מסביב יהום הסהר

מאת: אמיר בר שלום

“חזון העליונות היבשתית הוא שליטה בכל מתאר ותרחיש בשדה הקרב, תוך שרידות גבוהה של הלוחמים ויכולת קטלנית מדויקת ואפקטיבית ותוך שיתוף פעולה בין-זרועי, על מנת להכריע את האויב בשטחו. בשנים האחרונות מחייב חזון זה פיתוח מערכות לחימה מתוחכמות, בעלות יכולת אוטונומית, המופעלות במשולב עם מערכות לחימה מאוישות. במילים אחרות: הכוונה של צה”ל היא לפתח אבני בניין שישרתו מגוון של יישומים בתחומי הרובוטיקה”.
כך פתח בשנת 2010 ראש מו”פ במשרד הביטחון איתן אשל את הרצאתו על החזון של צה”ל ב”שילוב הרובוטיקה בשדה הקרב העתידי”.
כיום מפעיל צה”ל מערכות בלתי מאויישות בכל הזרועות, כאשר האפקט המבצעי שלהן הולך וגדל.
אחרי שחיל האוויר היה החלוץ בשילוב מערכות בלתי מאוישות, החלה גם זרוע היבשה בתהליך מואץ של קליטת מערכות כאלה, שהבולטת בהן היא הגארדיום, רכב הסיור האוטונומי שפועל לאורך גדר המערכת ברצועת עזה ובחודשים האחרונים גם לאורך הגבול ברמת הגולן. בתוך זרוע היבשה מתרכזים רוב המערכות הבלתי מאוישות בעיקר בחיל ההנדסה שמפעיל מספר רב של רובוטים לפעילות בסביבה החשודה במיקוש ומטענים וכן רובוטים קטנים מיוחדים לסריקה של מנהרות ותעלות.
לאחרונה החלו בחיל ההנדסה בסדרת ניסויים ברובוט אוטונומי חדש “סהר” – סיור הנדסי רובוטי, פיתוח משותף של התעשייה האווירית עם החברות קינטיק צפון אמריקה ו-Watairpoll. סהר היא מערכת אוטונומית לחלוטין שפותחה על מנת לבצע מגוון רחב של משימות מבצעיות בזירות שונות ומגוונות הכוללות פריצת צירים, מיפוי סביבה, גילוי ופינוי מוקשים, זיהוי וניטרול מטענים והסרת חסימות צירים.
“מדובר בפרוייקט משותף שלנו עם יצרנית המחפרונים “בובקאט” והנציגות שלה בישראל”, אומרת ד”ר איזבל עוקשי ראש מנהלת רובוטיקה בתעשייה האווירית. “יש כאן שילוב של יצרנית המחפרון שסיפקה את הכלי עם חברת קינטיק האמריקנית, שנחשבת למובילה בעולם בכל הקשור למערכות רובוטיות קטנות והידע והיכולת של התעשייה האווירית בפיתוח ואינטגרציה של מערכות בלתי מאוישות”.
את הדרישה המבצעית לכלי החדש הציבה לפני כארבע שנים מפא”ת במשרד הביטחון. “המערכת אמורה לכלול מרכיבים כגשש הנדסי קדמי במתארים אורבאניים ובשטחים פתוחים. כלומר, המפעיל יצביע על הנקודה החשודה, והמערכת תדע לחשב ולבצע את סדרת הפעולות הדרושות בכדי להגיע למקום. ללא צורך בהכוונה צמודה של המפעיל בעזרת הג’ויסטיק, היא תסרוק את השטח, תאתר מטענים או מוקשים ותאפשר טיפול בה”.
הסהר שנבנה על בסיס טרקטור קטן מסוג בובקאט פועל למעשה עצמאית כבר מרגע יציאתו. הפעלתה של המערכת מבוססת על תכנון מסלולים מוגדרים מראש. המאפיינים העיקריים כוללים פלטפורמה בעלת אפשרויות שליטה מרחוק, חיישני שטח חכמים ומודול תמרון הכף הקדמית באופן אוטונומי לחלוטין. כלומר, כאשר נשלח הסהר לציר שנקבע לו מראש הוא יכול לזהות באופן עצמאי את המכשול או המטען, לסלק אותם או לעקוף אותם על פי החלטתו, ובכך להשלים את המשימה באופן אוטונומי לחלוטין.
כיום מבוצעות משימות כאלה על ידי כוחות מאוישים וכן על ידי ציוד הנדסי הנשלט מרחוק. סוג הפעילות הזו מציב סיכון גבוה למפעילים ולכוחות המאוישים שמעורבים במשימה. בנוסף, נדרשת מיומנות על מנת להפעיל את הציוד ההנדסי הקיים. במשימות כאלה, של טיפול במוקשים או מטענים, נדרשות בדרך כלל רמות גבוהות של דיוק על מנת להבטיח את התוצר המבצעי הרצוי, ולכן לעתים יישום המשימות דורש זמן רב.
“חשוב להדגיש כי בכל המערכות, המטרה המרכזית היא להפחית את הסיכון ללוחם על ידי הרחקתו מטווה הפגיעה, ולא לצמצם את הסד”כ”, סיפר רס”ן אמוץ זיגדון ממדור אמל”ח הנדסי בזרוע היבשה לבטאון הזרוע ב-2012, כאשר היה הסהר בשלבי פיתוח ראשוניים. “מובן שיש יתרונות נוספים, ברגע שהמערכת ממוחשבת המפעיל חופשי לתכנן עשייה של כמה פעולות מבוקרות בו זמנית”.
כיום מפעיל חיל ההנדסה מערכת דומה במאפיינים שלה בדחפור המשוריין D-9. המערכת שנקראת “דוב חכם” משמשת למעשה את אותו מתאר מבצעי של פתיחת צירים וסילוק מכשולים באופן אוטונומי.
ה”סהר” נותן למעשה פתרון מצוין למהירות תגובה בסביבה מבצעית משתנה”, מספרת ד”ר עוקשי.
“הפעלה של מערכת נשלטת מרחוק מצריכה ראשית כל קו ראייה של המפעיל עם הרובוט. בסביבה שהיא רוויית מטענים ומוקשים זה חושף את הכוח והמפעיל לסכנה. כאשר נשלח “סהר”, באופן אוטונומי, מהירות הסריקה גבוהה מאד וזה פקטור חשוב מאד בסביבה מבצעית. מעבר לכך ה”סהר” הוא פלטפורמה שניתן להוסיף עליה מתלים ייעודיים מסוגים שונים, כמו למשל מזהה מטעני צד או גחון או לחילופין לשלוח עליו רובוטים קטנים לנטרול מטעני צד. כך שמעבר לכיולות הגנריות שלו ה”סהר” הוא גם פלטפורמה מבצעית בעלת גמישות גדולה”.
ה”סהר” שמצויד במספר מצלמות משדר בזמן פעילותו את התמונה לאחור, כך שהמפעיל יכול בזמן אמת לעקוב אחרי הביצועים שלו ובמקביל לבנות לעצמו ולכוחות את תמונת השטח. מצלמות הלייזר יוצרות תמונת תלת מימד אצל המפעיל וכך ניתן להבחין בגבהים, בצמחייה ובמכשולים שבדרך. בנוסף לאלה יכול ה”סהר” לצאת למשימה משולבת עם רחפנים קטנים שמסמנים לו את הציר ולמעשה “מדברים” איתו באופן אוטונומי בהתאם למשימה שתוכננה מראש. בכל שלב של המשימה יכול המפעיל לקחת שליטה על ה”סהר” ולנהג אותו באופן מבוקר בשלט רחוק.
“הטכנולוגיה צועדת קדימה ומגשרת עבורנו על פערי כוח אדם”, אומר ראש חטיבת כוח אדם בזרוע היבשה , תת אלוף יגאל סלוביק לביטאון האחרון של הזרוע. “בגזרות השונות פועלים אמצעים בלתי מאוישים שונים, בתדירות גבוהה. החל מכלי רכב בלתי מאוישים ועד מל”טים ומערכות “רואה יורה”. המשותף לכולם הוא השימוש התמידי בטכנולוגיה, שמאפשרת לצמצם את הסיכון לפגיעה בחיי אדם ושליטה מרחוק על אמצעים שממלאים את מקומו של הלוחם”.
פעילות בשדות מוקשים ובאזורים רווי מטענים היא אחת המשימות המורכבות שעימן מתמודדים היום צבאות בעולם. יותר מ-50% מהנפגעים האמריקנים באפגניסטאן ועיראק נפגעו ממטעני צד. במחקר של מחלקת ההתנהגות של צבא ארצות הברית התברר כי החשש הגדול ביותר של חיילי החי”ר הוא להיפגע ממטעני צד. אחרי שנים של ניסיון מבצעי שגבהה מחיר כבד בחיי אדם, מפעיל כיום הצבא האמריקני באפגניסטן רכב משוריין רובוטי מתוצרת קרואטיה, לפתיחת צירים ונטרול מטענים. מעבר לכך, בשנה האחרונה החל הצבא האמריקני להנחית אספקה במסוקים בלתי מאויישים כדי להימנע מתנועת שיירות מאוישות בצירים מאוימים.
“שוק הכלים הבלתי מאוישים ביבשה הוא עם פוטנציאל” ממשיכה ד”ר עוקשי. “אנחנו בתעשייה האווירית החלטנו להיכנס לשוק הזה בגלל היכולות והידע שלנו מבית. בכלל צה”ל נחשב לפורץ דרך בכל הקשור לשימוש במערכות רובוטיות קרקעיות, ובעניין זה הסינרגיה שלנו עם צה”ל היא אופטימאלית. הכיוון ברור לנו מאד, כוחות היבשה צועדים למערכות בלתי מאוישות בדיוק כמו בזרוע האוויר”.