“הצלחנו לצמצם את האלוקציות”

מאת: חיים קורן ורוני ליפשיץ.

לדברי אלון עדה, סגן נשיא למכירות ותיפעול בחברת אבנט ישראל, לאחר הצמיחה והמאבק במחסורים שאיפיינו את 2010, התעשייה נכנסת לרגיעה, ובשוק הישראלי מורגשת השנה אפילו ירידה במכירות השבבים

חברת אבנט ישראל היא מחברות ההפצה הגלובליות המרכזיות בשוק הרכיבים הישראלי. בראיון עם סגן נשיא לתיפעול ומכירות בחברה, אלון עדה, מתבררים מאפייניו של השוק הישראל.

מה הם המאפיינים המרכזיים של השוק ב 2010-? כיצד התמודדתם עם אלוקציות?
עדה: “שנת 2010 התאפיינה בדהירה מעלה
שהיתה תיקון לצניחת השוק ב- 2009.  היתה אמנם בלימה קלה לקראת סוף השנה, אבל בסיכומו של דבר 2010 תיזכר לטובה, למרות האלוקציות, שבהרבה מאמצים הצלחנו לצמצם לכדי פגיעה מינימלית בלקוחות. היו מקרי אלוקציה קשים שגרמו ל’שערות לבנות’ אצל מנהלים בקרב לקוחותינו, אבל המקרים ’הבלתי פתירים’ הצטמצמו לכדי מקרים נקודתיים בלבד. יש לנו באבנט אמצעים רבים להתמודד עם תופעות כאלה ברמה המקומית והגלובלית.
אבל חשוב לציין שעם כל המאמצים, הלקוחות שבאמת נהנו מביטחון בייצור שוטף היו אלו שדאגו מבעוד מועד למלאי ביטחון אצל המפיץ החביב עליהם”.

כיצד היותכם חברה גלובלית סייעה ללקוחות להתמודד עם המחסורים וזמני האספקה?
“לאבנט העולמית יש בכל רגע נתון מלאי רכיבים בשווי של יותר מ 2- מיליארד דולר ‘על המדף’ – כפול מצריכת הסמיקונדקטור השנתית של מדינת ישראל – ולנו בישראל יש גישה מיידית אל רובו. זה עדיין לא מהווה ביטחון מוחלט כי השונות בשוק הישראלי היא מאוד גבוהה, אבל זה כן איפשר להתמודד עם הרבה מאוד בעיות אספקה”.

מהי ההערכה שלך על היקף שוק
הסמיקונדקטור בישראל ב- 2010?
“אצלנו הגידול בהשוואה ל 2009- היה יותר
מ- 40%. קשה מאוד להעריך את היקף השוק בישראל, בין השאר כי אין גוף רשמי שאמון על מלאכה זו. בכל מקרה, השוק הישראלי דינמי מאוד. כל הזמן יש זרימה לכיוון הוצאת הייצור (והרכש) למזרח, גם ע”י חברות ישראליות וגם עקב ‘קניות שוטפות’ שמבצעות חברות הענק הגלובליות.
“התנועה הזאת פועלת בכיוון הפוך לצמיחה
התמידית המאפיינת את השוק בישראל, כך שהשינוי הכולל קשה מאוד להערכה. אנחנו
סבורים שצריכת רכיבי סמיקונדקטור (כולל מודולי ספקי כוח ומחברים אך לא מעגלים מודפסים, מארזים וכבילה) היא כמיליארד דולר. להערכתנו, כ 20%- נרכשים בחו”ל עבור השוק הישראלי (לרבות הייצור בחו”ל)”.

כיצד מסתמנת שנת 2011?
“בתחילת 2011 נבלמה הדהירה של 2010, מה שאגב גם עזר להתמודד עם בעיות האספקה שליוו את 2010. יש לא מעט חברות גדולות שירידה משמעותית בפעילותן גרמה לשוק להאט קצב ואף לשנות את המגמה לכיוון של ירידה. הדולר הנמוך פוגע בתעשייה בישראל, ונראה שחברות ישראליות שרוב הכנסותיהן הן מייצוא בדולרים, מתקשות להתמודד במחיר מול מתחרים מחו”ל. אנו רואים שבאבנט אירופה, תחילת השנה הקלנדרית
לא היתה במגמה דומה לזאת שבישראל”.
“כעת אין אינדיקציה לכך שהמחצית השנייה של 2011 תראה עלייה. היחס של הזמנות חדשות לאספקות מראה כרגע שהדעיכה הקלה דווקא תימשך. מצד שני, חברות לא מעטות חוות פריחה וצמיחה, כך שמאוד קשה לנבא וכדאי לשמור על אופטימיות. צריך לזכור שאנחנו תלויים בתנודות בשוק, בכלכלה ובהייטק בעולם. שלא לדבר על ‘ספטמבר המפורסם’ המתקרב מעבר לפינה”.
האם מורגשות עליות מחירים ובעיות אספקה ב- 2011?
“יש תיקוני מחירים והתאמות שמבצעות היצרניות השונות אך אין איזושהי מגמה מובהקת של עליית מחירים. זמני האספקה
התייצבו ברוב המקרים על זמן סביר, אך עדיין ישנם ‘איים’ הנגועים בתופעות שונות של זמני אספקה ארוכים, כולל הפגיעה שהיתה אצל מספר חברות עקב משבר הצונאמי שעבר על יפן”.

מה הן התנודות המעניינות בתוך השוק?
“השונות הגבוהה שקיימת בשוק הישראלי
באה לידי ביטוי לפעמים גם במגמות השונות של הסגמנטים השונים. נראה ששוק התקשורת הרחב וגם חלקים מהשוק התעשייתי סובלים יותר מההתמודדות בתחרות העולמית מאשר השוק הרפואי או השוק הצבאי, המתאפיינים בייחודיות גבוהה יותר, ובנחיצות רבה יותר של מוצריהם אצל לקוחותיהם. התופעות האלו
באות לידי ביטוי גם בצריכת הרכיבים של
הסגמנטים האלו בשוק.
“צריך לזכור שעם כל יוקרתו של שוק ההיי-טק הישראלי, הוא שחקן קטן מאוד בעולם ההיי- טק הגלובלי. אנחנו כמו סירה קטנה העולה ויורדת עם הגלים באוקיינוס”.

מנהלים בתעשיה מנתחים את שוק הרכיבים הישראלי 

”שנת 2010 היתה שנה טובה לתעשיית הסמיקונדקטורס, היקף המכירות העולמי צמח ליותר מ-290 מיליארד דולר, כאשר שיעור הצמיחה בישראל היה גדול אף משיעור הצמיחה בעולם. חברת TI רכשה בשנים 2009 – 2010 ארבעה מפעלי ייצור והגדילה באופן משמעותי את ייצור רכיבי האנלוג והדיגיטל. כאשר, במרבית המוצרים זמני האספקה הם של 6-12 שבועות, כפי שהיו בתחילת המשבר.
“אנו מעניקים דגש נוסף לייצור רכיבים אנלוגיים, שהביקוש להם נמצא בצמיחה מתמדת. המשבר ביפן לא גרם לפגיעה בלקוחותינו, למרות חשש גדול מהשפעות האסון, כיום ניתן לומר שהמשבר היפני, בכל הנוגע לאספקת רכיבים, נמצא ברובו מאחורינו”.

מהו מעמדה של התעשייה הישראלית כיום?
הלל: “החל מהרבעון האחרון של 2010, אנחנו רואים שהמכירות בעולם ממשיכות לצמוח, ובארץ מורגשת האטה מסוימת, הנמשכת גם בשני הרבעונים הראשונים של 2011.
“חשוב מאוד להבין את התהליכים ארוכי הטווח המתרחשים בתעשייה הישראלית: בשנים 1990-2000 שוק השבבים העולמי צמח פי ארבעה מ-  50 מיליארד דולר ל- 200 מיליארד דולר, ושוק השבבים בישראל צמח אף הוא בקצב מואץ והגיע לרמות של מיליארד דולר. אולם, בסיכום השנים 2000-2010, תעשיית הסמיקונדקטורס גדלה מ- 200 מיליארד דולר ל- 290 מיליארד דולר, גידול של 45%. כאשר אנו מתבוננים בשוק הישראלי, ההערכה היא שהשוק הישראלי קטַן לכ-  800 – 850 מיליון דולר. הדבר מהווה ירידה של 15%, זאת בהיפוך למגמה העולמית. נתון נוסף מעניין הוא שכאשר אנו בוחנים את סה”כ כל תוצר ההייטק הישראלי בשנת  2000 (כ-15.5 מיליארד דולר), לעומת 2010 (כ-23.5 מיליארד דולר) אנו רואים גם כאן גידול של 50%”.

מה הסיבות למגמה?
“להערכתי מדובר בשינוי מגמות גלובלי. השנים 1990-2000 התאפיינו בגידול בקצב מואץ של עולם הטלקום והתשתיות בהן ישראל הייתה שחקן פעיל, בעלת שיעורי צמיחה גבוהים. השנים 2001-2010 התאפיינו בגידול מואץ של שווקים כמו: Consumer electronics & Automotive Computing אלו שווקים שבהן התעשייה הישראלית אינה מהווה שחקן פעיל.
יחד עם זאת, שני העשורים התאפיינו בתעשייה ביטחונית יציבה, אשר גדלה משנה לשנה בשיעורים מתונים אשר אינם יכולים להוות פיצוי מלא לירידה בהיקף פעילות הטלקום”.

האם ניתן להפוך את המגמה?
“בשוק הישראלי יש היקף עצום של פיתוח, חדשנות וכוח הנדסי ברמה גבוהה מאוד, כאשר בכל שנה, נוספים אלפי מהנדסים צעירים בעלי מוטיבציה גבוהה ומוכשרים. ככלל – כל זאת נוטע בי אופטימיות לגבי עתידה של תעשיית ההייטק הישראלית. ישראל עדיין מחפשת את התחום הצומח הבא שלה, שיהיה שווה ערך לצמיחה שהעניקה לה תעשיית הטלקום ב-20 השנים האחרונות כדוגמת מכשור רפואי, Homeland Security ועוד. בכדי שההייטק הישראלי ימשיך לצמוח, אנו צריכים יותר כוח אדם הנדסי בעל השכלה גבוהה ומצויינות. מאידך, ישנם חסמים המעכבים צמיחה מהירה יותר: שער הדולר והריבית הגבוהה מקשים ומהווים סיכון לתעשיית ההייטק הישראלית – שהיא תעשיית ייצוא”.

מנהל Digi-Key Israel,
דודו מהל: “ישראל היא מעצמת פיתוח המבצעת ייצור בעולם”

להערכתו שנת 2010 אופיינה באלוקציות בשוק הרכיבים בעולם, ולכן נחשבה לשנה מוצלחת מאוד למפיצות רכיבים הפועלות באמצעות האינטרנט. חברת Digi-Key הגדילה את מכירותיה מ-900 מיליון דולר בשנת 2009 לכ-1.5 מיליארד דולר ב-2010. היקף המכירות בישראל הסתכם בכ-11 מיליון דולר.
מהל: “להערכתי בשנת 2011 תהיה עלייה של כ-25% במכירות הרכיבים בישראל ברבעון הראשון, בהשוואה לרבעון הראשון של 2010. השנה מושפעת מאוד מהצונאמי שהתחולל ביפן. חברות רוכשות יותר רכיבים לצורכי גיבוי ומחפשות תחליפים לתוצרת יפן. הרבעון השני מצביע על רגיעה בשוק, ועל התייצבות בביקושים”.
לדבריו, משקלם של המפיצים הגלובליים מצוי בעלייה. קבלני המשנה הופכים לחברות אינטגרציה בקנה מידה מלא, כולל מתן שירותי NPI. “אנחנו מרגישים מגמה מעניינת של הוצאת חוזי קבלנות משנה מסין, לצורך ייצור בישראל ובמזרח אירופה. ישראל היא מעצמת פיתוח, המבצעת ייצור בכל העולם”.
חוזקות השוק הישראלי: מכשור רפואי, ציוד צבאי, תעשייתי, אנרגיה מתחדשת ואפילו אוטומוטיב.

 

“הרבעון הראשון של 2011 היה חלש והביקושים בארץ ירדו. הירידה התמתנה ברבעון השני של השנה. לצערי יש המשך של בריחת הייצור למזרח הרחוק. הירידה הגדולה ביותר ברכש רכיבים היא בשוק הטלקום.
“זמני האספקה מאוד השתפרו,
וכ-80% מהרכיבים מסופקים בתוך 6-8 שבועות”. לדבריו, האסון ביפן הורגש, אולם השפעתו היתה קטנה מאוד. בסך הכל הוא סבור שב-2010 התעשייה הישראלית חזרה לנתוניה משנת 2008, וב-2011 היא צפויה לרדת קמעה. “בחברת Lattice ראינו גידול יפה, במיוחד בתחום הצבאי. תכנונים שהתמשכו זמן רב נכנסו השנה לביצוע”.

 

 

 

 

“אני רואה בעייה קשה של בריחת הייצור למזרח”. להערכתו השוק יצטמצם ב-2011 בהשוואה לשנת 2010. “חלק מהירידה במכירות הוא תוצאה של בריחת הייצור לחו”ל, וחלק נובע מהתארכות זמני האספקה של 2010. החברות הגדילו את המלאים וכרגע הן מנצלות אותם.
“בחלק ממשפחות הרכיבים שאנחנו משווקים עדיין קיימים מועדי אספקה ארוכים. במיוחד בתחום רכיבי ההספק, כתוצאה מהעליה המהירה בשוק האנרגיה הסולארית בארץ ובעולם. בשוק הזה יש שימוש רב ברכיבי הספק. שווקים נוספים המשפיעים על רכיבי ההספק: שוק הרכב ושוק טלוויזיות LED, המאופיינים בצפיפות גבוהה של רכיבי הספק”.

”“שנת 2010 היתה שנה מצויינת. האלוקציה שאיפיינה את 2010 השתחררה לקראת סוף השנה וכתוצאה מכך החברות רכשו הרבה מאוד רכיבים והחלו להיווצר מלאים בשוק. נראה שבתחילת 2011, כתוצאה מניצול המלאים, קיימת ירידה בשוק, למרות שיש דיווחים על כך שהיקף הייצור לא נפגע.“אנחנו מזהים האטה בשוק הטלקום ופגיעה בחברות הקשורות לשוק הטלקום. מגזר צומח מעניין הוא תחום האנרגיה הסולארית. בארץ פועלות מספר חברות גדולות מאוד בתחום, כמו SolarEdge, טייגו ופיתגורס ועוד”.לדבריו, חברת פיוטשר ממשיכה לחזק מאוד את תחום הקטלוג המקוון (Web Catalog) המאפשר רכישה של כמויות קטנות מאוד. “הלקוחות שלנו יכולים לעשות זאת בקלות רבה מאוד, מכיוון שהם לא צריכים לבצע רישום מיוחד ולכן גם לא חייבים לבצע את הרכש באמצעות כרטיסי אשראי.“האתר נבנה בהתאם לצורכי המהנדסים. הם יכולים לבדוק מה הם כלי הפיתוח של כל מוצר, ולהזמין ישירות גם את כלי הפיתוח עצמו”. לדבריו, הפעילות המקוונת מחזקת את הפעילות הכללית של פיוטשר.חברת פיוטשר זיהתה את תחום האנרגיה הסולארית כתחום מתפתח, ופיתחה עבורם פתרונות כוללים, המאפשרים לאינטגרטורים של החוות הסולריות לרכוש מערך פתרונות מלא. “זו כניסה שלנו לתחום חדש, החורג מהתחום המסורתי של הפצת רכיבים. גם בתחום התאורה פיתחנו פתרונות מוכללים, הנתמכים על-ידי צוות הנדסי מתמחה. אנחנו ספקית גדולה מאוד של רכיבים לשוק הצבאי.“אנחנו רואים הרבה מאוד חברות סטארט-אפ חדשות בתחום המכשור הרפואי. האתגר הגדול שלנו הוא לאתר את החברות שיצליחו בתחום”.

 

מנהל רכש סנמינה, אייל פדרליין: “הייצור במזרח כבר לא זול”

לדבריו, שוק הרכיבים בארץ לא עולה ב-2011. יש אולי אפילו ירידה בהשוואה ל-2010, מכיוון שזו היתה שנה של עלייה גדולה מאוד במכירות והצטיידות במלאים. “התחום המתעורר ביותר אצל סנמינה הוא השוק הביטחוני. השוק הרפואי יציב. שוק התקשורת נמצא בירידה.
“שנת 2011 התחילה כהמשך של 2010. הארועים ביפן הגדילו את היקף ההצטיידות אפילו לרמת הצטיידות-יתר. אולם בישראל לא מורגשת השפעת האירועים ביפן. אני כמנהל רכש מרגיש בחיסרון מסויים של חומרי גלם לתחום ה-PCB. כדי לא להיחשף לסיכונים, אנחנו שומרים על גמישות ולא חותמים על הסכמי רכש ארוכי טווח, ומעדיפים לחדש אותם בכל רבעון”.
להערכת פדרליין, מגמת בריחת הייצור למזרח נמשכת: “כוח הרכש בישראל מאוד טוב. אנחנו יודעים לבצע רכש יעיל. אבל החברות מעדיפות להוציא לחו”ל עבודות בגלל מרכיב העבודה במוצר, ובמיוחד בגלל תמיכה של הרגולטור הסיני בקבלני הייצור המקומיים – למרות שבנושא העלות הכוללת – הייצור במזרח כבר לא זול”.

 

 

 

להערכתו של פרי, השוק ב-2010 צמח ב-25% בהשוואה לשנת 2009. “בשנת 2011 אנחנו רואים גידול מאוד מאוד מתון. זמני האספקה חזרו להיות נורמליים, באורך של 6-8 שבועות, למעט כמה משפחות רכיבים חריגות. חברת מיקרוצ’יפ שאותה אנחנו מייצגים, מצטיינת בכך שהיישומים של רכיביה מבוזרים בכל מגזרי התעשייה: רפואי, תעשייתי, מערכות אזעקה, מעט בתחום התקשורת. לכן אנחנו לא מרגישים ירידה במכירות”.
פרי מציין את סוגיית חברות הסטארט-אפ בישראל: “התחושה שלי שבתחום הזה חזרנו לשנת 1999. כיום מוקמות הרבה מאוד חברות סטארט-אפ בתחומים רבים: ציוד רפואי, וידאו ומוצרי צריכה. אלא שאפילו חברות הסטארט-אפ מגלות נטייה לייצר בסין. ראינו גם צמיחה במוצרים של חברת סינטריון, המספקית מודמי M2M אלחוטיים”.

 

 

 

 

להערכתו של דיאמנט, בשנת 2011 חלה ירידה של 5%-10% בתחום המחברים. הוא מעריך שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שחברות רבות ביצעו הזמנות-יתר בשנת 2010, וכיום הן צורכות את המלאי שרכשו. “חלק מהלקוחות אמרו לנו שלקראת חודש אוגוסט הם יחדשו את הרכישות”. לדבריו אחד מהמאפיינים המרכזיים של השוק כיום הוא חוסר היכולת של החברות לספק תחזיות רכש.
“2010 היתה עבור סמטק שנה מצויינת, מכיוון שהיא לא נתקלה בבעיית קשיי אספקה והתארכות זמני האספקה. סמטק לא ניפגעה מתוצאות האסון ביפן. יש לנו 5 מפעלי ייצור בעולם: בארה”ב, סין, מלזיה, קוסטה ריקה וסינגפור. זאת כחלק מהחלטה אסטרטגית שקבעה שאף מפעל לא ייצר יותר מ-20% מהתוצרת של החברה”.

 

 

 

 

 

לדברי פרימר, הרבעון השני של 2011 התמתן בהשוואה למכירות ברבעון הראשון. גם הוא מדווח על הירידה בהיקף שוק הטלקום בישראל. “באירופה שוק הרכיבים נמצא בצמיחה, במיוחד במגזרי האלקטרוניקה הממונעת והאנרגיה הירוקה. השווקים המתפתחים בישראל הם בעיקר בתחומי האנרגיה הירוקה, התאורה, השוק הרפואי, שוק האבטחה והשוק הצבאי. בהרבה מהשווקים המתפתחים, תכולת הסיליקון נמוכה מאוד בהשוואה לתכולת הסיליקון המאפיינת את שוק הטלקום”.
אולם הוא שומר על אופטימיות מכיוון שלהערכתו מחזורי השוק מאוד התקצרו, ובתוך זמן קצר מאוד נחווה התאוששות מחודשת של השוק. “זמני האספקה של רוב המוצרים חזרו לשגרה. בתחום הטנטלום ורכיבי ההספק, זמני האספקה נשארו ארוכים. אנחנו רואים פעילות של הרבה מאוד חברות סטארט-אפ חדשות. לצערנו ברגע שהן מבשילות ומגיעות לרמת מוצר בשל, הן נמכרות לחברות זרות, ואם לא, הן מעבירות את הייצור לחו”ל”.

 

 

 

 

 להערכתו של שמואל ברקו, יש ירידה של כ-10%-15% בשוק הרכיבים האקטיביים בישראל ברבעון הראשון של 2011. למרות זאת, פריסקייל דווקא עלתה במכירות: “הירידה נובעת בעיקר מההתאוששות הגדולה של 2010, שבסופה החברות מצאו עצמן עם מלאי רכיבים גדול. לכן הרבעון הראשון אופיין באכילת מלאים וקיצור זמני האספקה. חברת פריסקייל הוציאה לשוק את פלטפורמת קינטיקס שבהן משולבות ליבות עיבוד של חברת ARM, וזה העניק לנו יתרון גדול. בנוסף הוצאנו לשוק פלטפורמות DSP חדשות המיוצרות ב-40 ננומטר שניקלטו יפה מאוד בשוק. הפלטפורמות החדשות נקלטות יפה מאוד בתחום התקשורת הסלולרית.
“בקרוב נצא עם פלטפורמות חדשות המיוצרות ב-28 ננומטר. פריסקייל מחזקת את מעמדה בתחומי קונסולות המשחקים והטאבלטים, והפלטפורמות שלה לשווקים אלה מפותחות בישראל”.

 

 

 

 

 

פטל: “השוק בארץ מעניין מאוד. באופן כללי הוא נמצא בעלייה, למרות ששוק הטלקום, שהיה הקטר שהוביל את התעשייה, נמצא בירידה. אנלוג מצפה לעלות השנה ב-8%-10% בישראל. העלייה תהיה בעיקר בתחום המדיקל. כיום אנחנו קוצרים את הפירות של עבודה רבה שנעשתה בעבר. תהיה צמיחה בתחום מוצרי הצמיחה החכמים: וידאו, מערכות בידור ביתיות ופעילויות נוספות הנמצאות כיום בפיתוח.
“התחומים הצבאיים והתעשייתיים (נחשבים באנלוג לתחום אחד) ממשיכים להתחזק, גם באמצעות פרוייקטים קיימים וגם הודות לפרוייקטים גדולים מאוד שנכנסו לאחרונה לייצור”. לדבריו גם בשוק האנרגיה הסולארית החברה רואה התפתחות רבה בישראל. אנלוג לא הושפעה מהאסון ביפן, וזמני האספקה של רוב רכיביה (85%) הגיעו לרמת זמני אספקה של 12 שבועות.
“לאחרונה ביצעה חברת Analog העולמית ארגון מחדש המבוסס על התמקדות בלקוח, וכבר עכשיו אנחנו רואים את פירות המהלך. החברה מקדמת את פעילותה בארץ באמצעות ימי עיון מקצועיים”.

 

 

 

לוויט מדווח על ירידה קלה בהיקף שוק הרכיבים האקטיביים ב-2011. חלק גדול מכך נובע מהמשך ההצטמקות של שוק הטלקום. “האסון ביפן היה בעל השפעה מזערית על הפעילות של קפיטל. המצב בשוק חייב אותנו לבצע שינוי ארגוני בתוך חברת קפיטל ולהרחיב את מקורות אספקת הרכיבים בתחומי הפעילות שבהם חל גידול בשוק, כמו למשל בתחומי הרפואה, התעשייה והאנרגיה”. לדבריו כרגע אין בעיות אספקה או התארכות מועדי אספקה.

 

 

 

 כיום החברה מתמקדת בעיקר בשוק הרכיבים האלקטרו-מכניים והפסיביים. לדברי שור, “תחילת הפעילות עם TTI החלה באפריל 2010 ולכן קשה להשוות את התוצאות שלנו לשנים קודמות. עד מרץ 2010, כרבע מהפעילות היתה עבור חברת תלעד. למרות זאת בשנת 2011 אנחנו צפויים להראות צמיחה של 20% בהשוואה ל-2010.
לדבריו, TTI היא חברת ההפצה הגלובלית הגדולה ביותר של וישיי בעולם. בשוק מעריכים ש-TTI שולטת בכמחצית משוק הרכיבים הפסיביים באירופה ובארה”ב. “בישראל אנחנו חשים את היחלשות תחום הטלקום ומתמקדים בתחומי הצבא, תעשייה, ציוד רפואי ובתחום תאורת ה-LEDs. הגידול שלנו בישראל יתקיים בעיקר בתחום המחברים”.
כאמור, חברת TTI החל לפעול בישראל באפריל 2010. מאז היא צומחת בלא הפסק, ובימים אלה היא נמצאת בשלבי מעבר, פעם שניה תוך שנה, למחסן ומשרדים גדולים בהוד השרון. שור הזהיר מהתרחבות תופעת זיופי הרכיבים: “אנחנו מתחייבים להביא רק רכיבים שנקנו ישירות מהיצרנים, ולפי בקשה נספק גם תעודת COC של היצרן להוכחת מקוריות הרכיב”.

 

 

 

 

 

 

לדברי בר-און 2010 היתה שנה טובה, ו-NXP נהנתה מהעובדה שהיא לא נתקלה בבעיות אספקה. החברה השתנתה: “מכרנו את תחום האלקטרוניקה הצרכנית לחברת טריידנס ואת תחום הסלולר לחברת ST, ששימש להקמת ST-Ericsson. כיום אנחנו מתמקדים בתחומי הליבה שלנו, אומנם החברה יותר קטנה, אך היא יותר ממוקדת. ב-2011 אנחנו חשים בירידה קלה ביחס ל-2010. אנחנו מתמקדים ב-RF ואותות מעורבים. יש בארץ הרבה מאוד פעילות תכנון בתחומי ה-RF וה-RFID ובתחום הסולאר”.

 

 

 

מנהלת המכירות בחברת סידב סוכנויות, שגית בנזינו, סיפרה ששנת 2010 החזירה את השוק למספרים המצויינים של 2008. “העלייה בביקוש יצרה מחסורים והחברות ביצעו ‘דאבל וטריפל בוקינג’. ברבעון האחרון של 2010 השתחרר צוואר הבקבוק בתעשייה, והלקוחות החלו לבקש שהמוצרים שהזמינו לא יישלחו אליהם ללא אישור מוקדם.
“במרבית המקרים, גם כאשר היו עיכובים, הרכיבים נמשכו בסופו של דבר. כל זה משפיע כמובן על 2011, ומחודש פברואר אנחנו חשים בעצירה והאטה מסויימים. אנחנו מקווים שבמחצית השנייה של 2011 השוק יתאושש, אם כי אנחנו שומעים מקבלני המשנה שהם ממשיכים לעבוד כרגיל”.

מנכ”ל סידב סוכנויות, מני הירש, מעריך שבמחצית הראשונה של 2011 חלה ירידה בכלל השוק בשיעור של 15%-20%. “מגזרי השוק המשגשגים הם בעיקר אבטחה, ציוד רפואי, השוק הצבאי ושוק האנרגיה הסולארית.  אנחנו משקיעים היום עבודה רבה בתחום האלקטרו-מכניקה. התחלנו לייצג את חברת EXPRO מסין המייצרת מחברים בתחום הרפואי, חברת SIGNATRO המייצרת מחברים מיוחדים לתחום הסולארי ומחברים עמידים במים, חברת EX POWER הבריטית, המייצרת ספקי כוח לתחום הסולארי והרפואי, ועוד”.

 

 

 

 

 

“שנת 2010 היתה מצויינת עם עלייה של 25%-30% במכירות. 2011 התחילה חזק אולם נרגעה וכעת אנחנו חשים בהתעוררות מחודשת, המלווה בהרבה מאוד אי-ודאות. אני מאמין ש-2011 תסתיים עם עלייה קלה ביחס ל-2010. השפעת האסון ביפן היתה שולית בלבד, משום שרק מפעל אחד של מוראטה נפגע ברעש האדמה. האסון הורגש רק על-ידי כך שזמני האספקה של חלק ממוצרי מוראטה התארכו מזמנים קצרים לבינוניים. כעת כל המוצרים חזרו לזמני אספקה רגילים.
“התחום הצבאי ממשיך להיות אחד ממגזרי השוק המרכזיים שלנו. הוא נמצא בעלייה מתונה אך יציבה מזה מספר שנים. אנחנו מרחיבים את חלקנו בתחום הביטחוני, עם חברות ומוצרים נוספים. בסלון האווירי בפאריס ראינו הרבה מאוד תוצרת ישראל. זהו תחום שממשיך לשגשג. במקביל, קיימת עלייה גם בשוק הציוד הרפואי – לצד ירידה בשוק התקשורת”.
איליאזון מספר שהתעשייה לומדת להתמודד עם תופעת הרכיבים המזוייפים. “החברות מודעות יותר לסכנת הרכיבים המזוייפים, לאחר שחלק מהן נפגעו קשה בשנת 2010”. לעומת זאת, בעיית חומרי הגלם ממשיכה להטריד. “מחירי הזהב והנחושת משתוללים, והם מרכיבים חשובים ברכיבים צבאיים”.
“בחברת הבת שלנו סטרטרוניקס חלו שינויים: היא קיבלה את ההפצה של מעבדי AMD, לא לשוק המוסדי אלא גם לשוק ה-PC, וזה מחייב אותנו להקים מערך לוגיסטי מסוג חדש. ממש לאחרונה קיבלנו את הנציגות וההפצה של חברת MPS (בבעלות מוראטה), המוכרת יותר כחברת Datel, ומתמחה בתחום ממירי ה-DC/DC”.

 

פרומן מספר ש-2010 היתה שנה טובה עבור חברת On Semi. בתחילת השנה היא התמודדה עם קשיי אספקה, וביצעה השקעה מאסיבית בהגדלת כושר הייצור. החברה המשיכה במהלך האסטרטגי שהחלה בו לפני מספר שנים, של צמיחה באמצעות רכישות. בין השאר, היא רכשה את סאניו סמיקונדקטורס היפנית, אשר גם הרחיבה את מגוון המוצרים וגם פתחה בפניה את השוק היפני.
בחודש פברואר 2011 רכשנו את חטיבת חיישני ה-CMOS של חברת Cypress, אשר הכניסה אותנו לגומחת שוק מבטיחה בתחום האופטיקה. לרכישה הזו משמעות מיוחדת בשוק הישראלי, בזכות היקף הפיתוח בתחום האלקטרואופטיקה, בשוק הצבאי והאזרחי.
“הרכישות החדשות ממקמות אותנו בקבוצת חמשת היצרנים המובילים בעולם בתחומים שלנו, וברשימת TOP20 של יצרני הסמיקונדקטורס, עם מחזור של יותר מ-3 מיליארד דולר בשנה.
“כעת זמני האספקה של רוב משפחות הרכיבים הם מתונים, אולם בחלק מהמשפחות הביקוש גדול מכושר הייצור שלנו. בארץ אנחנו נחשפים לתופעה מעניינת: קבלני ייצור מקומיים, מזמינים אצלנו רכיבים לצורך ייצור בחו”ל. בעיית הרכיבים המזוייפים התמתנה, אם כי היא עדיין קיימת.
“קשה לנו למדוד את שנת 2011, בגלל השינויים הפנימיים בחברה, אולם להערכתי היא מאופיינת בגידול מתון בהשוואה ל-2010”.

 

קבלנית הייצור RH היא חברה בורסאית שחלק גדול מנתוניה מתפרסם בדו”חות השנתיים לציבור. מהדו”חות עולה שבשנת 2010 היא צמחה ביותר מ-60% ומכירותיה הסתכמו ב-155 מיליון דולר, לעומת 30 ברבעון המקביל ב- 2010. מגמה זו נמשכה גם ברבעון הראשון של 2011, שבו הסתכמו מכירותיה ב-35 מיליון דולר.
לדברי המרמן, התעשייה מושפעת עמוקות מההתייקרות במחירי חומרי הגלם: “אנחנו לא חשים במחסור ברכיבים, אולם סופגים עלייה במחירים של חומרי הגלם. הדבר מורגש במיוחד במחירי הטנטלום, בדיל וכל המתכות. בשאר התחומים מורגשת יציבות בשוק הרכיבים.
“הבעייה הגדולה ביותר שלנו היא שער הדולר, מכיוון שההכנסות שלנו הן דולריות וההוצאות שקליות. בשנת 2010 הרחבנו את פעילותנו בשוק הצבאי, והמגמה הזו תימשך. במקביל, אנחנו רואים ירידה בהזמנות הייצור עבור מגזר הטלקום, לצד צמיחה במגזרי המוצרים התעשייתיים והציוד הרפואי. השנה ביצענו השקעות מעניינות בציוד חדש, כולל רכישת רובוט תעשייתי לכיפוף מתכת, שהוא היחיד מסוגו בישראל”.

 

 

רז: “בשנת 2010 נהנינו מעלייה גדולה מאוד במכירות, בזכות חשיפה גדולה יותר של החברה לשוק הישראלי, ובזכות המחסורים בשוק, אשר הביאו אלינו לקוחות חדשים משום שיכולנו לספק להם מענה. באותה שנה הכפלנו את מכירות Farnell בישראל. כשהאלוקציות היו בשיאן, הגבלנו את הלקוחות כדי לאפשר ללקוחות רבים יותר לרכוש רכיבים. לטווח ארוך זה תרם לדעתי לחיזוק הקשר עם הלקוחות ולנאמנותם.
“הרבעון האחרון של 2010 אופיין בפעילות חזקה מאוד, ובעקבותיו ראינו ירידה צפוייה ברבעון הראשון של 2011, והתאוששות ברבעון השני. אחת מההתפתחויות החשובות ב-Farnell היא חיזוק אסטרטגיית Element 14. מדובר בבניית מערכת מקוונת המאפשרת ללקוחות לשתף פעולה בינם לבין עצמם, ללמוד מהניסיון המצטבר ולקבל מאיתנו תמיכה הנדסית, משלב התיכנון והפיתוח ועד לשלבי הייצור.
“האסטרטגיה שלנו מבוססת על תמיכה במהנדסים, שהם למעשה מקבלי ההחלטות החשובים. אנחנו מספקים רכיבים בכמויות קטנות, גם במאות ואלפים אבל לא לייצור המוני”.
“כיום החברות מבינות שעלות הזמנה במערכת של המפיץ או היצרן היא יקרה מאוד. אצלנו אין עלות לפתיחת הזמנה”.

 

דנה ג’רפי, מנהלת רכש ניסטק מרכז וניסטק גולן: “בשנת 2010 היו אלוקציות שנבעו מהעלייה בדרישה בשוק, שהיצרנים לא היו ערוכים לקראתה. כשזיהינו שמתעוררת בעיה, פנינו ללקוחות שלנו וביקשנו מהם להצטייד מראש ברכיבים קריטיים, וכך גם שימרנו את המחיר. ככל שהתחזיות שלהם היו מוקדמות וטובות יותר, כך הצלחנו יותר להבטיח אספקה ולשמר את המחיר.
“ב-2011 הרגשנו מאוד את השפעות האסון ביפן. נתקלנו בקשיים לרכוש חלק מהרכיבים היפניים, והספקים הגבילו את הכמויות שסיפקו. התמודדנו עם התופעה באמצעות איתור רכיבים אלטרנטיביים לא מתוצרת יפן. במק”טים מסויימים, אפילו הגבלנו את הכמות כדי לחלק לכולם. “ב-2011 נבלמה התארכות בזמני אספקה, והאלוקציות הסתיימו. ברבעון הראשון של 2011, גדלה תצרוכת הרכיבים בכ-27% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2010”.
ארבל ניסן, מנהל התיפעול של קבוצת ניסטק: “ההבדל הגדול בינינו לבין קבלני המשנה הגדולים הוא בספקטרום הרחב של הלקוחות שלנו – כמעט 200 לקוחות. אין לקוחות התופסים שיעור גדול מאוד בהיקף הייצור הכולל של הקבוצה. לכן הפגיעה בנו במקרה שלקוח מסויים נתקל בקשיים – היא לא קריטית.
“אנחנו שמים דגש גדול על מוסר התשלומים לספקים. הם מקבלים את כספם בצורה שוטפת, בדיוק בתאריכים שנקבעו. זה  משפר את מעמדנו בקרב הספקים ומסייע לנו לקבל זמינות ומחירים נוחים. אנחנו מתייחסים אליהם כאל שותפים”.
קבוצת ניסטק מעסיקה כיום כ-420 עובדים בשלושה מפעלי ייצור הפועלים מפתח-תקווה, קצרין ומעלות. “יצרנו תוכניות הדרכה ללקוחות ללא תשלום. הן מתנהלות במתכונת של Nistec Sunday Training
ו-PCB Live Tour בשיתוף עם יצרנית המעגלים המודפסים אלטק. זאת מתוך תפיסה שבסופו של יום התחרות של התעשייה הישראלית היא מול העולם, והידע חשוב להצלחתה”.

 

 לדברי קפלן, 2010 הייתה שנה מצויינת והמכירות צמחו משמעותית. מועדי האספקה התארכו מאוד והמחירים נשארו קבועים. “זמני האספקה המתארכים גרמו לחברות להצטייד בכמויות גדולות מהצורך הממשי שלהן. ב-2011 השוק החל להירגע, החברות נשארו עם מלאים ולכן היקף הרכש ירד.
“בשנת 2010 הרחיבה מגוון את הפעילות בתחום הטכנולוגיות המתחדשות. פתחנו מחלקה מיוחדת לתחום הזה, המספקת ציוד, שירות ותמיכה לחברות ההקמה של חוות סולאריות. בשוק הזה אנחנו חווים עלייה עקבית במכירות.
“השנה גם התמנינו למפיצים של Vicor האמריקאית, המייצרת ספקי כוח, ושל חברת Incon האמריקאית, המייצרת מחברים צבאיים ברמת QPL. האסון ביפן גרם לבעיות אספקה, וחברות רבות אישרו רכיבים אלטרנטיביים – התוצאה היא שראינו אצלנו עלייה בביקוש לתחליפים לרכיבים היפניים”.

 

 

 

“שנת 2010 הסתיימה טוב מאוד. החברות שהשכילו להיות במסגרת הסכמים בשיטת Partnership, לא נפגעו מהמחסור ברכיבים. ברוב המקרים הצלחנו לספק את הרכיבים שהתחייבנו עליהם. חברת טרייטק היא המפיצה הבלעדית בישראל של Maxim. בסוף 2009 מקסים רכשה את חברת Teredyn, והרחיבה את סל המוצרים שלה. ב-2011 אנחנו חווים שוק יציב – ללא צמיחה וללא ירידה – ואין קשיי אספקה או עליות מחירים”.

 

 

 

 

 

לדברי יניב רוד, מנהל א.י. אלקטרוניקה, שנת 2010 הייתה שנה טובה מאוד בהשוואה לשנת 2009. “בזמן המשבר של 2009 היה לנו זמן לחשוב, וניצלנו אותו כדי להשקיע בפרוייקטים לניהול שרשרת האספקה שלנו, והקמנו את א.י. פרוייקטים. כיום היא מציעה ללקוחות אספקה של מוצר שלם, כולל רכישת כל החומר והעברתו לייצור. אנחנו מתחייבים להחזיק עבור הלקוח את כל הרכיבים לקיט (BOM) לרבעון נוסף מעבר להזמנה של הלקוח.
“ב-2011 נוספו לנו הרבה לקוחות בעקבות הצלחת המודל. לאחרונה שיכללנו את המודל והוספנו לו מרכיב של NPI. כלומר, אנחנו רוכשים את כל החומר גם עבור הפיתוח של הלקוח ויודעים להזמין אותו עבור ייצוריות. הדבר הזה מאפשר לנו לספק ללקוח דגם מוכן בנוי – בהזמנה של שורה אחת בלבד.
“ברבעון האחרון של 2010 החלה להסתמן היחלשות בשוק בעקבות הזמנות כפולות ומשולשות של החברות, והתופעה הזו גרמה לירידה בהזמנות בתחילת 2011. ברבעון השני אנחנו מרגישים שנבלמה מגמת התארכות זמני האספקה ואין גידול במכירות. אי-הוודאות הקיימת היום מקשה על עריכת תחזית לשנת 2011 כולה.
“בשלוש השנים האחרונות קיבלנו עשרות פרוייקטים בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים לשנה. הדבר מעניק לנו כוח רכישה גדול מול יצרנים ומפיצים בעולם. כיום יש לא.י. 12 עובדים העוסקים בתחום הרכש של כל מגוון הרכיבים. יש לנו פעילות רבה בתחומי הציוד הרפואי, הסולארי והביטחוני. תעשיית הטלקום הישראלית לא מצליחה לדעתי להתמודד מול התחרות מסין.
“אני מאמין שתימשך מגמת הוצאת הייצור לחו”ל ולכן א.י. בנתה פתרונות ייצור גם בישראל, גם במזרח הרחוק וגם במזרח אירופה. הפתרונות שלנו מספקים יכולת מעקב מלאה (Traceability) החל מרמת הרכיב. בסך הכל, החומר מהווה 80% מעלות הייצור הכוללת והעבודה היא רק 20% ממנו, ולכן אנחנו מתמקדים בתחום החומרים. השירות שלנו זה שם המשחק”.

 

“בשנת 2010 חווינו גידול מתון של 10%-15%. הרחבנו את הפעילות בתחום הרכיבים והמכלולים ל-RF והקמנו מחלקת RF נפרדת. הגדלנו את סל המוצרים בתחום באמצעות קבלת חברות חדשות. מכיוון שאנחנו עובדים עם הספקים שלנו שנים רבות, והצלחנו לארגן מלאי לגיבוי, לא סבלנו מבעיות של התארכות זמני אספקה ב-2010.
השנה אנחנו לא צופים גידול או קיטון בשוק. אני רואה שמתקיימת פעילות רבה מאוד של תכנון שעדיין לא הבשילה לייצור. קיימת תחושה שהתארך הזמן שבין הפיתוח לייצור. ייתכן שחלק מהפיתוח עובר ישירות לייצור לחו”ל, ולכן הקמנו חברה בהונג-קונג אשר יודעת לתת מענה לחברות המפתחות בארץ ומעוניינות לייצר במזרח. יש לי תחושה שהרבה ייצור בורח לחו”ל”.