נחיל מטוסים עצמאי

מ י מאתנו זוכר את הסרט “הציפורים” של אלפרד היצ’קוק, שבו עשרות ציפורים עטות על תושבי כפר קטן לחופי האוקיינוס. תארו לעצמכם את הסצנה הבאה באלף השלישי: את הציפורים התוקפות מחליפים מטוסים ללא טייס שטסים בהמוניהם מעל נקודה מסוימת, אוספים מודיעין, משגרים חימוש מדויק לעבר מטרות או “מתאבדים” – מתרסקים עליהן… התרחיש הזה מתברר, קורם עור וגידים במעבדות הצי האמריקני, ה-ONR Office of) (Naval Research.

במהלך חודש אפריל דיווח ה ONR על ניסוי מוצלח בשיגור והטסה של להקת כלי טיס בלתי מאוישים במסגרת פרויקט מיוחד הנקרא: Low-Cost UAV Swarming Technology (). פרויקט ה-LOCUST כולל משגרי מל”ט הדומים למשגרי הקטיושות המסורתיים. המל”טים מגיעים במארזים של בין 4 ל-12 מל”טים במארז. על פי פקודה משוגרים המל”טים המקופלים לאוויר בתוך שניות מהמשגר הנייד. במהלך המשימה טס כל כטב”מ באופן עצמאי ומחליף אינפורמציה עם כטב”מים נוספים שנמצאים במקביל באוויר. ה”להקה” אוספת מודיעין, מאתרת מטרות ועל פי פקודה או תכנון מראש, יכולה גם לתקוף מספר מטרות במקביל. את המשגרים ניתן לפרוס על ספינות, רכבי שטח, מטוסי תובלה ובמקרים מסוימים גם על גבי מל”טים גדולים.

“היכולת הזאת של משימה רווית כלי טיס בלתי מאוישים הנעים באופן עצמאי, טרם נראתה בעבר”, מספר מסטרויאני. “העובדה שכלי הטיס הבלתי מאוישים מצוידים ביכולות מגוונות, של טיסה ונשיאת מטען למשימות משתנות, פותחת בפנינו קשת שלמה של יכולות שלא היו לנו בעבר. היא מאפשרת לכלי הטיס המאוישים להתרכז במשימות מוגדרות יותר המצריכות את עקרון ה MAN IN THE LOOP, ומפחיתה באופן משמעותי את הסיכון שלהם בכניסה לאזורים מאוימים”.

בימים אלה יצא לאקרנים סרט אמריקני חדש, “GOOD KIL”, “חיסול ממוקד” בתרגומו לעברית, סרט המתאר את עולמם של מפעילי כלי הטיס הבלתי מאוישים של צבא ארצות הברית. זה סיפורו של טייס קרב, רס”ן טומי איגן, שהטיס מטוסי

אף-16 בעיראק ואפגניסטן. הוא עדיין יוצא למשימות באזורים האלה, רק שהוא עושה זאת מתוך תא טייס שונה לגמרי. הוא מטיס כטב”מים ונלחם בשלט רחוק מתוך חדרון ממוזג הנמצא בבסיס צבאי סמוך ללאס וגאס, במרחק 11,200 ק”מ מהזירה עצמה. בסרט ניתן להבין את המורכבות הטכנית של הטסת המל”ט עצמו, מתוך קרון השליטה. לצד המטיס יושב מפעיל נוסף שאחראי על תפעול מערכות הניווט והנשק, מה שמצריך למעשה צוות של 2 אנשים לכל מטוס, ובהנחה שהמשימה היא משימת שיטוט ארוכה, הרי שהצוותים אמורים להתחלף כל כמה שעות.

הניסוי של LOCUST נערך מספר פעמים במהלך חודש מרס האחרון, כאשר בכל פעם שונו המשימות ותוואי השטח. המל”ט שנוסה היה מדגם “COYOTE”, מל”ט קטן מתקפל בעל יכולת נשיאה של מספר מתלים ייעודיים (מתע”דים) במשקלים שונים. המספר הגדול ביותר של מל”טים ששהו במקביל באוויר במשימה עצמאית הגיע ל-9, ולדברי קצינים בצי, הסנכרון היה מושלם. בניסוי הבא שיערך ב-2016 מתכנן הצי להטיס מספינה בלב ים 30 מל”טים במקביל.

“ההדגמות האחרונות של פרויקט “להקת מל”טים”, הן צעד חשוב מאד לקראת הצבת משגרי להקות כאלה על ספינות”, אומר לי מסטרויאני, מנהל הפרויקט.

“הניסוי הזה אמור להתבצע בשנה הבאה על אחת מספינות הצי, ועד אז אנחנו לומדים את תוצאות הניסויים הקרקעיים שכאמור היו מוצלחים מאד”.

בעקרון, “להקה המל”טים” מתוכנתת מראש למשימה ספציפית, כאשר כל מל”ט מקבל משימה עצמאית. המפעיל שיושב בקרון הבקרה, רק משגיח מאחור על המשימה בלי להתערב. במידת הצורך יכול המפעיל בכל עת, להשתלט מחדש על כל כלי טיס בלהקה, לתת לו משימה עצמאית חדשה או לחילופין להטיס אותו באופן מבוקר / נשלט למשימה אחרת. במעבדות הצי מדברים כבר בשלב הזה על החיסכון בכוח האדם להפעלת מל”ט בודד. היכולת העצמאית של המל”טים החדשים תאפשר לצמצם את מספר מפעילי המל”ט ואלה שיהיו בקרון הבקרה יתרכזו רק בפיקוח או במשימה מבצעית ספציפית, ובעיקר לא בהטסה עצמה של הכלים.

אחת מאבני היסוד של הפרויקט על פי הצי האמריקני היא הוזלה משמעותית של כל מל”ט. מטרת המחיר הסופי היא שכמה מאות יעלו כמו מטוס קרב. (“כמה מאות” על פי הגדרת הצי האמריקני, ללא ציון מחיר ספציפי למטוס, אם כי ההערכה מדברת על תמחור של כ-200 מטוסים לכל מטוס קרב).

בתחזית המבצעית של הצי האמריקני לעשור וחצי הקרוב, כתב האדמירל ג’ונתן גרינרט (גרינרט, אדמירל 4 כוכבים, מוגדר Chief of Naval Operations, מי שמשמש כיועץ המיוחד למפקד הצי, לפנטגון למפקדת הכוחות המשולבים וגם לנשיא עצמו): “מערכות בלתי מאויישות יהיו תמיד מרכיב חשוב בפעילות הצי. המערכות הללו באוויר ובים ילכו ויהיו אוטונומיות יותר ויוכלו להשתלב בצורה אופטימלית בתרחישים המבצעיים בהווה ובעתיד”.

מל”ט ” COYOTE ” בניסוי טיסה ב”להקה”
צילום: Office of Naval Researc