לעבור בטוח במכונה

מושתלי דפיברילטורים שהונחו לעבור את בדיקת ה-MRI, הנחשבת כ-Gold standard לאבחון ומיפוי רקמות רכות, כגון שרירים, סחוס, מוח, היו עד לפני מספר שנים מנועים לעבור במכונה. הפתרון הגיע בדמות יישום טכנולוגיית ה-ProMRI שמאפשרת למושתלים לעבור סריקות MRI ללא חשש, בהווה ובעתיד.
לשמואל, גבר בן 65 מקרית-אונו, אבחנו לפני שנים הפרעות בקצב הלב, אשר גרמו לו לחולשה. הקרדיולוג החליט לא לקחת סיכון והחליט שעליו לעבור השתלת דפיברילטור אוטומטי (ICD – Implantable Cardioverter Defibrillator), הידוע גם בשם “קוצב לב”. לאחר מספר שנים הרגיש שמואל כאבים בברך והאורטופד שלח אותו לעבור בדיקת MRI. אחת השאלות הראשונות שנשאל, כאשר הגיע לבדיקה, הייתה “האם יש או היה לך בעבר קוצב לב?” התשובה החיובית גרמה לכך ששמואל לא יכול היה לעבור את בדיקת ה-MRI לברך. מכיוון שמטרת הבדיקה היתה לאבחן האם שמואל סובל משחיקת סחוס, או אולי מבעיה במיניסקוס, בדיקות אחרות, דוגמת CT, או רנטגן, לא יעילות שכן הן רגישות לרקמות קשות, כמו עצמות, בעוד שבדיקת ה-MRI נחשבת כ-Gold standard לאבחון ומיפוי רקמות רכות, כגון שרירים, סחוס, מוח וכיוב’.
מדוע החליט הרופא את שהחליט? מהי הסכנה בכניסה להפעלת מכשיר ה-MRI כאשר מושתל דפיברילטור בגוף החולה? מבחינת השפעת השדה החשמלי שמופעל בסריקת MRI, הרי ששדה חזק כזה עשוי לגרום להיווצרות זרמים חשמליים על גבי האלקטרודות בלב החולה ובכך לייצר “רעש חשמלי” עבור המכשיר, שיבוש ביכולת הקיצוב התקינה, חימום אזור המגע בין האלקטרודה ללב (מעין אבלציה לרקמת הלב), איפוס חשמלי של הדפיבילטור, והרס של מעגלים חשמליים במכשיר. אכן בעיה.
כיום קיים לכך פתרון. חברת ביוטרוניק (Biotronik) מהיצרניות המובילות בעולם של פיתוח, ייצור ושיווק מכשירים רפואיים ללב, הצליחה לפתח לראשונה בעולם דפיברילטור המותאם גם לסריקות MRI. החברה הינה אחת החברות המובילות בציוד קרדיווסקולרי בעולם ומיוצגת בלמעלה מ-100 מדינות בעולם. סדרת מוצרי ה-Pro-MRI של החברה מהווים את הדפיברילטורים הראשונים (והיחידים עד כה) שעוצבו, נבדקו ואושרו כמתאימים לשימוש תחת סריקות MRI (בתנאי סריקה מוגדרים). כך מתאפשרת לרופא היכולת לבחור את המוצר האופטימלי ולהציע למטופל דפיברילטור שיוכל לאפשר לחולה בעת הצורך יכולת גישה לסריקת MRI (תמונה מס’ 1). לשמואל, עד להחלפת המכשיר המושתל, כנראה לא יימצא פתרון, אך לרבים אחרים, מדובר בתוספת משמעותית לאיכות ואורך חייהם.
בארה”ב הסתיים לא מכבר סבב ההשתלות הראשון של הדור החדש של הדפיברילטורים מסוג Iforia (לאחר שהפתרון כבר אושר לשימוש ברחבי אירופה). המהלך בוצע בצמוד לקבלת אישור מרשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) להמשך הניסויים הקליניים ביישום טכנולוגיית ה-ProMRI של החברה בחולים מושתלי דפיברילטורים. החברה אף מדווחת על גל ביקושים למכשירים החדשים בבתי החולים בהם מתקיימות ההשתלות.
הטכנולוגיה שפיתחה ביוטרוניק מאפשרת למושתלים לעבור סריקות MRI ללא חשש, בהווה ובעתיד. דפיברילטור הוא מכשיר זעיר עשוי טיטניום, בגודל קופסת גפרורים, המושתל בחזה החולים ומיועד לחולים בעלי הפרעות קצב. הוא מנטר את פעילות הלב ובמקרה חירום משגר זרם חשמלי רב עוצמה ללב, ‘מאפס’ את המערכת ומחזיר את הלב לקצב הרגיל שלו. ה-Iforia החדש, הוא הדור האחרון שפיתחה ביוטרוניק, והוא מפגין אורך חיים ארוך במיוחד ואפשרות לניטור יומי קבוע באמצעות מערכת ניטור אלחוטית מרחוק – BIOTRONIK Home Monitoring – המאפשרת זיהוי מוקדם של ארועים קליניים.
מדי שנה 200 אלף איש בארה”ב בלבד, עוברים השתלת מערכות דפיברילטורים ועל פי המחקרים, 50-75 אחוז מהם יידרשו לעבור סריקת MRI במהלך חייהם, סריקות המספקות נתונים מצילי חיים שלא ניתן לקבלם בביצוע צילומי רנטגן רגילים או בסריקות CT.
הדמיית תהודה מגנטית (magnetic resonance imaging, MRI) משלבת שדה מגנטי חזק (גבוה מ-1 טסלה) וגלי רדיו כדי להשפיע על הספין של הפרוטונים באטומי המימן שנמצאים במולקולות המים בגוף. שינוי תכונות הספין תלוי בסוג הרקמה שבה הוא נמצא. בעזרת מדידת שינוי הספין, ניתן לקבל הפרדה ברורה בין הרקמות השונות. שיטת ה-MRI נפוצה מאוד כיום, ומאפשרות לזהות ולאבחן מחלות רבות בשלב מוקדם. בבדיקות אלו אפשר לזהות תופעות כמו אוטם או דימום במוח, פריצת דיסק בעמוד השדרה, שינויים בחוליות, מחלות רבות באיברי הבטן, וגידולים סרטניים.
MRI Angio היא שיטה בהן מוזרק חומר ניגודי לווריד אשר “צובע” את כלי הדם והרקמות השונות ועוזר באבחון של פגיעה בכלי הדם למשל לאחר חבלת ראש. בשנים האחרונות התפתח גם תחום ה-MRI cardio – המאפשרים הדמיה של הלב וכלי הדם המקיפים אותו.
ישנן שיטות נוספות להדמיה, כמו שיטת הטופוגרפיה הממוחשבת (computed tomography). שיטה זו מתאימה בעיקר לרקמות קשות, ולכן יכולה להראות ממצאים בעצמות, בגולגולת ואפילו בשיניים. היא זולה ומהירה יחסית מ-MRI, אך לרוב השימושים היא לא מחליפה את שיטת ה-MRI, הרגישה לרקמות רכות, ומאפשרת קבלת תמונות בהן שומן, מים, ותאים נצבעים בגוונים שונים של אפור. עיבוד מתקדם של תמונות MRI מאפשר קבלת מפות צבעוניות בהן כל צבע מתייחס לעוצמת הסיגנל ויכולות להדגיש את הפתלוגיות ברקמה. (בדומה למפות חום הרגישות לטמפרטורה). ניתן באמצעות ה-MRI לראות פתולוגיות שונות כמו שחיקת סחוס, קרעים במיניסקוס, אבחון מחלות במוח למשל טרשת נפוצה, אבחון כבד שומני ועוד. שיטת ה-MRI מאפשרת רזולוציה גבוהה יותר מאשר CT.
שיטת ה-CT טומנת בחובה סיכון לחולה. בדומה לרנטגן משתמשת גם היא בקרני X, שהיא קרינה חודרנית. הקרניים חודרות לרקמות ומוחזרות מהן, כאשר כל סוג רקמה שוברת את הקרן בצורה שונה והקרניים המוחזרות מתורגמות לעוצמת הצבע האפור בתמונה. קרינה חודרנית מהווה גורם סיכון למחלת הסרטן, מכיוון שהיא גורמת לשינויים בגנום בתאים מסוימים, היכולים לשבש את מנגנון חלוקת התא ולגרום להתחלקות תאים לא מבוקרת. ב-MRI אין סיכון מכיוון ששיטה זו אינה משתמשת בקרינה חודרנית.
אחד השימושים המעניינים של שיטות ההדמייה השונות הוא בפיתוח תרופות חדשות ומוצרים רפואיים. שיטות אלו מאפשרות קבלת מדדים מורפולוגיים, כמותיים ותפקודיים על האיבר או המחלה לפני ואחרי הטיפול. גם בארץ חברות וחוקרים החלו להשתמש בשנים האחרונות בשיטות הדמיה שונות.