“גריזלי אירופי”

בחיל האוויר הבריטי ציינו אבן דרך חשובה במהלך חודש נובמבר האחרון, עם הגעתו של מטוס התובלה הראשון מדגם איירבאס A-400 ATLAS. שלושה חודשים אחרי הנחיתה בבסיס חיל האוויר המלכותי בריז נורטון, נקרא המטוס על שם העיר בריסטול שבה ממוקם המפעל הבריטי של תשלובת איירבאס.
ה-ATLAS הוא למעשה התשובה האירופית ל-C-130 של חברת לוקהיד מרטין האמריקנית, שנחשב למטוס התובלה הצבאי הטוב בעולם.
באתר הרשמי של חיל האוויר המלכותי הבריטי מוגדר ה-ATLAS כך: ‘to deliver what you can’t get into a Hercules into landing zones that a C-17 can’t get into’.
ה-ATLAS כאמור, אמור לגשר על פער מבצעי שבין מערך מטוסי ה-C-130 הרקולס ל-C-17 גלובמאסטר, שני סוגי מטוסים הנמצאים כיום בשימוש חיל האוויר המלכותי. ה-ATLAS הוא בעל כושר נשיאת מטען של עד 25 טון לטווח טיסה של 2000 מייל ימי (3704 ק”מ). המהירות המירבית שלו היא 780 קמ”ש והוא יכול לפעול בגובה נמוך של 150 רגל (45 מטר) ועד גובה של 40,000 רגל (12 ק”מ). ה-ATLAS יכול להצניח 116 צנחנים על ציודם המלא וכן לנחות ולהמריא ממסלולים קצרים ולא סלולים.
תא הטייס של ה-ATLAS מזכיר מאד את ההרקולס J, הוא בנוי בטכנולוגיית גלאס קוקפיט. הוא מאפשר לטייסים תצוגה עילית של נתוני טיסה Head-up-Displays
(), וכן יכולת ראיית לילה מתקדמת המבוססת על טכנולוגיית Forward Looking Infra Red ().
אחד החידושים המעניינים של ה-ATLAS הוא במערכת הבולמים וכני הנשא של הגלגלים. פקח ההעמסה יכול לשלוט בזווית הפתיחה שלהם בהתאם למשקל המטוס ותוואי מסלול הנחיתה. עד כה מסרה איירבאס 7 מטוסי A-400 שיוצרו במפעל בספרד, לחילות האוויר של צרפת, בריטניה וטורקיה.
ה-ATLAS כמו מקבילו האמריקני (שנרכש על ידי חיל האוויר הישראלי והגיע לבסיס נבטים בנגב בקיץ האחרון) מוטס על ידי שני טייסים ופקח העמסה. (להבדיל מההרקולס הישן שמוטס על ידי שני טייסים, נווט מכונאי מוטס ופקח העמסה).
חיל האוויר הצרפתי קיבל במהלך 2013 את שני המטוסים הראשונים שיצאו מפס הייצור, (השם ATLAS הוא שמו הבריטי של המטוס, בצרפת הוא מכונה A-400 גריזלי). במהלך דצמבר 2013, חצי שנה אחרי קליטתו, ביצע ה-A-400 הצרפתי גיחת אספקה לכוחות הצרפתים שלחמו במאלי נגד תאי הטרור של אל קאעיידה, שנלחמו בממשלה המקומית ואיימו להפיל אותה.
“תכננו את הטיסה הזאת באופן דקדקני”, סיפר אחר כך סגן אלוף קרוסה, מפקד המשימה האווירית למגזין FLIGHTGLOBAL. “לצורך כך עברנו אימון סימולטור מיוחד שדימה את נתיב הטיסה מדרום אירופה לאפריקה בתנאי מזג אוויר משתנים”. המטוס העביר בגיחה 22 טון ציוד לחימה לנחתים הצרפתים. בחיל האוויר הצרפתי מייעדים את כתחליף למערך ה-C-160 Transalls המזדקן. מפקד חיל האוויר הצרפתי שהשתתף בכנס צבאי בעיר סיבליה סיפר כי באחת הפעולות במאלי הוצנחו סמוך לעיר טימבוקטו חיילי קומנדו צרפתים משישה מטוסי C-160 שהמריאו מאביג’אן בירת חוף השנהב. “אם היו לנו אז את יכולנו להמריא עם שני מטוסים בלבד מבסיסי חיל האוויר הצרפתי בדרום צרפת, להצניח את אותו מספר חיילים ולחזור חזרה לצרפת ללא תידלוק”.
בראשית הפרויקט בתחילת שנות ה-80, חברו מספר חברות אירופאיות ללוקהיד מרטין, יצרנית ה-C-130, כדי לתכנן את מטוס התובלה הצבאי הבא. במהלך השנים התגלעו חילוקי דעות באשר לדרישות המבצעיות מהמטוס, ובאמצע שנות ה-90 פרשה לוקהיד מהקבוצה ופנתה לפתח את ה-C130J בהתאם לדרישות המבצעיות שהציב אז הפנטגון. בתחילת שנות ה-2000 אחרי מספר גלגולים נותרו בפרויקט שמונה מדינות: צרפת, בריטניה, איטליה, בלגיה, לוקסמבורג, טורקיה, ספרד וגרמניה. בשנת 2003 נחתם הסכם חדש בין המדינות השותפות והוסכם על ייצור של 212 מטוסים. שנתיים אחר כך הצטרפה גם דרום אפריקה לפרויקט אבל בהמשך נסוגה מהחוזה בשל עיכובים בפיתוח והעלייה הדרסטית במחיר המטוס. לאחר פרישת דרום אפריקה גם אטליה ביטלה את השתתפותה בפיתוח המטוס, מה שגרם לעיכוב משמעותי בפרויקט והביא לצמצום הייצור ל-180 מטוסים בלבד – נתון שהעלה עוד יותר את מחירו של כל מטוס. טיסת הבכורה של ה-A-400 שתוכננה לתחילת 2008 נדחתה לבסוף בשנה, מה שגרם בהמשך גם לעיכוב משמעותי באספקת המטוסים. בשל כך החליט חיל האוויר הבריטי לצמצם את ההזמנה מ-25 מטוסים ל-22 ובעקבות כך הודיעה גם גרמניה כי היא מקטינה את הזמנתה מ-60 מטוסים ל-53. במהלך הדרך קיבלה איירבאס הזמנה נוספת ממלזיה שרכשה מטוס אחד, קנדה התעניינה מאד במתחרה האירופאי של ההרקולס J, אבל בסופו של דבר החליטה לקנות את המטוס האמריקני. על פי דיווחים שונים, אוסטרליה בוחנת בימים אלה את המטוס, אבל טרם קיבלה החלטה בעניין.
בעקבות צמצום ההזמנות והעיכובים השונים בפיתוח, נאלצו בשנת 2010 המדינות השותפות לחתום על הסכם מימון חדש לפרויקט ה-A-400 והזרימו לו עוד מיליארד וחצי יורו.
“אין ספק שההגעה של ה-ATLAS לחיל האוויר המלכותי היא תוספת כוח משמעותית” אמר ראש ממשלת בריטניה קמרון במהלך טקס קבלת המטוס בחודש נובמבר האחרון. בבריטניה הוא מיועד למשימות תובלה ארוכות טווח כמו גם להעברת סיוע לאזורים מוכי אסון. בחיל האוויר הבריטי טוענים כי שעת הטיסה שלו זולה באופן משמעותי ממקבילו האמריקני שלמרות הכל, עדיין נחשב למטוס התובלה הטוב בעולם, וגם… לנפוץ בעולם.