אנחנו רואים מגמות גדולות בשוק הישראלי בשנה האחרונה, אולי הבולטת שבהם היא שיש פחות ופחות חברות סטארטאפ וחברות בינוניות שעוסקות בשבבים”, כך מספר לנו חגי ארבל, מנכ”ל חברת Veriest מקבוצת אמן. “בנוסף, חברות FPGA נכנסות לעולם הוריפיקציה וחברות תוכנה גלובליות מפתחות שבבים. השוק משתנה”.
Veriest, שהוקמה ב-2007 כחברה המתמחה בוריפיקציה, הרחיבה כבר ב-2010 את שירותיה לתכנון שבבי ASIC ו-FPGA וכיום נותנת שירותי Turnkey מלאים, החל מארכיטקטורה והגדרות מערכת, דרך Design, ועד וריפיקציה, בשני מרכזי פיתוח, אחד בישראל והשני בסרביה. לפני כשנתיים נכנסה קבוצת אמן כשותפה בחברה.
חגי ארבל, מייסד ומנכ”ל החברה רואה את השינויים האלו בשוק. “זה משפיע ישירות על שוק העבודה ועל אופן מתן השירותים לשוק. לא רק שקיים מחסור במהנדסי וריפיקציה, אלא ישנן פחות חברות, ואלו הקיימות גדולות יותר. כלומר, אמנם יש תכנון ידוע מראש אבל תהליך קבלת ההחלטות ארוך ואין את היכולת לקבל החלטות מעכשיו לעכשיו, כמו שיש בסטארטאפים קטנים יותר”.
איך אתה רואה את זה משפיע עליכם?
“מבחינתנו זה יתרון. בהקשר הזה, כחלק מקבוצת אמן, Veriest בנויה לתת שירות לארגונים גדולים. אנחנו יודעים לטפל נכון בתהליכים ארוכים ומובנים ויחד עם אמן, יש לנו יתרון כוח הן פיננסי והן תפעולי. זהו נושא חשוב כיוון שסף הכניסה לפרויקטים נהיה גדול מאוד ולרוב זו השקעה שלחברה קטנה יותר, המוגבלת מטבעה, פיננסית או תזרימית, תתקשה לעשות”. וארבל ממשיך “מצד שני, בארגונים גדולים מתרחש לעיתים שינוי מדיניות לגבי עבודה עם חברות חיצוניות, לעומת עבודה עם מחלקות פנימיות וזה משפיע חזק מאוד על השוק. בטווח הארוך יותר, זהו שוק שקשה לצפות אותו, כיוון שתנועה חזקה של אחד הארגונים הגדולים לכאן או לכאן, משפיעה מאוד”.
חברות תוכנה בעולם השבבים
ארבל מספר לנו על שינוי מהותי נוסף שמתקיים בשוק בשנים האחרונות, כאשר חברות תוכנה, שבעבר לא היה להן נגיעה לחומרה, מתחילות להיכנס לעולם השבבים. “מדובר על חברות שמבינות שלמרות שפיתוח צ’יפים הוא רחוק מהליבה העסקית שלהן, זה נושא שנהיה כל כך אסטרטגי שהן פשוט מחליטות לפתח שבבים בעצמן ולהשיג את היכולות הללו בלי להסתמך על חברות אחרות. כך, אמזון שקנתה את חברת השבבים אנאפורנה לאבס, ואפילו גוגל הודיעה זה מכבר על כניסתה לתחום החומרה. זה משנה את כל אופיו של השוק”.
אחד המאפיינים של חברות אלו, הוא שיש להן את ההון הנדרש לפיתוח שבבים חדשים. “היום, אין מה לעשות, סטארטאפ קטן יכול לבוא עם רעיון נהדר אבל יהיה לו מאוד קשה לגייס את 100-200 מיליון הדולר הדרושים בכדי להביא מוצר לשוק. יש תמיד יוצאים מן הכלל, סטארטאפים בתחום השבבים למדו להתייעל ולפתח שבבים בעלויות מופחתות, אבל זה קשה. אני חושב שאנחנו רואים פחות חברות סטארטאפ בישראל בתחום של ASIC ופחות חדשנות, מטבע הדברים”.
“כשאנו מתקשרים עם חברת סטארטאפ, אנו מביאים את כל יכולות ה-Turnkey שלנו כדי לסייע לה לפתח צ’יפ איכותי כבר בסיבוב (Spin) הראשון, כולל להניח את התשתית לפרויקטים הבאים. ראינו אין סוף דוגמאות כאלו בשוק. לעומת זאת, בחברות גדולות ומנוסות בפיתוח שבבים, זה לרוב אינו המצב. חברות כאלו יתקשרו איתנו לא כי חסרה להן מומחיות וריפיקציה, אלא כי ירצו לזקק את משאביהן בכדי להתמקד בניהול של ליבת הטכנולוגיה שלהם ולתת לחברה אחרת לעשות את כל הפונקציות העודפות ביעילות ובמהירות רבה יותר”.
“זה נהיה יותר מעניין, כשחברת תוכנה גדולה, שלאו דווקא עוסקת בשבבים, נכנסת לתחום ופתאום היא מתנהלת כמו סטארטאפ. כלומר, מחד זהו ארגון ענק, ומאידך אין לו את היכולות של מתודולוגיות עבודה נכונות בפיתוח צ’יפים. אחד מלקוחותינו, למשל, שהוא חברת תוכנה מאוד גדולה, החליט לפתח שבב, ומתוך הבנה כי הידע הפנימי שלהם מוגבל, הם חיפשו מישהו שיתן להם פתרון Turnkey ויפתח עבורם את כל הצ’יפ, מארכיטקטורה ועד Tape-Out. הם בחרו בנו ואנחנו ניצלנו את כל מניפת היכולות שלנו ובצענו עבורם את הפרויקט. אותם חלקים שהיו מבחינתם קנין רוחני נשארו באחריותם אבל אנחנו עסקנו בכל היתר – החל מבניית ארכיטקטורה של הצ’יפ, דרך דיזיין ו-וריפיקציה ואפילו תמכנו בהם בבחירת שותף לטיפול בכל נושא ה-Back End. מה שהתבטא חזק מאוד בפרויקט מסוג כזה היה היכולות של וריאסט להרכיב צוות משולב, שחלקו עובד במרכז הפיתוח שלנו בבלגרד וחלקו קרוב ללקוח כאן בארץ. זה יתרון גדול כי זה מסייע לנו ליצור חציצה בין הפעילות, על אף שמדובר בצוותים אורגניים. במקרה זה הלקוח היה מודע ליכולותינו כחברה ולחוזקותיו הוא וקיבל החלטה נכונה היכן ישתלב מבחינת ההבנה שלו את האפליקציה. לכן הפרויקט כל כך הצליח.”
עתיד השוק – וריפיקציה
של FPGA
ארבל מזהה טרנד משמעותי נוסף בשנים האחרונות, בו חברות מערכת מפתחות שבבי FPGA הרבה יותר גדולים ומורכבים, שיש בהם יותר אפשרויות אבל גם מצריכים השקעה בוירפיקציה. FPGA הוא שבב גנרי עליו נצרבת הלוגיקה של הצ׳יפ. זאת בניגוד ל-ASIC שבו לוגיקה ספציפית מיוצרת מראש. בשנים האחרונות עם עלייה דרמטית ביכולות והביצועים של שבבי ה-FPGA עלתה גם הסיבוכיות בבדיקתם. “בעבר, חברות FPGA לא טרחו לפתח מתודולוגיות, כלים ויכולות וריפיקציה. הדיזיינרים היו אלו שבצעו וירפיקציה תוך כדי תכנון השבב. השלמת הבדיקות נעשתה תוך שילוב במערכת במעבדה. בשנים האחרונות, כמעט בלתי אפשרי לעשות זאת, כיוון שהמערכות הפכו מורכבות יותר, ועל כן נדרשת רמת מומחיות בתחום. היום מדברות איתנו חברות שבעבר לא חשבו בכלל על וריפיקציה”.
ארבל מסיים בדוגמה מתוך אחד הפרויקטים שביצעו לאחרונה, ומדגים את הסכנה שיש באי ביצוע וריפיקציה על שבבי FPGA. “חברה בטחונית גדולה מאוד, שהיו לה כבר מערכות שעובדות היטב מעל לעשור, הגיעה לוריאסט בעקבות עסקה חדשה בה היו צריכים לספק מערכות כאלו, שבהן מטבע הדברים האמינות היא בחשיבות עליונה. הלקוח שלהם דרש שהמערכות יעברו תהליך וריפיקציה כדי לוודא שעל אף היכולות המוכחות של המערכות, אין בהן בעיות. כלומר היינו צריכים לבצע וריפיקציה על מערכות שיושבות שנים במחסן, ונחשי מה, מצאנו לא מעט באגים. אז במקרים כאלו, לא בהכרח הולכים ומשנים את כל הארכיטקטורה של השבב, אך הידיעה על קיומם מאוד משמעותית וניתן לטפל בהם במגוון דרכים של שינויי תוכנה”.
חגי ארבל,
מייסד ומנכ”ל Veriest
