מאת: חיים קורן ואריה טל אור
יצרני אלקטרוניקה מכול העולם נפגשו ב”פרודוקטרוניקה 2009″ אשר נערכה במינכן בין 10 ל-13 בנובמבר. הייתה זאת התערוכה הבינלאומית הדו-שנתית ה-18 בתחום הייצור האלקטרוני המתקדם. זוהי התערוכה הגדולה מסוגה באירופה, המהווה כמו תמיד, את הבמה והמראה לתחום הייצור של תעשיית האלקטרוניקה באירופה בפרט ובעולם כולו. השנה היא שנה קשה לתעשייה, כאשר, שלא בדומה למשבר הקודם בתחילת העשור, העולם כולו חש ירידה דרמטית בהיקפי הייצור וכתוצאה מכך פגיעה חריפה ביותר בביקוש למכונות ואמצעי ייצור, עתירי ממון, כאשר הביקוש איננו מספיק כדי להצדיק השקעות הוניות.
על אף המשבר הכלכלי, התערוכה משכה 1,150 מציגים וחברות (לעומת 1,477 בשנת 2007). יוצא שהתערוכה סבלה מירידה הרבה יותר נמוכה מאשר חברות רבות בתחום. שטח התערוכה הגיע ל-75,000 מ”ר בשבעה אולמות (לעומת עשרה אולמות ב 2007). 39 אחוזים מהמציגים הגיעו מחוץ לגבולות גרמניה. מכאן שהאופי הבינלאומי של האירוע שמר על אותה רמה גבוהה כמו זו של השנה שעברה.
ירידה במספר המבקרים (28,000 לעומת 40,514 ב-2007) לא באה כהפתעה, מאחר שהיא נבעה מהמיתון הכלכלי הנוכחי ומצמצום תקציבי הנסיעות אשר פקדו את כל החברות בתעשיית הייצור האלקטרוני. אחוז המבקרים הזרים ירד אף הוא מעט ל-42%, לעומת 45% לפני שנתיים, אולם הורגש גידול ברמת ההתמחות של המבקרים. כך עלה מספר מקבלי ההחלטות מ-88% ב-2007 ל-91% השנה. אחוז המבקרים ברמת ההנהלה העליונה של חברותיהם עלה מ-15% ב-2007 ל-19% השנה. בכך הודגשה חשיבותו של האירוע כמוביל עולמי בתחומו. התוצאה: רוב המציגים של השנה כבר הביעו את כוונתם לשוב ולהשתתף בפרודוקטרוניקה 2011.
ניתן היה לחוש בירידה שככל הנראה הרע ביותר כבר מאחורינו; בחודשים האחרונים שוררת אווירה אופטימית כתוצאה מהגידול בביקושים של החברות המייצרות, כמעט בכל התחומים, כולל תעשיית הרכב. נראה שמדינות רבות מוצאות את הדרך לממן גידול בביקושים ולכן האווירה בתערוכה הייתה כאמור חיובית.
מבחינת ישראל, התערוכה הראתה שהתעשייה הישראלית נפגעה פחות מהתעשייה האירופית המסורתית ולכן נרשמה השתתפות רבה של ישראלים הן כמבקרים והן כסוכנים ונציגים של חברות זרות.
Klaus Dittrich, המנהל הכללי של Messe Munchen, הביע סיפוק מתוצאות התערוכה על אף התערוכות שצוינו לעיל: “פרודוקטרוניקה הושפעה בטבע הדברים מהמצב הכלכלי. אולם, הן כתערוכה והן כמדד של התפתחות התעשייה, היא תרמה רבות כדי להבטיח לנו שהתעשייה מביטה עתה אל העתיד באופטימיות מוגברת. כך שראינו פעם נוספת שפרודוקטרוניקה מהווה פלטפורמה חיונית הן למציגים והן למבקרים”.
מספר רב של מציגים ניצלו את השתתפותם בתערוכה לשם קבלת תחושה על התפתחות השוק ב-2010. Gerd Rademann, מנהל מכירות כללי ב-Viscom AG, אישר התרשמות זו: “ציפינו שפרודוקטרוניקה תשמש כמבליט מגמות לקראת שנת התקציבים הבאה. ציפייה זו התגשמה מעל ומעבר”. כל המציגים ניבאו כי מספר המבקרים יפחת בשל המצב הכלכלי הידוע. אולם נרשמו גם מספר הפתעות. Stefan Techau, מנכ”ל אירופה המערבית והמרכזית ב-DEK Printing Machines, GmbH אמר: “היו לנו רגשות מעורבים וציפינו לפחות מבקרים ושהיות קצרות יותר בשל הגבלות הנסיעות. למרות זאת, החלטנו להופיע במינכן מאחר שפרודוקטרוניקה היא תערוכה מובילה ומספקת מידע על התפתחויות השוק בשנה הבאה. המקצועיות של המבקרים הייתה יותר גבוהה. ב-2007 סיפקנו תמיכה ניכרת ללקוחות קיימים, בעוד השנה היה לנו מספר רב של התחלות מבטיחות. למספר רב של חברות קטנות ובינוניות יש תקציבים”. גם מציגים אחרים הביעו שביעות רצון מאיכות המבקרים שלהם. כדברי Hans-Jurgen Bochtler, מנהל המכירות של AgilentTechnologies,: “אכן פגשנו פחות מבקרים. מספר הלקוחות הפוטנציאליים היה נמוך יותר, אך הלקוחות שהו יותר זמן בדוכן שלנו. איכות המגעים הייתה הרבה יותר טובה. קיימנו מספר דיונים אינטנסיביים אודות פרויקטי רכש מיוחדים”.
יצוין כי מספר רב של מציגים סגרו עסקי מכירות בלתי-צפויים מראש. במיוחד חברות קטנות ובינוניות הוכיחו שיש בידן תקציבי השקעות וביכולתן לקבל החלטות בנושא. גם מבקרים מתעשיית הרכב באו כדי לקבל מידע, וכמו כן הורגשה התעניינות גוברת בתחום ייצור קרני רנטגן.
בנוסף לשטחי הפעולה המסורתיים של התערוכה, מעגלים מודפסים וטכנולוגיות של ייצור כבלים, טכנולוגיות של השמת רכיבים, הלחמות ונושאי בדיקה ומדידה – התערוכה שיקפה מוצרים וטכנולוגיות הצומחים במהרה, והמבשרים על הקדמה והעתיד של הענף בתחומי המוקד, כגון ייצור מיקרו-ננו, ייצור תאים פוטו-וולטאיים, שרותי ייצור אלקטרוני (EMS) וייצור של רכיבים היברידיים.
אירוע חדש של התערוכה היה פסגת האלקטרוניקה של מינכן, אשר התגלה כהצלחה כבר מתחילתו. אחד המרכיבים של פסגה זו היה השולחן העגול של המנכ”לים, אשר ריכז שישה מראשי הענף שדנו ב”התחדשות ככוח מניע לשם הישרדות במשבר הנוכחי”. כ-150 מבקרים השתתפו בדיון זה. בעקבות אירוע זה, מנכ”לים של כ-40 חברות בינלאומיות קיימו דיון פרטי מסביב לאח כדי לדון ברעיונות, אסטרטגיות ומגמות עתידיות. מפגש זה של מקבלי החלטות בולטים מהתעשייה יתנהל בעתיד מידי שנה כחלק מתערוכת אלקטרוניקה ופרודוקטרוניקה.
התערוכה הציגה בחסות האוניברסיטה של פרודוקטרוניקה את כל הגורמים הקובעים סטנדרטים בתעשיית הייצור האלקטרוני. המושבים במהלך פורום פרודוקטרוניקה ופורום ההתחדשות בחנו נושאים הקשורים לשיווק ולטכנולוגיה בייצור האלקטרוני, כדוגמת ייצור מיקרו-ננו, ייצור פוטו-וולטאי, עקיבות, מיפוי דרכים טכנולוגי ואלקטרוניקה אורגנית. שני הפורומים כללו גם מושבים חדשים ותצוגה מיוחדת הקרויה “ייצור מתארגן Self-organizing production (SOPRO)”.
מדענים מתחומי המיקרו-מערכות, טכנולוגית המידע והנדסת הייצור השתמשו במדגים ייצור – המייצג סביבת ייצור בזעיר אנפין – כדי להציג לראשונה כיצד המפעל החכם יתפקד בעתיד. כך זכו המבקרים למבט פנימי בטכנולוגיה העתידה להפוך את תהליך הייצור ליותר גמיש, יותר יעיל ויותר ידידותי לסביבה. תחומי היישומים הראשונים הגיעו כבר לשלב הבשלות, למשל בתחום ניטור מצבי המכונות. תעשיית המכוניות וייצור מכונות-הכלים בעלות דרישות מיוחדות הם תחומי יישום מעניינים. בתחום ניטור התהליך אפשר לצפות לדחיפה רחבה בכל סביבות הייצור, מאחר שהמכונה תתכנן לעצמה את טווחי התחזוקה, ובכך יצטמצמו או יבוטלו הפסקות בייצור הצורכות משאבים רבים ומיותרים.
העתיד של תהליכי הייצור יהיה אפוא אוטונומי, לומד ומארגן את עצמו. המכונות יהיו מסוגלות לבצע אבחון עצמי של תקלות ולתקשר עם מערכות של ייצור רכיבים ושינוע.
הרעיון הבסיסי של SOPRO הוא להחליף את המערכות המרכזיות במידע לא-מרכזי ומבוזר.
הטכנולוגיה הבסיסית של רעיון הייצור העתידי הוא ה-e-grains. מדובר במחשבים זעירים וחכמים, המורכבים מארבעה יסודות: מסגרת מתכתית המבטיחה את אמינות המערכות בסביבה עוינת של התעשייה היום-יומית, יחידת אכסון אנרגיה, מעגל מודפס בסיסי סטנדרטי ומעגל מתאם ליישומים מיוחדים. E-grains יכולים כבר עתה לרשום ולהעביר פרמטרי מדידה בצורה אקטיבית, וניתן לנצלם ליצירת מערכת חכמה ויעילה ביותר. אם מכונות, מרכיבי עבודה ומערכות שינוע יצוידו ב-e-grains בעתיד, כל תהליכי הייצור יוכלו לבדוק ולארגן את עצמם.
“האתגר הגדול ביותר בפיתוח ה-e-grains הוא המזעור הדרוש והצורך להבטיח איתנות כדי למנוע כשלים”, אמר Michael Niedermayer, עובד מדעי ב-Fraunhofer Institute for Reliability and Microintegration (IZM). “אולם גם המחיר יכריע במימוש הרעיון המעשי של ייצור המארגן את עצמו. לשם כך דרוש בין היתר בחירת טכנולוגיות תואמות. דרושה אפוא תקשורת בין מרכיבי התהליך, וה-e-grains מצוידים לצורך כך בתוכנות שפותחו במיוחד הממפות ומיישמות את המפרטים הדרושים.
הנושא העתידני של אלקטרוניקה אורגנית משך אף הוא התעניינות מוגברת בין המבקרים. Dr. Klaus Hecker, מנכ”ל אגודת האלקטרוניקה האורגנית אמר: “המושב שלנו בנושא “אלקטרוניקה אורגנית – לשרות האלקטרוניקה בכל מקום” זכה קהל רב של כ-110 משתתפים. הדיונים נמשכו בשיחות ערות על חומרים ויישומים. גילינו התעניינות גבוהה מאוד בנושא זה”.
פגישה עם שראודי מנהל תחום האלקטרוניקה בתערוכת מינכן
אנחנו רואים ב”פרודקטרוניקה” שמצב הרוח הרבה יותר טוב מאשר לפני 6 חודשים.
גם הנתונים הכלכלים מצביעים על התאוששות, הרבעון האחרון של 2008 היה קטסטרופה, הירידה הייתה חדה מאד והיציאה מהמשבר היא מאד איטית.
מספר המבקרים ביום הראשון- היה דומה למספר לפני שנתיים, 7 ביתנים במקום 10 , 30% ירידה זו יותר טוב מירידה בשוק הכללי של 60%.
כל המציגים הגדולים נמצאים כאן, חלקם בשטחי תצוגה קטנים יותר.
תערוכה מאד בינלאומית מבחינת מציגים, מבקרים ועיתונות.
החלטנו להשקיע כסף בלהביא את האנשים הכי חשובים בתעשייה CEO (אתמול היו 40 כאלה) וזה מעלה מאד את ערכה של התערוכה.
פיתחנו את ה”אוניברסיטה” הצמודה לתערוכה, פיתחנו את הפורומים (2) שרצים בצמוד לתערוכה.
כמו כן פיתחנו מודלים של השקעה בהדרכות.
לגבי תערוכת אלקטרוניקה 2010 – כרגע ישנה יותר אופטימיות בשוק- אם המצב יימשך כפי שהוא עכשיו- לא נראה השפעה גדולה על אלקטרוניקה בשנה הבאה.
אנחנו נמשיך לפתח דברים כמו אלקטרוניק אוטומוטיב.
נדבר יותר על מכוניות אלקטרוניות, על איך לפתח אנרגיות חלופיות- פוטו וולטאג’, מילת המפתח – ניצול נכון של אנרגיה.
יש סיכוי שחלק מנקודות השיא של תערוכת אלקטרוניקה 2010 יהיה הנישה של ניצול האנרגיה ואנרגיות חלופות.
חברות החזירו ייצור למזרח אירופה בגלל סיבות של העתקה ופחד מחיקויים של ה – IP ,לא בגלל המשבר. כל הניהול הלוגיסטי הרבה יותר קל מאשר בסין.
12 מציגים ממזרח אירופה בתערוכה הזאת, באלקטרוניקה יהיו כ- 80-60 חברות.
החברות במזרח אירופה עדין לא בנויות להמצאות ולפיתוח מוצרים יקרים של ייצור או בדיקות אבל בהחלט בעזרת המכשור הם מייצרים רכיבים.
באלקטרוניקה היו לנו כ-60 חברות מהמזרח הרחוק בעיקר סין. השנה רק 5.
מעט מאד חברות מלבד יפן בפרודקטרוניקה.
