רנקום, ממפתחות תקן ה- WIMAX מתרחבת ממסגרת של יצרנית סיליקון בלבד לחברת SYSTEM. פגשנו את מייסדה – ד”ר ציון חדד לשמוע על רנקום, WIMAX ועל אסטרטגיה לניצול משברים. חברת רנקום נוסדה בשנת 1997 ומונה היום כ-135 עובדים, רנקום הנה חלוצת פיתוח טכנולוגיית OFDMA העומדת היום בבסיס המהפכה העולמית של תקשורת ניידת רחבת סרט שאומצה כבסיס בסטנדרטים מובילים בעולם לתקשורת ניידת מעבר לדור השלישי כגון ,Mobile WiMAX LTE ו- WiBro.
איך חברה קטנה ולא מוכרת מישראל מצליחה לשכנע וועדות תקינה בינלאומיות וחברות גלובאליות לאמץ טכנולוגיה חדשה כמו ה- OFDMA ?
תהליך השכנוע היה באמת ארוך וכלל נוכחות מסיבית בוועדות התקינה השונות ושכנוע של השחקניות הגדולות בשוק כמו Samsung ו- Alcatel. אבל ההצלחה הראשונה לא באה דווקא משוק תקשורת הנתונים האלחוטי כי אם מתחום הטלביזיה הדיגיטאלית.
ארגון ה-DVB האירופאי שחיפש טכנולוגיות מתקדמות לשידורי הטלביזיה הדיגיטאלית ברוחבי פס גדול, החליט לאמץ את אפנון ה- OFDMA כבסיס לדור הבא של שידורי הטלביזיה הדיגיטאלית שידוע גם כ- DVB-RCT . הטכנולוגיה אפשרה גם שידור אלחוטי ברוחבי פס גדולים בערוץ יורד (Downlink) ללקוח וגם יישום ערוץ אלחוטי חוזר מהלקוח (Uplink) – או במילים אחרות – טלוויזיה אינטראקטיבית.
לאחר אימוץ ה- OFDMA על ידי הטלוויזיה הדיגיטלית נפתחה הדלת ליישומים בתחום התקשרות האלחוטית. ארגון IEEE, שהיינו חברים בוועדות התקינה שלו, אימץ את הטכנולוגיה כבסיס לשידור נתונים אלחוטי רחב סרט או כפי שידוע היום כ- WIMAX (תקן 802.16 ).
המדינה הראשונה שמיהרה לאמץ את הטכנולוגיה כבסיס לטכנולוגית 4G תוך שת”פ עם רנקום הייתה דרום קוריאה (שם התקן נקרא WiBro) כשאחריה עוקבות מדינות אחרות במזרח אסיה כיפן, סין וטייוואן. היתרון הגדול למדינות אלו בטכנולוגיה זו, לדברי ד”ר חדד, הוא בהיותה טכנולוגיה “נטולת תמלוגים” בניגוד ל –CDMA שהייתה מוגנת פטנט וחייבה תשלום תמלוגים ל- QUALLCOM.
ניראה כי יצרניות מערכות הסלולאר אימצו את הטכנולוגיה באיחור, מה בסופו של דבר גרם להם לאמץ את הטכנולוגיה?
לאורך זמן רב היו יצרניות הסלולאר, בעיקר המערביות, עסוקות בהטמעת טכנולוגיות ה-3G ובשיפורם תוך התעלמות מיתרונות ה- OFDMA.
נקודת מפנה באמוץ ה- OFDMA ע”י יצרני הסלולר המערביים הייתה בתערוכת ה – 3GSM שנערכה בברצלונה ב – 2005. בתערוכה זו הודגמו מערכות WIMAX מלאות ע”י יצרניות מובילות כגון : סמסונג ומוטורולה שהיו מבוססות על רכיבים של רנקום והציגו ניצולת ספקטראלית גבוהה מטכנולוגיות ה- 3G .
הצגת תכלית זו גרמה לאימוץ טכנולוגית ה- OFDMA על ידי קהילת הסלולר העולמית (3GPP) והוחל בהגדרתו של תקן ה- LTE (Long Term Evolution ) להעברת נתונים בקצב גבוה במערכות סלולאריות.
איך אתה רואה את ההשפעה והתרומה של חברות ישראליות בתחום ה- WIMAX ?
“אי אפשר להתעלם מן התרומה של החברות הישראליות לתקן ולטכנולוגיה. אני מעריך כי היום עוסקים כ- 2000 מהנדסי פיתוח בישראל בטכנולוגיות מבוססות OFDMA כמו- WIMAX ו- LTE בחברות כמו קומסיס, רנקום , ואלוריון .”
עם זאת, מצר ד”ר חדד שמדינת ישראל לא עשתה יותר בכדי לדחוף את טכנולוגיות ה- 4G ע”י מענקי פיתוח של המדען הראשי במיוחד בתקופה כזו בו קרנות הון הסיכון משקיעות פחות.
“בניגוד לישראל, בטייוואן, ששמה דגש על הטכנולוגיה מכהן שר מיוחד לענייני WIMAX “ – לדברי ד”ר חדד .
האם קיים שיתוף פעולה בין החברות הישראליות בתחום?
“ב2003 יזמתי קונסורציום של חברות 4G בחסות המדען הראשי, בין החברות שלקחו חלק היו קומסיס שנכנסה לתחום עם ייצור רכיבים למכשירי קצה, אלווריון שמייצרת תחנות בסיס וגם רפאל שראתה את הפוטנציאל של הטכנולוגיה ליישומים צבאיים והגנה אזרחית. “
חברי הקונסורציום היו חברים בוועדות התקינה הבינ”ל והשפיעו רבות על התקנים הסופיים. אין ספק כי פעילות זו תרמה רבות לחברות הישראליות וחברות כמו רנקום או אלוריון נחשבות לחברות מובילות בתחום.”
איך מתמודדת רנקום עם אתגרי המשבר הנוכחי שפגע קשה בשוק ההייטק בכלל וסקטור התקשורת בפרט ?
“ראשית כל נכנסו למשבר כאשר אנו קרובים לאיזון עיסקי – דבר שמקל עלינו את התמודדות. עם תחילת המשבר כשאי הוודאות גדלה צפינו שקצב הטמעת טכנולוגיית ה- WIMAX יואט ונערכנו להידוק חגורה. כחלק מהורדת עלויות – קיצצנו במשכורות העובדים וגם נאלצנו לפטר אם כי במספרים נמוכים יחסית”
“ התלבטות נוספת שהייתה לנו היא האם להמשיך להשקיע בדורות הבאים של ה- ASICS בזמן שהשוק נמצא בהאטה? מרגע שהתקנים ל-WIMAX הוגדרו, עיקר התחרות היום בין יצרניות הסיליקון היא בטכנולוגיית הייצור – מי ייצר בטכנולוגיות מיקרון קטנות יותר. לא ראינו טעם להיכנס בזמן ההאטה כלכלית לתחרות הזו ולהשקעות הגדולות הנלוות לה” .
