חשיבה מחדש על מיגון

אחת הביקורות הקשות שהוטחה בצה”ל במהלך מבצע צוק איתן הייתה בעקבות מותם של 7 חיילי גולני מפגיעת טיל נ.ט בנגמ”ש שלהם בקרב בשכונת סג’עייה בצפון מזרח העיר עזה. חיילי מחלקת הסיור של גדוד 13 נכנסו לרצועה בנגמש M113 מיושן. מיד אחרי שנכנסו לשטח הרצועה נתקע הנגמ”ש בשל תקלה טכנית, ותוך דקות נורה לעברו טיל קטלני. עד היום מוגדר אחד מחיילי המחלקה, סמ”ר אורון שאול ז”ל, חלל צה”ל שמקום קבורתו לא ידוע. נזכיר, חטיבת גולני היא החטיבה היחידה בצה”ל שמפעילה את הנגמ”ש החדש “נמר”, נגמ”ש שנחשב כבעל יכולת עבירות גבוהה ויכולת מיגון המשתווה למרכבה סימן 4. הקרב הזה, עם תוצאותיו הקשות, העלה שוב את הצורך של כוחות החי”ר להצטייד בנגמ”שים מתקדמים ומוגנים. מחד, כדי להגביר את קטלניות החי”ר ומאידך כדי להגדיל את שרידות הכוחות בתנאי קרב שונים. מעבר לכך, לנוכח הצלחתה המבצעית של מערכת “מעיל רוח”, להגנה מפני טילי נ.ט, עלתה שוב השאלה מדוע לא צוידו נגמ”שי החי”ר במערכות כאלה? על פי פרסום של ידיעות אחרונות מחודש ספטמבר האחרון, החליט משרד הבטחון להגדיל את מספר נגמ”שי הנמר ולצייד אותם במערכות נגד טילים. זאת ועוד, הלחימה האחרונה בעזה מחדדת שוב את השאלה שצה”ל מתחבט בה כבר הרבה שנים: איך משפרים את מיגון הכלים המשוריינים מבלי להוסיף עליהם שיריון עבה שמגביל את תנועתם.
בדיוק לשאלה הזו נדרשה לאחרונה גם DARPA Defense Advanced Research – Projects Agency, המקבילה האמריקנית למפא”ת במשרד הבטחון. DARPA הוציאה במהלך חודש ספטמבר האחרון קול קורא לרעיונות חדשים לכלי רכב משוריינים. הפרסום הזה זכה לתהודה נרחבת בסקירה החודשית שמפיצה מפא”ת במערכת הבטחון.
על הדרישות שהציבה DARPA בתכנית
GROUND X VEHICLE TECHNOLOGY GXV-T: “התוכנית מחפשת פתרונות מהפכניים בתחום הטכנולוגיה של רק”ם, אשר בו זמנית ישפרו את יכולת התנועה ואת השרידות של הכלים, בשיטות נוספות, מעבר להוספת יותר ויותר מיגון. זה כולל מניעת התגלות, והגבלת יכולת התקיפה והפגיעה בכלי על ידי האויב. שיפור יכולת התנועה ושיפור יכולת הלחימה, משמעותם שהכוחות הקרקעיים בעתיד, יפעלו ביעילות משופרת ובעלות נמוכה יותר במצבי לחימה שונים ובלתי צפויים”.
על פי הדרישות הבסיסיות שהציבה DARPA מהירות הרכב אמורה לגדול
ב-100% בהשוואה לכלי הרכב המשוריינים כיום, משקלו של הכלי החדש אמור לרדת ב-50% וכך גם אמור לקטון צוות ההפעלה שלו. לגבי יכולת העבירות מגדירה DARPA את הצורך ב-95% מהמכשולים הידועים כיום בשדה הקרב המודרני.
“מטרת תכנית ה-GXV-T היא לא להחליף דגם כזה או אחר של כלי רכב משוריין”, אומר מנהל התכנית מטעם DARPA, קווין מייסי. “המטרה שלנו בתכנית הזאת היא לשבור את הפרדיגמה של יותר מיגון = יותר משקל. הדוגמא הטובה ביותר היא עולם התעופה. אם אנחנו מביטים על האבולוציה של כלי הטיס ב-60 השנים האחרונות אנחנו רואים שינוי עצום. (אולי רמז לכך שעולם הכלים המשוריינים עדיין נמצא שם – 6 עשורים מאחור. אב”ש). זה בדיוק המודל שאנו מכוונים אליו. לחשוב מחוץ לקופסא כדי ליצור כלים מוגנים, זריזים, בעלי כושר שרידות גבוה, קטלניים, חכמים וזולים”.
על פי הפרסום שהופץ במשרד הביטחון “המגמה של הגידול במשקל הרק”ם, הגידול במחירו והירידה בכושר התנועה שלו, הגבילה את יכולת צבא היבשה והנחתים לפריסה מהירה בזירת הלחימה ואת היכולת להשיג את מטרות המשימה בתנאי לחימה מגוונים. בנוסף, הכלים הכבדים מוגבלים בתנועה על כבישים, דורשים מערך לוגיסטי מורכב יותר והם יקרים בתכנון, ייצור ותחזוקה. צבא ארה”ב הגיע היום לנקודה שכדי לתת מענה לדרישות המבצעיות העתידיות בתחום הרק”ם נדרשים פתרונות חדשניים”.
בסרטון ההדגמה שהפיצה DARPA ובו הדמיה ממוחשבת של התפיסה החדשה, נראה כלי רכב גלגלי קטן, שבו הצוות יושב בתוך מעין קפסולה צרה ומוגנת. הקפסולה יושבת על מערכת הנעה גלגלית המאפשרת לכלי מהירות גבוהה. בנוסף, הקפסולה יכולה לשנות את המרחק שלה מעל פני הקרקע על ידי זרועות פניאומאטיות, כך שבעת הצורך יכול הרכב להוריד את חתימתו בשטח ובמקרים אחרים להתרומם לתצפית מעל גבעה מבלי לעלות עליה פיסית. בנוסף הכלי מראה יכולות אוטונומיות לנוע במסלולים שהוגדרו לו מראש וכן יכולת גילוי עצמאית של טילי נ.ט. מעבר ליכולת הגילוי, הכלי נראה בהדמיה משנה מסלול תוך כדי נסיעה ואפילו מבצע בעת הצורך פניות חדות. בדרישה המבצעית מוגדר בפירוש כי הפניות העצמאיות הללו חייבות להיעשות במהירות ובזווית שלא תגרום לפגיעה באנשי הצוות כתוצאה מטלטול חזק.
נראה ש-DARPA שמה לה למטרה לשלב את יכולות הבינה המלאכותית כמעט בכל מערכת. בתכנית אחרת שנקראת ה”אתגר הרובוטי” – ROBOTIC CHALLENGE, הגדירה DARPA דרישות דומות לרובוטים שינהגו בכלי רכב קטנים וידעו להתאים עצמם לתנאי שטח משתנים ולזהות ולהתחמק ממכשולים. ה-ROBOTIC CHALLENGE היא תכנית שמטרתה לשלב מערכות רובוטיות באזורי אסון, כאשר תרחיש הייחוס הוא אסון הכור בפוקושימה שבו היו צריכים מתנדבים שיחשפו לקרינה ויחדרו לכורים שנפגעו כדי לסגור מספר צינורות. בסרט ההדמייה ב-ROBOTIC CHALLENGE נדרש הרובוט לבצע פעולות אנושיות , מעגליות דוגמאת סגירת ברז.
בחזרה לרכבים הממוגנים. בנוסף ליכולות התנועה מוגדרת בתכנית גם חתימת המכ”מ של הרכב (כפי שהיא מובאת בתרגום של משרד בטחון): “בקרת חתימות-הנחתה של חתימה הניתנת לגילוי, כולל בתחום הנראה, תת-אדום, האקוסטי והאלקטרומגנטי. פיתוחים טכנולוגיים שהם מעבר לארבעת התחומים האלה מבוקשים גם הם כל זמן שהם תומכים במטרות התוכנית. DARPA מעוניינת במיוחד לכלול בתוכנית שותפים שאינם מסורתיים בתחום זה, כדי שיעזרו לפתח את אותן הטכנולוגיות המהוות קפיצת מדרגה בתחומים שהוזכרו, כולל טכנולוגיות נוספות, שיש להן פוטנציאל לשפר יכולת תנועה ושרידות של רק”ם עתידי”.
מעבר לכך, ב-GXV-T אמורות להיות משולבות גם מערכות סנסורים שונות שיופעלו על ידי הצוות או לחילופין יהיו אוטונומיות ויצרו עבור צוות הלוחמים את תמונת הקרב (situational awarness). המערכות הללו ישולבו במערכות השליטה והבקרה של הכוחות המתמרנים.
לוחות הזמנים שמציבה DARPA קצרים מאד בהשוואה לפריצת הדרך הנדרשת. עד סוף חודש ספטמבר אמורות היו החברות המשתתפות להגיש רעיונות ראשוניים. DARPA אמורה להכריז על הזוכה עד לחודש אפריל 2015 ומרגע הענקת החוזה, אמורה החברה הזוכה לייצר דגם ראשוני בתוך 24 חודשים.