מאת: יקי ספנקו, שניידר אלקטריק ישראל
במציאות הכלכלית של ימינו כל ארגון שם לו למטרה להקטין את ההוצאות ולהגדיל את ההכנסות והרווחים.
בשנים האחרונות אנו רואים כי עלויות האנרגיה הן אחת מהדאגות המרכזיות של ארגונים עסקיים. עם זאת רובם לא החלו עדיין ביישום תוכנית רצינית לחיסכון באנרגיה בעיקר בשל המחסור במשאבים.
השיטה המוכרת להפחתת עלויות כגון צמצום בכוח אדם, מוגבלת כשמדובר בארגונים גדולים התלויים בכוח האדם שלהם. ישנם ארגונים ומוסדות כדוגמת בתי חולים בהם החיסכון הכלכלי קשה לביצוע מכיוון שכל ויתור עלול לעלות בחיי אדם. בניגוד לתחומי המחקר, הציוד הרפואי והפרא רפואי והתרופות בהם בוודאי שלא ניתן לחסוך, יישום תוכנית התייעלות אנרגטית מקיפה וטובה יכול לחסוך רבות בעלויות.
כיום למרבית בתי החולים לדוגמא, אין תקציב אנרגיה ולא בקרת אנרגיה, יחד עם זאת ההוצאות במגמת עלייה. משנת 1995 ועד שנת 2009 נרשם גידול של 36% בשימוש באנרגיה בבתי חולים בעולם בממוצע עקב הגברת הטכנולוגיה, גידול במספר החולים ושימוש במערכות מידע.
עלויות האנרגיה עלו בשנים אלו בכ-20% ועל פי הערכות עתידות לגדול עוד ב-25% בטווח של החמש שנים הקרובות.
בכדי לחסוך באנרגיה באופן רוחבי, יש לפעול באופן רוחבי, משלב התכנון, לא קיימת מערכת אחת לחיסכון שעושה הכל ויש לפעול בתהליך מדורג על פי שלבים.
תהליך להתייעלות בצריכת האנרגיה מורכב ממספר שלבים חיוניים:
שלב 1. ניטור ומדידה רציפה של צריכת האנרגיה (חשמל, דלקים, מים, אוויר) לכל הצרכנים העיקריים במפעל באמצעות מערכת לניהול אנרגיה. בשלב הראשון מותקנת מערכת לניהול אנרגיה. מערכת לניהול אנרגיה בפני עצמה לא חוסכת כסף. המערכת היא כלי עזר הכרחי לצורך ניהול וניטור החיסכון. ללא מערכת לניהול אנרגיה, לארגון אין אפשרות לעקוב אחר הממצאים של פרויקט לחיסכון שיתבצע.
שלב 2. ביצוע סקר לחיסכון הבוחן את הפוטנציאל הקיים להתייעלות אנרגטית במפעל בהתבסס על המידע המתקבל בשלב הראשון. הסקר הינו מבצעים סקירה מאוד מקיפה של כל מערכות האנרגיה והתשתיות בארגון ונותנים מספר המלצות לחיסכון. לכל המלצה מופיע כמות החיסכון באנרגיה ובכסף, עלות הפרויקט וזמן החזר השקעה.
שלב 3. ביצוע הפרויקט לחיסכון בשני מישורים:
א.תיקון הבסיס – לדוגמא החלפת מערכת קירור ישנה עם נצילות נמוכה במערכת קירור חדשה ויעילה.
ב.אופטימיזציה ובקרה – לדוגמא העלאת טמפרטורת הקירור של המערכת.
בשלב השלישי, למעשה, מבצעים את ההמלצות שהארגון החליט לבצע מהשלב השני. התהליך כולל ליווי וייעוץ עד לקבלת החיסכון בפועל.
שלב 4. מדידת החיסכון באופן רציף ובחינת מקומות פוטנציאלים חדשים לחיסכון ע”י המערכת לניהול אנרגיה ושמירתו לאורך זמן באמצעות תחזוקה מונעת, בקרה והעלאת המודעות של העובדים לנושא. בשלב הרביעי ניתן לעקוב אחר החיסכון שהתקבל כתוצאה מביצוע הפרויקטים.
כאשר כל שלבי החיסכון מתבצעים במקום אחד זה מהווה יתרון, מבלי לרדוף אחר ספקים שונים.
לדוגמא אם סקר החיסכון באנרגיה אינו מקיף באמצעות חברה שמתמחה בכך יש לעשות כעשרה סקרים שונים: למערכת התאורה, למערכת המיזוג , לאוויר הדחוס, למחשוב וכו’ אחרי הסקר יש לבחור קבלנים שיבצעו פרויקטים כל אחד בתחומו. ומנהלי פרויקטים שיעקבו אחר כל אחד מהקבלנים והפרויקטים השונים.
פיתרון מלא לכלל מערכות האנרגיה בארגון משלב ביצוע הסקר ועד לקבלת החיסכון בפועל ואמצעים לעקוב אחר החיסכון לאורך מספר רב של פרויקטים לחיסכון שבשנה הראשונה חסכו כמתוכנן אך אחרי שנה בהעדר מעקב אחר החיסכון הצריכה עלתה כאילו הפרויקט לא בוצע כלל.
ניתן להתייחס לעלויות החיסכון באנרגיה כאל נכסים במקום עלויות שכן ניתן לחשב את התשואה שלהם מראש וכן הם תורמים לשיפור פרודוקטיביות העובדים, שיפור היתרון התחרותי, וצמצום הנזק לסביבה.
בכל המגזרים ניתן לחסוך בין 5% ל- 30% כתלות בגורמים כגון:
1. גיל התשתיות והציוד המותקן.
2. מודעות לחיסכון באנרגיה של מנהלי האתר.
3. אופן תחזוקת ותפעול המערכות.
4. האם מותקנת באתר מערכת בקרה למערכות השונות.
5. סוג הציוד והתשתיות הקיימות.
בסופו של דבר החיסכון מורגש באופן ישיר בשורה התחתונה – ברווח של הארגון. לדוגמא אם הוצאות האנרגיה של הארגון מגיעות ל- 5 מיליון שקל בשנה, במידה והחיסכון הוא 15% מההוצאות השוטפות. הרווח של הארגון הוא 750,000 ש”ח כל שנה.
על מנת להגיע ליעד של חיסכון בהיקף של 30% בעלויות האנרגיה יש ליצור תוכנית מובנית ומדורגת המתאימה לצרכי הארגון וליכולותיו. פרויקט התייעלות בסיסי יכול לכלול סקירות של צריכת החשמל, הפעלת המנועים במהירות משתנה ושיפור מערכות התאורה ועשוי להביא לחסכון של עד 10%, השלב הבא יכלול פרויקטים כגון אופטימיזציה ובקרה של כלל מערכות המבנה , ויכול להביא לחיסכון של עד 20%.
להשגת חיסכון של עד 30% נדרשת גישה רחבה יותר ויישום תוכנית אנרגטית מקיפה. תוכנית כזו עשויה לכלול שיפורים ושינויים במעטפת המבנים עצמם, תכנון תוכנית להגברת המודעות ויישום של שיטות חדשניות לחיסכון באנרגיה.
על מנת לשמר את החיסכון יש לדאוג גם לתחזוקתו על מנת שההישגים לא ירדו לטמיון.
מפעלים המעוניינים להתחיל בתהליך התייעלות אנרגטית זקוקים למערכת בקרה שלא מסתפקת רק בניהול יעיל של התהליכים השונים במפעל. על המערכת לסייע בצמצום צריכת האנרגיה, הפחתת רמות הפליטה ואספקת נתונים מדויקים כדי לתמוך בתהליכי קבלת החלטות מושכלים. על מערכת הבקרה להיות פשוטה לתכנון ותחזוקה ולספק תמונה ברורה של התהליך.
על מנת להשיג את החיסכון המיוחל, יש לדבוק בתוכנית ברורה ומובנית שתאפשר חיזוי נכון של ROI, על פי מדדים מוגדרים, כדי לסייע לארגונים גדולים ומפעלים להגיע לשימוש מיטבי באנרגיה משלב הבדיקה, דרך היישום ועד לבקרה רציפה של הביצועים. החיסכון הגדול ביותר יושג אם תיושם תוכנית המשלבת מספר מערכות: המערכות המכניות והחשמליות, מערכות הבקרה, מעטפת המבנה ומערכות המים.
בטווח הארוך, ארגונים מצליחים מאופיינים בניהול פעיל של השקעות האנרגיה שלהם ובשילובו עם יישום תוכניות פרו-אקטיביות להשגת חיסכון מיידי ולשמירה על יעילות אנרגטית.
יקי ספנקו, הוא מנהל תחום שירותי האנרגיה בחברת שניידר אלקטריק ישראל.
