בכנס שדרות לחברה שנערך בחודש נובמבר האחרון הציג שר הביטחון משה בוגי יעלון נתון מרשים: הייצוא הביטחוני הישראלי עמד בשנת 2014 על יותר מ-7.5 מיליארד דולר, עלייה של כ-15% בהשוואה ל-2013.
הנתון הזה הוא ללא ספק אחד המרשימים של המשק הישראלי, במיוחד לנוכח המצב הכלכלי העולמי, ובהתחשב בקולות שנשמעו בשנים האחרונות בכל הקשור להיקף תקציב הביטחון והצורך בקיצוצו. אין זה סוד שבמערכת הביטחון טוענים כל העת כי גידול בסעיף ההצטיידות בתקציב הביטחון משמעו מקומות עבודה למשק הישראלי. כך למשל מפעל רשף טכנולוגיות בשדרות. המפעל שמייצר מרעומים חכמים לפגזי טנקים עמד בסכנת סגירה לפני מבצע “צוק איתן”. עשרות מעובדי המפעל הוצאו לחופשה כפויה לפני הליך פיטורין. הזמנות בהיקף של 60 מיליון ₪ שהעביר מיד אחרי המבצע משרד הביטחון, העניקו למפעל אורך נשימה כלכלי של שנתיים לפחות.
2014 תיזכר כשנה היסטורית גם בהקשר טנק המרכבה. מאז יצא הטנק הראשון מפס הייצור בסדנת תל השומר, הייתה ישראל הלקוחה היחידה שלו. במהלך השנה האחרונה נחתמה עסקת נשק עם לקוח זר לאספקת עשרות טנקי מרכבה מהדור המתקדם ביותר. אין ספק שמבחינת הפרויקט מדובר בצינור חמצן, אחרי שחלק מפסי הייצור נסגרו, או הועתקו לארצות הברית לצורך ייצור נגמ”שי הנמר. צה”ל בינתיים ממשיך בהצטיידות בטנק, בימים אלה עוברת חטיבה 7 הותיקה שדרוג ממרכבה סימן 2 למרכבה סימן 4, המצוידת במערכות “מעיל רוח”.
ואם ב”מעיל רוח” עסקינן, אין ספק שהקיץ האחרון ברצועת עזה היה עבור המערכת מבחן מבצעי חשוב. לפחות בעשרה מקרים הצליחה המערכת, מתוצרת רפאל, לעצור טילי נ.ט שנורו לעבר הכוחות, כולל כאלה שנורו מטווח קצר של עשרות מטרים. הצלחת המערכת במבצע “צוק איתן”, הביאה להחלטה לצייד עוד עשרות נגמ”שי נמר ב”מעיל רוח” מה שבהחלט מגדיל את פוטנציאל השיווק שלה בעולם.
ציון דרך חשוב נוסף בשנה שחלפה, הוא פתיחת קו הייצור של כנפי האף 35 בתעשייה האווירית. כרגע עומד צבר ההזמנות על 811 זוגות כנפיים, חלקן כמובן יורכבו על גבי המטוסים שיגיעו לישראל בסוף 2016. נזכיר, חיל האוויר הישראלי רכש שתי טייסות (50 מטוסים) שיוצבו בבסיס חיל האוויר נבטים בדרום.
פרויקט נוסף שעומד על הפרק הוא יצוא מערכות כיפת ברזל לחו”ל. בעבר התעניינו מספר מדינות ברכישת המערכת, בישראל עדיין בוחנים את העניין ללא שורה תחתונה. דרום קוריאה הוזכרה כאחת המדינות שהתעניינו מאד במערכת, כמו גם הודו שהפכה בשנים האחרונות לאחת מהלקוחות הגדולים של התעשייה הביטחונית הישראלית. בעניין זה יש לציין את עסקת טילי “ברק 8″, שנחתמה עם התעשייה האווירית. מערכות ה”ברק 8”, צפויות להגיע בימים אלה גם לספינות הטילים של חיל הים הישראלי ובעתיד יוצבו גם בספינות הסיור החדשות שמייצרים בגרמניה, לצורך הגנת אסדות הגז בים התיכון.
במהלך השנה הקרובה אמור צה”ל לקלוט את המערכות הראשונות של “שרביט קסמים” ליירוט טילים לטווח בינוני. המערכת שמפותחת יחד עם משרד ההגנה האמריקני צלחה בחודשים האחרונים מספר ניסויים מוצלחים לקראת תהליך המיבצוע שלה בחיל האוויר. זה יקרה לצד שיפורים משמעותיים בביצועי “כיפת ברזל”, במיוחד אחרי הניסיון המבצעי שצברה במהלך העימות האחרון ברצועת עזה.
ועוד לא נגענו בעסקאות המל”טים של אלביט והתעשייה האווירית. את שנת 2014 סגרה התעשייה האווירית בהישג מרשים כשהצליחה לגבור על מספר מתחרות בחוזה לאספקת מל”טים לצבא הדרום קוריאני.
השורה התחתונה מבחינת התעשיות הביטחוניות אמורה להיות חיובית מאד בראיה לאחור של 2014. השאלה היא מה יקרה במהלך 2016, כאשר כבר עתה ברור ששנת 2015 היא שנת מעבר, בשל הבחירות ותקציב הביטחון שלא אושר עדיין. אז איך תראה 2016 מבחינת התעשייה? תלוי… בחלוקת המנדטים.
