תוכניתה השאפתנית של חברת O3B לספק שירותי תקשורת מהירים באמצעות מערך של 8 לוויינים במסלול MEO, מהווה פרדיגמה חדשה בשוק התקשורת הלוויינית בעולם
מאת: רוני ליפשיץ
ב-50 השנים האחרונות התרגלנו למחשבה שלוויייני תקשורת נעים בחלל במסלול גאוסינכרוני (Geostationary Earth Orbit) בגובה של 36,000 מעל פני כדור הארץ. במסלול זה הם מקיפים את כדור הארץ במהירות שבה הוא מסתובב סביב צירו, ולכן מצויים בנקודה קבועה בשמים ומשמשים כמעין “מחזירי אור” תקשורתיים על-מנת לקשר בין לקוחות וצרכנים אלחוטיים ברחבי העולם.
אולם תמונת מצב זו אינה מדוייקת. כבר בסוף שנות ה-80 החלו מספר ניסויים שאפתניים לספק תשתיות תקשורת באמצעות לוויינים נמוכי מסלול (Low Earth Orbit) בגובה של 700-800 ק”מ מעל האדמה. חלקם התמוטטו לחלוטין, כמו רשת תקשורת הלוויינים הגלובלית שחברת מיקרוסופט ניסתה להקים. חלקם עדיין פועלים, כמו רשתות Iridium, Globalstar ו-Orbcom, אשר מצליחות לשמור על מודל כלכלי, אולם נחשבות לגורם לא משמעותי בשוק תקשורת הלוויינים העולמית.
מסלול מסוג חדש
אלא שחברה חדשה אשר נתמכת על-ידי גוגל מתכננת לשנות את כללי המשחק בתחום: בסוף 2010 גייסה חברת O3B מהאי ג’רזי באיי התעלה הבריטיים סכום של 1.2 מיליארד דולר ממשקיעים פרטיים, בהם: בנק קרדיט סוויס, חברת הבת שלו SES, חברת גוגל ו-HSBC.
מטרת החברה היא לבנות רשת תקשורת לוויינית ברמת רשת אופטית המספקת תשתיות תמסורת (backbone) לספקיות אינטרנט ותקשורת קולית ב-150 מדינות באסיה, אפריקה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון. הרשת החדשה אמורה לספק תקשורת מהירה וזולה המאפשרת להבטיח שירותי תקשורת סלולרית, שירותי אינטרנט ושירותי תקשורת נייחים.
החברה הוקמה על-ידי היזם הסדרתי הבריטי גרג וויילר, במטרה לספק תשתית תקשורת מהירה ל-3 מיליארד בני-אדם שלהערכת המייסד אין להם כיום גישה לאינטרנט. מתוך יעד זה ניגזר שמה, שהוא ראשי תיבות של Other 3 Billion.
חברת O3B מערערת על התפיסה המסורתית שלפיה קיימים רק שני מסלולים אפשריים של לוויני תקשורת, LEO ו-GEO: היא מתכננת לפרוס כבר בשנת 2013 רשת של 8 לוויינים שינועו מסביב לכדור הארץ במסלול בינוני (Medium Earth Orbit) בגובה של 8,063 ק”מ.
בגובה הזה, הלוויינים מקיפים את כדור הארץ בכל 360 דקות ועוברים ארבע פעמים ביממה מעל כל נקודה קבועה. המסלול מספיק גבוה על-מנת לאפשר להם אזור כיסוי רחב, ומספיק נמוך כדי להוזיל את עלות השיגור באופן משמעותי. זמן המעבר של התקשורת האלחוטית בשני הכיוונים הוא 120 מילי-שניות, בהשוואה ל-500 מילי-שניות בלווייני התקשורת הסטנדרטיים.
- הלווייין המתוכנן של O3B
תמיכה קרקעית לרשת החללית
תשתית התקשורת הלווייינית תכלול בשלב הראשון קונסטלציה של 8 לוויינים מרובי אנטנות, אשר ביחד יספקו 70 אלומות תקשורת. כל אלומה אמורה להגיע להספק שידור של 1.2Gbps ולכסות אזור בקוטר של 600 ק”מ. בשלב הבא החברה מתכננת להגדיל את המערך עד להיקף של 20 לווייני תקשורת פעילים.
הלוויינים יפעלו בצמוד לתשתית קרקעית שתיבנה עבורם, אשר תאפשר ללקוחות להשתמש בשירותים גם ללא שימוש בתחנת קליטת שידורי לוויין. החברה בונה עשרות נקודות תקשורת קרקעיות בעולם (Points of Presence) המקושרות אל תשתית IP קרקעית בעלת רוחב פס המאפשר התחברות אלחוטית בקצבים של 1Mbps-10Gbps.
חברת SES WORLD SKIES אחראית על התמיכה ההנדסית בפרוייקט ועל תפעול הרשת, שייעשה ממרכזי התפעול של החברה בלוקסמבורג וארצות הברית. תשתית הקישוריות הקרקעית ומסופי ה-IP יסופקו על-ידי חברת ViaSat, כולל אנטנות עקיבה, מודמים מהירים וציוד ניטור ובקרה. הלוויינים מתוכננים ומיוצרים על-ידי Thales Alenia Space ומתוכננים לשיגור לחלל באמצעות המשגר הרוסי הוותיק סויוז-2.
- משגר סויוז רוסי יכניס את לוייני O3B למסלול יוצא דופן מסוג MEO
שוק תקשורת הלוויינים משנה את פניו
חברת O3B נכנסת אל השוק בתקופה מעניינת, שבה הוא נמצא בתהליכי שינוי עמוקים. חברת המחקר הצרפתית EuroConsult העריכה לאחרונה שבעשור הקרוב ייבנו וישוגרו לחלל כ-1,140 לוויינים, המהווים צמיחה של 51% בהשוואה לעשור הקודם.
בסך הכל, היקף ההשקעה בלוויינים אלה יסתכם בכ-196 מיליארד דולר, כאשר 70% מההשקעה תהיה מתקציבים ממשלתיים. “הממשלות ממשיכות להיות הגורם המשמעותי ביותר בשוק הלוויינות העולמי, מכיוון שלוויינים מהווים תשתית קריטית לקיומן של תשתיות תקשורת ותשתיות ניהול משאבים אזרחיים”, הסבירה מנהלת תחום החלל ביורו-קונסלטס, רייצ’ל ויליין.
אחת מהתופעות המעניינות העולות מהמחקר היא שתשתית הלוויינים העולמית מתיישנת במהירות, ולכן בעשור הקרוב ישגרו 50 סוכנויות חלל בעולם 777 לוויינים חדשים, רובם במטרה להחליף לוויינים ישנים. שני שלישים מהלוויינים החדשים יהיו לוויינים דו-שימושיים, עבור צרכים צבאיים וצרכים אזרחיים, כאשר ההשקעה הצפויה בלוויינים אזרחיים במובהק צפויה להסתכם בכ-50 מיליארד דולר בעשור הקרוב. חלק מהתקציב יושקע בשיגור כ-200 לווייני תצפית אזרחיים מסוגים שונים.
הריכוזיות פוחתת
החברה צופה שבתחום לווייני התקשורת צפויה תפנית מהפכנית, כאשר לוויינים במסלול נמוך יחליפו את תפקידם של הלוויינים הגיאוסטציוניים כתשתית התקשורת החללית. בסך הכל, מהנתונים עולה שבעשור הקרוב ישוגרו לחלל כ-165 לוויינים במסלולי LEO ו-MEO. שלושה-רבעים מהם יהיו לווייני תקשורת שנועדו להחליף את תשתית הדור הראשון של לוויינים נמוכי מסלול המופעלים על-ידי Iridium, Globalstar ו-Orbcom. במקביל ישוגרו 203 לווייני תקשורת מסחריים במסלול GEO בהשקעה של 50 מיליארד דולר.
אלא שהחברות אשר יפעילו את הלוויינים יצטרכו להתמודד עם מגמות שוק חדשות: אומנם שוק התקשורת הלוויינית הנייחת צמח ב-4.4% בשנה האחרונה, אלא שמדובר בירידה בצמיחה הנמשכת בעקביות כבר מספר שנים, עקב השקעות גדולות שבוצעו בתשתית סיבים אופטיים בעולם.
הנתונים של יורו-קונסלטס עולים בקנה אחד עם האסטרטגיה של חברת O3B. החברה מעריכה שהמשך מגמת היציאה של הצבא האמריקאי מעיראק ואפגניסטן יביא לירידה בהיקף השימוש בלווייני תקשורת, זאת לצד המשך העלייה בדרישה במדינות המתפתחות וליציבות בדרישה לשירותים של לווייני תקשורת במדינות המערב המפתוחות.
מעניין לציין שם מצבם של ספקי התשתית נמצא בתהליכי שינוי. אם בשנת 2005 סיפקו ארבעה חברות גדולות 70% מהדרישה העולמית לתקשורת באמצעות החלל – חלקן בכלל השוק ירד ל-27% בלבד בשנת 2010 – לאור הכניסה המאסיבית של חברות אזוריות ומקומיות.
עמוס-5 ישוגר בחודש דצמבר הקרוב
למרות שתעשיית החלל היא ותיקה מאוד, היא נחשבת לעתירת סיכונים. חברת חלל תקשורת הישראלית, אשר מספקת שירותי תקשורת המבוססים על תשתית לווייני עמוס, חוותה זאת רק לאחרונה, כאשר התגלתה תקלה באחת מיחידת הלווייין והשיגור בוטל. בתחילת ספטמבר היא סוף סוף הודיעה שהתקלה תוקנה והשיגור מתוכנן לחודש דצמבר 2011.
הלוויין עמוס 5 מיוצר על-ידי חברת ISS-Reshetnev הרוסית, הנמצאת בבעלות ממשלתית. החברה הרוסית זכתה בפרוייקט לאחר תחרות קשה מול התעשייה האווירית, אשר עד היום היתה זו שבנתה את כל לווייני עמוס.
גורמים המקורבים לפרוייקט סיפרו שהרוסים זכו במכרז בעקבות החלטת ממשלת רוסיה להיכנס לשוק לווייני התקשורת העולמי, כאשר פרוייקט עמוס 5 נועד להיות פרוייקט דגל שיפתח בפניהם את השוק העולמי.
מסיבה זו העניקה ממשלת רוסיה סבסוד הנאמד בכ-50 מיליון דולר, שאיפשר לחברת ISS להגיש הצעה הכוללת תכנון, אינטגרציה ובדיקות של הלווייין, וכן הסכם שיגור במחיר אטרקטיבי (על-גבי משגר שימשגר גם לוויין ממשלתי רוסי) וכן “נקודת שמים” במסלול גיאוסינכרוני שהוענקה לרוסיה.
בסך הכל, היקף העיסקה נאמד בכ-157 מיליון דולר. סכום נמוך משמעותית מהמחיר של התעשייה האווירית. למרות זאת מדובר בעיסקה כדאית עבורISS : היא סייעה לה לשפר את האלקטרוניקה החללית שלה, ולעבור לייצור לוויינים בעלי אורך חיים של 15 שנה (כמקובל במערב), ולא 10 שנים, כפי שאיפיין את לווייני התקשורת הרוסיים עד לפרוייקט עמוס 5.
התקלה גרמה לעיכוב נוסף בפרוייקט עמוס 5: לאחר שבסוף 2009 התברר שהפרוייקט מתעכב, רכשה חלל תקשורת בינואר 2010 את הלוויין AsiaSat 2 תמורת 47 מיליון דולר והעניקה לו את השם עמוס i5. מדובר בלוויין שהיה קרוב לסוף תקופת השירות שלו ושחלל תקשורת החלה לשווק את שירותיו באזור הכיסוי של אפריקה מתוך כוונה שעם שיגורו של עמוס 5, יועברו השירותים אל הלוויין החדש. אלא שלאחר הרכישה התברר שהדלק שנותר במיכליו לא יספיק כדי לספק שירות עד למועד השיגור של עמוס 5, ולקראת סוף 2010 החברה נאלצה להשבית אותו.
כדי לשמר את הלקוחות, סיפקה חלל תקשורת את השירות ללקוחות עמוס i5 באמצעות לוויינים חלופיים של מפעילים אחרים.
