כששאלתי את שמואל ברקן, מנכ”ל משותף בפריסקייל ישראל, מה זה בשבילו ‘אינטרנט של הדברים’, הוא הסביר שאי אפשר להסתפק בהגדרה הפשוטה של חיבור מכונה למכונה, או בתקשורת עצמאית מרחוק בין חפצים או ‘דברים’. “האינטרנט של הדברים זו לא עוד טכנולוגיה. זוהי קונספציה מערכתית חדשה שתאפשר למקד את הטכנולוגיה לכיוון של הפקה מירבית של שירותים מהמוצרים. אותם מוצרים חכמים יתנו מענה לצרכיהן של אוכלוסיות רבות ככל שניתן, לזמן ארוך, וישפרו את ה-well being שלהן בעולם העסקי ובחיים הפרטיים. זוהי מהפכה אמיתית. עם 100 מיליארד אבזרים משובצי מעבדים שיחוברו לאינטרנט תוך עשור, מדובר בכוח רב עוצמה ובשינוי שיורגש בכל הענפים ובכל תחומי החיים. החוכמה היא, מוסיף ברקן, לנצל נכון את היכולת הזו, ‘להשתיל’ אינטליגנציה בתוך כל כך הרבה חפצים, על מנת שזה יהיה יעיל וכלכלי”.
הכוונה היא שחייב יהיה להתחולל שינוי בדרך בה אנחנו פועלים כיום לאסוף את המידע שמצטבר באינטרנט של הדברים, או בחיישנים והמכונות המייצרים את המידע שנאסף לצורך קבלת ההחלטות. ברקן הוסיף, “התהליך כיום הוא של חיישן קטן בקצה הרשת שאוסף פריט מידע מסוים, משם נשלח כל הדרך לענן, ועל סמך זה המשתמש יכול לקבל החלטה, שנשלחת שוב בחזרה לקצה הרשת. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת פריצת דרך במובן זה, שמספר רב של החלטות ניתן יהיה לקבל כבר בקצה הרשת, באמצעות מערך חיישנים ורשת מקומית קטנה. כך אפשר להתגבר על זמן האחזור, משיגים תהליך מאוד מהיר, ומורידים את צפיפות התעבורה ברשת. כל זה אפשרי בזכות מיניאטוריזציה של שבבי סיליקון וטכנולוגיות ננו-מכניקה, המאפשרות לבנות מערכת שליטה ובקרה מודולרית על שבב יחיד, שיעלה דולרים ספורים, יתפוס נפח אפסי במוצר הסופי ויזדקק למעט מאוד הספק חשמלי”.
בממד השני, אנחנו רואים פריצת דרך טכנולוגית נוספת בדמות טכנולוגיות SDN (רשת מוגדרת תוכנה), המאפשרות אינטגרציה רוחבית, בין רכיבי IoT מפוזרים גלובלית, בלי צורך בעיצוב תצורת רשת בידי אדם. התוכנות שיוצרות פלטפורמת תקשורת יודעות גם לזהות צמתים רלוונטיים אד-הוק, באופן “ספונטני”, וליצור יחסי שליטה ובקרה בהתאם לפונקציונליות הדרושה ליישום. לדוגמה, מכונת כביסה המצוידת ברכיב IoT לא רק יודעת לבצע תוכנית כביסה מתוכנתת מראש, אלא גם יודעת להתחבר לאתר שירות הלקוחות כדי לדווח על בעיה ולנהל את תהליך התיקון עד סופו. מימוש יכולת זו דורש יותר מהוספת רוטינת חיוג פשוטה לזיכרון הצרוב. כי באתר השירות הבקר יצטרך לפתוח כרטיס תקלה, לדווח נתונים דיאגנוסטיים לפי דרישת ה-Help Desk ולספק פרטים מסחריים (אחריות, שם וכתובת וכו’), לתאם זמנים מול הלקוח ואולי גם לנסות תיקון עצמי לפי הנחיות השרת. הנתונים הדרושים להשלמת כל התהליך מפוזרים, בדרך כלל, בצמתים שונים של רשת IoT ונדרשת אינטליגנציה מסוג מיוחד כדי לתפקד כ”מזכירה” עצמאית, שמסוגלת לתפור את כל החוטים לחליפה אחת.
שמואל ברקן, מנכ”ל
משותף בפריסקייל ישראל
איך משתלבת פריסקייל בכיוונים שציינת?
“הידע הדרוש למימוש בקר IoT כמתואר לעיל אינו מפוזר בכל התעשייה. יש מעט חברות שלמדו את הטכנולוגיה ומסוגלות לבצע את האינטגרציה של סנסורים, מעבדי DSP, מעבדי CPU, מעבדי תקשורת, ממירי DAC ו-ADC מהירים, מקלטים-משדרים לתקשורת קווית ואלחוטית, ספקי כוח ומחוללי פולסים, כדי לממש את הפתרון בצורה כלכלית מותאמת ליצור המוני. פריסקייל היא הגדולה והמנוסה בתחום ההתמחות הזה ולכן הפכנו, באופן טבעי, לצומת המרכזי של IoT בישראל”.
יש דרך להיערך לכמות מידע כה גדולה ברשת?
“כל זה בהחלט משליך על איך תיראה הרשת העתידית, הן של ארגונים והן למשתמשים פרטיים. הרשת תעבור מהפך בגלל נפח האינפורמציה שתצטרך לזרום, אפשר יהיה לשנות הכול יותר בגמישות, יהיו הרבה יותר שירותים על הרשת, שעד היום לא היו. והכול יהיה בצמיחה מבוזרת, חכמה ועל פי ביקוש”.
על פריסקייל ברקן מספר: “פריסקייל נערכת בין היתר באמצעות כמה יוזמות שונות, בעולם וגם בארץ. לדוגמא, לאחרונה הכרזנו על הרחבת שיתוף הפעולה עם Bell Labs לטווח הארוך. בין הפרויקטים החדשניים ביותר, מדובר על מו”פ משותף לקידום טכנולוגיה אלחוטית עבור האינטרנט של מחר, ומיזוג בין טכנולוגיה קווית לטכנולוגיה אלחוטית כהיערכות לכניסת הדור החמישי (טכנולוגיית 5G). במרכז המחקר, עובדים על יצירת התקן גישה אוניברסאלי, שיהיה הראשון בתעשייה, אשר יוכל לשמש בצורה גמישה בכל שילוב של חיבורים קוויים ואלחוטיים. ככל שהאינטרנט של המחר יגדיל את מספר נקודות הקצה ברשתות, הגברת התפוקה ואיכות השירות יהפכו לחשובים עוד יותר.”
יוזמה אחרת היא קבוצת Thread בה חברה פריסקייל כאחת המייסדות, יחד עם חברות טכנולוגיות מובילות, כמו מעבדות Nest Lab של Google, סמסונג, ARM.
הקבוצה מתמקדת בפרוטוקול רישות אלחוטי מבוסס IP עבור התקנים המתחברים באופן אלחוטי בינם לבין עצמם, וגם לרשת האינטרנט. הפרוטוקול של Thread מכוון לחיבור התקנים המופעלים בסוללה אל רשת הפועלת בהספק נמוך, המיועדת במיוחד עבור האינטרנט של הדברים.
לאחרונה הצטרפה פריסקייל בישראל למאגד (Network Programming Consortium) בתמיכת המדען הראשי של משרד הכלכלה, במטרה לתמוך בהיערכות תשתית התקשורת לקראת עידן ה-IoT. המאגד כולל את חברות הטלקומוניקציה המובילות בישראל, כמו ECI, RAD, גילת, אלביט, סרגון, ואחרות, ולצידן גם מיטב האוניברסיטאות ומוסדות השכלה גבוהה בישראל.
חשוב לציין, שמרכז הפיתוח של פריסקייל בארץ הפך עם השנים למרכז המצוינות המובהק של הארגון בנושאי תקשורת. כיוון שכיום אי אפשר להפריד בין תקשורת לאבטחה, נוצר כאן בסיס ידע המשרת את כל מיזמי Freescale בעולם ה-IoT.
מה השינויים שקורים בפריסקייל?
“עד היום פעלנו בכל המגזרים באופן ורטיקאלי: בתחום האוטומוטיב, בתעשיה, במוצרי צריכה, וכמובן בתקשורת, התחום בו מתמחה מרכז הפיתוח הישראלי של החברה. כל אלה היו עסקים נפרדים עבור פריסקייל, ואנחנו עדיין במידה רבה פועלים בהם באופן ורטיקאלי. מה שיפה הוא, שהאינטרנט של הדברים מחבר את כל הדברים הללו בצורה אופקית. פריסקייל היא בין החברות הבודדות שיש להן פורפוליו נרחב במיוחד, כך שהיא יכולה לספק את הפתרון המשובץ לתכנון של כל מוצר IoT וברמות האבטחה המשולבת הגבוהות ביותר”.
“כספק במערך ה-IOT העתידי, הפתרונות כוללים תוכנה וחומרה, שירותים למפתחים, ומגוון שירותים מקצועיים המיועדים לעזור להם כדי שהמוצרים שלהם יעבדו מהר יותר. לאף אחד אחר בשוק אין את היכולת הזו לספק את הפתרונות לאורך כל הדרך, מקצה לקצה: החל מסנסורים הקטנים והרגישים ביותר בקצה הרשת, דרך ספקים ומיקרו-בקרים זעירים עם תקשורת אלחוטית שנותנים ביצועים גבוהים וצורכים מעט מאוד הספק, טכנולוגיית IMX המאפשרת ממשק אדם-מכונה, וכלה במכונות מרובות מעבדים ב-64 ביט שפועלות כמעבדי יישומים או תקשורת בתשתית הענן. גם מי שלא ימצא בסל המוצרים שלנו את הפתרון שנבנה כביכול בדיוק לצרכיו, יוכל למצוא את כל הטכנולוגיות, הניסיון המעשי והנכונות לעזור באינטגרציה “תפורה לפי מידה”. בנוסף, יש לנו אקוסיסטם שמאפשר לקהילה שלמה לפתור בעיה, ולא להשאיר אותה בידי מהנדס אחד בודד. עם מגוון רחב כל כך של פתרונות, אנחנו מאפשרים ללקוחותינו לחדור לשוק הרבה יותר מהר”.
