מבט אל העתיד ראיון עם ארז צור, מנכ”ל קיידנס ישראל

האם תוכל לספק לנו את נקודת מבטך על עולם הסטארטאפים בתחום השבבים והאלקטרוניקה בשנה החולפת בארץ ובעולם?

מדינת ישראל משדרת ללא הרף, את היותה “אומת הסטארטאפ”. ברור שניכרת מגמת קיטון במספר החברות האבסולוטי, אולם מצד שני, כיוון שחברות כאלה מיד מוצאות עצמן מתחרות בשחקנים הגדולים בשוק, הן פועלות לגיוס סכומי כסף גדולים להשקעה בתכנון (Design). אם נסתכל על חברת סטארטאפ ישראלית ממוצעת, קטנה ויחסית צעירה, נראה כי היא נבנית במטרה להפוך לחברה גדולה בראייה ארוכת טווח. עלות פיתוח השבב או הטכנולוגיה הראשונה היא גבוהה מאוד, כך שסבב הגיוס הראשון מהווה סיכון עצום למשקיעים, לא רק ברמת “פיתוח המוצר” אלא גם בצורך להביא הכנסות שיחזירו את ההשקעה. חשוב אם כך להבין, שהמשקיעים פחות נלהבים להגיע לחברות השבבים, הן בארץ והן בעולם, אך רוח החדשנות והיזמות בישראל היא לא אחת בדיוק מה שמשכנע את אותם משקיעים לבצע את ההשקעה. מי שרוצה לבנות חברה רצינית בתחום, צריך להתגבר על החסמים ולשכנע את המשקיעים להשקיע דווקא בחברה הקטנה שלו, למרות הסיכונים הכרוכים בכך.
אותה חברה תמקם ככל הנראה את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, תגייס כ-50-100 עובדים, אשר מהם “תפיק” את היכולות הטכנולוגיות הנדרשות לפיתוח המוצר.
לעומת זאת, הפעילות העסקית של מרבית הסטארטאפים גולשת לשווקים בינלאומיים, ולכן ברוב המקרים נראה כי מרכזי המכירות מוקמים בחו”ל, כדי להיות קרובים ללקוחות. התפתחות שווקים כמו הודו, סין ומדינות נוספות במזרח הרחוק כשוקי יעד לשיתופי פעולה עסקיים, מגדילה את האתגר שבפריסת מרכזי המכירות על פני מספר מקומות ברחבי הגלובוס.. מדובר במגמה ברורה בחברות סטארטאפ חדשות בתחום, שנדרשות להפריד פיזית בין הפעילויות השונות, על מנת להצליח ולהתפתח בשוק. אין ספק שמצב זה מציב אתגרים רבים לסטארטאפים הישראליים בתחום השבבים, שנאלצים להשקיע סכומים לא מעטים בהפעלת מספר מרכזי פעילות.
מצד שני, אם נבחן את היקף הפעילות של החברות הרב-לאומיות בישראל, נוכל לראות שהן ממשיכות לצמוח, למרות שחלקן צמצמו פעילות וביצעו שינויים במצבת העובדים שלהן בישראל, כמו למשל פריסקייל. באופן כללי, נראה שהן פועלות באופן שונה מסטרטאפים מקומיים. בעוד הסטארטאפים מבצעים את רוב הפעילות במקום אחד וחשוב להם להגיע מהר לשוק, החברות הרב-לאומיות בארץ הן חלק מקבוצה גלובלית והפיתוח הוא חלק מתהליך שלם המתקיים במספר מקומות בו-זמנית. לכן, הדגש אצלן הוא שתהליך העבודה יהיה נכון, שהסדר יישמר, ושתהיה עקיבה בזמנים בין כלל המכלולים בכל פרויקט, ובין המרכזים השונים של החברה.

כיצד השפיעו הרכישות האחרונות של קיידנס בתחומי ה-IP והוריפיקציה על הטכנולוגיות והחידושים שייצרה החברה?
כל רכישה מביאה עמה לקיידנס טכנולוגיה משלימה שמשתלבת בפורטפוליו המוצרים ומשפרת את המענה הטכנולוגי שלנו ללקוח. ב-2014 רכשה קיידנס שתי חברות בתחום הוריפיקציה והסיסטם: Jasper Design Automation מישראל ו-Forte Design Systems. חברות אלה התמזגו לקבוצת System and Verification p בקיידנס ומהוות היום חלק משמעותי בגידול המואץ של תחום זה בקיידנס, אשר הפכה למובילת שוק בתחום ה-Formal Verification ובתחום ה-High-Level Synthesis. שני תחומים אלה אשר גדלו בחשיבותם והראו גידול משמעותי בשוק בשנים האחרונות.
Jasper Design Automation מקליפורניה פיתחה טכנולוגיית אנליזה פורמלית ומספקת פתרונות וריפיקציה המבוססים על פלטפורמת JasperGold. בין לקוחות החברה נמנים רבים ממובילי שוק המערכות, השבבים וה-IP. מרכז הפיתוח העיקרי של ממוקם בחיפה ומוזג לפורטפוליו של קיידנס. בשנים האחרונות מאמצות יצרניות שבבים את שיטת האנליזה הפורמלית לצורך השלמת שיטות וריפיקציה מסורתיות, על מנת להתמודד עם האימות של תכנוני IP ומערכות על גבי שבב (SoCs) מורכבות. האנליזה הפורמלית נדרשת לצורך השלמת שיטות וריפיקציה מסורתיות, על מנת לפנות לאתגרים הכרוכים באימות תכנוני IP ומערכות על גבי שבב (SoC’s) הנעשים יותר ויותר מורכבים וגמישים. כאשר האימות מייצג למעלה מ-70% מעלויות פיתוח מערכות על גבי שבב, מדובר באתגר הפיתוח החשוב ביותר ובגורם המשמעותי ביותר בזמן היציאה לשוק. לאחרונה, הכרזנו על אפליקציית Sequential Equivalence Checking החדשה עבור פלטפורמת JasperGold. התוכנה מאיצה עד פי עשר את מהירות ההשוואה בין גרסאות שונות של תכנוני RTL. האפליקציה מתמודדת עם בעיה נפוצה בתחום תכנוני ה-SoC: מתכננים רבים מבצעים שינויים בתכנון מבלי שיהיו לשינויים האלה השפעות פונקציונליות על פעולת הרכיב. כך, למשל, כדי להקטין את צריכת האנרגיה של הרכיב, הם משלבים בתכנון מבנים המספקים מיתוג של אותות השעון, הפעלת והשבתת בלוקים בתוך המערכת ועוד.

מהם השינויים המשמעותיים ביותר שאתה רואה בתחום התכנון?

מהמגמות שאני רואה, בין היתר בדיונים עם אנשי ה-CTO שלנו ובשיחות עם שותפים ולקוחות בשוק, ניתן לאפיין כיום חמש מגמות משמעותיות בתחום תכנון השבבים:
המושג “אינטרנט של הדברים” (IoT), יבוא לידי ביטוי בתחומים ממוקדים יותר, כמו ה”בית-חכם”, בשוק הרכב ובשוק הרפואי.
תכנון ה-SoC יסתעף לתתי-נושאים: IP מובחן, כלי תכנון, וצמתי סיליקון, הן עבור מכשירים “רגילים” והן עבור מכשירים מרובי נתונים בהספק אולטרה-נמוך.
המחשוב הקוגניטיבי יניע את החלוקה לתת מערכות “מופעלות-לרוב” או “מופעלות-חלקית” כדי לספק את האשליה של “מופעל תמיד”.
צפוי המשך גידול במעבדים משובצים וגידול מואץ במעבדי dataplane ממוקדי-יישום.
התעשייה תשתחרר מאימת “חוק מור'”: היצירתיות בתחום היישומים תחליף את הספירה המסורתית של מספר הטרנזיסטורים בשבב.

כיצד קיידנס רואה את השוק הישראלי מבחינת חדשנות, יזמות וכוח אדם?

עולם הסטארטאפים בישראל הוא מעין תמונת מראה לעולם המקביל בארה”ב – עמק הסיליקון. ישנם פחות גיוסים לחברות מוליכים למחצה והעלויות לפיתוח של שבבים ומערכות רק גדלות עם הזמן. עם זאת, אני חושב שיש שינוי בתפיסת העולם של היזמים “החדשים” (חלקם, אגב, מצליחים לגייס כסף ומשקיעים בעקבות הצלחות עבר או עקב צבירת אשראי רב כמנהלי חברות גדולות) והיא שהם לקחו על עצמם את המשימה להקים תעשייה גדולה ולא לחפש את האקזיט המהיר. עלות פיתוח מערכת על גבי שבב (SoC) חדשה מסתכמת כיום בסכומים הנעים סביב ה-40-60 מיליון דולר. כפועל יוצא, התמיכה הנדרשת היא כבדה ביותר. בקיידנס עמלים על פיתוח כלים לפיתוח שבבים ומערכות מורכבות ויש לנו עניין אסטרטגי בתמיכה בתעשיית חברות הסטארטאפ שהיוותה עבורנו מאז ומתמיד מנגנון גידול בהכנסות מחד, ומנגנון משוב לפיתוחי התוכנה והחומרה שלנו מאידך. הדגש של החברות הצעירות בישראל, כמו גם של המפותחות יותר, הינו עדיין המובילות הטכנולוגית ושימוש נבון בכח אדם איכותי.
קיידנס ישראל תמיד ראתה, כאסטרטגיה, את החשיבות שבשיתוף פעולה עם חברות סטארטאפ, שמהוות את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים שלנו. חברות שהצטרפו לתוכנית התמיכה בסטארטאפים ישראלים של קיידנס, צמחו בשנים האחרונות, ותרמו תרומה לא מבוטלת לצמיחה של קיידנס ישראל, שהגדילה את מכירותיה בשנים האחרונות בכ-20% כל שנה.
החשיבות שרואה קיידנס העולמית בשוק המקומי באה לידי ביטוי בהסתכלות של מנכ”ל ונשיא קיידנס העולמית, ליפ-בו טאן, על ישראל. הוא מעורב מאוד במתרחש כאן ומגיע לארץ לפחות פעם בשנה. טאן אמר בעבר בראיונות: “אני מסתובב בכל העולם ופוגש אנשים מוכשרים מאוד – אבל אין מוכשרים כמו המהנדסים הישראלים”. טאן עצמו משקיע בישראל, הן באופן אישי והן כיו”ר קרן וולדן אינטרנשיונל, אחת הקרנות הגדולות בעולם בתחום השקעות ויוזמות חדשות. יחד עם זאת, עלינו לפעול באופן מתמיד ולא לשקוט על השמרים כדי לשמור על היתרון היחסי שלנו לעומת מדינות המזרח הרחוק, בהן מוכשרים מדי שנה מאות אלפי מהנדסים. מעמדנו אינו מובן מאליו ועלינו לשמור עליו ולפתח אותו. לשמחתי, החשיבות שרואה טאן בקיידנס ישראל בפרט ובשוק הישראלי בכלל, מסייעת לנו לשמור על המגמה הזאת ולהמשיך לגדול ולהתפתח, הן פנימית והן ברמת שיתופי הפעולה העסקיים שלנו.

כיצד אתה רואה את התפתחות העובדים מבחינה מקצועית בתחום השבבים בישראל מבחינת הכשרה לעומת שווקים מקבילים בעולם?

בכובעי השני אני מכהן כיו”ר משותף של פורום החברות הבינלאומיות באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) יחד עם יורם יעקובי מנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט. החברות המשתתפות ב-IATI מייצגות פלח משמעותי מאוד ממגזר ההייטק בישראל והן לקחו על עצמן את המשימה לטפל באתגרי השוק ולהתריע בעת הצורך בפני גורמי תעשייה וממשל על בעיות שיש לספק להן מענה. אחת הבעיות הרציניות שגילינו בשוק ההייטק הישראלי, שבתוכו נכלל כמובן גם שוק השבבים, היא שמספר בוגרי מדעי המחשב יורד באופן קבוע, למרות הגידול במספר האוכלוסייה הכללית. מנתונים שנאספו על ידי גופים באקדמיה ובתעשייה עולה, כי בעשור האחרון חלה ירידה של עשרות אחוזים במספר בוגרי האוניברסיטאות במקצועות מדעיים וטכנולוגיים. למרות שנצפתה עלייה במספר הבוגרים הכללי, רובם היו בוגרי מכללות ולא אוניברסיטאות.
מנכ”לי החברות השותפות בפורום, ואני ביניהם, מרגישים, כי האקדמיה הישראלית לא עוקבת בקצב מספיק מהיר אחר השינויים בעולם הטכנולוגיה. כדוגמא אחת לכך, ניתן לציין כי עדיין מלמדים פה שפות תכנות “עתיקות” כמו בייסיק ופסקאל, אך כמעט ולא מלמדים אנדרואיד, שבה נמצאים הפיתוחים החדשים יותר. המטרה החשובה ביותר כרגע מבחינת כח אדם היא לשלב אוכלוסיות נוספות במעגל הלימוד ולאחר מכן בעבודה, כמו החרדים והערבים, זאת במקביל לכניסה מסיבית יותר לבתי ספר תיכוניים, במטרה לחזק את המודעות לחשיבות לימודי הטכנולוגיה במדינת ישראל.
החינוך הטכנולוגי, מה שאנו בתעשייה מכנים (Statistics, Technology, Engineering, Mathematics) , מהווה את הדרייבר העיקרי של כוח הפיתוח בישראל. המלצות הוועדה הבין־משרדית לטיפול במחסור בכוח אדם מיומן בתעשיות עתירות הידע, שהגישה באוגוסט את מסקנותיה לשר הכלכלה, נפתלי בנט, הוקמה על רקע המחסור החמור בבוגרי אוניברסיטאות איכותיים במקצועות ההנדסה, המחשוב והמדעים, לצד קיפאון במספר תלמידי התיכון העתידים להשתלב בתעשייה. הוועדה חילקה את המלצותיה למספר טווחים: בטווח הקצר הכוונה לניצול הפוטנציאל הקיים בתוך שנה־שנתיים (מאגרי פוטנציאל בלתי־ממומשים: ערבים, חרדים). ההמלצות לטווח הבינוני מתייחסות לפרק הזמן הנדרש להכשרת מהנדסים – כחמש שנים. בטווח הארוך ההמלצה היא להתחיל שינוי בצעירים – חשיפה לנוער, שינויים במערכת החינוך. יש לציין כי הוועדה עדיין בשלב ההתדיינות על איך להתחיל ביישום הצעדים.
אסכם ואומר, כי אסור לתעשיית ההייטק בכלל, ולתחום השבבים בפרט להיות שאננים. היתרון הטכנולוגי והיזמי של ישראל עדיין מצעיד את ישראל בצד הגבוה של המדינות הטכנולגיות המתקדמות בעולם, אבל אסור לשקוט על השמרים. שווקים במזרח הרחוק, כדוגמת סין, מאיצים את פעילות פיתוח השבבים, חלקם במימון ממשלתי. הפער בינם לבין שאר העולם מתחיל להיסגר, ולכן הישראלים צריכים לפעול כדי לבדל את עצמם, למצוא ערך מוסף ויתרונות טכנולוגיים תחרותיים חדשים כדי לשמור על מעמדם המכובד בתחום השבבים הבינלאומי ובתעשיית ההייטק בכלל.