הטכנולוגיות החדשניות של Getac לעוצמת הארה אחורית ומניעת השתקפויות במחשבים ניידים

השימוש העיקרי במחשבים ניידים מוקשחים הוא בדרך כלל בחוץ ולעיתים בשמש חזקה וישירה. אלא שהתמונה במסכי ה-LCD המעבירים (טרנסמיסיביים) הסטנדרטיים חלשה מאוד באור יום, ובשנים האחרונות נעשתה יכולת “הקריאות” (Readable Display) באור יום אלמנט מרכזי במכירות לסקטור המחשבים הניידים המוקשחים. ג’ף ווקר, עורך הטכנולוגיה לשעבר של Rugged PCReview הסביר: “האמת היא שיש רק שתי דרכים מעשיות להצליח לקרוא ממחשב נייד בחוץ: (א) להגדיל את הבהירות (הנמדדת ב’ניטים’, השם הנפוץ בתחום המסכים ליחידה ‘קנדלה למטר מרובע’ או ‎cd/m2‎) עד שהאור המופק מהמסך חזק יותר מהאור הסביבתי המוחזר ממנו, או (ב) להגן על המסך מפני השתקפויות, וגם כאן, כשהמסך מחזיר הרבה פחות אור, האור שהוא מפיק חזק יותר מהאור המוחזר”.

כל יצרניות המחשבים המוקשחים החשובות הגיבו לצורך זה בהתאם וכל אחת הציגה את הטכנולוגיה שלה לתצוגה בשמש. GD-Itronix הייתה הראשונה שנתנה לטכנולוגיה שם (DynaVue‏), Panasonic בחרה בשם CircuLumin, ו-Getac בחרה ב-QuadraClear. השם QuadraClear מייצג את ארבעת מרכיבי הטכנולוגיה: תאורה אחורית חזקה במיוחד, ציפויים נגד השתקפות, מקטב קווי ומקטב מעגלי. כל השחקנים בתחום משתמשים בטכנולוגיות האלה וההבדל ביניהם מתמצה (א) בחוזק התאורה האחורית ו-(ב) בהיקף השימוש בציפויים האופטיים היקרים ובאופן החיבור בין השכבות השונות (ככל שיש פחות משטחים מחזירי אור – יותר טוב).

קשה לכמת באופן אובייקטיבי את ההשפעה של כל האמצעים האופטיים האלה, אבל ווקר ציין שכיום ניתן להשיג במסכי מגע החזרה משולבת בשיעור של 0.9% בערך, כלומר, 0.9% מאור הסביבה הנכנס, מוחזר. בהנחה שזה כך ושכל שאר התנאים זהים, עוצמת התאורה האחורית של המסך היא הקובעת את היחס החשוב של הניגודיות בפועל, והוא בתורו מיתרגם לרמת הקריאות בחוץ בעולם האמיתי.

ואכן עוצמת התאורה האחורית היא מה שמבדיל את ה-B300 מהמחשבים האחרים. במחשב נייד סטנדרטי, התאורה האחורית היא בטווח ההארה שבין 170 ל-200 ניט (1 ניט = 1 קנדלה למטר מרובע). יש יצרניות שמגבירות את הבהירות במוצרים המוקשחים שלהן, בדרך כלל לטווח שבין 300 ל-400 ניט. GD-Itronix שילבה את טכנולוגיית ה-DynaVue המוקדמת שלה עם תאורה אחורית בעוצמה של 500 ניט והשיגה תוצאות מעולות. לדגם האחרון של Panasonic 31 יש ציפוי אופטי ותאורה אחורית חזקה מאוד בעוצמה של 1,100 ניט. כש-Getac הציגה את דגם B300 המקורי, התאורה האחורית שלו הייתה בעוצמה של 500 ניט בלבד, אבל כשהיא הוסיפה תאורה אחורית אופציונלית חזקה במיוחד בעוצמה של 1,200 ניט, היא עקפה את כל המתחרות. היום היא מרימה את הרף עם תאורה אחורית אופציונלית מובילה בתחום בעוצמה של 1,400 ניט.

תאורת ה-LED חזקה במיוחד ועוצמתה 1,400 ניט. היא בהירה משמעותית מהקצה העליון של טווח הבהירות הסטנדרטי. כדי להפעיל אותה יש ללחוץ על לחצן מיוחד מעל לוח המקשים. כשהיא מופעלת, המסך מואר בעוצמות שלא נראו עד כה במסכים הרגילים. לחצן החומרה חשוב גם לשליטה בצריכת החשמל: כשצריך תאורה אחורית חזקה מאד, מפעילים אותה. כשלא צריך אותה יותר, מכבים אותה. הרבה יותר קל לעבוד עם לחצן מאשר עם תפריטים.

איך כל זה עובד במציאות? טוב מאוד. התמונות הבאות מדגימות השוואה בתרחישים שונים בין ה-B300 של חברת Getac ובין מחשב נייד סטנדרטי של Gateway המיועד לשוק הפרטי ושימש אותנו במעבדה.

תמונה 1 מציגה את שני המחשבים בחוץ בבוקר בהיר. ה-B300 בוחר בעזרת חיישן האור שלו את עוצמת התאורה האחורית המתאימה. ה-Gateway מכוון לבהירות מרבית ובאמת נותן תמונה טובה והרבה יותר קריאה בחוץ ממה שניתן לקבל מרוב מסכי ה-LCD של המחשבים הניידים בשוק הפרטי. עם זאת, כבר אפשר להבחין באחד היתרונות הגדולים של מסך ה-B300: אין השתקפויות. במסך של ה-B300 יש משטח חצי-מט וכנראה חומרים מסוימים נגד סנוור. משום כך אין בו שום השתקפות, בעוד המסך של ה-Gateway נראה כמו מראה כמעט.

בתמונה 2 מוצגים שני המחשבים באור יום מלא, בצילום מהצד. המסך המבריק של ה-Gateway נראה עכשיו ממש כמו מראה והוא לגמרי לא שמיש. במסך של ה-B300 עדיין אין השתקפויות, אבל הוא נראה קצת “חלבי”. זה קורה בדרך כלל בגלל אפקט דיפוזיה של חומרים נגד סנוור ובגלל השינויים באיכות התצוגה של ה-LCD, התלויה בזווית.

המבחן הקשה ביותר למסכים בשמש הוא כאשר הם פונים ישירות אל השמש. בתמונה מס’ 3 חיישן האור של ה-B300 (המחשב השמאלי) הגביר את התאורה האחורית לרמה המרבית בטווח הרגיל. המסך עדיין קריא, אבל התמונה כמעט נעלמת. בשלב זה השימוש במחשבים ניידים רבים המתיימרים להיות קריאים בחוץ, מתחיל להיות מתסכל. אבל ב-B300 צריך רק ללחוץ על לחצן הבהירות הגבוהה ומתקבלת תמונה בהירה וברורה הרבה יותר (המחשב הימני).

בסך הכול, הפעלת בהירות מיוחדת בלחיצת כפתור היא רעיון מצוין המאפשר להשתמש ב-B300 במצבים שבהם התמונה במסכים נחותים ממנו תיעלם. נכון, צריך הרבה חשמל כשהמסך עובד בשיא הבהירות, אבל בשביל זה יש לחצן הפעלה.

עוד כמה הערות לגבי המסך שמעניקות לו ייתרון על פני מחשבים סטנדרטיים: ניתן לכוונן את התאורה האחורית ל-16 דרגות בעזרת לחצני הבהירות בלוח המקשים ול-64 דרגות בלוח הבקרה של Windows. עם זאת, האפשרות לכבות לגמרי את התאורה האחורית בלחיצה אחת וגם להפעיל אותה בשיא הבהירות בלחיצה אחת, נוחה ביותר. אם יש מקום לשיפור, הוא בצפייה מהצד. כשהזווית אופקית התמונה טובה למדי, למרות חלביות מסוימת כשצופים מהצד. אבל כשהזווית אנכית טווח הצפייה עדיין צר מדי, ושינוי הזווית גורר סטיות כרומטיות. פעם זאת הייתה בעיה נפוצה במסכי TFT, אבל כיום יש טכנולוגיות שנותנות תמונה מושלמת מכל זווית בכל הכיוונים. מסכי LumiBond ליישומים תעשייתיים וצבאיים

כיום, טכנולוגיית LumiBond החדישה של חברת Getac מיישמת את ארבעת התכונות העיקריות כדי שהמסך החדש של המחשב הנייד V110 יעבוד טוב בחוץ ויצמצם את תופעת החלביות שציינו מקודם : תאורה אחורית חזקה, ציפויים נגד השתקפויות, מקטב קווי ומקטב מעגלי. נוסף על כך, תהליך LumiBond של Getac קושר את השכבות השונות במכלול ה-LCD ומצמצם את מספר השכבות מחזירות האור. כאמור זהו פרמטר משמעותי שמקנה ל Getac  יתרון,  מכיוון שהיחס בין התאורה האחורית והאור הסביבתי המוחזר קובע את יחס הניגודיות בפועל, שהוא המדד ליכולת הקריאה של המסך בחוץ – בעולם האמיתי.

לצורך ההשוואה, השוונו בין מסך Retina של iPad דור 3 לבין מסך  ה V110 בחוץ. המסך של ה-iPad טוב ובהיר למדי, אבל בחוץ הוא הופך למראה בגלל שהמסך שלו מבריק מאוד ואין לו בקרת החזרת אור. המסך של ה-V110 של Getac הוא חצי-מט, אין בו השתקפויות והוא נשאר קריא לגמרי. זה אחד ההבדלים החשובים ביותר בין מכשיר לשוק המחשוב התעשייתי והצבאי המיועד לשימוש בחוץ ובשמש ובין מכשיר לשוק הפרטי, המיועד בעיקרלשימוש ביתי.

לסיכום , הטכנולוגיה המתקדמת של חברת Getac מאפשרת זויות צפייה כמעט מלאות במחשבים החדשים, החומר נגד סנוור שעל המסך עובד יפה, אך לעיתים הוא גורם לתמונה להיות חלבית במעט מזוויות צפייה מסוימות. תמיד יש עוד מקום לשיפור אך היכולות הטכנולוגיות הקיימות כיום ויכולת עוצמת ההארה הפנימית של מחשבים אלה גוברים על פני המתחרים ומציבים את הפתרונות של Getac כבחירה המועדפת לשימושים צבאיים ותעשייתיים.