודי אולי בסיפור הבא כדי להמחיש את מה שמצא חן בעיני ברקשייר האת’וויי, שרכשה את NET-AYE, דרך חברת ההפצה INC  TTI. (המשך…)

את השיחה עם דן קייסי מנכ"ל FUTURE  במזרח התיכון ובאירופה, ואנדי קיינן סגן נשיא לשיווק  פתחנו בנושאים הקרובים לליבנו, ספורט. קייסי, הקנדי התעניין איך לא, בספורט חורף, ובמשלחת הישאלית למשחקים האולימפים בוונקובר, קנדה. עם קיינן העניינים היו מעט מסובכים יותר. (המשך…)

לא כל הפונקציות מתאימות במידה שווה לשינויים במעגלים תמורת תדר. פונקציות הפועלות במקביל רצות הרבה יותר מהר כאשר קיימת חומרה המסוגלת לבצע צעדים אחדים בו-זמנית, דבר המתבטא בביצועים טובים יותר עבור מהירות שעון נתונה, אך גם במהירות שעון נמוכה יותר עבור רמת ביצועים נתונה. מכאן, שהוספת חומרה בתכנון שבב עשויה להנמיך את דרישות ההספק תוך שמירה על רמת ביצועיהם (המשך…)

בימים בהם רשתות התקשורת שלנו עמוסות בתעבורת נתונים (שרק הולכת וגדלה) יש צורך בפתרונות הולמים. למשל? ארכיטקטורות של מעבדים מרובי ליבות והתקני תשתית לרשתות מהדור הבא 

מאת: סריניוואסה אדפאלי ורקש ג'והן, Freescale Semiconductor (המשך…)

Mimix Asia, ספק של רכיבי MMIC למיקרוגל ו millimeter wave מציגה את ה 7 to 13 GHz GaAs MMIC 6-Bit Phase Shifter עם בקרה דיגיטלית תואמת LVMOS/TTL. שם הרכיב הוא XS1000-BD ומפרט מלא שלו ניתן לראות באתר החברה www.mimixasia.com. לרכיב בקרת 6 ביטים ו LSB של 5.625º. לרכיב הספק כניסה P1dB של 25dBm והוא מתאים ביותר לשימוש במקלטי ל"א, מכ"מ צבאי ומכ"מ מזג אוויר, ובמערכות תקשורת לווינים. הרכיב מספק בקרת פאזה יוצאת דופן עם ביצועים ליניאריים מאד והשתנות עוצמה נמוכה מאד.

לפרטים נוספים:

איש קשר: שלומי בינדר shlomi.binder@mti-group.co.il 054-6488386.