מאת: אריק וינשטיין. בדרכי למשרדי חברת פריסקייל בהרצליה לפגוש את ד”ר (לרפואה) חוזה פרננדז הנמנה על צמרת הנהלת פריסקייל (Freescale) הבכירה, ניסיתי לצייר בדמיוני איך זה לדבר עם רופא על ארכיטקטורות מעבדים או FPGA – ואכן זה יוצא דופן ומעניין לשמוע על תחום הציוד והטכנולוגיות הרפואיות מרופא ובכלל היה מרתק לראיין אדם שבגיל צעיר הספיק לרכוש תואר כפול בהנדסת אלקטרוניקה וברפואה ולעסוק בשניהם.
אין ספק שד”ר פרננדז הינו בעל אישיות צבעונית ומעניינת במיוחד: מלבד היותו גאון מתמטי הוא סיים בגיל צעיר את לימודי הרפואה במקסיקו וכיום משמש כרופא ומנתח בכיר ביפן ומתמחה בתחום ניתוחי המוח. במקביל ללימודי רפואה סיים חוזה פרננדז את לימודי הנדסת האלקטרוניקה וכיום והוא רק בן 34 ומכהן כמנהל השיווק בתחום הרפואי בפריסקייל העולמית, תפקיד שבמסגרתו הוא אחראי על כל פעילות התחום הרפואי כולל האסטרטגיה של פריסקייל בעולם.
מה הסיבה שדחפה אותך ללמוד גם לימודי הנדסת אלקטרוניקה?
“כבר באוניברסיטה שמעתי את הרופאים מתלוננים על חוסר טכנולוגי בתחום הרפואי, ומצד שני המהנדסים טוענים שהרופאים לא ממש יודעים איך לנצל את הטכנולוגיה הזמינה להם בצורה מיטבית. חוסר התקשורת בין הרופאים למהנדסים גרם לי לרצות להתגבר על הפער הזה וחשבתי שעם הבנה וידע משני הצדדים של התחום הרפואי אוכל לתרום יותר. אני החלטתי להתמחות בתחום ניתוחי המוח ואחת הסיבות לכך היא ההקבלה שאני רואה בין פעולת המוח האנושי לדרכים שבהם עובדים המעגלים האלקטרונים”.
בצד הרפואי, בנוסף להתמחות בחקר המוח עוסק חוזה פרננדז במסגרת מחקר של הצבא בפיתוח אורגניזם מלאכותיים כדי להתגבר על כשל בתפקודי איברים כמו למשל טיפול ההמו-דיאליזה בכליות. מהצד ההנדסי עסק פרננדז במחקרים לשילוב מיקרו בקרים ואלגוריתמים בציוד רפואי. פרננדז הצטרף לפריסקייל לפני שבע שנים וקיבל את הובלת הפיתוח הטכנולוגי של החברה בתחום הרפואי.
פרננדז מציין בתחילת דבריו את החשיבות הרבה שרואים בחברת פריסקייל לשוק הרפואי בישראל: “הרופאים, חוקרים ומהנדסים בישראל מיקמו את תעשיית הציוד הרפואי והפארמה של ישראל בחוד החנית העולמית מבחינת חדשנות ויצירתיות ובפרישה רחבה בכל תחומי הרפואה. חידושים רבים ופטנטים מישראל משולבים בכל התעשייה הרפואית הגלובלית. ישראל נחשבת לספק השני בגודלו בעולם בתחום פתרונות להתקנים רפואיים ומדורגת במקום ראשון בעולם במספר הפטנטים בתחום הרפואי ביחס לגודל האוכלוסייה. אנו רואים שגם חברות גלובליות בתחום הרפואי מצאו בחברות הישראליות שותפות עסקיות אטרקטיביות, וחלק מחברות גלובליות אלו כמו GE Medical, Philips ו-Siemens פתחו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. נוסיף לזה שגם חברות ייצור כמו פלקסטרוניקס הקימו מרכזי ייצור פה – כל אלה ביחד עם יותר מ-1,100 חברות מקומיות בתחום הרפואי הופכות את השוק הישראלי למשמעותי מאד עבורנו אם מבחינת לקוחות ואם מבחינת שותפויות
ואקוסיסטמה לפעילות שלנו” .
מה מייחד את פעילות הפיתוח בשוק הרפואי?
“זהו שוק שדורש השקעה רבה במחקר ופיתוח בעוד החזר ההשקעה לוקח בדרך כלל זמן רב בעיקר בגלל הרישוי המחמיר של הציוד הרפואי מצד הרשויות כמו ה-FDA וכן הניסויים הקליניים הנדרשים. לא כל אחד רוצה או יכול להיכנס לפעילות בתחום הרפואי למרות פוטנציאל צמיחה גדול. השוק הרפואי לא כולל רק ציוד רפואי לטיפול ומעקב מחלות אלא גם ציוד לאנשים בריאים שרוצים לבצע בדיקות בקרה שגרתיות בעצמם או לניטור ומעקב אצל אנשים שעושים פעילות ספורטיבית. פריסקייל פיתחה רכיבים וטכנולוגיות שחלקן פותחו ייעודית לשוק הרפואי אך גם כאלה שהגיעו מתחומים אחרים ומתאימים לשימוש בתחום הרפואי. בין המוצרים המובילים ניתן למנות את משפחת בקרי ה-Kinetis המבוססת על ארכיטקטורת ARM Cortex-M4 המתאפיינת בכוח חישוב גדול ביחס למיקרו-מעבדים ובצריכת הספק נמוכה. ביחד עם ליבות מיקרו-בקרים אלו שילבנו באותו שבב יחידות עיבוד אותות – DSP, יכולות תקשורת וחיבוריות כמו USB ויחידות אנלוגיות כגון ממירי A/D הנדרשים לעיבוד האותות הנקלטים מהחיישנים – שילוב כל הפונקציות הללו לתוך שבב יחיד הופך אותו למתאים במיוחד להתקנים רפואיים. דוגמה למשפחת מוצרים נוספת לתחום הרפואי היא אנטנות RF לתקשורת אלחוטית הניתנות גם לשילוב ביחד עם מקמ”ש (transceiver) ומיקרו-בקר וביחד
כ- (SIP) ומספקים פתרון תקשורת אלחוטית מלא להתקנים רפואיים כמו מד-גלוקוז או מד לחץ דם. גורם חשוב בתחום הרפואי הוא יכולת להתחייב ללקוחותינו לאספקת הרכיבים לתקופות ארוכות של עד 15 שנה. תהליך הרישוי של ציוד רפואי הוא ארוך ויקר וכל שינוי במרכיביו, כמו למשל החלפת מעבד ושינויי תוכנה, עלול לגרום לצורך ברישוי מחדש”.
ד”ר פרננז מציין את העובדה שגם תחום הרפואה עצמו משתנה – מחקרים שנעשו הראו שבתחילת שנות ה-90 החלק הגדול של המחלות היו מחלות מדבקות אולם אנו במגמת השתלטות עליהן והמאבק בעתיד יתמקד במחלות לא מדבקות כמו סוכרת. צורת ההתמודדות במחלות לא מדבקות תהיה שונה – לא תמיד נוכל לרפא אותן אך נוכל לשלוט בהם ולאפשר לאנשים לחיות איתם תוך מעקב וניטור. לשינוי זה תהיה משמעות גם לגבי הציוד הרפואי – המגמה תהיה שהמטופלים יגיעו פחות לבתי חולים ויטופלו במרפאות חוץ קטנות או אפילו בביתם. המודל העתידי הוא שכל מכשירי הניתור בבית כמו מד-דופק, מד לחץ דם וכדומה יחוברו דרך תקשורת אלחוטית Bluethooth או ZigBee ל-hub שיהיה מחובר לאינטרנט ויעביר את המידע ל-“ענן” כך שמישהו בבית החולים מרוחק יוכל לבחון אותו ולהחליט אם יש בעיה.
מערכות רפואיות ברכב
פרננדז: “אני צופה שבהמשך הדרך יהיה גם שילוב של מערכות רפואיות ברכב – שני תחומים בהם פריסקייל מובילה. אנו מתקדמים במחקר של התנהגות המוח וגוף האדם במצבים שונים – אם על ידי מדידת רמות של הורמונים שונים כמו האדרנלין או פרמטרים אחרים. ע”י שילוב של מערכות חכמות ברכב שימדדו וינתחו לדוגמה את רמות ההורמונים נוכל לדעת אם הנהג לא מסוגל לנהוג מסיבה כל שהיא ברכב ונעצור את הרכב.”
שמואל ברקן – מנכ”ל משותף בפריסקייל ישראל: “היום משפט המפתח בתעשייה הוא ה-Internet Of Things, הכל יהיה מקוון ומחובר לענן – וזה נכון גם לתחום הרפואי. התעשייה הרפואית הגלובלית היא עצומה וההשקעות בה עצומות, אנשים חיים היום יותר ואחוז האוכלוסייה המבוגרת הולך וגדל, דבר המצריך השקעה רבה יותר והצפי הוא שממשלות ומדינות לא יעמדו בנטל הכלכלי של המערכות הרפואיות אם הן לא יהיו יעילות ופרודוקטיביות. לטכנולוגיות הרפואיות יש כאן תפקיד מפתח אם בפישוט תהליכים, בפיתוח יכולות עיבוד חדשות, תקשורות יעילות, חיישנים חדשים וכדומה – הכול כדי להקטין את העלויות העצומות. חברת פריסקייל ספציפית נמצאת בנקודת מפתח כי יש לה את הטכנולוגיות העכשוויות לתחום הרפואי ובנוסף היא פעילה בשווקים אחרים, כמו בתחום הרכב או התעשייה, שיש להם טכנולוגיות המשיקות לתחום הרפואי – כמו מעבדים, פתרונות תקשורת אלחוטית, חיבוריות. אני צופה שאנו נמשיך בהובלה בתחום זה כי לחברה יש בסיס רחב לפיתוח הטכנולוגיות הנדרשות ספציפית לתחום הרפואי ולמגמות המתפתחות בו”.
