פריסקייל והמהפכה הבאה

“בכל חיבור בעולם יש מימד של אינטליגנציה”, כך פותח שמואל ברקן את השיחה בינינו. ברקן מנכ”ל משותף בפריסקייל (FREESCALE) ישראל, מנהל את פעילות החברה, כבר 13 שנים. ברקן, בוגר הטכניון בהנדסת אלקטרוניקה, החל את דרכו בענף מיד עם סיום לימודיו, במחלקת מיקרו אלקטרוניקה בתדיראן תקשורת. בגיל 29 הוא מונה למנכ”ל מפעל המיקרו אלקטרוניקה של תדיראן, אחר כך ניהל את פעילות החברה בארצות הברית ואירופה, באמצע שנות ה-90 ליווה מספר חברות סטארט אפ, ומתחילת שנות ה-2000 הוא בפריסקייל. מבחינת ברקן המוטו העיקרי הוא לחבר אנשים עם טכנולוגיה.

“בכל שילוב של דברים בעולם יש אינטליגנציה מסוימת” אומר ברקן, “בעלה הירוק של הצמח יש אינטליגנציה מסוימת. שכן, הוא יודע להפוך אור לאנרגיה ואנרגיה מתורגמת לצמיחה. כלומר יש כאן גורמים שמעבדים משהו אחד למשהו אחר, גדול יותר. אם נבין את העיקרון הזה הרי שבכל דבר בעולם יש תהליך עיבוד, מלבד כמובן וואקום, שם אין אנרגיה כלל”.

זה נשמע כמו פילוסופיה של המדע. איך הדברים האלה מתקשרים לעולם שלך?

שמואל ברקן. מנכ”ל משותף בפריסקייל ישראל

“פריסקייל מבחינתי היא ספק פתרונות מקיר אל קיר”, אומר ברקן. “במבט על פריסקייל העולמית אנחנו רואים יכולת לספק פתרון מסנסור קטן ועד טיפול בתעבורת DATA בהיקפים וקצבים עצומים. אני מדבר על חיבור. בעיניי בחיבור של יכולות, השלם לעולם יעלה על סכום חלקיו. כשמתרגמים את העיקרון הזה לעולם שממנו אני מגיע הרי שהפתרון הוא בשילוב הטכנולוגיה בחיי היום יום. במילים אחרות עיקרון
ה-IOT – INTERNET OF THINGS”.
כשברקן מדבר על ה-IOT, קשה לעצור את שטף הדיבור שלו וההתלהבות. בעיניו המהפכה הטכנולוגית הבאה בעולם היא ה-IOT. “בדיוק כמו מהפיכות היסטוריות אחרות, ה-IOT ישנה את פני העולם. בעיניי המהפכה הראשונה הייתה המהפכה התעשייתית ששינתה את אופן החיים מהיסוד. אחריה הגיעה מהפיכת שיתוף המידע-האינטרנט שגם היא גרמה לשינוי יסודי בכל רובד בחיים, ועכשיו אנחנו בפני מהפיכה שלישית. מהפיכה שתשלב באופן שלא נראה עוד את הטכנולוגיה בכל תחום חיים שאנחנו מכירים. אני חושב שהעולם מצפה לזה אחרי כמעט עשור של דשדוש כלכלי. מעבר לכך אני בטוח שמדובר כאן בתהליך אבולוציה שמקבל בשנים האחרונות תאוצה”.
ברקן מחבר את התפישה הזו לפעילותה העולמית של פריסקייל. בישראל נמצא מרכז הפיתוח של החברה, המעסיקה 18,000 עובדים ברחבי העולם, 270 מהם בישראל. במבט כללי על המבנה הארגוני של החברה ניתן להבין את החזון הכללי עליו מדבר ברקן וכיצד הוא מתחבר לפעילות העיסקית של פריסקייל.
כך למשל חטיבת המיקרו קונטרולרים לתעשיית הרכב, שווק בשווי של 1.5 מיליארד דולר בשנה. פריסקייל נחשבת לשחקן הדומיננטי בשוק בצפון אמריקה ומספר 2 בעולם.
מיקרו בקרים לרכב היא חטיבה המספקת פתרונות חדשניים לרכב. בחטיבה התפתח במהלך השנים האחרונות ידע נרחב בכל הקשור לשילוב מערכות ברכב. חטיבת מיקרו בקרים מציעה פתרונות מקיפים של מוצרים במרחבי יישומים מרובים, עם פתרונות אבטחה ובטיחות. במסגרת הפיתוחים של החטיבה משולבים יישומים של מערכות סיוע מתקדמות לנהג הכוללות: מערכות מכ”מ וראייה, אזהרת מרחק/אזהרה מפני התנגשות, יציאה ממסלול ועזרה בחניה. תחום נוסף שבו פועלת פריסקייל בתעשיית הרכב הוא שרשור והעברת כוח חשמלי בכלי רכב היברידיים/חשמליים וכן במערכות אלטרנאטורים ובקרת מנוע. בתחום בטיחות ושלדה משולבים, מציעה פריסקייל פתרונות לכריות אוויר, מערכות ניטור לחץ צמיגים, בלימה, בקרת החלקה של הרכב ומודולי בקרת מרכב. המוצרים שלה: Qorivva – מיקרו מעבדים משובצים S08 S12 MagniV – אינטגרציית על ו-i.MX – פתרונות מידע לנהג, משולבים במערכות רישות ומידע בכלי רכב.
המיקרו קונטרולרים של פריסקייל משמשים לא רק את תעשיית הרכב אבל גם תחומים רבים נוספים כגון: eReaders, תחום רפואי, מכשירים ביתיים, אוטומציה במפעלים וכו’ – פתרונות משובצים ניתנים לשדרוג עם תוכנה נרחבת ומערכת סביבתית לפיתוח, שתומכים בהרחבה של התקנים חכמים מחוברים ובאינטרנט של הדברים.
“אני חושב ששוק הרכב הוא דוגמא מצויינת ל-IOT וכיצד פריסקייל מובילה בו”, ממשיך ברקן. “בעיניי IOT הוא סמן ימני שממנו צריך לצעוד הלאה. הרי די שנביט בתעשיית הרכב עשור לאחור. אי אפשר להשוות את כמות הרכיבים שמשולבים בכל רכב כיום לזה של לפני עשור. כיום משולבות ברכב הרבה מאד מערכות: מידע, בטיחות, בקרה ושליטה. הפועל היוצא של כל המערכות האלה הוא יכולות מתקדמות בעלות השפעה רחבה, שהמשמעות הכוללת שלה היא כלכלית. לדוגמא: מערכות שמירת מרחק או סטיית מסלול. זה מגביר את בטיחות הנהיגה ומוריד את הסיכוי לתאונות. ליכולות האלה יש ערך כלכלי: ביטוח הופך לזול יותר, פחות נפגעים שמטופלים במערכות הבריאות ועוד ועוד. כלומר בעצם החיבור של היכולות יצרנו דבר חדש. תעשיית הרכב היא דוגמא מצוינת איך באינטגרציה, השלם יכול לעלות על סכום חלקיו”.
ברקן, למרות מומחיותו במיקרו אלקטרוניקה, מרבה לדבר על מאקרו-כלכלה, וכיצד תיראה הכלכלה העולמית לאחר מהפיכת ה-IOT. לדעתו המשבר הכלכלי העולמי של שנות ה-2000 הוא תולדה ישירה של העיכוב בחיבור שבין אנשים, מוצרים, תהליכים וסביבת ידע.
“כשאני בוחן מרכיבי צמיחה, הרי שבאופן ברור אפשר לומר כי צמיחה מתרחשת כאשר הפריון עולה. כיום, בשילוב IOT אפשר לעשות את זה בקצבים גדולים באופן משמעותי בהשוואה לעבר. לתחום הזה חייבים להיכנס בנוסף לשוק הפרטי גם ממשלות. השילוב של שוק פרטי עם תמיכה ממשלתית יאיץ את התהליך. ראייה לאומית מערכתית עם רגולציה בהתאם, יכולה לשחרר הרבה מאד חסמים. אם נביט למשל על פייסבוק או טוויטר או גוגל. כולם מוצרים ששינו את העולם. הם יצרו חיבוריות, שיתפו ידע וקיצרו מרחקים באופן וירטואלי. אבל… כולם תולדה של יוזמה פרטית, לא לאומית. אני חושב שראייה כוללת בנושא ה-IOT, יכולה להיות מכפיל כוח. כל שכן כשאני מדבר על ישראל, שהיא ללא ספק מוקד ידע עצום. די אם נביט במערכת החינוך למשל. אם יהיה פרויקט לאומי של מעבר ללימוד מבוסס רשת, הרי שזו תהווה מהפיכה. כל אופן הלימוד ישתנה. אפשר לקחת את הדוגמא הזאת גם לעולם הרפואה, גם העולם הזה עומד להשתנות. זה לא סוד שהסגמנט הרפואי נמצא בצמיחה מתמדת. כל תפיסת הרפואה מרחוק מתפתחת מאד ומשנה את פני הרפואה המסורתית”.
ברקן מרבה להתבסס בדבריו על ניתוח הפעילות ברשת. מנתונים שהוא מציג עולה כי בישראל לבדה מחוברים לרשת כמות כפולה של אובייקטים מתוקשבים. כלומר, לכל אדם בישראל שני מכשירים מבוססי רשת. התחזית העולמית לשנת 2025, מדברת על 50 מיליארד אובייקטים מבוססי רשת.
“לשם בדיוק אני מכוון”, מסכם ברקן, “בראייה ישראלית אנחנו חייבים להקדים את העולם בהכנסת ה-IOT, זה מנוע צמיחה אדיר שיחליף את דומיננטיות תעשיית התוכנה בישראל. זה החזון שלי לגבי ישראל וזה החזון לגבי פריסקייל. מי שיהיה שם ראשון יוביל את העולם למהפכה השלישית בתולדותיו”.