מאת: חיים קורן ורוני ליפשיץ
הספקים והלקוחות בשוק הרכיבים הישראלי מוצאים השנה כמה רגעי מנוחה לאחר שנתיים סוערות של תהפוכות דרמטיות בשוק המקומי והעולמי. לאחר השפל העמוק של שנת 2009, פרצה שנת 2010 עם ביקושי שיא, שיעורי צמיחה חסרי תקדים של עשרות אחוזים, מחסורים בשוק ואלוקציות לכל רוחב שרשרת האספקה האלקטרונית.
להערכתנו, שוק הרכיבים הישראלי בשנת 2010 הגיע להיקף של 1.1 מיליארד דולר. היקף זה כולל מכירות רכיבים אקטיביים ומוליכים למחצה בהיקף של כ-850 מיליון דולר. היקף המכירות של רכיבים אלקטרו-מכניים הסתכם בכ-150 מיליון דולר. המכירות של רכיבים פסיביים הסתכמו בכ-100 מיליון דולר.
ההערכה מבוססת על ראיונות עומק שנערכו בשבועות האחרונים עם כ-40 מנהלים בכירים בתעשייה ממגזרי הייצור, קבלנות המשנה, יצרניות מרכזיות, מפיצים גלובליים ומפיצים מקומיים. בתעשייה קיימת תמימות דעים לכך ששנת 2010 הייתה שנה מצויינת. היקפי המכירות החזירו את השוק הישראלי לנתוני 2008 המוצלחת ואפילו עברו אותה. לעומת זאת, שנת 2011 מצטיירת כשנת מעבר ואי-ודאות. שנה בה השוק התגבר על האלוקציות וזמני האספקה המייאשים של 2010. שנה שבה השוק מתמודד עם האסון הבלתי צפוי ביפן.
ב-2011 דיווחו כל קבלני המשנה על עבודה בתפוקה רגילה, למרות התגברות מגמת העברת הייצור לחו”ל. השנה, אפילו חברות סטארט-אפ החלו להעביר חוזי ייצור למזרח. מנגד, חלק גדול מאוד מהספקים מדווחים על ירידה בהיקף ההזמנות בשני הרבעונים הראשונים. ההסבר המקובל בשוק לתופעה זו הוא שהחברות מממשות מלאים שאותם הן צברו במחצית השנייה של 2010. הסבר נוסף נעוץ בהתקצרות זמני האספקה: החברות דוחות את ההזמנות לשלבי הייצור עצמם – התעשייה חוזרת למתכונת Back to Back.
שני נושאים מרכזיים בלטו במהלך הראיונות שערכנו: שער הדולר הנמוך והריבית הגבוהה, ומחיר חומרי הגלם. בעיית חומרי הגלם היא בעייה גלובלית הקשורה להתייקרות גדולה של חומרי הגלם בתעשיית האלקטרוניקה. מתכות חיוניות כמו זהב, נחושת, בדיל וטנטלום התייקרו בכל העולם ודוחפים לעלייה במחירי הרכיבים. בנוסף, משבר הדלק גורם לעלייה גדולה במחירם של חומרי גלם מבוססי נפט כמו פלסטיק וגומי. מחיר הנפט גם מעלה דרמטית את עלויות ההובלה בשרשרת האספקה ואת עלויות האנרגיה של יצרני רכיבים וקבלני ייצור. כל אלה דוחפים לעלייה גדולה במחירי הרכיבים – למרות שהמגמה הטכנולוגית היא להוזלת המחיר.
התעשייה בישראל מתמודדת מול אתגר קשה בהרבה: תעשיית ההייטק הישראלית היא תעשיית ייצוא אשר הכנסותיה הן במט”ח, אבל הוצאותיה הן בשקלים. התחזקות השקל מול מרבית המטבעות דוחפת את התעשייה המקומית אל מתחת לסף הריווחיות. אם נוסיף לכך את הרבית הצומחת, חברות ישראליות רבות מתמודדות עם מציאות פיננסית המקשה על פעילותן.
ראוי לציין שגם פרופיל הרכש הישראלי מצוי בסימני שינוי. תעשיית הטלקום ממשיכה לקטון והדגש מועבר לתעשיות אחרות, דוגמת התעשייה הצבאית, הציוד התעשייתי, תעשיית מוצרי האבטחה, הציוד הרפואי – והשנה גם תחום האנרגיה המתחדשת אשר מתחיל לצבור תנופה בישראל.
“יציבות בעולם, ירידות בישראל”
משה זכריה, מנהל הרכש של קבלנית הייצור הגדולה בישראל, פלקסטרוניקס, מאמין שמשהו לקוי בתמהיל התעשייה הישראלית
מנהל הרכש של חברת פלקסטרוניקס ישראל, משה זכריה, מודאג כמו כל התעשייה מבעיית שער הדולר. לדבריו, התעשייה מעכלת את השפעות האסון ביפן, אולם צריכה להתמודד עם ההשפעה הגוברת של עליית מחיר חומרי הגלם.
“המצב בישראל יציב. אין ירידה – אך גם אין עלייה ברכש רכיבים – וזאת בניגוד למה שאנחנו רואים בשוק העולמי”, מסביר משה זכריה. “שוק הרכיבים העולמי נידחף על-ידי הצמיחה בשוק המוצרים הצרכניים, בעיקר מוצרים כמו סמארטפונים וטאבלטים, שהם צרכנים כבדים מאוד של רכיבים. אם נוסף לזה את ‘המוצרים הלבנים’, כמו מכונות כביסה וציוד ביתי דומה שמרכיב האלקטרוניקה בהם נמצא בצמיחה- אנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית בשוק הצרכני בעולם.
“בתחום המחשבים מורגשת ירידה. אנחנו חשים בה לפי התנועה בשוק הזיכרונות: יש ירידה בשוק ה-DRAM, וזיכרונות אלה מותקנים בעיקר במחשבים. שוק הרכב צומח בעקביות: זהו שוק שהפך להיות שחקן משמעותי בשוק הרכיבים, וכיום כל יצרני הרכב נכנסו לתחום האלקטרוניקה”.
משה זכריה, מנהל הרכש של קבלנית הייצור הגדולה בישראל
מחיר חומרי הגלם
לדבריו, בשני הרבעונים הראשונים של 2011 שוק הרכיבים העולמי יציב מאוד. “בישראל מורגשת דווקא ירידה קלה, שחלקה נובע מהירידה הגדולה בשוק הטלקום הישראלי. צריך להוסיף לכך את ההתייקרות של חומרי הגלם בעולם. למעשה כל סוגי המתכות התייקרו.
“בתעשייה האמינו שמחירי הטנטלום יירדו בעקבות פתיחת מכרות חדשים באוסטרליה, אולם ממשלת אוסטרליה הטילה עליהם מס והעלימה את הירידה הצפויה במחיר. מחיר הטנטלום מהווה כ-50% ממחירו של קבל טנטלום, ולכן מחירי הקבלים עלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה.
“המחיר של מתכות כמו נחושת וזהב, המשמשות מרכיב חשוב במחברים ובכבלים, ממשיך לעלות, ומחיר הנפט משפיע על המחיר של חומרים תוצרי נפט, כמו גומי ופלסטיקה. הדבר הביא לעליות מחירים אצל כל הספקים בכל סוגי הרכיבים”.
מה הן ההשפעות הייחודיות לשוק הישראלי?
זכריה: “הדולר ממשיך להיחלש ופוגע בכולם. במחצית השנה האחרונה אנחנו מתמודדים כל הזמן עם דרישה לעליות מחירים מצד הספקים. אנחנו במלחמה מתמדת בנושא המחירים. בכל שלושה חודשים אנחנו נפגשים עם היצרנים למשא ומתן מחודש – ובכל פעם אנחנו נתקלים בדרישה לעליות מחירים”.
כיצד מורגשת רעידת האדמה ביפן?
“רוב היצרנים מדווחים היום שהם חזרו לעבודה סדירה. אבל חודשיים אחורה הם לא ייצרו בתפוקה מלאה, ולכן כיום אנחנו מתחילים להרגיש בעיות אספקה של חלק מהיצרנים
