ממריא, רואה יורה ה-V-22 יורה טילים מונחים

חימוש מסוקי סער היא שאלה שעומדת על הפרק זמן רב, במיוחד בכל הקשור לפעילותם של כוחות מיוחדים במשימות ארוכות טווח. בחיל האוויר הישראלי שמסתמך על ינשוף (בלק הוק) ויסעור (סיקורסקי CH53) בחנו זאת בעבר, והסתפקו בהצבת מערכות הגנתיות בלבד, מערכות נגד טילי כתף. גם הצבא האמריקני, שבשני העשורים האחרונים נלחם בכמה זירות במקביל, התחבטו ארוכות עם השאלה. חברות בל – BELL (יצרנית ה-V22 יחד עם בואינג) ורייתיון – Raytheon, השלימו בחודש דצמבר האחרון סדרת ניסויי ירי של טילים מונחים ממסוק ה-V-22.
בניסוי שנערך בבסיס יומה YUMA באריזונה, שוגרו שני טילים מתוצרת רייתיון, מדגם BGM-176B Griffin B.
“זו הוכחה לכך ששילוב מערכות נשק על גבי ה-OSPRAY (עיט סלעים, הכינוי שניתן לו במארינס), היא פשוטה מאד מבחינה טכנית” נאמר בהודעה שהוציאה רייתיון מיד אחרי הניסוי הראשון. בניסוי נוסף שנערך ב-YUMA, הוצב על כנף ה-OSPRAY פוד רקטות מדוייקות מדגם advanced precision kill weapon systems () וזאת במטרה לבדוק את התנהגות המסוק עם חימוש שונה.
ה-OSPRAY צבר עד היום יותר מרבע מיליון שעות טיסה, רובן אגב לא באימונים, אלא במתארים מבצעיים בעיראק אפגניסטאן ובאזורי אסון דוגמאת האיטי. המסוק/מטוס נבנה לחיל הנחתים האמריקני, כדי שזה יוכל להגיע במהירות לעומק השטח ולצאת משם. (התכנית נהגתה לראשונה בעקבות כשלון פעולת חילוץ השבויים ב-1980 באיראן. בפנטגון הבינו כי הם חייבים יכולת הגעה מהירה לעומק עם יכולת נחיתה אנכית). עד כה סופקו לחיל הנחתים 242 מסוקים ו-44 סופקו לפיקוד הכוחות המיוחדים של חיל האוויר האמריקני (AIR FORCE SPECIAL OPERATION COMMAND) לצורך פעילות קומנדו. הבעייה שנוצרה במהלך השנים הייתה מיגון המסוקים והכוחות. טיסה מהירה ונחיתה בעומק שטח האוייב, הצריכה לא פעם את הטייסים להתחמק מאש מן הקרקע ללא יכולות תקיפה בחזרה. במתארים מבצעיים בהם שולבו מסוקי תקיפה יחד עם ה-OSPRAY, נאלצו הטייסים להאיט את מהירות הטיסה כדי לאפשר למסוקי הקוברה ללוות את הגיחה, מה שלמעשה ביטל את יכולת הטיסה המהירה של
ה-OSPRAY. בפנטגון עסקו לא מעט בבעיה שנוצרה, ולמעשה הניסוי האחרון של רייתיון ובל עשוי לספק את הפתרון. מהנדסי שתי החברות התגברו על מגבלת הרוטורים החשופים של המסוק שעלולים להפגע ממערכות הנשק בזמן טיסה אופקית (טיסה אופקית, כאשר מנועי המסוק משמשים כמנועי מטוס ועלולים להיפגע מטיל שיוצא מקרבתם, בטיסה אנכית – כמסוק, הרוטורים מופנים כלפי מעלה ומשמשים לריחוף ונחיתה).
“הניסוי הזה הוכיח שניתן לפתור את עניין חימוש ה-OSPRAY”, אמר למגזין FLIGHTGLOBAL רנדי וודרוד, דובר בל. “מערכת הנשק לא השפיעה כלל על שאר מערכות המסוק ומעבר לכך לא היינו צריכים לעשות התאמות מיוחדות בתוכנה של המערכות השונות, ובהפעלה עצמה של ה-OSPRAY. מערכות הנשק הוצבו מתחת למיכל הדלק הקדמי של המסוק, כאשר כל אחת מהן שוקלת 300 פאונד (קרוב
ל-140 ק”ג). שאלת המשקל המירבי עדיין לא ברורה לנו, זה תלוי באיזה מערכת נשק נבחר לצייד את המסוק. בניסוי עצמו הוכחנו קודם כל את היכולת הטכנית וזאת אחרי הרבה שנים של עיסוק בעניין.
(עניין חימוש ה-OSPRAY עלה לראשונה כבר ב-2007, במהלך הפריסה המבצעית הראשונה שלו בעיראק – א.ב.ש). החימוש נורה ללא כל בעיות על ידי הטייסים שהשתמשו בצגים מיוחדים שנוספו לקוקפיט כדי לשלוט על מערכות הנשק”.
בניסוי נורו כאמור שני טילים לעבר מטרות שדימו מבנים. שני הטילים פגעו במדוייק. טיל אחד נורה ממצב של ריחוף, כלומר כאשר הרוטור הופנה כלפי מעלה והטיל השני נורה במצב טיסה אופקי כאשר המטוס נמצא במהירות של 200 קמ”ש (110KT). בהודעת רייתיון נאמר כי בעתיד יוכלו לשלב במסוק גם טילים מונחים שאינם מחייבים קו ראייה למטרה (NLOS – NON LINE OF SIGHT).
“הירי במצב טיסה אופקי הוא הצלחה עצומה”, אמר לאחר הניסוי וינס טובין, סגן נשיא תכנית ה-V22 בחברה המשותפת לבל ובואינג. “הוכחנו שה-OSPRAY יכול לשאת חימוש מונחה ולפגוע ברמת דיוק גבוהה. מעבר לכך הוכחנו שהפלטפורמה עצמה יכולה לשאת מערכות חדשות ללא השפעה על מאפייני וביצועי הטיסה”.
שתי מערכות הנשק ששולבו ב-OSPRAY במהלך הניסויים הוזנו על ידי מערכות אספקת הכוח המקוריות של המסוק, נתון שבהחלט לא היה ברור בתחילת הניסוי. כאן המקום לציין כי אחת הנקודות הרגישות ב-OSPRAY היא עניין המשקל וחלוקתו בתוך המטוס עצמו. במהלך טיסת הדגמה שבה השתתפתי ב-2010 מעל בוסטון, הודיע לנו פקח ההעמסה של OSPRAY, כי אסור לנו לזוז בזמן המעבר של המסוק ממצב המראה אנכית לטיסה אופקית. “זהו אחד השלבים הרגישים ביותר של הפלטפורמה, זמן העברת המנועים ממצב אנכי לאופקי”, הסביר לנו מפקד הטייסת שהטיס את ה-OSPRAY. זו הסיבה שהוספת מערכות הנשק לגוף המטוס, הצריכה עבודת הכנה ארוכה וקפדנית.
“הצלחת הניסוי הזה היא בהחלט אבן דרך לפרוייקט ה-V22”, אומר למגזין FLIGHTGLOBAL, מייק ג’ארט, סגן נשיא רייתיון למערכות נשק אווירי. “הוא מוכיח עד כמה פשוט יהיה לשלב מערכות נשק ב-OSPRAY, עד כמה זה לא משפיע על יכולות הטיסה שלו וחשוב מכל, עד כמה זה יהיה זול למארינס ולפיקוד המבצעים המיוחדים של חיל האוויר האמריקני, לשדרג את המערך. אני יודע עד כמה הם עוקבים אחרי הניסוי ועד כמה הם צריכים את היכולת הזאת”.