מי יגיע ראשון – מירוץ החמקנות

מאת: אמיר בר שלום

האחד עשר בינואר 2011 הוא  אבן דרך במאבק האיתנים בין שתי המעצמות של המאה ה- 21, ארצות הברית וסין. בבוקר אותו יום נפגש שר ההגנה האמריקני, רוברט גייטס עם נשיא סין, הו ג’ינטאו, לעוד פגישת “תחזוקה”, ליחסים המתוחים בין שתי המדינות. בעוד אלה יושבים במשרדים המפוארים בביג’ינג, פרסמה סוכנות הידיעות הרשמית של המדינה, כי מטוס החמקן  הסיני, J 20, ביצע באותו בוקר טיסת מבחן ראשונה בבסיס הניסויים של חיל האוויר הסיני בדרום המדינה.  ארצות הברית בלעה את הרוק והבליגה. חמישה ימים אחר כך אמר גייטס כי מארחו הסיני  טען בתוקף כי הופתע גם הוא מהפרסום וכי הטיסה נקבעה מבעוד מועד ללא קשר לביקור וללא רצון להביך את ארצות הברית.
הסיפור הזה מתחילת השנה מסמל אולי יותר מכל את המרוץ שמנהלות שתי המעצמות בהווה: ארצות הברית וסין, וזו לשעבר – רוסיה, על מטוס הקרב החמקן.

F 35  JOINT STRIKE FIGHTER – JSF

הפרויקט החשוף ביותר מבין השלושה, הוא ללא ספק האפ 35, שבונה  לוקהיד מרטין האמריקנית החל משנת 2003. המטוס הזה הוא למעשה פרויקט משותף של ארצות הברית, בריטניה; איטליה, הולנד, קנדה, טורקיה, אוסטרליה, דנמרק ונורבגיה. ישראל הצטרפה אליו בשנים האחרונות כשותפה זוטרה, אם כי הייתה מבין הראשונות שהודיעו כי תרכוש את המטוס. האפ 35 הוא למעשה מטוס הקרב המתקדם ביותר שמפותח היום. מעבר ליכולת החמקנות, המטוס הזה אמור להיות מצויד במערכות מכ”מ, טיסה, נשק ולוחמה אלקטרונית מהמתקדמות בעולם. כך למשל יכול כל מטוס כזה לשמש תחנת התראה קדמית , בכך שהוא משדר את תמונת המכ”מ שלו לכל כלי טיס ותחנת קרקע שיבחר. למטוס מתוכננות שלוש גרסאות ראשוניות:
F-35A  – בעל יכולת המראה ונחיתה רגילה, עבור חיל האוויר האמריקני וחיל האוויר הבריטי.
F-35B – בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית, עבור חיל הנחתים האמריקני וחיל האוויר הבריטי.
F-35C – מותאם לפעולה מנושאות מטוסים, עבור חיל הים האמריקני.
F-35I – השם לגרסה שתותאם לישראל .
הפרויקט הזה נתקל בשנים האחרונות במספר בעיות פיתוח, מה שגרם לעיכוב בתאריכי האספקה. כרגע ההערכה היא כי המטוס יסופק לחיל האוויר הישראלי רק לקראת שנת 2016.
“האפ 35 הוא מהפיכה בעולם התעופה”, אומר תת אלוף במילואים אסף אגמון, ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל. “לא מדובר בעוד מטוס, אלא במערכת שלמה שמורכבת באופן הרמוני ממש על פלטפורמה מעופפת. המערכת הזו כוללת מרכיבי נשק, מכ”מ מתקדם, יכולת לוחמת ל.א ובעיקר יכולת ניתוח ושיתופיות של נתונים. כל הסנסורים שמורכבים על המטוס מדברים ברשת. כולמר כל תחנת קרקע, מטוס מקביל, כלי טיס בלתי מאוייש ואפילו מערכות נשק קרקעיות, יכולות לקבל את הנתונים. לדוגמא, אם ניקח את צה”ל וחיל האוויר. האפ 35 יכול לבנות תמונת מכ”מ של שיגורי טילים בליסטיים, ולהעביר אותה באופן מדוייק למערכות ההגנה האווירית הפרוסות על הקרקע, בין אם זה ה”חץ”, “שרביט קסמים” או “כיפת ברזל”. כאשר מדברים על מהפיכה בשדה הקרב המודרני מתכוונים בדיוק ליכולת הזו”.
שאלה: והיכן נמצאים למשל הסינים בהשוואה לאפ 35, הרי גם סין הולכת לכיוון הזה?
“זה כמו ללמד תלמיד תיכון לבחינת הבגרות. אפשר ללמד אותו לבחינה עצמה, כיצד לעבור אותה, מה הטכניקה שלה. אלה הסינים, האמריקנים בהשוואה להם במשל הזה מלמדים מתמטיקה, ולא איך לעבור בחינה. זה נכון, הסינים הצליחו לבנות חמקן, הם עשו זאת בעזרת  REVERSE ENGENIRNG  כלומר בעזרת ניתוח וחיקוי יכולות מערביות, אבל שלא כמו האמריקנים,  החמקן הסיני הוא פלטפורמה בלבד, לא מערכת”.

J 20 JIAN התשובה הסינית למערב
באופן רשמי מפתחת סין את המטוס הזה משנות ה 90. תחילה דנו השלטונות בבייג’ין עם רוסיה לגבי תכנית פיתוח משותפת, אבל המגעים הללו לא נשאו פרי. מקורות ביון במערב טענו כי סין הבינה שלרוסיה אין כל כך מה לתרום לה בנושא החמקנות ולכן החליטה לצאת לפרויקט הזה לבד. בכלל, המערב ובעיקר ארצות הברית מנהלים למעשה מעקב צמוד אחרי החמקן הסיני כאשר הדעות חלוקות מהיכן השיגה סין את הידע. ראש ועדת שרותי הביטחון בבית הנבחרים האמריקני, הווארד מקון, טען כי המטוס הסיני הוא העתק מדויק של מטוס רוסי. המטוס הסיני, בשונה מהאפ 35, הוא בעל מנוע כפול. נתון שהעלה  בארצות הברית את החשד כי מדובר  בזליגה טכנולוגית.  איש חיל האוויר האמריקני, הגנרל תומאס מקלנרני, טען מיד אחרי טיסת הבכורה בינואר האחרון כי לדעתו מדובר בריגול תעשייתי שעשו הסינים במפעלי לוקהיד מרטין, יצרנית החמקן אפ 22, שגם הוא  בעל מנוע הכפול.
הסבר מעניין נוסף שרווח במערב היה קשור למלחמת הבלקן בסוף שנות ה- 90. מטוס חמקן מסוג אפ 117 הופל מעל סרביה, ולדברי מקורות בבלקן, שבריו הועברו לרוסיה, כדי ללמוד על המרכיבים שלו. טענה שנסתרה אגב על ידי טייס הניסוי הסיני של ה- J 20,  קסיו יונג לינג, שאמר כי האפ 117 הוא מטוס בעל טכנולוגיה מיושנת לעומת החמקן הסיני הנוכחי. הסבר נוסף שניתן במערב לפריצת הדרך הסינית היה פרשיית הריגול שהתגלתה בשנת 2005 בחברת נורתרופ גרומן שפיתחה את המפציץ החמקן, בי 2. נושיר גואדה, מהנדס אמריקני ממוצא הודי, הורשע במכירת חומר מסווג לממשלת סין. מומחים ברוסיה, שגם היא עוקבת אחרי הפרויקט טענו כי מדובר בידע מערבי או סובייטי שזלג, שכן לסין אין  עדיין את היכולת והידע לפתח חומרים מרוכבים כמו ברוסיה וארצות הברית.
עד היום ערך ה- J 20 שלוש טיסות מבחן, כאשר האחרונה בחודש מאי ארכה כמעט שעתיים. ההערכה בסין מדברת על כך שהמטוס יהיה מבצעי כבר בשנת 2017 . כלומר, קצת יותר משנה אחרי מקבילו האמריקני. מומחי תעופה שניתחו את התמונות המעטות ששחררה הממשלה הסינית, תמימי דעים כי הטכנולוגיה הסינית נמצאת בפער אדיר מזו של המערב ובמיוחד של ארצות הברית.  ה- J 20 הוא כאמור מטוס דו מנועי, חד מושבי, בעל יכולת נשיאה של עד 36 טון בהמראה בתצורה חמקנית (כלומר עם פצצות בתוך גוף המטוס ולא על הכנפיים). עדיין לא ברור איזה מנוע שולב במטוס. הסינים טוענים כי מדובר במנוע סיני , אולם במערב סבורים כי המטוס טס דווקא עם מנועי  Saturn 117S  מתוצרת רוסיה. הסיבה, במנועים הסינים התגלו בעיות רבות בשלב ניסויי הקרקע, ולכן הוחלט לעבור למנוע אמין יותר. חיזוק לכך מצאו מומחים בניתוח צינורות הפליטה של המנועים מתמונות טיסת הבכורה. “ללא ספק מדובר במבנה צינור שאינו חמקן”, כתב ביל סוויטמן, מומחה תעופה מהמגזין    Aviation Week. “סין ככל הנראה הזדרזה להטיס את אב הטיפוס, מבלי שסיימה לפתח את יכולת החמקנות”.
בנוסף לכך, אף מקור רשמי סיני לא מסר פרטים על יעוד המטוס:  אוויר – אוויר או אוויר קרקע. למרות שעל פי ניתוח מבנה הכנף, הגוף ומיכלי הדלק , נראה כי סין בונה מפציץ גדול, ארוך טווח . בדיוק מה שאמור להפחיד את ארצות הברית.

סוחוי T 50

בתחילת 2010 הצטרפה גם רוסיה רשמית למועדון החמקנות עם טיסת הבכורה של
ה- T 50 מתוצרת מפעלי סוחוי. במהלך שנות ה- 90 הכריזה רוסיה על תכנית:
(“Prospective Airborne: Complex of Frontline Aviation”) PAK FA
במסגרת התכנית תוכנן אב הטיפוס החמקן, T -50. המטוס הזה שפותח בשיתוף עם הודו הוצג לראשונה בשנת 2009, שש שנים אחרי שמהנדסי סוחוי קיבלו את האור הירוק להתחיל בפיתוח. גם רוסיה כמו סין לא מספקת יותר מדי פרטים על יכולות המטוס, אבל מפרסומים במערב עולה כי המטוס הוא בעל טווח פעולה של 5500 ק”מ, כושר נשיאה של 30 טון בהמראה, ומונע על ידי זוג מנועי S117 טורבופאן, בדיוק כמו מקבילו מסין. מקורות במשרד ההגנה של רוסיה אמרו כי כבר בשנת 2013, יתחיל חיל האוויר הרוסי לאמן טייסים בחמקן החדש, וההערכה האופטימית מדברת על הכרזה מבצעית שנתיים אחר כך. מנהל מפעלי סוחוי, מיכאיל פוגוסיאן, אמר כי על פי התכנית ייוצרו 1000 חמקנים ב- 40 השנים הקרובות כאשר רוסיה והודו ירכשו 200 מטוסים כל אחת, ו-600 האחרים ימכרו למדינות נוספות. במסגרת התכנית מתוכנן גם דגם דו מושבי של המטוס שאמור להימסר לחיל האוויר ההודי, וכן דגם ימי שאמור לשמש את צי נושאות המטוסים של רוסיה. מומחי תעופה רבים ממתינים להצגה הפומבית הראשונה שלו בסוף החודש במסגרת: MAKS Airshow, הסלון האווירי של רוסיה.
“אין ספק שרוסיה נמצאת במקום אחר מבחינת יכולות הבנייה שלה והידע בתעופה”, אומר תא”ל במי”ל אסף אגמון. “לרוסים יש ידע נרחב, אבל גם הם לא פיצחו עד הסוף את היכולות האמריקניות. החמקן הרוסי ממה שידוע עד כה, טוב יותר מהסיני, אבל עדיין לא מתקרב לקונספט האמריקני של מערכת נשק מעופפת. הרוסים, שלמעשה התחילו את הפרויקט, ניצבים במקום לא רע.  הם חברו להודו, מה שמקל מאד על עלות הפיתוח. הרוסים יצאו לפרויקט השאפתני הזה מכמה סיבות.: ראשית, רוסיה למרות מצבה הכלכלי הרעוע, עדיין רואה עצמה מעצמה, לכן לא יכלה להרשות לעצמה להישאר מאחור. שנית, רוסיה הבינה כי למרות הנהירה של העולם לכלי טיס בלתי מאוישים, עדיין העתיד שייך לחמקנים המאוישים. מבחינתה זו הייתה משימה הכרחית לשמר דריסת רגל בשוק התעופה העולמי. אני לא שולל כי נראה את ה- T 50 בעתיד בצבאות סוריה או אירן. רוסיה הוכיחה לא פעם כי בכל הקשור לתזרים מזומנים לקופתה המדולדלת, אין לה עכבות”.
שאלה: ומה זה אומר על ישראל? שחייבים להגדיל את סד”כ החמקנים של חיל האוויר?
“זה אומר קודם כל שחייבים את המטוס הזה כמה שיותר מהר בחיל האוויר. ישראל חייבת לשמר את יתרונה הטכנולוגי האיכותי באזור. ככל שהחמקנים יגיעו יותר מהר, כך יהיה קל לשמור על היתרון הזה. מי שראה מה עשו מטוסי האפ 15 והאפ 16 לאזור, מבין את המשמעות. מאז הגעתם כבר לא מדובר ביתרון יחסי של ישראל אלא ביתרון אבסולוטי”.
אגב, זו רוח הדברים שמשמיע  מפקד חיל האוויר בדיונים על האפ 35. טייסת אחת אמנם כבר “בדרך”, אבל עדיין יש הרבה מאד גבות שמורמות על המחיר והחלופות של החמקן. בימים אלה אגב, בונה צה”ל את תכנית החומש הבאה שלו “חלמיש”, אפ 35 הוא מרכיב מרכזי בה. ועל רקע הדברים האלה יש לשים לב לידיעה הבאה שיצאה השבוע מסיאול.
דרום קוריאה, מדינת חסות אמריקנית, הודיעה לפני שבועיים כי החמקן הרוסי יתחרה באפ 35 האמריקני, ובמטוס ה”טייפון”, האירופי, במכרז בשווי 7 מיליארד דולר. הודעה שמציבה איום משמעותי לפתחה של ארצות הברית לא רק מהבחינה הצבאית, אלא  גם מהבחינה הכלכלית. ועוד לא אמרנו דבר על טורקיה, שותפה מרכזית בפרויקט האפ 35. בשבועיים האחרונים התפטרה הצמרת הביטחונית של המדינה שכוללת את הרמטכ”ל ומפקדי זרועות הים, האוויר והיבשה. הסיבה, המתח וכרסום סמכויות הצבא על ידי הממשלה המוסלמית הקיצונית. מה שמעורר הרבה מאד סימני דאגה לא רק בישראל אלא בעולם המערבי ובמיוחד בנאט”ו. אף אחד לא רוצה לחשוב על משטר קיצוני עם החמקנים המתקדמים בעולם.