האמירה המוכרת “תמונה אחת שווה אלף מילים” מיוחסת לפילוסוף הסיני קונפוציוס לפני כ-2500 שנה. בתקופה בה כלל לא היו בנמצא מצלמה ותמונות ולכן טבעי שנשאל כיצד ייתכן שקונפוציוס מתייחס באמירה זו לטכנולוגיה שלא הייתה מוכרת לו? האם דברי קונפוציוס הם למעשה נבואה שהקדימה את זמנה או טעות היסטורית? נראה שהתשובה לשאלה זו נמצאת בציטוט אחר אשר מוכר לנו מספר מלכים א’ פרק י’ בו מתואר ביקורה של מלכת שבא בירושלים והמפגש שלה עם שלמה “וַתֹּאמֶר, אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר, אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי–עַל-דְּבָרֶיךָ, וְעַל-חָכְמָתֶךָ. וְלֹא-הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים, עַד אֲשֶׁר-בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי, וְהִנֵּה לֹא-הֻגַּד-לִי, הַחֵצִי” בשתי האמירות מתבצעת השוואה בין מראה עיניים אמין וחוויה אישית עמוקה של המספר לבין שמועה או סיפור שמסופר מפה לאוזן ואמינותו מוטלת בספק. אמירתו של קונפוציוס אינה מתייחסת לתמונה אלא לעדיפות הגדולה – פי אלף – שיש מראה העיניים כפי שמנסחת זאת היטב מלכת שבא.
משתי האמירות “טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים” ו”תמונה שווה אלף מילים” עולה מסקנה ברורה אחת לפיה חוויה ויזואלית היא חוויה שמצטיינת באמינות גבוהה, חוויה אשר מאפשרת לצופה לבנות תובנות אותן לא ניתן לקבל מתיאור מילולי או כתוב. מכאן נובע הערך הרב והעדיפות הגדולה שיש למידע ויזואלי על פני כל תיאור מילולי או כתוב.
בעידן הנוכחי של התפוצצות המידע מקבלת מסקנה זו משמעות רחבה ובאה לידי ביטוי מעשי בכל המרחבים בהם אנו צורכים כיום מידע. כך לדוגמה כתבות מרכזיות בעיתון מלוות בתמונות בולטות אשר ימחישו לקורא את הכתוב או אפילו יאפשרו לו להציץ בכותרת ובתמונה כדי להבין את המסר העיקרי העולה מהכתבה ולדלג לכתבה הבאה, מרבית הכתבות באינטרנט מלוות בתמונות ובחלק הולך וגדל מהמקרים הכתבה היא למעשה סרטון וידאו. מנועי החיפוש מציגים על פי דרישה את תוצאות החיפוש על ידי סדרה של תמונות או קטעי וידאו רלוונטי כמענה לחיפוש אותו הגדרנו. הרשתות החברתיות הפופולאריות אינסטגראם וסנפ-צ’ט מבוססות אך ורק על מידע ויזואלי. הטכנולוגיה והזמינות הגוברת שלה בכל רגע מחיי היום יום שלנו מאפשרים לכל מי שעוסק בפרסום מידע או יצירת חוויה איכותית לשלב מידע ונתונים ויזואליים כדי להמחיש ולהעצים את החוויה לכל מי שצורך את המידע.
גם בעולמות התקשורת הבין אישית ניתן להבחין בתהליך “אבולוציוני” דומה. לפני שנים ספורות, כאשר הטלפונים הסלולאריים הפכו לנפוצים, נולד סוג חדש של תקשורת בין אישית אשר מבוסס על הודעות טקסט (SMS). בשלב השני הופיעו חברות כמו Whatsapp אשר הרחיבו את מגוון האפשרויות שעומד בפני המשתמש ואיפשרו שידוך תכנים ויזואליים של תמונה או וידאו להודעות הטקסט. המדיה הנוספת המריצה את השימוש בתקשורת ההודעות מאחר ואיפשרה התייחסות כתובה לתוכן ה”עשיר” כמו גם ביטוי אישי ויצירתי אשר העשיר את נושאי וכמות ההודעות הכתובות והפך את יישומי ההודעות בין מכשירים ניידים לסטנדרט דה פקטו. במקביל לשימוש גובר באפליקציות הודעות לתקשורת בין אישית נוצרה תרבות תקשורת חדשה אשר מקדשת את הזמן וסדרי העדיפויות האישי לפיו לכל אחד מאתנו יש את החופש לקבוע את סדרי העדיפויות ביחס למתי נתייחס להודעות בזמננו החופשי. תרבות זו שינתה את הרגלי התקשורת וגרמה להקטנת השימוש בשיחות הטלפון כמו גם מציאות חברתית בה לפני ביצוע שיחת טלפון מתקיים פעמים רבות שלב מכין של הודעות טקסט מהסוג “ערה”? “זמין”?
אבל יחד עם התרחבות השימוש בתקשורת הודעות כתובה התחדדו גם המגבלות והחסרונות העיריות שלה: קשה לנו להעביר בטקסט כתוב את הניואנסים הדקים של מצב רוח, אמירה צינית או מחויכת ולרוב אנו נזקקים לסמלים מצוירים שנוספו לצורך כך כאמצעי משלים להודעות הכתובות. סמלים שנועדו להבהיר למקבלי ההודעה באופן טוב יותר את כוונתנו. השימוש בסמלים של הסמיילי המחייך, הקורץ או הדומע הם רק דוגמאות ספורות לתופעת הסמלים המצוירים המתגברת. והנה מבלי משים אנו נמצאים במסלול אשר נראה כאילו עומד להחזיר לחיים את הכתב המצויר – כתב ההירוגליפים של מצרים העתיקה – לעולמנו המודרני.
כאשר אנו פוגשים במגבלות שימוש שמקורם טכנולוגי טבעי לצפות כי בד בבד עם ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה יימצאו פתרונות טכנולוגיים יצירתיים אשר יפרצו את תקרת הזכוכית של המגבלות הקודמות ויציגו בפני המשתמשים יכולות חדשות במסגרת דור חדש ומתקדם של יישומים. הדור הבא של יישומי הודעות יודע לשלב את הטוב משני עולמות – תקשורת וידאו בה המסר מועבר בצורה הפשוטה (נגיעה) ביותר והמובנת ביותר (וידאו) לכל אחד בעוד שלמקבל ההודעה שמורה האפשרות להגיב בזמן אמת או לאחר מכן בזמנו החופשי. בתקשורת הודעות וידאו מיידי מקבל/י ההודעה יכול/ים לראות ולשמוע בזמן אמת את מה ששולח ההודעה רואה ושומע. אבל בשונה משיחת וידאו אשר דורשת ממקבל השיחה
לעצור את כל עיסוקיו מאחר ומדובר
באפליקציית הודעות מקבל ההודעה יראה אותה ויגיב לה בזמנו החופשי, על פי סדרי העדיפויות האישיים שלו. זהו שילוב של מדיום התקשורת המיטבי – וידאו – אשר הותאם לדרך המועדפת שלנו לתקשר – הודעות.
Glide – אפליקציית הודעות וידאו מיידי
מסקירה מהירה של שוק ההודעות העולמי עולה בברור אפליקציה אחת בשם Glide שפותחה בישראל על ידי שלושה מייסדים, עולים ותיקים כפי שמקובל לכנות את מי שנמצא כבר בארץ מעבר לעשר שנים, אשר הגיעו לישראל מארה”ב ומאוסטרליה וחיפשו דרך לשמור על תקשורת איכותית ורציפה עם בני משפחותיהם למרות העובדה שהמשפחה מפוזרת באזורי זמן שונים ולא ניתן לקבוע ולתזמן שיחות סקייפ בשעות שיתאימו לכולם. Glide מקבלת ביקורות וכותרות מחמיאות בעיתונות הבינלאומית ובעיקר מהמשתמשים הרבים (למעלה
מ-10 מיליון בארה”ב בלבד) שלה, נבחרה בין היתר לחביבת הקהל בתחרות 2013 Disrupt של TechRunc.
מעבר לפתרון אשר מאפשר להעביר הודעות וידאו מיידי אשר מובנת באופן הברור ביותר למקבלי ההודעה (עד 50 משתמשים בקבוצה), הפתרון מעניק גם את הערכים המוספים הבאים:
• קבצי הוידאו של ההודעות אינם נשמרים על הנייד, לא בצד של השולח ולא בצד המקבל מאחר וכל ההודעות נשמרות בענן.
• הודעות הוידאו מייתרות כמעט לחלוטין את הצורך במקלדת ובפעולת הכתיבה – יתרון גדול מבחינת נוחות השימוש שערכו גובר ככל שההודעה ארוכה יותר. אגב, Glide מאפשרת גם שימוש בהודעות טקסט למקרה בו אתה נמצא בישיבה או בסרט.
• שולח ההודעה יכול בכל רגע נתון למחוק את ההודעה ובכך לבטל את כל המופעים שלה בכל המכשירים הניידים
• מאחר והאפליקציה אינה מחייבת שימוש במקלדת היא נגישה מאוד לצעירים ומבוגרים אשר מתקשים בדרך כלל עם הגודל של המסך או האותיות.
• האפליקציה היא חינמית וזמינה בסביבת אנדרואיד ו-iOS.
העתיד – פרידה מהמקלדת
מדובר רבות בישראל ובעולם על “האינטרנט של דברים” – IOT Internet Of Things. הרעיון של עולם בו מכשירים רבים ושונים כולל חפצים, מכונות, מכוניות ובגדים יהיו מחוברים ברשת אחת ויעבירו ביניהם מסרים ונתונים באופן אוטומטי צמח באופן כללי עם טכנולוגיית RFID, ותפיסה זו במידה ניכרת מהווה בסיס לחזון הנוכחי של מערך רכיבים שונים אשר פועל יחד – מפעיל ומגיב באופן אוטומטי – ומשמש לטובת דור חדש של יישומים חדשים ומורכבים. במסגרת זו נראה כי יימצא שימוש רב ליכולת של העברת מידע חזותי – וידאו – בין הרכיבים השונים של של הרשת ללא שימוש במקלדת.
מגמה זו של הקטנת היקף השימוש במקלדת תואץ ללא ספק עם הפופולריות הצפויה לשעון החכם אשר עתיד להפוך לפלטפורמה מרכזית במהלך ב-12-24 חודשים הקרובים. השעון החכם או כמו שנכון יותר לקרא לו שעון היד החכם יצור מהפיכה בדרך בה אנשים מתקשרים בינם לבין עצמם. מה יותר טבעי מאשר הנפה קלה של פרק היד כדי לקבל או לשלוח הודעת וידאו בנגיעה. השעון החכם יבטל את הצורך הזה ואנחנו נפסיק לשלוף ולהחזיר את המכשיר הנייד לכיס – פעולה שאנו מבצעים עשרות פעמים ביום.
Glide הציגה לאחרונה תערוכת האלקטרוניקה CES כיצד תראה תקשורת הודעות וידאו מיידי משעון יד חכם. ההדגמה מתבצעת תוך שימוש בשעון יד חכם שמחובר באופן עצמאי לרשת עם כרטיס SIM או WiFi מריץ מערכת הפעלה Android וכולל מצלמה, רמקולים ומיקרופון. פתרון זה משלב למעשה את תפיסתם של קונפוציוס מלכת שבא והאינטרנט של הדברים – IOT – כפי שמקובל לכנותו.
טבלת האבולוציה של מסרים מיידים
1992 – ניל פאפוורף שלח את הודעת הטקסט הראשונה בעולם
2000 – הודעות טקסט ומסרים מיידים מתחילים להפוך לפופולארים
2005 – – (Over The Top Content) (אודיו, וידאו) מורידים את רמת השימוש בהודעות טקסט ואפילו את השימוש בשיחות טלפון.
2010 ועד היום – הודעות טקסט ו-OTT הפכו לדומיננטיים למרות החסרונות שלהם
2015 – תהה השנה הראשונה שבה יהפוך השעון החכם לפופולארי (20-60 מיליוני משתמשים צפויים)
• על פי דו”ח גרטנר, חברת מחקר בינלאומי מובילה עד שנת 2017 מסרי וידאו חיים יהיו פופולארים כמו ה”סלפי”
