קיידנס מתרחבת

“לקיידנס, על 250 עובדיה בישראל, הייתה שנה מצוינת, של הרחבת הפעילות העסקית והנוכחות בסגמנטים שונים של תעשיית השבבים הישראלית. זו הייתה שנה של צמיחה אורגנית וגם צמיחה באמצעות הרכישות של Jasper ועסקי ה-IP של Transwitch שהביאו עמן טכנולוגיות פורצות-דרך לפורטפוליו המוצרים שלנו”.

כך פתח אדר סגל, מנהל מרכז המכירות והתמיכה של קיידנס ישראל, את כנס הלקוחות של החברה, בערב ראש השנה. קיידנס ציינה באירוע את פתיחת מטה החברה החדש בפתח תקווה. לכנס המיוחד הגיע צ’ארלי הואנג, סגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח. הואנג, אחראי בחברה על תחום המחקר והפיתוח לוריפיקציה וכן על תחומי המכירות והשירות של קיידנס העולמית. בדברי הברכה שלו בכנס, ועוד לפני השיחה שערכנו איתו, הציג הואנג נתונים מעודדים מאד על שוק האלקטרוניקה העולמי ולפיהם השוק העולמי עתיד לצמוח מ-1.7 טריליון דולר ב-2014 ל-2.3 טריליון דולר ב-2018. בתוכו, תחום השבבים עתיד לצמוח מ-330 מיליארד דולר ב-2014 ל-430 מיליארד דולר ב-2018.
מה דעתך על מקומה של ישראל בעולם המוליכים-למחצה?
אין ספק שתעשיית ההייטק העולמית מעריכה מאוד את ישראל כמדינה ואת הישראלים כקהילה. יחסית לגודלה הקטן, יש לישראל תרומה חשובה מאוד לגידול בתעשיית המוליכים למחצה, וחברות ה-EDA מודעות לכך ומגדילות פעילותן כאן. גם קיידנס ממשיכה ומשקיעה בישראל באמצעות השקעה בחברות כמו Verisity, Jasper ו- Transwitch שנרכשו על ידי קיידנס בשנים האחרונות. הן קיידנס והן לקוחותיה ברחבי העולם, ממשיכים להיווכח ללא הרף ביתרונות הגלומים בטכנולוגיות החדשניות המפותחות בישראל.

מה בעיניך מיוחד בשוק הישראלי?
הגורם האנושי הוא שמביא לישראל את הייחוד, התברכתם במחשבה חדשנית וברוח יזמית מיוחדת. בשביל מדינה כל כך קטנה ברמת התמ”ג לאוכלוסייה, לייצר כל כך הרבה חברות שהצליחו כמו מלאנוקס, מובילאיי ואחרות, או להצליח להיות חלק משמעותי ומיוחד בחברות בינלאומיות כמו קוואלקום, אפל, אינטל ואחרות, זו עדות ברורה לאופי החדשני של התרבות הישראלית. אנשים בישראל לא רק מאוד אינטליגנטיים, אלא גם אמיצים במונחים של להתחיל חברה חדשה מאפס ולהתעמת עם השחקנים הגדולים. הביטחון הזה מאוד ייחודי לנוף הישראלי. תרבויות ואנשים מאוד מוכשרים באסיה מנסים בכל כוחם לעודד אנשים לבטוח בעצמם ולפתח תעשיות חדשות – ולדעתי יש להם הרבה מה ללמוד מישראל.

כיצד הרכישות האחרונות של קיידנס בישראל, הכוללות את נכסי ה-IP של Transwitch וחברת Jasper מתאימות לאסטרטגיה של קיידנס?
Transwitch היא חלק מאסטרטגיית ה-IP שלנו, וג’ספר היא חלק מהאסטרטגיה שלנו בתחום של כלי אימות, שתיהן מתאימות מאוד לקיידנס ולאסטרטגיית הצמיחה שלה. כחלק מאסטרטגיית ה-IP שלנו רכשנו ספקי IP קצה מובילים כגון Transwitch המספקים טכנולוגיה מצוינת המאפשרת לנו להציע פתרונות מובדלים ללקוחותינו. Transwitch נחשבת למובילה בתחום ה-Display Port IP וטכנולוגית את’רנט מהירה ביותר. הפרוטוקולים בהם היא מתמחה צוברים תאוצה בתחום הבידור ויישומי משחקים ורכישה זו עוזרת לנו להיכנס במהירות לשוק עם היצע ברמה גבוהה מאוד.

מה השפעת כלי אימות על זמן הפיתוח ועל העלויות בתכנון שבבים חדשים?
תחום האימות התפתח להיות אחד המרכזיים בכל הנוגע לתכנון שבבים חדשים. לראות היום מערכות על גבי שבבים (SoC) בעלות 8 או 16 ליבות ולתכנן את השבבים הללו כמו שצריך, ובמקביל, להבטיח ששבבים בעלי מספר ליבות גבוה יצרכו את כמות ההספק הנמוך ביותר, זו משימה מאתגרת. ל-SoC בעלי מספר גדול של ליבות מתלווה דרישה מוגדלת לחדשנות בתוכנה שהופכת למורכבת יותר ויותר. תכנון SoC נהפך כיום ליקר וקשה יותר מאשר בעבר. אנחנו רואים פרוייקטי פיתוח של שבבים לשוק הסמארטפונים שאינם עומדים בדד ליינים, בדרישות צריכת האנרגיה, דרישות טמפרטורה, עם תוכנה שאינה בוגרת דיה, דבר שלמעשה מביא לאיחור בזמנים המתוכננים ליציאה לשוק. לאור זאת, לקוחותינו משקיעים היום יותר מתמיד בתוכנות אימות SoC מתוחכמות לתוכנה, לחומרה ולליבות. אנחנו מרוצים מכך שבאמצעות החדשנות והרכישות שלנו, יש לקיידנס היום פורטפוליו מוצרים המסייע ללקוחות להתמודד עם האתגרים מהמורכבים כיום בתעשיית השבבים.

האם תוכל לעשות סיכום ביניים אודות אסטרטגיית ה-IP עליה הכרזתם לפני כמה שנים?
אסטרטגיית ה-IP שלנו הייתה ליצור, למעשה, פורטפוליו IP חזק ומשנה-שוק. הקשבנו לדרישות הלקוחות בכדי להחליט מה דרוש להם כדי להצליח והחלטנו להתמקד בטכנולוגיות קצה מובילות ופרוטוקולים איכותיים חדשים. כיום יש לנו כמה וכמה IP מובילי שוק, כדוגמת מעבדי DSP של טנסיליקה (Tensilica) המוטמעים במיליארדי מכשירי קצה שמשווקים כיום, בקרים בעלי זיכרון מהיר ופתרונות ממשק מהירים. בתוך זמן קצר, פיתחנו פורטפוליו IP שלם יותר של מוצרים המכוונים ליישומים ספציפיים. ממשקי הUSB-, Display Port ו-MIPI פותחו באמצעות רכישות של חברות מובילות בשוק. במקביל, אנחנו ממשיכים להרחיב את פורטפוליו ה- IP לתחום של בקרי ה-PCI Express, DDR, אתרנט ו-SerDes מהיר, מכיוון שהם קריטיים ליישומי תשתיות, שרתים וענן. מכל ממשקי ה-IP, בקרי זיכרון הם החשובים ביותר. רוב ה-SoC לא עובדים בלי זיכרון. לכן, צריך להבטיח שהספק מתאים והזיכרון יעבוד כמו שתוכנן. ה-DDR נוטה להיות מרכיב שהביצועים שלו הם קריטיים מבחינת התפעול. בשוק זה אנו מעוניינים לספק את הפתרון הטוב ביותר וחושבים שהוספנו את הערך הרב ביותר ללקוחותינו.

אילו מגמות אתה יכול לזהות כחשובות ביותר בשוק המוליכים למחצה?
המגמות החשובות המניעות את שוק המוליכים למחצה כוללות:
1) סמארטפונים
2) תחבורה
3) IoT ומחשוב לביש
4) תחום התשתיות, ענן, שרתים ורשתות
5) מחשבים וטאבלטים

אם לוקחים צעד אחורה ומסתכלים מנקודת המבט של היישומים, ניתן לומר שזו הייתה השנה של הסמארטפונים, מנקודת מבט אחרת ניתן לומר ששוקי התחבורה ושרתי הענן לוקחים את ההובלה. התעשיות של השנה הבאה עשויות להיות ה-IoT או ההדמיה. העלייה בפיתוח מערכות תומכות נהיגה ויישומי חישת תמונה בכל פן בחיינו ייצרו את הדור הבא של יישומי מפתח שיניעו את הצמיחה בתעשייה שלנו.
בהסתכלות עולמית אני יכול לומר שאנחנו מאוד מרוצים מהביצועים הפיננסיים והטכנולוגיים שלנו. אלה נובעים ישירות מטכנולוגיות חדשניות שפותחו על ידי החברה, מהשותפות הקרובה שלנו עם חברות מפתח בשוק, ומהשותפויות שעובדינו קשרו עם הלקוחות שלנו מסביב לעולם. יחד עם שותפינו אנו בוחנים מקרוב מספר סוגיות גלובאליות כגון האטה בשוקי המחשוב, הטאבלטים והסמארטפונים. בנוסף, אנו עובדים במשותף עם לקוחותינו ומסייעים להם לנצל עד תום את אפשרויות הצמיחה בתחומי האינטרנט של הדברים (IoT), האוטומציה, הענן ותשתיות.

מהפכת ה-IoT – האם אתה חושב שהיא תשפיע על שוק המוליכים למחצה? וכיצד לדעתך תושפע מכך קיידנס?
ממצב שבו לארגונים גדולים היו מספר מחשבים בודדים, עברנו למצב של מספר מחשבים במשפחה ולבסוף לסמארטפונים בעלי מספר מעבדים שמתקשרים עם מספר גדול של מכשירים. ה-IoT לוקח אותנו לשלב הבא. במונחים של כמויות אלקטרוניקה, זהו שלב התרחבות נוסף בין IT למחשבים ביתיים ובהמשך לסמארטפונים ול”אינטרנט של הדברים”. ישנן המון הזדמנויות ליצרני המוליכים למחצה לפתח מוצרים חדשניים בתחומים הללו. עם כל כך הרבה מכשירים נוספים שצריכים לתקשר אחד עם השני, מספר הקישורים גדל אפילו יותר ממספר המכשירים. כמות הנתונים המעובדים יגדלו כך שתבוא דרישה לתעבורה עוד יותר מהירה – הן באמצעות תשתית קווית אבל בעיקר על גבי תשתיות אלחוטיות. כך שה-IoT אינה רק מהפכה בפני עצמה, אלא היא תגרור את יתר התעשייה הקיימת קדימה בצורה משמעותית (תשתיות, מחשוב אלחוטי, מעבדי ביג-דאטה). כך או אחרת, ה-IoT כבר מראה את הפוטנציאל הטמון בו לפתח את התעשייה לשלב הבא. כיצד קיידנס תרוויח? אנחנו נסמכים על תעשייה חסונה ותוססת. ככל שיותר אנשים יתכננו יישומים מעניינים על שבבים, כך קיידנס תרוויח, מכיוון שכולם יזדקקו לפתרונות המתקדמים שלנו. מדובר בעיקר בפתרונות אלחוטיים, פתרונות בעלי צריכת אנרגיה נמוכה, עיבוד אותות, תוכנות אימות מערכות, תכנון מעגלים מודפסים ותכנונים מודולריים. כל אלה הינם דברים שקיידנס מעולה בהם ותמשיך להעניק ללקוחותיה ערך מוסף בתחומים הללו.

כיצד המשבר הכלכלי בסין ישפיע על תעשיית האלקטרוניקה בכלל ועל קיידנס בפרט?
אני מאמין שההשפעה על תעשיית האלקטרוניקה העולמית, הגם שתהיה קטנה, הנה בלתי נמנעת. המגמה שאנו רואים היא שסין תאט, אחרי שגדלה כל כך מהר. עם הגידול בעלויות כוח האדם, המחיר הסביבתי והזדקנות האוכלוסיה, אנחנו צופים שהקצה העליון של תעשיית האלקטרוניקה יאט. בעבר סין הייתה יכולה לייצר 700-800 מיליון סמארטפונים לעולם ועוד 400 מיליון לשוק המקומי. כעת, שוק הסמארטפונים עשוי להגיע לרוויה. אם השוק הזה יאט, תהיה לכך השפעה רצינית על כל שרשרת האספקה. כלומר, תעשיית האלקטרוניקה תיאלץ לחפש את נקודות ההתרחבות הבאות – בין אם במחשוב לביש או במכוניות חכמות, ובין אם בהתרחבות לשוקי הסמארטפונים החדשים, כמו הברזילי והאפריקאי. השורה התחתונה היא פשוטה: הצריכה היא שתגדיר את קצב הגידול בתעשיית האלקטרוניקה. במונחים של ייצור, ככל שהאוכלוסייה בסין תזדקן ועלויות העבודה תאמרנה, אני חושב שתעשיית האלקטרוניקה צריכה להתחיל לחפש את אתרי הייצור הזולים הבאים – אולי בפיליפינים, אולי בוייטנאם ואולי אפילו בברזיל. כך שהן מצד הצריכה והן מצד הייצור תהיה השפעה על התעשייה.