מאז לידתה ב-1943 על-ידי Dr. Rudolf Kompfner באנגליה והפיתוח שלה על-ידי Kompfner ו-John R. Pierce במעבדות Bell בארה”ב, שפופרת הגלים-הנעים (TWT –Travelling Wave Tube) הפכה למגבר המיקרוגל הנבחר עבור מערכות מסחריות וצבאיות רבות. התקנים אלה, אשר פותחו במקור עבור התקשורת, הפכו למהותיים ליישומים צבאיים רבים, הכוללים מכ”ם, אמצעי נגד אלקטרוניים (ECM –Electronic Counter Measures) ולוחמה אלקטרונית (EW-Electronic Warfare).
במונחים פשוטים, כל סוגי ה-TWT מורכבים מתותח אלקטרונים, מבנה גל-איטי, מערכת מיקוד מגנטי, מצמדי מבוא ומוצא RF וקולט. כאשר מחברים מתח הפעלה, תותח האלקטרונים (המכיל פולט) יוצר קרן אלקטרונים, המוזרקת לתוך מבנה הגל האיטי (SWS-slow wave structure). מערכת המיקוד המגנטי מגבילה את קרן האלקטרונים, ומאפשרת לה לנוע לאורך מרכז מבנה הגל האיטי.
הספק RF בעל תדר מתאים מועבר דרך מצמד המבוא לתוך מבנה הגל האיטי. קרן האלקטרונים ואות ה-RF עוברים דרך המבנה במהירויות דומות, והאינטראקציה בין השניים גורמת למעבר אנרגיה מקרן האלקטרונים אל הגל האלקטרו-מגנטי, ויוצרת על-ידי כך הגברה של אות ה-RF. הקולט בצד הנגדי של ההתקן בכיוון התותח האלקטרוני מתוכנן לקלוט את קרן האלקטרונים הראשית ולפזר ביעילות את האנרגיה הנותרת.
טכנולוגיית ה-TWT
התקדמות בטכנולוגיות החומרים והייצור במהלך 50 השנים סייעו לקידום יכולות ה-TWT. שיפורים בחומרים תואמי-ריק בדרגת טוהר גבוהה כגון סגסוגות ניקל/נחושת ונחושת טהורה, ללא חמצן, בעלת מוליכות גבוהה (OFHC) היו התורמים הראשיים לשיפורים באורך החיים והאמינות של ה-TWT.
התקדמות בטכנולוגיית הקתודה התרמיונית, שגרמה לאורך חיים מוגדל, ופיתוח חומרים מגנטיים בעלי אנרגיה גבוהה, דוגמת הסמריום-קובלט, אפשרו צמצום בממדי המעגלים המגנטיים. השימוש במערכות עיבוד מבוקרות-מחשב ומכונות לייצור רכיבים אפשרו שיפור האפיצות המקובלת בסדר גודל, יחד עם צמצום ניכר בעלות היחידה.
תכנוני מבנה רבים נוצרו מאז הופעתם לראשונה, והציעו יתרונות שונים עבור יישומים מגוונים. המאמר של Ervin Nalo, אשר פורסם לראשונה במהדורת דצמבר 1959 של Microwave Journal (אשר הודפס מחדש החודש), התמקד בעיקר ב-TWTs להספק גבוה. גם סוגי מעגלים אחרים נדונו, הכוללים את הסליל הפשוט (simple helix), מוט הטבעת (ring-bar) והדו-גידי ((bifilar, והם העידו על ההבנה והיכולות הניכרות אודות מבני גל-איטי שונים מלפני 50 שנה.
המגבלות העיקריות של ביצועים גבוהים יותר היו טכנולוגיית החומרים, טכניקות העיבוד ויכולות הייצור. המאמר מ-1959 דן בסליל הפשוט, בעל יכולות של הספקי CW עד 10 ואט בתחום X. כיום TWTs בעלי helix CW השיגו רמות הספק מוצא של מספר קילו-ואטים בתחום X, הישג מכובד הנובע בעיקר בגין טכנולוגיות חומרים עדכניות ותהליכי ייצור אוטומטיים.
הסליל (helix)
הסליל ה’פשוט’ מוסיף להיות ה-SWS בעל השימוש הנפוץ ביותר ב-TWTs מאז חנוכתו על-ידי Kompfner. בצורתו הפשוטה ביותר, תיל או סרט המלופף בצורת סליל, הוא מציג את הפוטנציאל הגדול ביותר מכל ה-SWSs במונחים של בקרת פיזור, ולכן גם רוחב-הפס הגדול ביותר. מאפייני הביצועים ניתנים לבקרה על-ידי תכנון של חידוד הפסיעה (pitch tapering) פשוט ומורכב, כדי להגביר פעולה בפס צר ורחב, תוך ייטוב השבח, ההספק והיעילות. איור 1 מראה ציור של מבנה סליל פשוט וצילום של סליל בעל סרט טונגסטן.
מאפייני הפיזור ניתנים לבקרה על-ידי תכנון של תומכי סליל, במונחים של בחירת החומרים וחתך לרוחב הצורה וכנפי פיזור (dispersive vanes) בעלי מוליכות חשמלית. הכנפיים מהוות את האפשרויות הטובות ביותר לבקרת הפיזור ונמצאות בשימוש נרחב ב-TWTs רחבי-פס בעלי רוחב-פס של מעל אוקטבה.
TWTs דו-גידיים בעלי ליפוף נגדי ומוט טבעתי
שינויים של הסליל הפשוט כוללים את הסליל הדו-גידי (הבנוי משני סלילים מלופפים הפוך בעלי פסיעה שווה אך הפוכה), המוט הטבעתי והלולאה הטבעתית. איורים של מבני הדו-גידי והמוט הטבעתי ניתן לראות באיור 2. סוג זה של מבנים מאפשר טיפול בהספק גבוה יותר דרך היכולת התרמית והפעולה במתח גבוה יותר מבלי ליצור תנודת גל לאחור (backward wave oscillation – BWO), מגבלה רצינית במבני סליל פשוטים. החסרונות בסוגי מבנה אלה (בהשוואה לסליל הפשוט) הם הגבלת רוחב-הפס בשל מאפייני הפיזור הגבוהים של ה-SWS והמורכבות העולה בתהליך הייצור, המשפיעה ישירות על העלות.
TWTs בעלי מחילה צמודה (coupled cavity)
המאפיין המבדיל בין ה-TWT בעל מחילה צמודה וסוגים אחרים הוא ה-SWS, המורכב מסדרת מחילות המוצמדות בעזרת חריצים. היתרונות שלו הם בכך שאת המחילות ניתן לתכנן להפעלה בקרניים אלקטרוניות בעלות מתח גבוה המאפשרות הספקי שיא במוצא של עשרות עד מאות קילוואטים, עם הספקים ממוצעים גבוהים.
מעגל המחילה הצמודה בעל הרמוניה-מרחבית (space harmonic coupled cavity) המועדף על-ידי רוב המשתמשים בשל רוחב-הפס הרגעי הגבוה (עד 20 אחוזים) הניתן להשגה, מתאים במיוחד לשילוב מיקוד מגנטי מתמיד מחזורי (periodic permament magnetic – PPM). התוצאה היא התקן קומפקטי ביותר המשמש במערכות מכ”ם ניידות. ניתן להשיג TWTs בעלי הספק ממוצע גבוה מאוד ובעלי מחילות צמודות CW אך אלה משתמשים במיקוד בעזרת סולנויד, הדורש הספק חשמלי ניכר והם בעלי משקל גבוה יותר מאשר התקנים ממוקדי PPM. איור 3 מראה שניים מהמבנים מסוג מחילה צמודה הנפוצים ביותר: בעל חריץ ודמוי עלה-תלתן.
הטכנולוגייה של הקתודות
פיתוחים בתחום הפולטים, מקור האלקטרונים של ה-TWTs, אפשרו פיתוח התקנים המסוגלים להציג עשרות או אף מאות אלפי שעות עבודה. לפני חמישים שנה, מקורות האלקטרונים אשר שימשו בהתקני ריק, כולל ה-TWTs המוקדמים, היו מסוג של פולט מצופה-תחמוצת, המוגבל ליישומי CW בפולסים או בצפיפות זרם נמוכה, המתאימים במיוחד להתקני-פולסים בעלי הספק גבוה, כגון ה-TWT בעל המחילה הצמודה, המשמש ליישומים דוגמת מכ”מים.
כיום, עם ההתקדמות בטכנולוגיית הקתודות, החומרים והתהליך, הקתודות המועדפות הן הקתודות המטריציאליות מוספגות טונגסטן. מסוגלות לעמוד בזרמים ממוצעים משמעותית גבוהים יותר, והפועלות ב-CW בצפיפויות זרם גבוהות (מעל 20 A/cm2), הקתודות המטריציאלית מצופות טונגסטן הן הנפוצות ביותר.
יתרונות אחרים לעומת קתודת התחמוצת כוללים עמידות גבוהה יותר בפני הרעלה, אורך חיים גדול יותר ואפיצויות ייצור משופרות יותר בגין משטח הפליטה המעובד במכונה. בנוסף לכך, בצירוף עם גוף החימום האטום, קתודות יוצרו כדי לשרוד ולפעול בתנאי הלם ורעידות קשים ביותר.
הפעילות לקראת שיפורים בתכנון וייצור הקתודות נמשכת עדיין. הפיתוחים כוללים קתודות בעלות מטריצה-מעורבת (mixed-matrix) ומיכל (reservoir), ולאחרונה, קתודה קרה המשדרת בשדה 4(field emitting cold cathode). אם כי עדיין בשלב ההתחלה, מחקרים אחרונים הפיקו דגמים המתקרבים מאוד ליכולות הדרושות ממקור אלקטרונים של TWT.
תכנון ואימות ה-TWT
השקת הדיגום במחשב והתפתחותו במשך שלושת העשורים האחרונים השפיעו השפעה מעמיקה על תעשיית השפופרות האלקטרוניות, בהחליפן את התכנון בעזרת החישובים הידניים הארוכים (לעתים מובנים רק למתמטיקאים מוכשרים ביותר) להדמיית מחשב ידידותית למשתמש של כל היבטי תכנון ההתקן (אלקטרוני, מכני, תרמי). תכניות הדמיה תלת-ממדיות של קרניים אלקטרוניות מאפשרות הדמיה מדויקת של כניסת הקרן, מערכות מיקוד ואיסוף. איור 4 מראה גרף של דגם תותח אלקטרונים, המשתמש ב-OPERA 2D. ביחד עם ההתקדמות המתמדת בהספק המחשוב, ניתן להגשים תכנונים תוך שעות או אף דקות, כך שלאחר אימותה, התוכנה החדישה ביותר מסוגלת להגיע לרמות דיוק ללא תקדים בעבר.
התקדמות ב-Particle in Cell (PIC) וקודים פרמטריים, בשילוב עם מייטבים מורכבים, מאפשרת הדמיה מדויקת של האינטראקציה בין הקרן האלקטרונית ומבנה הגל האיטי. תגבור כוח המחשוב אפשר הדמיה של מבני גל איטי מורכבים ומעגלי RF שלמים. איור 5 הוא חתך לרוחב של SWS סלילי, המראה מוטות תמיכת סלילים דיאלקטריים וכנפי פיזור, המשמשים לרוב ב-TWTs סליליים רחבי-פס.
בנוסף להתקדמות בתכנון האלקטרוני המתאפשרת על-ידי קודים חדשים ומהירויות עיבוד משופרות, ניתן להשתמש בקודים מסחריים לניתוח של מאמצים תרמיים ומכניים. ניתוח תרמי של קולטי TWT מאפשר ניהול תרמי משופר של תכנונים חדשים. איור 6 מראה דגם תרמי פשוט של קולט חד-שלבי. בידי המתכנן העכשווי חבילה שלמה של קודי דיגום והדמיה אשר מאפשרת גישת תכנון נכונה מהפעם הראשונה והמצמצמת משמעותית זמני פיתוח ועלויות, זאת לאחר אימות מלא עם נתוני התקן ממשיים.
המעמד העכשווי של ה-TWT
ייצור TWTs מוגבל לקומץ יצרנים ברחבי העולם; ספקים עיקריים כוללים את CPI, L-3 ו-Teledyne בארה”ב, e2v, Thales ו-TMD באירופה, NEC ביפן ויצרנים מתפתחים אחדים בהודו ובסין.
קביעת המצב העכשווי קשה; הרבה תכניות ממשלתיות מגבילות פרסום נתונים והסודיות המסחרית היא גבוהה בשל השווקים התחרותיים. טבלה 1 מראה חתך רוחבי של מוצרים מיצרנים שונים, ונותנת מבט רחב על היכולות העכשוויות.
TWTs סליליים
תקשורת לוויינים (קרקעית)
עלות נמוכה, אמינות גבוהה וליניאריות גבוהה הם גורמי-מפתח בשוק תחרותי-מסחרית זה. ניתן למצוא בו הצעות מכל היצרנים המובילים, אם מדובר בתחנות קרקע, מערכות ניידות Satellite News Gathering (SNG), מרכזיות רשתות או מערכות –גב מרחפות קטנות וקלות. דרישות של רוחב-פס מכתיבות את ההגירה לקראת תדרים גבוהים יותר (תחום Ka) וההתחלה של שידורים דיגיטליים מחייבת הספקים גבוהים יותר.
התקדמויות מרשימות בביצועים הושגו על-ידי NEC ו-L-3 בפיתוח TWTsסליליים בתחום Ka עבור שוק זה, עם הספקי CW ברמות של 500 ואט. תחום צמיחה אחר הוא במגברים קטנים וקלי-משקל המשמשים במערכות ידניות ניידות. המגבלות במשקל המטענים ברוב חברות התעופה בעולם חייבו דרישה ממערכות אלו להפוך לקטנות יותר וקלות יותר. בשוק בו מגברי מצב מוצק ומגברי TWT (TWTA) מתחרים ראש-בראש, e2v השיקה מגוון TWTAs (StellarMini ™) שהם הקטנים והקלים הנמצאים כרגע בשוק.
ההתקדמות בTWTs- מרובי-אוקטבות אשר פותחו במקור עבור יישומים צבאיים הובילה לאפשרויות ב-TWTAs רבי-תחומים עבור תקשורת אזרחית וצבאית. התקנים בעלי שניים או שלושה תחומים פותחו על-ידי Teledyne, CPI ו-e2v.
תקשורת לוויינים (חלל)
תכונות-מפתח של TWTs לחלל כוללות אורך-חיים (משכי משימה מעל 20 שנה), אמינות גבוהה, צריכת הספק נמוכה (יעילות גבוהה) ומשקל נמוך. רוב ה-TWTs בחלל יוצרו על-ידי Thales (צרפת) אוL-3 Electron Technologies Inc. בארה”ב (מקודם Boeing/Hughes) עם פיתוחים מתקדמים ב-CEERI (הודו).
הדרישה העתידית עולה בתדר כאשר ההתקדמות בטכנולוגיה של המצב המוצק כובשת את הקצה התחתון של ספקטרום הפעילות (עד תחום Ku) והצפיפות הגוברת של התחומים המסורתיים מחייבות את הצורך בניצול טוב יותר של רוחב-הפס. מספר הלוויינים המושקים בתחום Ka עולה במהרה ואמור להמשיך בכך.
מכ”ם
פיתוח המכ”ם האקטיבי מבוקר-מופע (phased-array), שהיווה במקור ממלכת ה-TWTs סליליים בעלי הספק-שיא גבוה ומחילה צמודה, ראה התרחקות משמעותית מהתקני-ריק לקראת טכנולוגיה של מצב מוצק, המתאימה יותר לזיווד הקומפקטי הדרוש למערכת זו. אם כי, ככל שהדרישות נהיות יותר תובעניות, ומבקשות יעילות יתר,פיזור תרמי מופחת ואמינות מוגברת, לקוחות של מגברי מיקרוגל פונים שוב ל-TWTs בתור חלופה מועדפת. במהלך שלושת העשורים האחרונים, אמינות ה-TWTs עלתה משמעותית; TWTs לחלל הגיעו ל-MTBFs של שישה מיליון שעות עם יעילויות המגיעות ל-50%, נתון ההופך את ה-TWT לתחליף סביר למגברי מצב מוצק. ההתקדמות בטכנולוגיית ה-mini TWT , בעיקר בפיתיונות מוטסים נגררים (airborne towed decoys) ו-MPMs הובילה להתקנים קומפקטיים בעלי יעילות גבוהה המתאימים באופן אידיאלי ליישומים מבוקרי-מופע ומכ”ם מפתח סינטטי (Synthetic Aperture Radar – SAR).
ECM ו-EW
השוק הגדול ביותר של TWT סלילי הוא ביישומי ECM ו-EW, אשר כללו עשרות אלפים התקנים הבנויים בתוך מערכות הטעיה (decoy) מתכלות ומיכלי ECM ברחבי העולם. הביקוש להתקנים נוטה להיות שילוב של כל היישומים האחרים, בתוספת המורכבות של פעילות ברוחבי-פס מרובי-אוקטבות. ביקושים שוטפים הם עבור רוחב-פס גדול יותר ויעילות גבוהה יותר במארזים יותר קטנים, יותר קלים, המסוגלים לתפקד בתחומי טמפרטורה קיצוניים וגבהים רמים. עם גבור יישומי המל”טים, היקף העסקות הצבאיות של ה-TWTs מוסיף לגדול.
במהלך העשור האחרון, יצרנים כמו L-3, Thales ו-e2v פיתחו סדרות של מיני-TWTs, בעיקר עבור יישומים מוטסים עם רוחבי-פס של מעל 2 אוקטבות המכסים מ-4.5 עד 18 גיגה-הרץ ורמות הספק העולות עתה על 100 ואט CWלאורך כל התחום. התקנים הוכיחו כושר הישרדות ותפעול בטמפרטורות הנעות בין -55o עד מעל 150oC, גובה מעל 70 kft ורמות הלם העולות על 500 G.
השימוש בקולטים רב-שלביים הוביל ליעילויות של מעל 50 אחוזים במרכז התחום, שגרמו לעקבות תרמיות מוקטנות ודרישות הספק עיקריות. CPI12 סיפקה במהלך שני העשורים האחרונים, אלפים רבים של מיני TWTs המותקנים בתוך תכנית ההטעיה הנגררת Goleta ALE-50 של Raytheon, דבר המהווה הישג מרשים. איור 7 מראה פריסה של פלטפורמת TWT של הטעיה נגררת טיפוסית עשויה סיבים אופטיים (FOTD). גם בתחום התדרים הגבוהים יותר המכסים בין 18 עד 40 גיגה-הרץ נרשמה התקדמות במשימות של ביטול וחסימה של איומים חדשים. עם איומים המשתנים והמשתפרים בהתמדה, בתוספת שדרוג המערכות הקיימות, גוברות הדרישות בשוק למגברי מיקרוגל, ומוסיפות להעצים את היעילות ולהרחיב את רוחב הפס, ולכן יהיה צורך לשמור על תחום ה-SSA המתקדם כדי להיענות לדרישות הלקוחות.
מעמד ה-TWTs בעלי מחילות צמודות
מערכות מכ”ם חדישות רבות, הכוללות פיתוחים חדשים, מוסיפות להשתמש ב-TWTs בעלי מחילות צמודות. זאת משום שבניגוד לדעה הכללית, TWTs בעלי מחילות צמודות הם לעתים קרובות יותר עמידים, ארוכי-חיים, אמינים ויעילים מאשר חלופתם במצב מוצק. TWTs בעלי מחילות צמודות המיוצרים כעת מכסים את תחומי התדרים מתחום D ועד תחום M. עבור רוב היישומים דרוש רוחב-פס רגעי של 10 אחוזים, אך טכניקות שונות נוצלו כדי להגדיל זאת ל-20 אחוזים (תוך סיכון טבעי של היעילות או שיקולי הספק).
טכניקת הייצור המקובלת של TWTs בעלי מחילות צמודות משתמשת במחילות נפרדות ולוחות חיבור המולחמים יחדיו. בתחום ה-Ka ומעליו, טכניקה זו הופכת ליקרה מאוד, משום שהאפיצויות בעיבוד המכני הופכות למחמירות ביותר.
נחקרו גם שיטות חילופיות של ייצור עבורTWTs בתדר גבוה, כאשר השכיחה ביותר היא מבנה הסולם המשמש ב-CPI. טכניקות חדישות של תכנון בעזרת מחשב שימשו לתכנון מחדש של תכנונים קיימים של TWT בעלי מחילות צמודות; התוצאה הייתה הדירות ייצורית הרבה יותר גבוהה ולכן כך גם התשואות.
מפרטי משדרי המכ”ם החדשים מוסיפים לדרוש יותר ממתכנני ה-TWT; התחומים בעלי עניין מיוחד הם הספק ממוצע גבוה יותר, זמן חימום מהיר יותר ויעילות גבוהה יותר. השימוש בתכנון בעזרת מחשב הוסיף כלים במגמה לבחון האם תחומים אלה נוצלו בהצלחה. יש לציין ש-e2v פיתחה ובנתה מעגלי RF להספק ממוצע גבוה אשר מתגברים על המגבלה הטבעית של החום המובל דרך יחידות קוטב עשויות ברזל. יצרנים אחרים העלו את ההספק הממוצע על-ידי שיפור לכידת קרן האלקטרונים בתנאי RF. אין כל סיבה מדוע לא ניתן לשלב שתי טכניקות אלו כדי לבנות TWTs עם מחילה צמודה בעלי יכולת של הספק ממוצע גבוהה יותר.
התפתחויות עתידיות
עם הפיתוח האחרון של מוליכים למחצה מורכבים במסגרת תחום הגברת ההספק, מספר יישומי הספק עברו מהגברה על בסיס שפופרות לבסיס המוליכים למחצה. הדבר נכון במיוחד באשר לדרישות צרות-פס מתחת לקילו-ואט, כאשר הפיתוחים בקרביד הסיליקון (SiC) וניטריד הגאליום (GaN) מרחיבים התקנים אלה לתוך יכולת רב-קילו-ואטים, לתדרים מסביב ל-10 גיגה-הרץ ומעל זה. איור 8 מציג תמונה כוללת עכשווית של התקני מצב מוצק ושפופרות ריק, כפונקציה של תדר והספק.
עם גבור יכולות המצב המוצק, יותר יישומים יעברו מהגרסה השפופרתית לטרנזיסטורית. אולם, בשלב זה ברור ש-TWTs יוסיפו להציע פתרון הגברה קומפקטי ויעיל, במיוחד בתנאי סביבה קשים. מגברי TWT יכולים גם לכלול רוחב-פס בעל תדר רחב, המתקרב לשלוש אוקטבות של כיסוי משפופרת יחידה.
כיוונים עתידיים של TWTs
העתיד נשאר מבטיח עבור TWTs, גם בתוך שוק קשה יותר ותחרותי יותר. ההתקדמות המתמדת של מגברי מצב מוצק יכרסמו בקצות תחום ה-TWT, אך עדיין יוותרו דרישות להגברת המיקרו-גלים מעבר ליכולות הנוכחיות של המצב המוצק.
לגבי מערכות בעלות מגבלות בגודל, משקל, פיזור הספק וצריכה, ישנם, ויוסיפו להיות בעתיד, יישומים רבים עבור התקני אלקטרוניקה בריק (vacuum electronic devices –VED). רמות הספק גבוהות יותר ותדרים גבוהים יותר הם תחומים בהם לשפופרות אין מתחרים. ההתקדמות המתמדת בטכנולוגיית ה-VED תתמוך בצמיחה.
בשוק המסחרי, טלוויזיה בעלת רזולוציה גבוהה (High Definition Television – HDTV) ופריחת העידן הדיגיטלי דורשות הספקים גבוהים יותר ותדרים גבוהים יותר. אלה הם תחומים המכילים הזדמנויות גדולות עבור ה-TWT.
השוק הביטחוני העולמי מוסיף לצמוח, כאשר שדרוגים של מערכות קיימות ופלטפורמות חדשות, דוגמת ה-UAVs, דורשים יעילויות גבוהות יותר, מארזים קטנים וקלים יותר ואמינות משופרת. מערכות מכ”ם בעלות רזולוציה גבוהה יותר כגון ה-SARs והמכ”ם מבוקר-המופע מהוות הזדמנויות עבור התקנים קלי-משקל ויעילים.
כמו כן, מימון ממשלתי ושל משרדי הביטחון אפשר לתעשייה להוסיף לפתח מוצרים עתידיים. תחום בעל עניין מיוחד הוא בתדרים של טרא-הרצים ותת-גלים מילימטריים. מחקר ופיתוח בתחום זה כולל תכנון בעזרת מחשב של מבנים מסוג MEMS, יצרניות, טכניקות גילוי וייצור אבי-טיפוס. התוכניות עדיין אינן מוגדרות, אך שימושים אפשריים כוללים UAV SAR עבור כינון למטרה טקטי והדמיה לצורכי מניעת מגע עם הקרקע והביטחון.
*הכתבה נמסרה באדיבות חברת אלקטרונדארט, נציגתה הבלעדית של חברת e2v בישראל
