ד”ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית בשיחה מרתקת על
התפתחות עולם ה”אינטרנט של הדברים” והשפעתו
על כולנו
“התפתחות ה’אינטרנט של הדברים’ תספק כר נרחב לצמיחה ושלל הזדמנויות להתפתחות במגוון מגזרי שוק בתקופה הקרובה”, אומר ד”ר מרקל.
מספר ה’דברים’ שיחוברו לאינטרנט עד 2020 נאמד בכ-50 מליארד. זהו שוק מרתק, מגוון ומבוזר (Diversified) בתחומים שונים של חיינו, בו המרכיב הטכנולוגי הבסיסי זהה – תקשורת, בעיקר של סנסורים, עם האינטרנט, בהספק ובמחיר נמוכים. האנליסטים צופים שרק הנתח של שוק המיכון הביתי, המכונה ה’בית החכם’, יגיע ל-16 מיליארד דולר. שווקים אחרים הם ה’לבישים’ עבור הניטור הרפואי, כמו גם הבריאות והבידור, שהיקפם עשרות מליארדי דולרים”.
למה הכוונה ב”בית חכם” בהקשר ה”אינטרנט של הדברים”?
מרקל: “הכוונה שניתן לנהל מרחוק מגוון התקנים ומערכות לרבות תאורה, חימום, מיזוג אויר, אבטחה ומכשירים ביתיים שונים. הבקרה מרחוק של המערכות האלו מנצלת את הרשת האלחוטית הביתית ומאפשרת לדעת שהכל פועל כשורה, לנהל צריכת אנרגיה מכל מקום ולשלוט במאפיינים של מכשירים ביתיים”. בשלבים ראשונים אלה של התפתחות שוק ה’אינטרנט של הדברים’, חלק מהחדשנות מגיע מחברות הזנק עם רעיונות נהדרים, אך עם מעט עובדים, כסף ויכולות ייצור. על מנת לסייע להם להתפתח ולאפשר את הביקוש, טכנולוגיית ה’בית החכם’ תלויה במספר מרכיבים; רכיבי תקשורת, פלטפורמות תוכנה וחומרה והחשוב מכל, תאימות הדדית בין ההתקנים”.
לדעתו של ד”ר מרקל “הכוח המניע מאחורי הפיתוח של התקני ה’בית החכם’ היא הקישוריות האלחוטית המחברת בין התקנים חכמים לרשת הביתית ומבטיחה שליטה וניטור של המכשירים הביתיים מכל מקום ובכל עת. קישוריות זו מתאפשרת הודות לטכנולוגיות תקשורת מוכחות ותכנונים יעילים הממשיכים לצמצם את דרישות העיבוד והחשמל מההתקנים החכמים. יעילות זו מצידה, מאפשרת ליצרנים לתכנן, לייצר ולהשיק מוצרים במחיר שווה לכל נפש ולעודד צריכה המונית”.
כיצד אם כן מקימים פלטפורמה בתאימות הדדית?
“אפל, לדוגמא, השיקה לפני כשנה מסגרת חדשה ומשותפת לתקשורת ובקרה של התקנים. לאחרונה אף הוקם גוף Open Interconnect Consortium על-ידי כמה חברות טכנולוגיה מובילות, בהן Atmel, ברודקום, דל, אינטל, סמסונג ו-Wind River על מנת להבטיח קישוריות ‘חלקה’ בין התקנים, אשר מתמקד בהגדרת מסגרת משותפת המבוססת על טכנולוגיות סטנדרטיות, כדי לאפשר קישור אלחוטי וניהול חכם של זרם המידע הנע בין מחשבים והתקנים מבלי להתחשב בגודלם, מערכת ההפעלה שלהם או ספק השירות”.
◄ האם הפורומים התעשייתים הללו מספיקים על מנת לקדם את פיתוח ה’בית החכם’?
ד”ר מרקל מעריך כי התקנים התעשייתים לקישוריות סטנדרטית הם מרכיב חיוני להאצת הצמיחה בשוק הבתים החכמים אבל “בנוסף לתקנים משותפים, פורומים מקוונים מסייעים למפתחים בפתרון קולקטיבי של אתגרים בעולם ההתקנים המחוברים. משאבים מקוונים של ‘הנדסה חברתית’ מספקים סביבות שיתופיות לשיתוף רעיונות ופתרון אתגרים, מה שיקדם את התפתחות ה’אינטרנט של הדברים’ ככלל ואת הבתים החכמים בפרט” הוא מדגיש ומוסיף כי “יש צורך גם ברשת איתנה של פס רחב”.
מה צופן העתיד ל”בית החכם”?
“ה’בית החכם” אינו חייב להיות מוגבל לבית פנימה וגם מתרחב לחצר ולגינה. החצר לדוגמא, עם חידושים כגון הממטרה הרובוטית המשתמשת בנתוני זמן אמת מאלפי תחנות חיזוי מזג אוויר, מיליוני דגימות קרקע ומידע נרחב על צמחים בכדי לקבל החלטות חכמות על תזמון וכמות ההשקיה היא ההמשך שלו. החדשנות משתמשת גם בעיבוד משובץ מתקדם על מנת להפחית במחצית את צריכת המים הביתית, שיקול חשוב באזורים הסובלים מבצורות תכופות. מדלת חכמה של מוסך שנפתחת מרחוק עד מטהרי אוויר, מקררים חכמים וממטרות חכמות, האפשרויות לציוד הבתים החכמים הן בלתי מוגבלות”, מוסיף מרקל.
ומה לגבי טכנולוגיה ‘לבישה’? ד”ר מרקל נשמע מתלהב: “דמיינו פלסטר המסוגל לאסוף מידע ביולוגי ולהורות לסמארטפון להזכיר למשוח קרם הגנה, או לשתות מים… או חיישן לכלבי נחייה, שמאפשר להם להעביר הוראות ‘מילוליות’ לבעליהם? ברחבי העולם טורחים על פיתוח אפליקציות מעוררות השתאות של טכנולוגיה ‘לבישה’ המצעידה את החדשנות בתחומים, אשר עד לפני שנים בודדות נחשבו למדע בדיוני”.
הראשונים שנכנסו לטכנולוגיה ה’לבישה’ היו השעונים ועדשות המגע. בשלב הבא, הגיעו היחידות והאפליקציות המנטרים מצב בריאותי וכושר גופני ואחר כך אפליקציות המעקב אחר פעילויות גופניות, איכות השינה, דפוסי התנועה והאכילה, בגישה הוליסטית לבריאות.
כשמדובר ב-500 מיליון יחידות בעוד כ-3 שנים, בהיסטוריה כה קצרה של הטכנולוגיה, מה לדעתך הכח המניע מאחורי ההתפתחות המרשימה?
“החיבוריות בטכנולוגיה בסיסית זהה של סנסורים לקישוריות סטנדרטית, דוגמת Wi Fi, Smart Bluetooth, NFC ו-GPS, המאפשרת העברת נתונים מהתקנים ‘לבישים’ למעבדים (סמארטפונים וטאבלטים) ולמבנים בענן, היא הכוח המניע, אך מבנים יעילים של תקשורת אלחוטית הממשיכים להפחית את דרישות העיבוד והחשמל של התקנים ‘לבישים’ הם קריטיים. ההתייעלות הזו, מאפשרת ליצרנים לתכנן, לייצר ולהשיק מוצרים במחיר שווה לכל נפש המעודדים צריכה המונית. ללא ספק, ההשקה של Smart Bluetooth היא דוגמת מהלך המשנה את כללי המשחק בזירה ומאפשר להתקנים לצרוך אנרגיה בקצב כל כך נמוך, עד שיוכלו לפעול חודשים ושנים על סוללה זעירה. מתוך הבנה של ההשפעה של אפשרויות Smart Bluetooth על התעשייה האלחוטית, אפל לדוגמא בנתה כמעט את כל ההתקנים עם הכנה לסטנדרט החדש. גם מיקרוסופט, בלאקברי, אנדרואיד, גוגל וסמסונג מגבירות את האינטגרציה של קישוריות Bluetooth Smart ומכשירות את הקרקע ל’התפוצצות’ ההיקף של מכשירים ‘לבישים’. אי אפשר לחזות כל המוצרים שבאופק. הטכנולוגיה הזו מסוגלת לסנכרן באופן ‘חלק’ בין סמארטפון או טאבלט אלחוטי לבין מערכת השמע שבמכונית, או מערכת תמרורים המתקשרת עם הולכי רגל, מכוניות אחרות ואפילו עם התשתית. יש הפוטנציאל לקשר בין טכנולוגיה ‘לבישה’ וחיישנים רפואיים בגוף לבין המכונית למשל”.
ד”ר מרקל מצטט את שאמר בכנס חדשנות, שנערך ב-3/2/15 בישראל, ד”ר הנרי סמואלי, מייסד ויו”ר ברודקום, “ה’אינטרנט של הדברים’ אינו זקוק לטכנולוגיה פורצת גבולות בשבבים, אלא לסנסורים חדשניים” ומפרט כי “כשמדובר בסנסורים, המעבר מסנסורים ‘לבישים’ (wearable) לסנסורי ‘ביגוד’ (Dressable) יכול להיות משמעותי בדרך לסנסורים בגוף (Implanted), במגמה אולי אף לנצל את המימדיות הזהה (5-15 ננומטרים) של האלקטרוניקה ושל הביולוגיה ליצירת ‘אינטרנט של הדברים’ בתוך הגוף… לטכנולוגיה ה’לבישה’ יש הפוטנציאל לשפר את חיינו ואת בריאותנו וכן לשנות את דפוסי האינטראקציה בין בני אדם. המרכיבים היחידים הדרושים בכדי להפוך את העתיד הזה למציאות, הם דמיון, יסודות מוצקים של טכנולוגיית קישוריות סטנדרטית וסנסורים חדשניים. אז לאן פניה של הטכנולוגיה ה’לבישה’? התשובה להערכתי היא ללא ספק, ל’אינטרנט של הדברים’!”
ד”ר שלמה מרקל,
סגן נשיא ברודקום
