המהפכה החברתית הבאה בישראל: ניהול חכם ויעיל של האנרגיה

השיח במדינת ישראל בשנים האחרונות סביב סוגיית האנרגיה נוגע לסוגיית ייצור החשמל. גילויי הגז של השנים האחרונות הביאו לתקוות גדולות בנוגע לעצמאות האנרגטית, הם הפכו להיות הזכייה בלוטו שלנו כמדינה, כאילו ביום אחד נפלו עלינו כמויות מטורפות של שטרות. אין ספק שמדובר בגילוי מדהים, הבעיה הגדולה הכרוכה בכך היא שהם כמעט והשכיחו את החשיבה בנוגע לניהול חכם של האנרגיה, כזה שיביא לחסכון עצום למשק האנרגיה בישראל. אם יורשה לי להמשיך את משל הלוטו, יש בליבי חשש גדול שנבחר באופציה של ההנאה מהזכייה שלנו, נבזבז אותה במהרה וללא חשיבה מעמיקה, ולא נחשוב על האופציה השנייה, הרציונאלית יותר: ניהול בחוכמה ובתבונה וניצול הזכייה שלנו כך שגם אנחנו וגם הדורות הבאים נהנה ממנו ונמנף אותו הלאה. זוהי החשיבות של הניהול החכם.

ברחבי העולם, הולך וגובר השיח סביב נושא ניהול האנרגיה כתחום קריטי לכלכלה העולמית וכמנוף לצמיחה. מומחים בתחום כבר מתריעים כי הצריכה האנרגטית הולכת וגדלה בקצב מדאיג, כך שההוצאה העולמית על אנרגיה ב-40 השנים הקרובות תהיה גדולה מזו שבזבזנו בכל שנות קיומנו על פני כדור הארץ. זאת ועוד, גורמים מקצועיים מדברים על כך שכ-40% מהביקוש לאנרגיה, במרבית המדינות בעולם המערבי, מגיע מהלקוחות הפרטיים: בנייני מגורים, משרדים ומרכזי מסחר.
עם זאת, למרות ההשפעה העצומה על הביקוש לאנרגיה של הלקוחות הפרטיים, הרגולציה החלה עליהם בתחום צריכת האנרגיה, במשך שנים, כמעט ולא הייתה קיימת. מרבית התקנות והחוקים בתחום חלו על המתקנים הגדולים והתעשיות הכבדות.
בשנים האחרונות, ברחבי העולם, ניתן לראות כבר ניצני מגמה, של גופים רגולטורים לחייב גם לקוחות פרטיים, בתקנות וחוקים של המובילים להתייעלות אנרגטית. זאת מתוך הבנה שניהול יעיל של אנרגיה בכל הרמות, נמוכה כגבוהה, יביא לחיסכון ענקי בכלכלה של כל מדינה ויתרום רבות לסביבה. זהו למעשה בסיס ההגדרה של מושג הקיימות. לשם הבנת הפוטנציאל, המועצה האירופית פרסמה נתונים אופטימיים ביותר, שבעקבות מעבר לניהול חכם של אנרגיה, הן ברמת התעשיות והמתקנים הגדולים והן ברמות הצרכן הסופי, תקציב האנרגיה של האיחוד האירופי ירד ב-200 מיליארד יורו בשנה עד שנת 2020.
אל לנו לטעות, מגמות אלו מתכתבות מאוד עם המשק בישראל, שנמצא בעיצומה של רפורמה במשק האנרגיה ומחפש דרכים לייעל את כלכלתו בכל התחומים. מתוך ניסיון ועשייה של שנים הן ברמה הארצית והן ברמה הבינלאומית שלנו כשניידר אלקטריק, אני מצהיר, דווקא עכשיו בתקופה של בחירות ושינויים פוליטיים, כי מחוקק אשר יצליח לעגן את תחום ההתייעלות האנרגטית בחוק, ויקבע סטנדרט ברור הן ברמת התעשיות הכבדות והן ברמת הצרכן הפרטי, הוא יהיה זה שיוביל למהפכה החברתית הבאה בישראל.
השפעתה של החקיקה תורגש גם ברמת האזרח: על פי אותם נתונים של האיחוד האירופי, המעבר לניהול חכם של אנרגיה יביא לצמצום של כ-1000 יורו בשנה בצריכה הביתית. מיותר לציין שסכומים אלה שווים להשפעה העצומה על האזרח של הרפורמה בשוק הסלולאר שחווינו בשנים האחרונות בישראל.

הלכה למעשה – כיצד הופכים חזון זה למציאות?
במדינת ישראל, השחקניות העיקריות בשוק ניהול האנרגיה הן: יצרניות החשמל, משתמשי הקצה (התעשייה והצרכנים הפרטיים) והממשלה – הרגולטור. התחום העיקרי סביבו מתדיינים הגורמים, הינו נושא הייצור והולכת האנרגיה. ישנו מרכיב נוסף שיוביל להוזלת מחירי האנרגיה ובמקביל יאפשר לנו לצרוך הרבה יותר ועליו גם כן ראוי לדון: מרכיב ניהול האנרגיה שמשמעותו: להשיג יותר, להשתמש בפחות – באמצעות פתרונות חכמים.
בואו נראה כיצד שלושת השחקנים יכולים להשפיע ולשנות את תחום ההתייעלות האנרגטית: מצד הרגולטור: רק שילוב של חקיקה ואכיפה להתייעלות אנרגטית בקרב מקבלי ההחלטות, לצד חינוך הציבור הרחב, יביא לשינוי אמיתי. הרגולציה במדינה כבר פועלת על מנת לקדם נושא זה: משרד האנרגיה החל ליזום צעדים בתחום, וכמו כן מבקר המדינה בדו”ח המבקר האחרון הצביע על הצורך לגבש תכנית סדורה להתייעלות אנרגטית. יש להמשיך מגמה זו ואף להגבירה למען האינטרס של כולנו. מצד יצרניות החשמל: חשוב שהן ימשיכו להשקיע באופן מאסיבי וחכם בתשתיות על מנת לנהל ולספק את הביקושים ההולכים וגוברים מצד הצרכנים. ואם מדברים על משתמשי הקצה – הן התעשייה והן הצרכנים הפרטיים: הם צריכים ללמוד את הפוטנציאל של ניהול אנרגיה נכון הן בשביל המשק כולו והן לטובתם: מחקרים מסבירים כי ניהול אנרגיה נכון מוביל לכ-30% חיסכון בחשמל. זאת ועוד, ישנם מודלים רבים שמצביעים כי ניהול אנרגטי יעיל משפיע על הכיס שלנו באופן ישיר: בתוך שנתיים מחזירים את ההשקעה ושנתיים לאחר כך ניהול האנרגיה הופך לפוטנציאל עסקי רווחי לכל דבר.

פעילות פאסיבית ואקטיבית כתנאי להצלחת התהליך
העשייה בתחום זה בכל הרמות תהיה יעילה ואפקטיבית אם היא תכלול שני מרכיבים אותם אציין בקצרה: ברמת הצרכן, התייעלות פאסיבית: שמשמעותה החלפת מוצרי צריכת אנרגיה בזבזניים למוצרים יעילים יותר, גם ברמת הפרט וגם ברמת התעשייה; והתייעלות אקטיבית – שזהו האתגר האמיתי והיא, שיפור תהליכים באמצעות חיוב להטמעת מערכות בקרה ואוטומציה על מנת למנוע צריכת אנרגיה מיותרת, וכמו כן שילוב מערכת ניטור צריכת אנרגיה, אשר תנתח בזמן אמת את אופי צריכת האנרגיה של כל ספקטרום במשק ותדע לציין את הרעות החולות בתחום זה אשר דורשות שיפור ותיקון.
עשייה זו המחייבת שילוב ידיים של כלל הגורמים וכוללת עיגון חקיקתי של תחום ההתייעלות האנרגטית בישראל, יובילו כבר בטווח הזמן הקצר לחסכון עצום במשק האנרגיה בישראל, זאת כמובן בנוסף לזכייה שלנו בגילויי הגז. זאת ועוד, שינוי תפיסתי ועשייתי זה יביא יוביל אותנו בטווח הרחוק למהפכה חברתית של ממש אשר תצמצם באופן דרמתי את ההוצאות במשק: הן ברמת המדינה, והן ברמת התעשייה והפרט, לטובת כולנו.