ניו-טק פורטל ההיי-טק הישראלי

Posts Tagged ‘Electro Optic’

מערכות היפר ספקטראליות

מערכות היפר ספקטראליות

מאת: אמיר בר שלום.

“הגידול בצריכת הסמים בכלל והחשיש בפרט צובר תאוצה בשנים האחרונות, כתוצאה מכך עלה הצורך במעקב יעיל ומהיר של אזורי הגידול. כלי החישה מרחוק משמש כדרך יעילה מהירה וזולה למעקב אחר תופעות הקשורות בצמחיה, אך לא נבדק עבור זיהוי ממוקד של צמחי קנביס.  מטרת מחקר זה היא לפתח שיטה לאפיון פרטני של צמח הקנביס ביחס לצמחים מסביבות אקולוגיות שונות בעזרת חיישנים היפרספקטראלים ומולטיספקטרלים” .

לא. לא נפלנו על הראש, הציטוט המעניין הזה שמגיע מדוח “איתור שדות הקנביס באמצעות כלים של חישה”. דוח שנכתב על ידי שלושה  חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומשרד החקלאות,  והוגש לרשות למלחמה בסמים. מתברר שהקשר בין המחקר הזה לשימושים הצבאיים במערכות היפר-ספקטראליות הדוק מאד.

תצ”א להמחשת היכולות של המערכת ההיפר-ספקטראלית

הרמס 900

החודש הודיעה חברת אלביט מערכות כי פיתחה מטען יעודי מיוחד (מטע”ד), היפר-ספקטראלי שנוסה בהצלחה על מל”ט של החברה, הרמס 450 ובעתיד הקרוב יותקן גם על הרמס 900. על פי הודעת החברה ניתן בהחלט להבין כי המוצר הזה מיועד ראשית  כל לשוק הצבאי: “היכולת החדשה מעניקה מימד חדש לנושא האיסוף המודיעיני, על ידי זיהוי, מדידה ומעקב אחר מטרות, על בסיס החומר ממנו הן מורכבות. אלביט מערכות הגדילה לאחרונה את מגוון המטעדים שלה עם השקתו של מטע”ד היפר-ספקטראלי מוטס וקטן מימדים המעניק יכולת מודיעינית מהפכנית חדשה”. עופר בראון, ממפתחי המערכת באלביט מסביר: “למעשה הרעיון שעומד מאחורי המערכת הזו היא זיהוי טביעת אצבע של חומרים על פי החזר האור שלהם. זוהי טכנולוגיה שנוסתה לראשונה כבר בשנות ה-70 ויעודה היה למחקר גיאולוגי. אחר כך בשנות ה-80 הטכנולוגיה הזו עברה למערכות מוטסות ולחלל, שם נעשה בה שימוש בעיקר לצרכי חקלאות ומים. האפיון הצבאי שלה פותח רק  בשנים האחרונות. באופן ציורי,  המוצר הזה הוא למעשה מעבדה ניידת שמאפשרת בעזרת הטכנולגיה ההיפר-ספקטראלית, יצירת תמונה מודיעינית בטווחי זמן קצרים מאד”.

על המטע”ד שפיתחה “אל- אופ”,  מוצבות למעשה שתי מצלמות. מצלמה היפר- ספקטראלית שמודדת את החזרי האור, ומצלמה סטראוסקופית שמצלמת את תא השטח בשני מימדים. התמונות מועברות  למערכת קרקעית והיא שיוצרת את הפענוח של שתי המצלמות. בפענוח עצמו מוצג תצלום אוויר שבו מתורגמת התמונה ההיפר-ספקטראלית. כלומר, במידה ולדוגמא החיפוש שהוגדר הוא אחרי שרידי אורניום, התצלום המפוענח יצבע את כל האזורים בהם מופיע החומר על פני הקרקע.

“המערכת הזו מאפשרת למפעיל שלה יכולות שלא קיימות עד היום”, אומר אריה צ’רנוברוב, סמנכ”ל ומנהל חט’ מודיעין חזותי באלאופ. ”בתמונת מכ”מ קשה מאד להבחין מיד בשינויים על פני הקרקע, חייבים לנתח אותה ולא תמיד זה ברור. המצלמה  שלנו חדשנית וייחודית מסוגה ומאפשרת לצלם תא שטח במספר אורכי גל בו-זמנית. שלא כמו בצילום רגיל, המיועד לאתר את קווי המתאר של אוביקט/יעד כלשהו. במצלמה ההיפר-ספקטראלית אפשר להגדיר בדיוק מה מחפשים והתוצאות קופצות מיד אחרי פענוח. כך לדוגמא ניתן להבחין במחפורות חדשות מיד, בשל שוני המבנה המינראלי של הקרקע. התחום הספקטראלי שפיתחנו באלביט, רחב מאד ביחס למוצרים מקבילים בעולם, מה שמאפשר למעשה קשת יכולות גדולה מאד למפעיל המערכת”.

הטכנולוגיה ההיפר- ספקטראלית  מודדת למעשה את אורכי הגל החוזר מעצמים, חלקיקים וצמחים שעל פני הקרקע או נעים באוויר. כל אובייקט שבו פוגעת הקרן “סופח” לעצמו חלק מהאנרגיה, ואת חלקה השני “פולט”. המצלמה קולטת את הקרן הנפלטת, מודדת אותה ומחשבת את החלק החסר. על פי פענוח מעבדתי מוקדם שבו מוגדרת טביעת האצבע של כל חומר (כלומר, מידת האור שהוא סופג), יוצרים במערכת הפענוח מסד נתונים קבוע. המערכת יודעת  להתאים את תוצאות גיחת הצילום למאגר “טביעות האצבע” שמוגדר לה ולמקם אותו באופן מדויק על תצלום האוויר.

אופטיקה, ביולוגיה ומה שביניהן

ארצות הברית מפעילה כיום מערכת היפר-ספקטראלית מלווין בשם ארטמיס  ARTEMIS. על פי פרסומים בעיתונות האמריקנית, השימוש בלווין הזה נעשה בעיקר לגלות מטרות צבאיות המוסתרות תחת רשתות הסוואה. המערכת שעל הלווין כוללת טלסקופ, בנק “טביעות אצבע” ספקטראליות וכן מערכת פענוח. הרעיון שמאחורי הצבת כל המערכות על הלווין הוא להימנע משליחת קבצי נתונים גדולים לתחנת הקרקע, ובכך לאבד זמן יקר בקבלת התמונה המפוענחת. לכן, בשונה מהמערכת של אלביט, שבה מועברת תמונה לתחנת הקרקע ושם נמצא המפענח, בשימוש הלוויני כל המערכות נמצאות בחלל. משך הזמן ממתן הפקודה ללווין ועד קבלת תמונה מפוענחת ליחידה שעל הקרקע הוא כ-10 דקות, כך על פי נתונים של חיל האוויר האמריקני. במהלך האפיון המבצעי בארצות הברית, עלו כמה אפשרויות לשימוש במערכת, והצבתה על מל”ט או מטוס קרב. מיד עלה החשש כי מטוסים למיניהם חשופים לאש נ.מ, ולכן להצבת המערכת בחלל, יש יתרון גדול. בארצות הברית עדיין בוחנים את המערכת ואם הניסוי יצליח, מתכוון  חיל האוויר האמריקני לפרוס בחלל מספר מערכות כאלה. על פי הנתונים מהפנטגון, עלות כל לווין כזה זולה יחסית, כ-90 מיליון דולר.

טכנולוגיית הפענוח ההיפר-ספקטראלי  מוצבת ככל הנראה גם על המל”ט החמקן של ארצות הברית, ה-R Q 170 , אותו מל”ט שהופל על ידי אירן בסוף 2011. על תחקיר של הלוס אנג’לס טיימס, המל”ט הזה הוא בעל מכ”מ מיוחד לזיהוי פעילות רדיואקטיבית. חיזוק לטענה הזו ניתן לראות בפרסומים כי ה-R Q 170, טס מעל אירן ונראה גם בגבול קוריאה. כלומר בשני המקרים הוא טס מעל מדינות בעלות יכולת גרעינית שארצות הברית נזהרת מאד מלהפר את ריבונותן. החשש של חיל האוויר האמריקני, להציב את המערכת ההיפר-ספקטראלית על מטוס או מל”ט (כפי שפרסם בשנת 2009 השבועון  דיפנס ניוז), מחזק את ההערכה כי הוצבה בסופו של דבר על מל”ט חמקן.

בצה”ל ללא ספק מביעים ענין במערכות הללו, גורמים במפא”ת עוקבים כבר כמה שנים אחרי ביצועי המערכת בארצות הברית, וסביר להניח שגם המערכת הנוכחית של אלביט, כבר נבחנה, אם כי כל הצדדים שותקים בעניין הזה.

אריה צ’רנוברוב, סמנכ”ל, מנהל חטיבת מודיעין חזותי באלאופ

עופר בראון, מנהל פיתוח עסקי מערכות חלל והיפר-ספקטראלית באלאופ - ומהראשונים בארץ לפתח את התחום ההיפר-ספקטראלי

 

 

פיתוח ייחודי של אלביט מערכות: יכולת
היפר-ספקטראלית חדשה למל"טים מסוג
הרמס 450 ו-900

היכולת החדשה מעניקה מימד חדש לנושא האיסוף המודיעיני, על ידי זיהוי, מדידה ומעקב אחר מטרות, על בסיס החומר ממנו הן מורכבות

אלביט מערכות חשפה לאחרונה יכולת מודיעינית מהפכנית חדשה – צילום היפר-ספקטראלי, באמצעות מל”טי הרמס 450 והרמס 900 מתוצרתה.

טכנולוגיית הצילום ההיפר-ספקטראלית, פרי פיתוח מקורי של החברה הבת אלביט מערכות אלקטרואופטיקה-אלאופ, מובילה עולמית בתחום הצילום המודיעיני, הנה חדשנית וייחודית מסוגה ומאפשרת לצלם תא שטח במספר אורכי גל בו-זמנית. שלא כמו בצילום רגיל, המיועד לאתר את קווי המתאר של אוביקט/יעד כלשהו, הצילום ההיפר-ספקטראלי מאפשר לעקוב אחר ה”חתימה” הספקטרלית של החומר המצולם (הקשר בין האור והחומר הינו ייחודי לכל חומר בטבע, ממש כמו טביעת אצבע). החישה מרחוק מתבצעת בעזרת מערכות צילום רגישות ביותר המבחינות בצבעים, בטווח ספקטרלי רחב ביותר וברזולוציה גבוהה ביותר.

המטעד המתקדם מאפשר לאסוף מידע באמצעות זיהוי, מדידה ומעקב אחר חומרים ואובייקטים תוך גילוי, בין היתר, של פעילות צבאית בחתימה נמוכה וכן גילוי אמצעי הסוואה, מכשולים בלתי-נראים לעין וזיהוי חומרים מסוכנים. כל זאת בדיוק מירבי וכן תיעוד ברזולוציה גבוהה, בטווח ספקטרלי רחב ביותר – עד 2,500 ננומטר.

המערכת ההיפר-ספקטראלית, אשר זכתה לשם המסחרי “מרכבות האש”, הינה מערכת צילום אווירי אוטונומית המאפשרת איסוף מודיעיני רציף ללא צורך במפעיל, קומפקטית במיוחד (פחות מ-55 ק”ג), וניתנת להתקנה על גבי מגוון פלטפורמות אוויריות שונות – מטוסים, ומל”טים.

המערכת כוללת, בנוסף למטעד המוטס, מקטע קרקעי לפענוח אוטומטי של התמונות והמידע, מערכת תכנון משימה מתקדמת, מצלמה פאנכרומטית ברזולוציה גבוהה (0.5 מטרים), מערכת הדמאה היפר-ספקטראלית (2 מטרים), זכרון פנימי של 250 ג’יגה-בייט, GPS אינטגרלי, מכשיר הקלטה המאפשר תיעוד ותחקור, וכן יכולות ניתוח מודיעיני אוטומטי.

היכולת ההיפר-ספקטראלית החדשה מאפשרת לקבל תמונה סטריאוסקופית של השטח – מודל תלת-מימדי של אזור העניין, ובאמצעות הניתוח הפיזיקלי של הספקטרום מאפשרת הטכנולוגיה החדישה הכנסת מימד חדש ונוסף לעולם האיסוף המודיעיני והוא איתור וזיהוי יעדים מודיעיניים שלא ניתן היה לזהות עד כה, וזאת על המבנה המולקולרי הספציפי ובסיס החומר ממנו הם מורכבים.

המערכת בעלת יכולות זיהוי רגישות וייחודיות, כיסוי שטח נרחב – כיסוי אווירי של 100 קמ”ר לשעה בגבהים של עד 25,000 מטר ובמהירות של עד 120 קשר, יכולת לזהות כמות של משקעים וחומרים – וכן לעקוב אחר שינוי התוואי לאורך זמן.

למערכת אופציה לשידור המידע הנאסף באמצעות החיישנים בזמן-אמת ובמהירות גבוהה במיוחד (עד 140 מגה-ביט לשניה) לתחנת פענוח קרקעית מתקדמת, המאפשרת הצגה, פענוח וניתוח מורכב של המידע שנאסף.

שילובה של המערכת הנ”ל במערכי המל”טים הטקטיים והאסטרטגיים של אלביט תאפשר מתן יכולות חישה מרחוק ייחודיות במתארים מגוונים.

יש לציין כי טכנולוגיה זו אפקטיבית גם לשימושים אזרחיים כגון איתור זיהומים, דגימת מים, איתור מחצבים שונים, לרבות שימושים חקלאיים כמו מעקב אחר צמיחה למתן תחזית יבול, זיהוי אדמה חקלאית ועוד.

החברה סיימה את פיתוח המערכת והשלימה לאחרונה סדרת טיסות ניסוי מוצלחות להוכחת יכולות אלו.

טכנולוגיית האינפרא-אדום ליישומי חישה ושליטה מרחוק

מאת: מסנורי טנימורה וראימונד וגנר  ROHM Semiconductor GmbH

טכנולוגיית האינפרא-אדום (א"א) צוברת פופולריות ונותנת מענה למגוון רחב של יישומים אלחוטיים, במיוחד בתחומי החישה והשליטה מרחוק. השוק העתידי צפוי לגדול באופן אקספוננציאלי בתחום הא"א הקרוב, הבינוני והרחוק (ראו איור 1). מוצרי הצריכה החדישים ביותר כיום כגון טלפונים ניידים, מצלמות דיגיטליות או נגני DVD כמו גם שלטי רחק רבים אחרים מסתמכים על התקני חישה ושליטה באמצעות א"א. בתחום הא"א הקרוב, טכנולוגיות פוטו אופטיות משמשות לחישה אופטית ולתקשורת אופטית משום שאור פחות מורכב מ- RF (תדר רדיו)  כשהוא מיושם כמקור יחיד. היות שא"א לא חודר קירות, הוא לא מתנגש עם אותות אחרים בסביבות שבתוך מבנים ובהשוואה לטכנולוגיות אחרות יש לו כמה יתרונות ברורים שיתוארו כאן.

איור 1: אותות א"א נמצאים קרוב לאמצע הספקטרום האלקטרומגנטי, מעל לרדיו והרבה מתחת לקרני גמא.

טבלה 1: אורכי גל ותדרים של ספקטרום הא"א (IR-A: 700nm-1400nm (0-7μm – 1.4μm קרוב – סיבים אופטיים, חיישני א"א (IR-B: 1400nm-3000nm (1.4μm - 3μm בינוני – חישת חום (IR-C: 3000nm-1mm (3μm - 1000μm רחוק – דימות תרמי

מוצרים המבוססים על טכנולוגית הא"א כוללים פולטי א"א, קולטי א"א (חיישנים), מפסקים אופטיים ומחזירי אור, חיישני רכינה, מודולי תקשורת IrDA וקולטים של מודולי שלט רחוק. פולטי א"א הן דיודות פולטות אור (לד, LED), והם מפורטים על בסיס המארז שלהם והתכונות המיוחדות, כמו הספק מוצא אופטי, אורך גל וזמן תגובה. קולטי א"א נקראים גם חיישנים משום שהם מזהים את אורך הגל והקרינה הספקטראלית של האור מפולט הא"א. מפרטים אותם לפי תכונות אופטיות, מארזים, מעגלים מיוחדים כמו מסנן אור אופף, זווית ראייה רחבה ועוד. מפסק אופטי הוא חיישן אור שמשלב קולט ופולט אור במארז אחד בצורת U. במפסק אופטי מהסוג הפולט, רכיבי פליטת וזיהוי האור מונחים זה מול זה. צורה וגודל הן שתי התכונות המבדלות העיקריות של מפסק אור. התכונות של המוצר נקבעות על ידי החריץ והמרווח – הרוחב או המרחק מהפולט לקולט/ חיישן. הרוחב של החריץ האנכי או האופקי הוא פתח החלון להקבלת האלומה, שנקרא גם רוחב האלומה. פרט לחריץ ולמרווח, קריטריוני בחירה כוללים את סוג הפלט, כגון אנלוגי, דיגיטלי ואותות פלט דו-פאזיים. מחזירי אור או חיישנים מסוג מחזיר הם פולטים- חיישנים זה לצד זה (מפסק אור) שמזהים אלומות מוחזרות ממשטח. המאפיינים החשמליים החשובים הם: קצב שבח ההעברה, זרם הקולט של החיישן לעומת הזרם של לד הא"א, אורך גל וזמן המיתוג של התגובה. חיישני רכינה הם סוג מיוחד של חישה שמיועד לפוטו אופטיקה שבה הסיבוב של התמונה הוא חלק מהחישה.
כדי לתת מענה ליישומים נפוצים כמו תקשורת אופטית אלחוטית למכשירים ניידים, מודולי תקשורת IrDA מוצעים לעיתים קרובות במארזים להרכבה על משטח (SMD) ותומכים בקצבי נתונים SIR, MIR ו-FIR.

איור 2: שלא כמו פולטי א"א רגילים שפועלים ליד 950 נ"מ, הפעולה ב-850 נ"מ של טכנולוגיית פולטי אורכי גל א"א של ROHM Semiconductor הרבה יותר קרובה לאורך הגל של פוטו טרנזיסטורים, והתוצאה היא הפחתת הפסדי האנרגיה.

קולטים של מודולי שלט רחוק פועלים במגוון של תדרי נושא (בדרך כלל בתחום 30 עד 60 קה"צ). שלטים עם עדשה כפולה מספקים רגישות רבה יותר ובטווח רחב יותר. בגלל הגודל הקטן והעיצוב המורכב על משטח (בדרך כלל) הם אידיאליים לשיבוץ בהרבה יישומים. שלטים עם מעגל אור משולב שיפרו את המאפיינים נוגדי הרעש.
בתור טכנולוגיה אלחוטית, לא"א יש יתרונות וחסרונות בהשוואה ל-RF ולקטגוריות תדרים תעשייתיות, מדעיות ורפואיות (ISM) (902-928 מה"צ). היתרונות הם אבטחה גבוהה יותר בגלל הכיווניות של האלומה שעוזרת להבטיח שנתונים לא מתגלים או דולפים למכשירים סמוכים כשהם מועברים. הם מספקים חסינות גבוהה מפני רעש שאינה פגיעה להתנגשות אותות ממכשירים אחרים וגם דרישות הספק נמוכות יחסית: אידיאלי למכשירים ניידים וליישומים עם תכנון פשוט. ולא פחות חשוב, יש רק מעט מגבלות רגולציה בינלאומיות על א"א. מצד שני, החסרונות הם קו הראייה – הפולטים והקולטים חייבים להיות כמעט בקו ישר. יתר על כן, א"א נחסם על ידי עצמים נפוצים כמו קירות וצמחים, ועל ידי דברים אחרים כמו בני אדם. הוא תומך בטווח קצר בלבד משום שהביצועים יורדים במרחקים גדולים ומראים רגישות לאור חזק ולמזג האוויר, ולכן אור שמש ישיר, גשם, ערפל, אבק וזיהום אוויר יכולים להשפיע על ביצועי ההעברה. ולבסוף, קצב העברת הנתונים נמוך יותר מקצבי ההעברה הטיפוסיים באמצעות כבלים או RF. למרות זאת, יישומים רבים מתאימים מאוד לטכנולוגיית הא"א בגלל מהירות התקשורת הגבוהה שלה, רמת האבטחה הגבוהה וגם החופש הגדול בתכנון בגלל התאימות של קבוצת התכונות לתכנון מחדש עתידי.
ROHM Semiconductor מציעה מגוון מקיף של מוצרים שנותנים מענה לכל סוג של טכנולוגיית מכשירי א"א. מספר מוצרי מפתח מפגינים טווח רחב של יכולות עם התמקדות מיוחדת בתפיסה ייחודית של מארז מאוד קומפקטי: טכנולוגיה מתקדמת של פולטי אורכי גל א"א הביאה לפיתוח פולטי א"א שפועלים ליד 850 נ"מ, עם יעילות פלט גבוהה יותר וחיסכון של 66% באנרגיה (ראו איור 2). בהשוואה למוצרים אחרים, מארזי ה-SMD המאוד קומפקטיים של מפסקי האור של ROHM מאפשרים הפחתה של בערך 31.4% בנפח ו-28% במסה. הם מבוססים על מבנה עם שתי תבניות (תבנית ראשית עם עדשות ואחריה תבנית משנית) וטכנולוגיית פולטי א"א עם אורך גל של 850 נ"מ, ומציעים רגישות גבוהה, דיוק אותות משופר וזרם המוצא של הקולט הגבוה ביותר שקיים.
גרסאות שונות כגון מפסקי אור דו-פאזיים משלבות שני חיישנים במארז אחד. בנוסף לחיסכון המוגדל במקום, הם יכולים לגלות גם את המהירות וגם את הכיוון של מנוע בדיוק גדול יותר מאשר פתרונות פוטו אופטיים רגילים המשתמשים בשני חיישני נפרדים. פתרונות אחרים כוללים מארז מורכב על תפס ומחבר MINI CT להתחברות קלה למעגל, ללא צורך בלוח מעגלים משני או הלחמה.
ארבעים שנה של תמיכה בחיישני א"א ומחקר מתמשך בתחומי הלדים והחיישנים הביאו להיצע רחב של מוצרי שלטי רחק וחיישני א"א המשלבים את טכנולוגיות הא"א החדשניות ביותר עם מארזים מורכבים ומאוד יעילים כדי לתת מענה לביקוש ההולך וגובר ליישומי א"א.
ROHM מיוצגת בישראל ע"י דני חייקין מחברת BePresent2

ספקטרוסקופיית שידור בטרא-הרץ

ספקטרוסקופיית שידור בטרא-הרץ ניתנת לביצוע בעזרת קרינת CW או פולסים. במערך של מישור הזמן (על-ידי פולסים), חתימת בליעה מתבטאת בהפחתת האמפליטודה והשהיה של פולס הטרא-הרץ שהתגלה. בניסוי במישור התדר (cw), מגלים בדומה אות מופחת והזזת מופע של גל הטרא-הרץ. בשתי המדידות, של פולסים ושל cw, השוואה של הספקטרומים המתקבלים עם או בלי הדגימה במקום מאפשרת קביעה של אינדקס הרפראקציה המרוכב של החומר הנבדק.

צור קשר: אריאל שוחט,sales@lahat.co.il , 09-7646212

איתור/ חשיפת גזים

מגוון גזים, חומרים מוצקים אורגניים, תכשירים כימיים וחומרי נפץ מגלים תכונות בליעה ברורות, המכונות "טביעות אצבע", בתחום הטרא-הרץ. בהשוואה לחישה אינפרא-אדומה, היתרונות של הספקטרוסקופיה בטרא-הרץ הם גמישות יתר (ספקטרומטר בטרא-הרץ מסוגל לגלות ולזהות מגוון של מרכיבים גזיים, אשר היו דורשים לייזר IR שונה לכל אחד), ורגישות גבוהה בשל העצמה התנודתית של המעברים התהודתיים הסיבוביים/ של תנודות.

צור קשר: אריאל שוחט,sales@lahat.co.il , 09-7646212

דימות של עצמים מוסתרים.

קרינה טרא-הרצית חודרת דרך מגוון חומרים שנחשבו בעבר כאטומים, כגון ניר, קרטון, פלסטיק, בדים, עץ ועוד. ניתן אפוא להשתמש בדימות בטרא-הרץ לשם גילוי נשק מוסתר,או חומרים מסוכנים בחבילות ובמעטפות. במחקר היתכנות, חוקרים השתמשו בלייזרים של TOPTICA כדי לדמות להב סכין קרמי המוחבא מאחורי שכבה של בדי סרבל שחורים. ב-0.5 טרא-הרץ ניתן היה לגלות את הלהב בבירור. הניסוי הוכיח את היכולת של דימות בטרא-הרץ לגלות חפצים לא-מתכתיים, המהווים אתגר עבור טכניקות הגילוי המקובלות.

צור קשר: אריאל שוחט,sales@lahat.co.il , 09-7646212

מודולי SWIR (short-wave infrared) OEM ותרמיים ללא קירור, קומפקטיים, קלים, בעלי הספק נמוך וקלים לשילוב.

Xenics XSW מיוטבת (optimized) עבור גילוי SWIR מבוסס על מערך InGaAs 640X512 ללא קירור בעל פסיעה של 20 מיקרו-מטר.

Xenics XTM מיוטבת  עבור מערך מיקרו-בולומטר קרינה תרמית  640X4808-14 מיקרו-מטר, ללא קירור עם פסיעת פיקסל של 17 מיקרו-מטר ורגישות תרמית גבוהה של 50mK.

משקלם של שני המודולים הוא 100 גרם עם פחות מ-2.0 ואט מספק כוח של 3.3 וולט. הרזולוציה של ה-XTM היא 50 הרץ, 16 ביט, ושל ה-XSW היא 14 ביט. הם בעלי אופציות תיחול מבוא ומוצא.

צור קשר: אריאל שוחט,sales@lahat.co.il , 09-7646212

טכניקות של טרא-הרץ

טכניקות של טרא-הרץ (1012 הרץ) שימושיות עבור יישומים של בדיקות אל-הרס, מאחר שניתן לקבל את המידע על החומר ועל המבנה בעזרת מערכות CW ו-Time Domain (מישור הזמן). דימות (imaging) בטרא-הרץ שימש לצורכי חיפוש כשלים וחסרים בקצף המבודד של המיכל החיצוני בחלליות. גם נזקי שריפה של סיב הפחם התגלו על-ידי שיטות THz, ופערים וחסרים בכיסויי אנטנות (ראדומים) התגלו בעזרת הדמיית פולסים בטרא-הרץ.

צור קשר: אריאל שוחט,sales@lahat.co.il , 09-7646212

גם סיבים אופטיים צריך לשדרג

צחי יבנאי, בינת יישום מערכות

תשתית סיבים אופטיים היא היעילה ובעלת התמורה הטובה ביותר ביחס עלות תועלת בסביבות עבודה כגון מרכזי Data Center  ורשת התקשורת הארגונית (LAN).
תשתיות מבוססות סיבי Multi–Mode   עונות לצרכי התשתיות הארגוניות מבחינת רוחב הפס, המהירויות והמרחקים בהם הם מסוגלים לתמוך. כאשר אנו מתכננים תשתית חדשה, קרוב לודאי שאנו נבחר בתשתיות אופטית M.M מתקדמות מסוגOM-3/OM-4  המבוססות על סיבים בקוטר 50 מיקרון.
סיבים אלה עדיפים על סיביSingle-Mode   משום שהם משתמשים במקור אור יעיל וזול מסוג  (vertical-cavity surface-emitting laser) ובאורך גל של nm850. תשתיות אלה תומכות במהירויות העברת מידע של 10MBps  ועד 10GBps. כמו כן תשתיות אלה יתמכו בקצבים עתידיים של 40/100GBps.
אך מה קורה עם התשתיות הישנות? בארגונים רבים מותקנת תשתית אופטית המבוססת על סיבים בעלי קוטר של 62.5 מיקרון. האם לשדרג את התשתית הקיימת או להישאר איתה? להלן השיקולים.

ההבדלים בין סוגי סיבי ה-M.M
הערכים 50 מיקרון ו- 62.5 מיקרון מתייחסים לקוטר ליבת הסיב האופטי בו עובר גם המידע על גבי האור. הסיבים הראשונים שיוצרו בתחילת שנות ה-70 והותאמו לעבודה למרחקים קצרים וארוכים היו בעלי קוטר ליבה של 50 מיקרון. בתחילת שנות ה-80 סיבי ה-S.M החליפו את סיבי ה-M.M בעבודה למרחקים ארוכים, אך עדיין בתוך הבניין ובעורקים קצרים של עד 2 ק”מ השתמשו בסיבי M.M בקוטר של 50 מיקרון.
במשך השנים, כאשר קצב העבודה עלה, הסיבים האופטיים לא ענו לדרישות החדשות ולא יכלו לתמוך בדרישה לעבודה בקצב של 10MBps  למרחק של עד 2 ק”מ עקב הקוטר הנמוך של ליבת הסיב בנוסף לשיטת הזרקת האור שהייתה בשימוש אז, ה-LED.
סיב אופטי בקוטר 62.5 מיקרון הושק לראשונה בשנת 1985 והפך תוך זמן קצר לשיטה המובילה בשוק תשתיות התקשורת. הסיב פתר את בעיית המהירות והמרחק על ידי כך שקוטר ליבת הסיב היה יותר גדול. עקב סיבה זו, גם התקנת המחבר האופטי על גביו הייתה קלה יותר.
היום כאשר אנו מגיעים לקצבי עבודה של 10GBps ודיודת הלייזר החליפה את דיודת ה- LED  הוותיקה, סיבים בקוטר של 62.5 מיקרון הגיעו לקצה יכולתם הטכנולוגית. סיבי ה- 50 מיקרון החדשים מציעם רוחב פס המגיעים לעד פי-10 מסיבי ה-62.5 מיקרון.

סיבי ה-MultiMode כיום
המינוח המתאר בתקן התקשורת את קטרי ליבת הסיב ואת ההבדל ברוחב הפס ובביצועים של כל אחד מסוגי סיבי ה-MultiMode הינו OM . בעבר הוגדרו שני סוגי סיבים:
OM-1 – סיב M.M בעל קוטר ליבה של 62.5 מיקרון.
OM-2 – סיב M.M בעל קוטר ליבה של 50 מיקרון
סיבים אלו עבדו באורכי גל של 850/1300nm, עם רוחב פס של עד MHz500. רוחב פס אשר אינו מאפשר קצבי עבודה גבוהים בסביבות מתקדמות. עם התקדמות קצבי העבודה  והחלפת מקור האור מדיודת LED ללייזר מסוג VCSEL הגדירו ארגוני התקינה סוגי סיבים נוספים:
OM-3 – קוטר ליבה של 50 מיקרון ורוחב פס אפקטיבי (EMB) של MHz2000
OM-4 – קוטר ליבה של 50 מיקרון ורוחב פס אפקטיבי (EMB) של MHz4700
רחבי פס אלה מאפשרים לנו עבודה למרחקים גדולים על גבי סיבי M.M, בקצבים של עד ל- 100GBps – מהירויות אשר לא נתמכות על ידי סיבי ה-OM-1/2.
יתרון נוסף בסיבים אלו הם אפשרות כיפוף הסיב . כאשר אנו מכופפים את הסיב עד לרדיוס של 7.5 מ”מ, הניחות אשר מתווסף לניחות הכולל של קו התקשורת הינו 0.2db בלבד – פי 10 טוב יותר מהסיבים המסורתיים.

משדרגים
העקרונות שיכולים להנחות את הארגון בשאלה אם לשדרג את הרשת האופטית הם:
קצב עבודה עכשווי ומהירות תקשורת עתידית.
אורכי קווי התקשורת.
מורכבות החלפת התשתית.
עלות החלפת התשתית.
בקצבי עבודה של 1GBps, יתמכו סיבים אופטיים מסורתיים בעלי קוטר ליבה של 62.5 מיקרון בקווי תקשורת למרחקים של עד 220 מטר. לעומת זאת בקצב של 10GBps, יתמכו אותם סיבים במרחקים של עד 26 מטר בלבד. קיימת אפשרות להעברת האור למרחקים גדולים יותר על ידי שימוש במקורות אור עם אורכי גל של nm1300 אך ציוד זה הוא יקר מאוד.
כאשר יש צורך בשדרוג הרשת ל- 10GBps קרוב לוודאי שהחלפת התשתית תהיה ההחלטה הנבונה יותר. כאשר אנו מוסיפים קווי תקשורת חדשים בעלי קוטר ליבה של 50 מיקרון לרשת קיימת בעלי קווי תקשורת של 62.5 מיקרון, אין לחבר את מקורות האור הקיימים לקווי התקשורת החדשים. חיבור זה יגרום לניחות גבוה בקו עקב “בריחת” אור.
הדבר משול לחיבור שני צינורות מים. צינור בגודל 1 צול אשר יחובר לצינור בגודל של 1/2 צול. כאשר נפתח את המים חלק מהמים ייזל מהצינור בנקודת החיבור ורק מעט מים יגיעו לצד השני. במקרה כזה מומלץ לרכוש ציוד ייעודי לקווי התקשורת החדשים.
שילוב סוגים שונים של סיבים אינה מומלצת אך ארגוני התקינה דאגו לזיהוי קל בין שני סוגי הסיבים: סיב ה-MultiMode המסורתי מסוג OM-1/2 הינו בעל מעטה בצבע כתום. לעומתו סיבי ה-MultiMode מסוג OM-3/4 הינם בעלי מעטה בצבע בז’.

כדורי אינטגרציה: שימושים ופרמטרים לבחירה מתאימה

גרג מקי, חברת Labsphere, Inc

כדור אינטגרציה הינו הכלי המושלם למדידה מדויקת של שטף מנורה, לד או מקדם החזרה של חומר.
כדור אינטגרציה הוא התקן פשוט, אך לעיתים קרובות לא מבינים אותו נכון בעולם הפוטוניקה.
הוא אחד מהכלים הכי שימושיים ורב-תכליתיים.
על ידי שינוי התצורה שלו כדור האינטגרציה יכול לשמש כמגלה שטף אופטי אמין, מקור אור אחיד לחלוטין או דרך נוחה לאפיין את התכונות האופטיות של דגימות מוצקות, נוזליות או אבקתיות.
אז מה זה בדיוק כדור אינטגרציה?
במילים פשוטות, זה כדור חלול ששטח הפנים הפנימי שלו מצופה בציפוי רפלקטיבי מפזר אשר יש לו מספר פתחים למדידת אור שחודר או להפקת אור מכויל. בנוסף, פנים הכדור מצויד במחסומי אור הנקראים “מחיצות”, המסוככים על פתח הגלאי של הכדור מפני הקרנה של  אור ישיר מהעצמים הנבדקים, מנורות או נקודות חמות. גודלו של כדור אינטגרציה יכול לנוע מקוטר של 2.5 ס”מ עד 3 מטר, תלוי ביישום.
קרינוּת (radiance) דופן הכדור פרופורציונאלית לאור הנכנס לכדור האינטגרציה.
למעשה, החזרות מפוזרות מרובות מדופן הכדור מפחיתות את התלות הזוויתית של הפליטה של המקור כך שהאור נעשה אחיד לחלוטין. התוצאה היא שכל נקודה על הכדור תפיק קרינות שווה שפרופורציונלית לשטף הנכנס. גלאי שנמצא על דופן הכדור יכול לשמש לניטור או כיול האור שמוכנס לכדור.
אולם, לאפקט הזה שמשווה את הקרינות יש גם שימושים אחרים. משמעו גם שכדור אינטגרציה יכול לשמש כמקור הארה אחיד שהוא אידיאלי לבדיקת הומוגניות וליניאריות של ציוד דימות דיגיטלי או מערך CCD (התקנים צמודי מטענים).
באופן כללי, כדי שכדור אינטגרציה יפעל היטב חשוב שפני השטח הפנימיים שלו יהיו רפלקטיביים מאוד (בדרך כלל 95% ומעלה) ומפזרים מאוד ע”מ שיוכלו להתרחש הרבה החזרות מפזרות כדי להפחית את הרגישות לכיוון של מקור האור.
גורמים כגון מקדם ההחזרה של דופן הכדור, המיקום והקוטר של הפתחים ומה מודדים או בודקים, הינם גורמים שיש להביא בחשבון כשבוחרים את הכדור המתאים ליישום שלכם.

תיאוריה: בהיר יותר הוא טוב יותר
האינטואיציה הראשונית היא שצפיפות השטף לזווית מרחבית (הקרינות) מנקודה על הכדור שווה להספק של מקור האור חלקי שטח הפנים הכולל של הכדור. אולם אין זה כך, המספר הגבוה של החזרי קרן האור מדופן הכדור מגדילים באופן דרמטי את הקרינות הנמצאת בתוך הכדור.
הגורם המקשר בין השניים נקרא “המכפיל של הכדור” והוא עולה ככל שהרפלקטיביות של הכדור עולה והשטח של הפתחים שחותכים בכדור יורד. המונח הוא בעצם גורם איכות שיש למקסם אותו ע”מ להשיג תפוקה גדולה יותר, אינטגרציה טובה יותר של האור ובסופו של דבר ביצועים טובים יותר.
כלל אצבע שימושי הוא שלרוב כדורי האינטגרציה שבהם נתקלים בפועל (רפלקטיביות בין 95 ל-99.9 אחוז והשטח החלקי (fractional area) של הפתח הוא 0.05 ומטה) המכפיל של הכדור הוא בדרך כלל בין 10 ל-30.

קריטריונים לבחירת כדור אינטגרציה
בחירת כדור אינטגרציה ליישום כלשהו כרוכה בפירוט מספר פרמטרים בסיסיים. הם כוללים את בחירת הקוטר האופטימלי של הכדור על סמך המספר והגודל של הפתחים וההתקנים ההיקפיים. נדרש בנוסף לבחור את הציפוי המתאים ביותר של הכדור בהתחשב בטווח הספקטרלי של המדידות והדיוק הנדרש. יש לשקול בתשומת לב גם את השימוש במחיצות וההשפעה שלהן.
ציפויים
כשבוחרים ציפוי לכדור אינטגרציה יש להביא בחשבון שני גורמים: מקדם החזרה ועמידות. לדוגמה, אם נראה שיש אור מוגבל והכדור ישמש בסביבה שעלולה לגרום לו לצבור לכלוך או אבק, יש לבחור בציפוי עמיד יותר, ניתן לניקוי ובעל מקדם החזרה גבוה.
פריטים הנמצאים בתוך הכדור, כולל מחיצות, מנורות ובתי מנורות סופגים חלק מהאנרגיה של המקור הקורן ומפחיתים את התפוקה של הכדור. הדרך הטובה ביותר למנוע את הקיטון בתפוקה היא לצפות את כל המשטחים האפשריים באותו ציפוי עם מקדם החזרה גבוה.
המכפיל של הכדור רגיש מאוד למקדם ההחזרה של פני שטח הכדור. הבדל של רק 2% יכול לשנות את המכפיל של הכדור ובכך את הקרינות בעוד 40%. חשוב לוודא כי הציפוי מפוזר באופן אחיד ומאוד רפלקטיבי בתחום אורכי הגל שבהם מתעניינים. לדוגמה, הציפויים Spectraflect™ ו-Spectralon® של Labsphere מיועדים לפעול מאולטרה סגול עד קרוב לאינפרא אדום (250 עד 2500 ננו מטר) ולשניהם יש רפלקטיביות שעולה על 98%, כש-Spectralon עולה על 99.8% באזור הנראה. הגבלת ספיגת האור בתוך הכדור מטיבה את תפוקת הכדור.
מחיצות
באופן כללי, אסור שהאור מהמקור שצריך לאפיין יאיר ישירות את רכיב הגלאי או את השטח של דופן הכדור שהגלאי רואה. כדי להשיג זאת משתמשים תכופות במחיצות בכדור האינטגרציה. אבל, מחיצות יוסיפו אי ודאות לביצועים פשוט משום שכדור האינטגרציה הוא כבר לא כדור מושלם. מומלץ למזער את מספר המחיצות בהן משתמשים בכדור למינימום האפשרי.

יישומים של כדורי אינטגרציה
מדידת שטף של מנורה
מדידת שטף האור הכולל ממנורות הוא אולי היישום הישן ביותר של כדורי אינטגרציה. הטכניקה נוצרה בראשית המאה העשרים כשיטה פשוטה ומהירה להשוואת תפוקת יחידות האור (לומן) של מנורות מסוגים שונים. כיום מדי אור עם כדור אינטגרציה משמשים למדידת שטף אור ופרמטרי צבע של כל דבר מלדים ארוזים, מערכי לדים, מנורות לתעשיית הרכב ולתעשיית התאורה הכללית ועד הארה אחורית מפוזרת לתעשיית הצגים.
מדידת הספק של לייזר
בנוסף להשמת מקור ישירות בתוך הכדור, אפשר גם ללכוד אור ממקורות חיצוניים עם אלומות מקבילות כגון קרן לייזר בריק, דיודות לייזר עם התבדרות גבוהה או סיבים אופטיים צמודים. בגלל היכולות הייחודיות של כדור האינטגרציה, המדידות של הספק הקרינה אינן תלויות בקיטוב של הקרן וכמעט לא רגישות לשיוור של הקרן. אפשר לתכנן כדור לטווח רחב של זוויות פגיעה על פני שטח גדול מבלי להשפיע על האות בגלאי. ניתן להוסיף עוד פתחים כדי לבצע אפיון ספקטרלי מקבילי, וזה ההתקן האידיאלי לבדיקה אמינה של דיודות לייזר.
מקור ההארה האחיד האידיאלי
כדור אינטגרציה הוא אמצעי כמעט מושלם ליצירת מקור אחיד של קרינה או הקרנה. פתח היציאה של מקור שהוא כדור אינטגרציה, כשמתכננים אותו נכון, יכול להפיק מקור אור למברטי כמעט מושלם, ללא תלות בזווית הצפייה.
מקדם החזרה ומקדם העברה
השימוש הכי נפוץ בכדורי אינטגרציה הוא במדידה של מקדם ההחזרה ומקדם ההעברה של חומרים אספקלריים, דיפוזיים או מפזרים. המדידות האלה מספקות אפיון פשוט וכמותי של חומרים כמו פילמים דקים, זכוכית לבנייה ונוזלים עכורים.
גרג מקי הוא מנהל הייצור של מערכות מדידת אור בחברת Labsphere, Inc. יצרנית המתמחה בטכנולוגיות למדידת אור.
הכתבה נמסרה באדיבות חברת ראש אלקטרואופטיקה המייצגת את חברת LabSphere Inc  בארץ.

דיודות לייזר בעלות אורך גל מתכוונן: היתרון והרווח בשימוש מדעי בדיודות לייזר בעלות מהוד חיצוני

מלקולם מינטי, Newport Corp

דיודות לייזר בעלות מהוד חיצוני (ECDL) יכולות לתת מענה לדרישות המחקר למקור קומפקטי, מתכוונן ובעל רוחב פס צר, ותופסות מקום נכבד במערכות למחקר מדעי.
רוב החוקרים והמהנדסים לא ימצאו כל קשר בין מושגים כמו קומפקטי, חופשי מתחזוקה והספק יעיל, ללייזרים הטיפוסיים שניתן למצוא במעבדה המדעית. דיודת לייזר מסחרית מציעה יתרונות אלה, רק אם עושים בה שינוי. בדרך כלל דיודות לייזר אינן נותנות מענה למפרטים התובעניים הנדרשים לשימוש מדעי.  דיודות לייזר בעלות מהוד חיצוני – External Cavity Diode Lasers , הינן מערכות המביאות את הביצועים של דיודת הלייזר לרמה היכולה לעמוד בדרישות המפרט של החוקר.
הן  מאפשרות לחוקרים להקדיש זמן רב יותר למחקר עצמו ופחות לשמירה על פעולת הלייזר לפי המפרטים הנדרשים. בנוסף למגמה הכללית לשימוש במערכות מוכנות מראש (turnkey systems) כלייזרים חלופיים, יישומים נוספים כמו מִחשוּב קוונטי (quantum computing), ספקטרוסקופיה אטומית (atomic spectroscopy), אינטרפרומטריה הסחת מופע (phase-shift interferometry), מתאפשרים הודות למערכות דיודות לייזר ברמה המדעית, ומגלמות בתוכן את ההשקעות שנעשו בשוק התקשורת למרחקים ארוכים (telecom) ותעשיות אחרות.
דיודות לייזר ECDL, מבוססות על דיודות לייזר סטנדרטיות שניתן להשיג במגוון רחב של אורכי-גל. לרכיבים סטנדרטיים אלו, הנמצאים בשימוש נרחב ביישומיים כמו תקשורת ובמוצרי צריכה אלקטרוניים, יש בדרך כלל מהוד קצר והם רגישים מאוד לטמפרטורה. התפוקה הספקטראלית שלהם היא בדרך כלל ברוחב פס של כמה ננו מטריים בודדים, שהוא רחב מדי לרוב היישומים המדעיים.
כדי לבדוק, למדוד וליצור אינטראקציה עם מדגמים באפליקציה כמו Raman, בספקטרוסקופיה או בקירור אטומי
(see “Lasers enable breakthroughs in atomic physics pg.67”)
נדרש מקור אור יציב, בעל רוחב פס צר, על מנת לענות על צרכים אלו יש לבצע תיקון בדיודת הלייזר.

בקרה מכאנית מדויקת
מהוד חיצוני מאפשר בחירה של  אורך גל ספציפי בעל רוחב פס צר, מתוך מבחר גדול של דיודות. אורך הגל ניתן לכיוונון מדויק, או לסריקה על ידי כוונון מכאני של המהוד. דיודות ECDL אינן דבר חדש, ומספר רב של חברות פיתחו מוצרים מסחריים מעין אלו בשנות ה-90. העניין בהם הגיע לשיאו בימי שיכרון בועת התקשורת. מעבר לכמה אפליקציות בדיקה ומדידה, בהם נדרש כוונון רחב, רוב הלייזרים המתכווננים לתקשורת מבוססים כיום על טכנולוגיית הפצת משוב (Distributed Feedback Technology – DFB), בה הדיודה מכוונת באופן שוטף על פני טווח צר. מכול מקום, דיודות לייזר בטכנולוגיית DFB, ניתן להשיג במספר מוגבל של אורכי גל, הן לא ניתנות לכיוונון בתחום אורכי גל רחב ובדרך כלל בעלות רוחב פס בתחום ה-MHz.
מאז שנות בועת התקשורת, חלה התפתחות מתמדת בפיתוח דיודות ECDL. ספקטרוסקופיה אטומית מצריכה רוחב פס צר כדי לאפשר כוונון על פני מעברים מדויקים. שמירת המהוד החיצוני יציב, ויחד עם זאת שמירה על היכולת להזיז סריג (grating) או מראה באופן מדויק שוב ושוב, בדיוק סאב-מיקרוני, מהווה את האתגר העיקרי. יש גם לטפל בנושא הויבראציות, ההפרעות האקוסטיות, או הסחיפה התרמית, היות ואלו יכולים לגרום להרחבת רוחב פס הלייזר, כמו גם למצבי mode hops, או לתזוזות באורך הגל . טכניקות כמו מכניקה מדויקת משוככת פסיבית ומשוב אלקטרוני במעגל סגור, או שילוב בין השניים, הפך את הדיודות ה-ECDL, לאמינות ביותר לשימוש באפליקציות תובעניות.

הטווח הספקטראלי הזמין בדיודות לייזר, מתרחב בהתמדה בעוצמות ההולכות וגדלות, במיוחד בתחום גלי ה-NIR. מספר הולך וגדל של יצרנים מציעים היום דיודות לייזר בכחול ואפילו באדום.

ניתן להשיג תזוזה מדויקת של הסריג או המראה, על ידי השימוש במגוון של אקטואטורים. מנועיי piezo, מנועי צעד (stepper motor) ומנועי סליל (voice-coil motor) – כולם נמצאים בשימוש על ידי New Focus, בהתאם לאפליקציה הנדרשת. סריקה מהירה יותר מצריכה זרוע כוונון גמישה, קטנת משקל והמסוגלת לנוע במהירות. יחד עם זאת, הדבר עלול לגרום להיווצרות יציבות מכאנית מצומצמת יותר, ועלולה להוביל להיווצרות רוחב פס רחב. למערכות בהרכבה בבנייה ביתית, מיקרומטר פשוט, יתאים לכוונון איטי לאורך הגל המדויק הנדרש; בקיצון השני, לאפליקציות טומוגרפיה בבהירות אופטית מהירה (OCT), משתמשים במערכות מיקרו-אלקטרו-מכאניות הפועלות במספר רב של קילוהרצים, היכן שנדרש אורך בהירות מוגבל בלבד. אי לכך, שימוש ברוחב פס רחב יותר מקובל.
New Focus  הוסיפה שיכוך מגנטי לזרוע הכוונון של הלייזרים מדגם Vortex II, זאת למען צמצום התהודה המכאנית.  חברות אחרות פיתחו מחזיקים יציבים במיוחד, שהם בעלי חשיבות מיוחדת כאשר מדובר במערך של כמה מהודים בסדרה המיועדים למערכות מורכבות.
ציוני דרך שהדגימו את הטכנולוגיה מחוץ לתחום התקשורת והוכיחו שניתן “להקשיח” את הלייזרים הללו, כוללים הסמכת חלל של New Focus, בפיתוח לייזר באורך גל של 780 ננומטר, לצרכים של ספקטרוסקופיה אטומית בתחנת החלל הבינלאומית (International Space Station).

מבחר מבנה ועיצוב מהודים
קיימות שתי בחירות מקובלות של ECDL, ושתיהן דורשות רמת דיוק גבוהה. הפשוטה מביניהן, הוא מהוד ה- Litrow; כאן נעשה שימוש בסריג להכוונת האור חזרה אל תוך המהוד החיצוני. הקונפיגורציה היא ישירה מהבחינה המכאנית, ועושה שימוש בהשתקפות מסדר ראשון, ובכך משיגים רמת עוצמה יעילה וגבוהה. מהודי לייזר פשוטים מדגם Litttrow, מורכבים בדרך כלל במעבדה ביתית, אך הם סובלים מטווח כוונון מוגבל ללא Mode Hops, היות ואורך המהוד משתנה בשעת כיוונון הסריג. כיוון הקרן זז יחד עם השינוי בזווית הסריג. מערכות מסחריות מתגברות על חלק מקשיים אלו, על ידי התאמת זרם דיודת הלייזר, לצורך מִקסום טווח הכוונון ועל ידי פיצוי מכאני של כיוון הקרן.
עיצוב המהוד החלופי, הוא מהוד מדגם -  Littman Metcalf, המקבע את הסריג במקום ומכוונן את המראה כדי שתתאים לאורך הגל. החיסרון העיקרי הוא איבוד עוצמה עקב שימוש בהשתקפות מסדר שני ודיודת הלייזר דורשת ציפוי AR coating מדויק יותר. היתרונות העיקריים של תכנון זה, והסיבה ש- New Focus עושה שימוש בעיצוב זה מזה 15 שנים, הוא השגת טווח רחב יותר של כוונון ללא Mode hops והיעדר תופעת נדידת הקרן או מה שמכונה Beam Walk.
ללא קשר למבחר עיצוב מהודיי הלייזר, בחירת הדיודה המתאימה, היא קריטית. דיודות לייזר מסחריות מיוצרות במיליונים על ידי יצרני מוליכים למחצה, שברובם נמצאים ביפן ובחלקים אחרים של אסיה. לרוע המזל, לבקש מחברות אלקטרוניקה לייצר קומץ רכיבים ברוחב גל מיוחד, שניתן לעשות בהם שימוש ב- ECDL לצורך אפליקציה מדעית ספציפית, בדרך כלל אינו מעלה פרי ואינו יוצר עניין בקרב היצרנים. קומץ חברות קטנות יותר, עשויות להיות מוכנות ליצור מסלול ייצור לדיודות לפי מפרט ספציפי, אך הפתרון האחר יהיה לקחת את הדיודות הסטנדרטיות ולהוסיף עליהן ציפוי נגד השתקפות (AR), כדי להתאימן לתפוקה הנדרשת.

לייזרים מתכוננים בעלי רוחב-פס צר, איפשרו שימושים ביישומים בפיסיקה גרעינית, על ידי השימוש בקירור לייזר ומלכודות מגנטיות-אופטיות. כאן אטומים מוקפאים ברמת קירור גבוהה ביותר, עוברים שינוי פאזה מנוזל-על (שמאל), למֶבַדֶד (insulator) (ימין). (באדיבות: Cheng Chin, Cold Atoms Group) - אוניברסיטת שיקגו)

הגברת ההספק, שמירת רוחב הפס
עם התקדמות טכנולוגיית הדיודה, תפוקת ההספק הקיימת, הזמינה, עלתה מכמה מילי-וואט למאות מילי-וואט. הדרישה להספק גבוה יותר באה בעיקר מקהילת המחקר בתחום האטומים הקרים (cold atoms), הזקוקה להספק גבוה יותר כדי ליצור אינטראקציה עם כמויות אטומים גדולה יותר לצורך חקר מעברים.
הגדלת העצמה, מביאה עימה אתגר נוסף – הצורך באספקת זרם ברעש נמוך. זרם הנושא עימו אדווה, גורם לשינויים קטנים לדיודה עצמה, מה שעשוי  להגדיל את רוחב הפס של הלייזר. שמירת רוחב פס מתחת ל-1MHz, הופך כאן לאתגר, כך שכדי להשיג הספק גבוה ורוחב פס צר, נעשה שימוש במערכת מתנד ראשי דו-שלבי (two-stage system  master oscillator) להגברת ההספק. מתנד ראשי ברוחב פס צר במתח נמוך המותקן במהוד החיצוני, מזין מגבר של רכיב הדיודה. השלב השני לא יוצר את הלזירה אך הוא בעל תבנית המגבירה (tapered) את ההספק, מבלי שיתרחשו שינויים משמעותיים ברוחב הפס.
למרות שמגברים אלו, זמינים רק בטווח אורך גל מוגבל, הם מאפשרים יצירת תפוקה של וואט אחד  או יותר. התוצאה היא שייצור דיודת ה- ECDL  הדו-שלבי, החליף במידה רבה את מורשת לייזר הגז (gas laser), לייזר צבע מתכוונן (tunable dye laser) וכמה התקנים על בסיס גבישים מוצקים. המגברים החדשים ביותר, משלבים בין בקרת אלקטרוניקה לניטור מתח (power monitoring) ובין מעגלי בקרת זרם עם משוב סגור. רמה חדשה זו של אמינות וקשיחות,  מאפשרת למערכות אלו לעבוד ביישומים מחוץ למעבדה, כמו למשל ניטור אטמוספרי וטכנולוגית  LIDAR . יתרה מזאת, ההספק הגבוה הזה מאפשר ביצוע תהליכים לא ליניאריים יעילים (efficient nonlinear processes), כמו למשל הכפִלת תדר, אשר היווה פתח ליישומים חדשים כמו מִחשוב קוונטי (quantum computing) ולכידת יונים (ion trapping), שקודם לכן לא היה ניתן היה לבצעם.
מערכות דיודות הלייזר נהנו במהלך עשרים שנה מהשקעות במיליארדי דולרים, שבוצעו בתחום האלקטרוניקה לצרכן. יישומים בתחום אחסון תקשורת ובתחום אחסון אופטי, העניקו לחוקרים גישה לדיודות זולות יותר בטווח הספק ואורכי גל רחבים יותר . נראה שסבב ההשקעה הבא, קרוב לוודאי מקורו יהיה מהביקוש לפרוג’קטורים באדום/ ירוק/ כחול (RGB). דיודות לייזר ירוקות ודיודות כחולות בהספק גבוה, יגרמו לכך שדיודות – ECDL  יזכו להתקבל יותר ויותר, היות ואלו פותחות אפשרויות ליישומים חדשים, והופכות את הטכניקות הקיימות לפשוטות יותר. הן יקראו תגר על לייזרים יציבים בעלי תדר כפול (frequency-doubled solid state lasers), מבחינת יעילותם, והן מציעות מבחר רחב בהרבה של אורכי גל למדענים העובדים בתחום היישומים בספקטרוסקופיה ומטרולוגיה.

לייזרים מאפשרים פריצות דרך חדשות בפיזיקה גרעינית
יצירת מצב עניינים חדש. בניית מחשב קוונטום. יצירת המקום הקר ביותר בעולם. איתור תנודות זעירות ביותר בשדות כבידה. מדידת זמן לחלקיק של 1018  – אלו רק כמה מהחידושים וההתקדמות בתחום הפיסיקה הגרעינית שהתאפשרה בשנים האחרונות, הודות לפיתוח לייזרים ברמת דיוק גבוהה.
מצב חומר חמישי ה-  -  (Bose-Einstein Condensate), התיאוריה הנושאת אותו שם גובשה ב- 1925, אך לא ניתן היה ליישמה עד 1996, ע”י Cornell, Wieman & Keterrle, שזכו בפרס נובל לפיסיקה ב- 2001 על עבודתם זו. קירור בלייזר (שזיכה את Chu, Cohen-Tannoudji & Phillips  בפרס נובל לפיסיקה ב-1997) באמצעות מלכודות מגנטיות-אופטיות (MOT), מאפשר קירור אטומים לתחום של ננו-קלווין (nano-Kalvin), ובכך יוצר עיבוי אטומים הפועלים ביחד ומציגים תופעות קוונטיות, שניתן להבחין בהן ברמה מיקרוסקופית. פריצות דרך אלו גרמו לשגשוג המחקר במגוון תחומים, כולל בתחום האינטרפרומטריה, שעונים בדיוק אטומי, תחומים מסוימים בפיסיקת הגוף, אופטיקה קוונטית ומידע קוונטי. בכנס בתחום הפיסיקה הגרעינית (ICAP), שהתקיים ב- Cairns, אוסטרליה, ביולי 2010, הודגש עד כמה תחום זה התפתח.
דיודות לייזר ECDL, מהוות כיום חלק מהותי בניסויים בתחום הפיסיקה הגרעינית. הם משמשים לקירור לייזר במצב MOT  לצורך BEC, הם משמשים למניעת היווצרות גז פרמי ובמלכודות יונים. התקדמויות העת האחרונה הן בתחום רוחב פסי לייזר צרים יותר, ביכולת לנעילת תדר בדיוק מרבי, בקבלת רמות הספק גבוהות יותר ואורכי גל חדשים -  אלו היו קריטיים לשימוש הנפוץ ביישומים מתחום הפיסיקה האטומית. בעוד התחום מתרחב לניסויים מורכבים יותר ויותר, וההתקדמות בתחומי זנים של אטומיים ויוניים חדשים, דיודות ה-ECDL, ימשיכו להתפתח, כדי לענות לצרכים התובעניים של התחום המרתק שהיא הפיזיקה האטומית.
מלקולם מינטי – מנהל שיווק מוצר ב- New Focus, שהוא סימן מסחרי של Newport Corp,
הכתבה נמסרה באדיבות חברת
NEW TECHNOLOGY