העיר המגיבה – הריספונסיבית

מיינו לכם שעת עומס בעיר. אנשים עושים את דרכם הביתה אחרי יום העבודה קשה. מכוניות ללא נהג חולפות ליד רוכבי אופניים אשר זורמים לאורך נתיבים שנבנו במיוחד, מוגנים מפני תנועת כלי רכב ממונעים והולכי רגל בלתי צפויים. בעוד העיר נרגעת לקראת הערב, חיישנים ביתיים מכוונים את טמפרטורת הסביבה ומדליקים את האורות; טלוויזיות, מכשירי רדיו, ואפילו אמבטיות מופעלות במחווה תוך ישיבה על כורסה. בחוץ, חיישנים מנטרים גירויים באטמוספירה, מוכנים להתריע במידה ויגיעו לרמות מסוכנות. מחשב המתכנן את איסוף הפסולת העירונית מקבל נתונים על ריחות מצחינים ופחי אשפה מלאים. מערכות תנועה בודקות ומתאימות את מצב התנועה כל הזמן, מבטיחות כי פקקים ותאונות הן נחלת העבר. ללא ידיעת האזרחים, כל פונקציה בעיר מותאמת בשקט כדי להפוך את החיים לפשוטים ויעילים.

חזונות עתידניים כאלו היו בעבר נחלת שוברי קופות הוליוודיים, דוגמת “דו”ח מיוחד” משנת 2002. מעצבי הסרט לקחו בזמנו מחקרים מדעיים שנחשבו לפורצי דרך, ותרגמו אותם למעין חזון נבואי לעתיד, ארוז בממשקי מחשב חדשניים, אמצעי מעקב ומכוניות ללא נהג. כיום החזון הופך למציאות, כאשר יותר ויותר מתכננים, אדריכלים ואנשי טכנולוגיה משלבים קדמה טכנולוגית דמיונית בחיי היום יום, כאשר הם מתמודדים עם האתגרים הגדולים בני זמננו: אתגרי גידול אוכלוסייה עירונית ההולכת ומתרחבת תוך כדי מתן מענה בר קיימא.

בדרך לצפיפות

על פי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2050 כ-70% מאוכלוסיית העולם, או 6.4 מיליארד בני אדם, יהיו עירוניים. רבים מאלה יחיו בערים ישנות בנות עשרות או מאות שנים, שנבנו עבור אוכלוסיות קטנות בהרבה, עם צרכים שונים מאוד. בעוד מטרופולינים חדשים אלו הולכים וגדלים, הם מסתכנים בהפיכה לאזורים משתרעים על שטח גדול ולא יעילים, המבזבזים משאבים יקרים כמו קרקע, מים ואנרגיה, ונעשים קשים יותר ויותר לנהל אותם לוגיסטית.

על כן, מגוון רחב של דיסציפלינות קמות היום במטרה להתמודד עם בעיות אלו, מגובות בשורה של כלים דיגיטליים הבאים לסייע למדענים ולמתכנני ערים לבחון את העתיד אותו אנו יוצרים ואת השפעתו על תושבי הערים, והעולם כולו. “המדע של הערים”, כפי שהוא מכונה, מבטיח לשנות את הדרך בה אנו חושבים על ערים והדרך בה נחייה בהן בעתיד.

אינגבורג רוקר (Ingeborg Rocker), ממובילות תהליכים אלה, היא סגנית

נשיא חטיבת GEOVIA בחברת דאסו סיסטמס, ומובילת פתרון 3DEXPERIENCity שמטרתו ליצור מודלים וירטואליים והוליסטיים של ערים. רוקר, אדריכלית ומרצה בכירה בתחום, מאמינה כי כדי לבנות לעתיד אנו צריכים לנקוט בגישה חדשה לעיצוב הערים שלנו.

בתכנון ערים מסורתי יש שאיפה להשיג סטנדרטיזציה של כל אלמנט. הטענה היא כי בנייה ותכנון סיסטמטי של כבישים, רחובות או צמתים באופן זהה, יובילו להוזלת עלויות ויקלו על תהליכי בנייה, הרחבה ותיקון של המרחב העירוני. אבל, ממש כפי שהרפואה הגיעה למסקנה שטיפול רפואי הוא אינדיבידואלי משום שאין שני בני אדם זהים, רוקר מאמינה כי אין שתי ערים היכולות להיחשב זהות. במקום זאת, היא טוענת, צריך להתייחס לערים כאל רקמה חיה, בהן כל אלמנט וכל אזרח הינם חלק ממכלול. שינויים סביבתיים, לא משנה כמה קטנים הם, אינם יכולים להתבצע מבלי לבחון את השפעתם על הישות הסביבתית כולה.

ממציאים את העתיד עם תלת ממד

אחת הדרכים הטובות ביותר להבנת המכלול של העיר היא באמצעות הדמיית תלת ממד. מודל תלת ממדי של עיר, כפי שמציעה דאסו סיסטמס תחת 3DEXPERIENcity, מאפשר איחוד רציף ומדויק של מספר מקורות מידע (גם ממידע חופשי וגם מידע בתשלום), ומציג התייחסות עצמאית עבור העיר וכל השחקנים המעורבים בה. הדמיות כאלה גם מאפשרות ניתוח אלמנטים חיוניים כמו תנועת כלי רכב והולכי רגל, ריכוזי אשפה, רעש, זיהום אוויר ועוד. כשהמידע נאסף ומוצג בתלת ממד, קל יותר לנתח ולהבין אותו, כך שגם האזרחים יבינו את המשמעות של התנהגותם היומיומית. יתרה מזאת, יצירת מערכת אחת מאוחדת המדמה את העיר על כל רבדיה, תאפשר לגופים שונים להתחבר אליה בכדי לשאוב את המידע הנחוץ להם, ובמקביל תאפשר שקיפות ושיתופיות בין כל הגורמים המעורבים.

האינטרנט של הדברים (IoT) יכול להיות הגורם המאחד את כל אלו, כאשר סנסורים רבים יהיו פזורים ברחבי העיר, ביניהם כאלו הבוחנים חום, זיהום אוויר או רעש, או מצלמות שעוקבות אחר התנועה של כלי רכב. גם כאן ממלא התלת ממד תפקיד מרכזי. למשל, בכל הנוגע לרעש, את המידע המועבר מחיישנים שמודדים ומחשבים את רמת הדציבלים במקומות שונים בעיר, ניתן להמחיש בצורה ויזואלית על גבי הדמיות תלת ממד של העיר. כך, רעש המגיע משדה תעופה יכול להשפיע על בניינים חדשים הנבנים בשכונה מסוימת אם אינו מחושב נכון. בהתאם ניתן לבחון אותו נושא גם בתלות לחומרים מהם מורכב הבניין. כך למשל, זכוכית תבודד פחות מבטון.

חיישנים ותכנון תלת ממדי יסייעו לנו בעתיד גם בכל הנוגע לשליטה בתחבורה. בצרפת כבר עובדת קבוצת חוקרים על בחינת מעבר תנועה בערים והדרכים היכולות לסייע לה. כך, מיקומו של רמזור או משך סבב פעולתו, יכולים להשפיע על העומסים בצומת בו הוא נמצא. החוקרים בצרפת כבר גילו, למשל, כי מעגלי תנועה מפחיתים רעש בכ-60%, מפחיתים את צריכת הדלק ב-80%, ומשפרים את זרימת התנועה ב-30%. כל זאת, דרך בחינת הנתונים בהדמיות תלת ממדיות.

האזרח

אמנם אדריכלות, תשתיות ותכנון הם אלמנטים חשובים בתכנון ערים, אולם בליבן של כל הערים נמצאות קהילות של אזרחים. וכדי להתאים את אדריכלות העתיד לתושבים, חשוב להבין כיצד המוח האנושי מגיב למרחבים, אור ורעש.

כך, נראה בעתיד בניינים היכולים להבין כיצד דייריהם חושבים. כבר היום קיימים פתרונות, דוגמת מערכת ניהול הבית Nest של גוגל, המציעים בתים ריספונסיביים (מגיבים), אך זוהי רק ההתחלה.

בדאסו סיסטמס צופים כי בעתיד נוכל לשלוט גם על הסביבה והמרחב הביתי שלנו, כדי לייעל את השימוש באנרגיה או אפילו בתצורות הרצפה. דירות יהיו בעלות קירות רובוטיים, אותם ניתן יהיה להזיז בהתאם לצרכי המרחב, ואף ריהוט רובוטי אותו ניתן לשלוף בעת הצורך ולאחר מכן להחזיר למקומו. כך נוכל לנצל את אותו המרחב במספר אופנים, מה שיאפשר לאנשים לצמצם את מרחב המחיה שלהם בלי להקריב את איכות החיים.

לפי רוקר, העיר תהפוך לחלל צפוף וקומפקטי. היא רואה עלייה בקיומן של ערים אישיות, היפר-צפופות, המתוכננות סביב חללים רב תכליתיים, הלוקחים בחשבון שימוש במהלך כל שעות היממה. המוסדות ירוכזו בחלל מצומצם. אנשים יעבדו, יעשו קניות, יחיו, יירגעו ויחלמו בתוך אזור אחד קטן. זה יהפוך את הערים ואת החיים בתוכם ליעילים וברי קיימא. יתרונות הטרנספורמציה העירונית יובילו לשיפור באיכות האוויר על ידי הפחתת כמות כלי הרכב, וצמצום השימוש באנרגיה משום שהמבנים ירוכזו בצפיפות גבוהה יותר.

הכותב הינו מנכ”ל דאסו סיסטמס ישראל