מאת: אמיר בר שלום.
לפני עשר שנים בדיוק זה התחיל. מרק אוקרנט, מהנדס ממפעל ההנדסה של התעשייה האווירית הגה רעיון. לכנס מספר אוניברסיטאות ויצרניות מטוסים מאירופה, כדי לחשוף בפניהן את הפוטנציאל הגלום בשימוש במל”טים לאפליקציות אזרחיות.
ב20-21 באוקטובר יגיעו לכאן שוב נציגים, הפעם כדי לציין עשר שנים להקמת
UAVNET- Civil UAS Knowledge Network, ארגון שקם בעקבות אותו כינוס, ושם לו למטרה להגביר את הידע והשימוש במלטים.
“אפשר לומר שהידע הישראלי ועצם היותנו חלוצים ומובילים בתחום הזה, היו הבסיס להקמת הארגון”, מספר אוקרנט.” כשהבנו את הפוטנציאל האדיר שטמון בשימוש בכלים לא מאויישים לצרכים אזרחיים החלטנו לפנות עם זה לעולם. בתחילת הדרך העמיתים היו מאד זהירים לגבי היכולות שהצגנו, אפילו סקפטיים במידה מסוימת. אבל לאט לאט, עם הרבה מאד פגישות והרצאות בפורומים שונים באירופה, ואחרי שקיבלנו מימון מהקהילה האירופאית, הצלחנו לשכנע בייחודיות של עולם המל”טים, מעבר לשימוש הידוע עד כה בעולם הצבאי גם לעולם האזרחי”.
מאז הכינוס הראשון שנערך בתעשייה האווירית, בשנת 2000, ערך הארגון עוד שישה עשר כנסים ברחבי אירופה. המימון האירופאי הופסק ב-2005, ומאז נשען ארגון UAVNET על הגופים החברים בו כדי לקיים את הפעילות השוטפת.
“מה שמדהים הוא כברת הדרך שעשינו מבחינת הידע במהלך עשר שנים. כיום אירופה נמצאת בתהליך מואץ של אימוץ טכנולוגיית המל”טים לאפליקציות אזרחיות. בווילס למשל מתבצע בימים אלה ניסוי לבקרה של גידולים חקלאיים. המל”ט סורק למעשה שטחים גדולים, ובעזרתו ניתן לעקוב אחרי התפתחות הגידולים, ולעשות שינויים בהתאם. אם זו השקייה, דישון או קטיף. זו למשל יכולת שלא הייתה קיימת לולא המל”ט, החקלאי היה צריך לסרוק ברכב או ברגל שטחים שלמים.”
השימוש המוגבר שעושה חיל האוויר הישראלי במל”טים, הצריכו את רשויות התעופה בישראל ליצור יש מאין, נוהלי טיסה חדשים, כדי שהממשק בין המל”טים לתעופה האזרחית לא יהפוך למסוכן. כיום מתואמת כל טיסה כזו בין חיל האוויר לבקרה האווירית האזרחית כדי למנוע מקרים של כמעט התנגשות. אלא, מה שברור בארץ לא בהכרח ברור באירופה, שם השימוש הבטחוני במל”טים בדומה לדפוס הפעולה בישראל כלל לא קיים. את המל”טים הצבאיים מפעילים האירופאים בעיקר בזירות רחוקות כמו אפגניסטאן ועיראק. לכן, עד היום לא נחשפו רשויות התעופה האזרחיות באירופה למורכבות הרבה של שימוש במל”ט בשמיים “אזרחיים”.
“כשהתחלנו את התהליך ידע כזה לא היה קיים בכלל באירופה. במהלך השנים הידע שנצבר כאן בישראל הועבר גם לשם, ולמרות זאת ההטמעה באירופה איטית יותר. צריך לזכור שמדובר בכלי טיס שונה לגמרי ממה שפקחי הטיסה רגילים לראות על צג במכ”מ או ברשת הקשר. המל”ט ומי שמפעיל אותו צריך להתנהג כמו מטוס או כל מטוס אחר בתעופה האזרחית. למשל, מערכות זיהוי אוטומטית. מערכות כאלה לא קיימות במל”ט בוורסיה הצבאית שלו. מל”ט צבאי טס בסביבה מבצעית שמבוקרת על ידי בקר צבאי שמנהל מטוסי קרב, תמונת המצב הטבעית שלו כוללת מל”טים. לתעופה האזרחית זה חדש. לכן זה מצריך כתיבה מחדש של נוהלי טיסה והוראות בטיחות.
והיכן עומד התהליך הזה כיום, עשר שנים אחרי שהתחלתם אותו?
“אחת הבעיות המרכזיות שנידונות בכנסים האחרונים היא למשל המערכת למניעת התנגשות. בתעופה האזרחית המערכות האלה הן חובה בכל מטוס. לא כך הם פני הדברים בעולם המל”טים. הייתי אומר שכרגע זו אבן הנגף המרכזית, שרבות מהתעשיות עובדות עליה. יש מדינות למשל שהגיעו לפתרון נקודתי. ארצות הברית שמפעילה מערך של מטוסים לא מאויישים בגבול הענק עם מכסיקו, נוקטת במדיניות טיסה שונה באזורים האלה כדי ליצור ממשק בטיחותי עם התעופה האזרחית. הטייסים האזרחיים מיודעים במסלולי הטיסה של משמר הגבול האמריקני, ובנוסף הם מעודכנים בכל פעם שמל”ט עולה לאוויר. להערכתי ברגע שעניין מערכת מניעת ההתנגשות ייפתר, השימוש במל”טים בעולם יגדל בצורה משמעותית משום שהטמעת המערכת הזו תפתור בעיות רבות בתהליך קבלת הרשיון. בתעופה האזרחית מערכת מניעת התנגשות היא חובה בכל מטוס”.
כיום למעשה המל”ט הוא פלטפורמה שעליה מולבשים כלים ייעודיים: תצפית, תקיפה, סימון וכד’. איזה שינוי נוסף צריך לעשות עולם התעופה כדי להרחיב את השימוש האזרחי במל”טים?
“ראשית עולם המל”טים בצבא שונה לחלוטין בתפיסה מהתעופה האזרחית. לדוגמא, מל”ט צבאי צריך לבצע את המשימה שלו ולחזור. אבל לא נורא אם הוא נופל, זה לא אמור לקרות, אבל בעצם היותו לא למאוייש הסיכון שהוא יכול לקחת הרבה יותר גדול, ועניין אי החזרה בהחלט נלקח בחשבון. בעולם התעופה האזרחית אין דבר כזה. אמינות כלי הטייס חייבת להיות מוחלטת, ומעל הכל. אני אומר את הדברים בראייה עתידית כמובן. אם העתיד הוא עולם של מטוסים בלתי מאויישים, המערכות חייבות להיות בסטנדרט מחמיר של תעופה אזרחית, עם כל המשתמע מכך. למשל, יתירות, יש מערכות כפולות היום, אולם האמינות של המערכות עדיין לא באותו סדר גודל כמו בתעופה אזרחית.”
ומה בעניין המחיר, האם המל”ט לשימוש אזרחי יהיה אטרקטיבי?
“גם זו אחת הנקודות שעליה אנו עובדים. העניין הוא סנסורים ומערכות כיום הסנסורים הצבאיים יקרים מאד. בעולם התעופה האזרחי קשה מאד לשלם את המחירים האלה. לכן אנחנו רואים היום שרק גורמים אזרחיים- ממשלתיים יכולים להרשות לעצמם הפעלה של מל”טים. לדוגמא: בגרמניה ובצרפת מפעילות המשטרות המקומיות מל”ט קטן לסביבה אורבאנית כדי לפקח על אירועים המוניים כמו הפגנות או התפרעויות או אפילו הופעות.
הזכרת את העובדה שהעולם מתקדם לכיוון הבלתי מאוייש. זה קורה כמעט בכל תחום, אבל עדיין אנחנו רואים שמטוס הקרב העתידי הוא מטוס מאוייש. האם עולם התעופה האזרחית יכול לעבור במשך הזמן למטוסים לא מאויישים?
בהחלט כן. בעניין הזה בפורומים שלנו יש אפילו מעין “מפת דרכים” לאבולוציה של עולם המל”ט האזרחי. קודם כל יעברו למטוסי מטען לא מאויישים, אחר כך, אחרי שזה יוטמע ויפעל יעברו למטוסי נוסעים. צריך לזכור, כבר היום למעשה המטוס יכול המריא לטוס ולנחות ללא טייס. בעתיד מי שישב בקוקפיט יהיה מפעיל מערכות שיפקח על עבוד המחשב. ההערכה שלנו מדברת על שלושים שנה מהיום.
