כבר כמעט עשור שלם מדברים בעולם התעופה הצבאי על המחליף של הסיקורסקי CH 53, הידוע בכינויו בחיל האוויר, “יסעור”. מה יחליף את המסוק הוותיק הזה? לא מפתיע, כנראה סיקורסקי CH 53 חדש… King Stallion. וזה קרה בסוף חודש אוקטובר האחרון בפלורידה, במתקן ניסויי הטיסה של חברת סיקורסקי. הטיסה הראשונה של ה-King Stallion, ארכה 30 דקות והיא כללה ריחוף בגובה 30 רגל ותנועה איטית של המסוק לכל הצדדים.
הניסוי הזה היה למעשה הראשון בסדרת ניסויי הטיסה של ה-King Stallion, שאמורים להיפרס על פני 2000 שעות. לצורך הסדרה הראשונה של הניסויים נבנו ארבעה אבות טיפוס של ה-CH 53 K. במסגרת השלב הראשון ינוסה המסוק החדש במספר מתארי טיסה שיכללו גם ניסויי נשיאת כוחות וטיסה עם משקלים שונים. המסוק החדש מפותח במסגרת פרויקט החלפתם של מאות מסוקי CH 53 E של הצבא האמריקני, רובם מוטסים על ידי כוחות המארינס של הצי. עלות הפרוייקט עומדת כרגע, דגש על כרגע… על 25.5 מיליארד דולר. במכרז הראשוני הזמינו המארינס כ-200 מסוקים שאמורים להימסר לצי האמריקני, החל מאמצע שנת 2019. “המסוק טס בדיוק בהתאם לציפיות שלנו, ובדיוק כמו האימונים שערכנו לקראת טיסת הבכורה , בסימולטור המיוחד שנבנה לכך”, סיפר אחרי הניסוי, סטפן מקאולי, טייס הניסוי הראשי של חברת סיקורסקי. “אני אישית מרוצה מאד מניסוי הטיסה שללא ספק עמד בציפיות שלי”.
בישראל עוקבים באופן רציף אחרי התקדמות הפרויקט הזה, שאמור להיות אחת החלופות אם החלופה, למסוקי ה”יסעור” המזדקנים של חיל האוויר. על פי לקט המחקר והפיתוח של משרד הביטחון, לדגם K החדש, ממדים חיצוניים דומים מאד לדגם ה-E הנוכחי. גוף המסוק החדש הוא צר יותר בכמה סנטימטרים וזאת כדי לאפשר את הפעלתו מסיפון ספינה. המאפיינים המתקדמים בדגם החדש כוללים תא טייס מתקדם (glass cockpit) בקרת טיסה על-חוט (fly-by-wire), וכן שיפורים משמעותיים בשרידות המסוק, אמינותו ותחזוקה משופרת.
ה-CH-53 K. מסוק הסער החדש של המארינס. צילומים: סיקורסקי
המסוק יופעל על ידי צוות של חמישה, בהם שני טייסים ויוכל לשאת בין 37 ל-55 לוחמים בהתאם לציוד שיישאו וסידור הישיבה במסוק. הנתון הזה מהווה שיפור של כמעט 50% בהשוואה לדגם הנוכחי שבשירות המארינס. ה-CH 53 K יוכל לשאת מטען של 12,250 ק”ג למרחק של 203 ק”מ. בנוסף לכך, גוף המסוק הותאם לשאת גם רכבי האמר, מה שאמור להיות אטרקטיבי מאד לחיל האוויר הישראלי. מעבר ליכולות נשיאת המטען המשופרות של ה-CH 53 K, ניתן יהיה לחמש אותו בשלושה מקלעי 0.5.
בשונה מדגם ה-E הדו מנועי, ל-CH 53 K יהיו 3 מנועי GE38-1B שלכל אחד מהם הספק של 5600 קילוואט. קוטר הרוטור יהיה 24 מטרים והוא יורכב משבעה להבים. על פי נתוני הטיסה שלו שנסקרה בהרחבה בלקט הטכנולוגי של משרד הבטחון הישראלי, מערכת ההנעה החדשה של ה-CH 53 K, תקנה לו מהירות שיוט של 170 קשר (ב-20 קשר מהר יותר מדגם ה E) וטווח מרבי של 852 ק”מ. רדיוס הלחימה יהיה 204 ק”מ עם תקרה גובה של 14,400 רגל. “כאשר אנחנו בוחנים את תרחישי הלחימה העתידיים של צבא ארצות הברית, אין ספק שה-CH 53 K, עונה על כל הדרישות”, אומר קולונל האנק וואנדרברו, מנהל התכנית מטעם המארינס. אלא שלא הכל עבד בהתאם לתכנית הראשונית. ניסויי הטיסה נדחו פעמיים, בכל פעם ביותר מחצי שנה, בשל בעיות שהתגלו בתיבת הממסר הראשית של המסוק.
“כמו בכל פרויקט חדשני, גם בפרויקט הזה נתקלנו בבעיות, אבל ידענו להתגבר עליהן יחד עם היצרנית סיקורסקי”, סיפר קולונל וואנדרבו למגזין “דיפנס ניוז”. “אבל, למרות זאת אני חייב לציין שיחסית לניסוי טיסה ראשון, מדובר במערכת מורכבת ומתקדמת שצלחה את הניסוי בדיוק בהתאם לציפיות. זה ממש לא מובן מאליו כאשר מדברים על מסוק חדש עם קונספט הטסה שונה לחלוטין. במערכת ההטסה של ה-CH 53 K יש המון תוכנה, זה שונה לחלוטין ממה שאנחנו רגילים במסוקים כבדים, ולכן הצלחת הניסוי לא מובנת מאליה”.
כאן אולי המקום לדבר על ה”יסעור” הישראלי. חיל האוויר בחן כבר כמה פעמים אפשרויות להחליף את ה”יסעור” המזדקן. לאחר שלא נמצא “מחליף ראוי” בתחילת שנות ה-90, הוחלט להשביח את כל המערך. התכנית הראשונה החלה ב-1992 ונקראה “יסעור 2000″. המחשבה הייתה להאריך את חיי המערך על ידי חיזוק גוף המסוק, הכנסת מערכות אוויוניקה מתקדמות, ובמקביל להמתין לפיתוחים שונים בעולם מסוקי הסער. בתקופה הזו בחן חיל האוויר לא פעם את מסוק ה”צ’ינוק” של בואינג, אבל לאחר בדיקה יסודית הוחלט לחזור לאופציית היסעור. לימים, כאשר התברר כי שוב אין בנמצא מחליף ראוי לצרכים של חיל האוויר הישראלי, הוחלט על תכנית שדרוג נוספת, “יסעור 2025”. התכנית נמסרה ליחידת האחזקה של חיל האוויר שבמשך חמש שנים שדרגה את המערך כולו, כולל מסוקים שהוצאו שנים קודם לכן משירות. במסגרת הפרויקט הותקנו במסוק מערכות חדשות רבות במגוון תחומים: יכולות הגנה עצמית מפני טילי כתף, לוחמה אלקטרונית, תקשורת מבוססת רשת, ומערכות בטיחות טיסה. בהתחשב בעובדה שה-CH 53 K ייכנס לשירות ב-2019, מבחינת חיל האוויר הוא יהיה אקטואלי מאד. החשש בארצות הברית הוא מעיכוב נוסף של הפרויקט, בעקבות בעיות שיתגלו בניסויי הטיסה. גם במארינס וגם ביצרנית “סיקורסקי” מיהרו להרגיע, אחרי טיסת הבכורה המוצלחת. “תכנית חדשה תמיד נתקלת בקשיים כאלה ואחרים. החוכמה היא להתגבר עליהם ולא לעכב את הפיתוח”, אמר מייקל טורוק, סגן נשיא “סיקורסקי” למגזין “דיפנס ניוז”.
“עברנו הרבה מאד בדיקות ותרחישים על הקרקע לפני ההמראה הראשונה, כדי להימנע מעיכובים נוספים בשלב ניסויי הטיסה”.
