החולפים ונוסעים לאורך אחד מצירי התנועה המרכזיים בארץ לא שמו לב לזמזום החרישי מעליהם. מי שהרים את עיניו יכול היה להבחין ברחפן קטן, כביכול לא משהו חריג. מה שלא ידעו הוא כי מדובר בניסוי של אחת היחידות המיוחדות בצה”ל בחימוש מתקדם. הרחפן לא היה אלא ה”רתם” בתצורה לא חמושה, הרחפן התוקף הזעיר מתוצרת התעשייה האווירית.
ה”רתם” הוא רחפן חשמלי קל משקל, שפותח במיוחד ללחימה בסביבה אורבנית מורכבת. הוא מופעל על ידי חייל בודד ובעל יכולת שהייה באוויר של עד כ-30 דקות. ה”רתם” מצויד במצלמת יום ולילה וכולל ראש נפץ במשקל של כקילוגרם. הוא נישא על גב החייל ומרחף למשימתו ממקום פריסתו על ידי כוח קדמי ללא צורך במשגר ייעודי. כלומר לא צריך לשאת משגר מיוחד או לאתר מסלול המראה כפי שלעיתים מצריכים מל”טים קטנים.
“הנשק המשוטט של התעשייה האווירית הוא למעשה פיתוח של יותר משלושה עשורים”, מספר לנו גורם בכיר בתעשייה האווירית. “הפיתוחים האחרונים שלנו בנשק משוטט, מתבססים על הידע שצברנו במהלך השנים החל מהמערכות הראשונות של ה”הארפי”, (מל”ט מתאבד שפותח בשנות ה-80 להשמדת מערכות טילי
הברקן הירוק
צילום: תעשייה אווירית
קרקע-אוויר). כיום משווקת התעשייה האווירית גם את המערכת המתקדמת יותר “הארופ” (-א.ב.ש). הטכנולוגיה הזאת הייתה אז פורצת דרך בעולם, כפי שהיום מערכת ה”רתם” נחשבת ליחידה מסוגה בעולם המשלבת חימוש מדויק על גבי רחפן עם טכנולוגיה השייכת לעולם הכלים הבלתי מאוישים”.
מערכת ה”רתם” נחשבת לפשוטה מאד לשימוש והיא מאפשרת תקיפה דרך חלונות או תמרון סביב מכשולים וגדרות. בתרחיש כזה, נתקלים לעיתים קרובות כוחות הפועלים בשטח אורבני צפוף, כמו למשל מבצע “צוק איתן”. בנוסף ליכולת התקיפה וההשמדה שלו, ה”רתם” נחשב לפתרון אידיאלי גם לקבלת תמונת מצב מהירה ממעל לכוח הלוחם, כמו גם יכולת ופשוטה להפעלה והגעה מהירה ליעדים נבחרים בסביבה עירונית צפופה ומורכבת. החייל המפעיל יכול להמריא את הרחפן לצורך איסוף מידע מבלי להפעיל אותו כנשק. במידה ותוך כדי הריחוף מזוהה מטרה, הפעלת הרחפן כנשק פשוטה מאד. המפעיל נועל ושומר את המטרה, מאשר תקיפה, אותה מבצעת המערכת בצורה אוטומטית תוך כדי טיסה ודריכה מהירה לעבר המטרה עד פגיעה, לכל אורך הדרך המפעיל מקבל את התמונה ממצלמת החימוש. הגמישות הרבה של המערכת מאפשרת למפעיל להסיט את החימוש בשלבים מאוחרים במידה ומשהו משתנה באזור המטרה, בין אם היא נעלמת ובין אם נכנסו לאזור הפגיעה הצפוי אזרחים בלתי מעורבים. במקרה הזה הרחפן מוסט וממשיך לטוס עד להכוונתו מחדש לעבר מטרה אחרת.
הייחודיות של ה”רתם” היא בעיקר ברמת המענה לרמה הטקטית. זה אמצעי שנישא על ידי חיילי הכוח, והוא דואלי, לתצפית ותקיפה. עד היום בתרחיש אורבני מורכב הכוח נזקק לכוחות סיוע אחוריים או כלי טיס של חיל האוויר כדי לטפל במטרות כאלה מורכבות, עכשיו זו יכולת מובנית בכוח, להבדיל מנשק סיוע, הרחפן יכול לעופף במשך חצי שעה מעל אזור הפעולה, ולהיות זמין לכוח במקרים דחופים, מה שלעיתים יכול להיות קריטי בלחימה אורבנית. בניתוח של קרבות אורבניים, במיוחד במימד א-סימטרי של טרור שפועל מתוך אוכלוסייה, עולה מסקנה ברורה. זמן החיים של המטרה הולך ומתקצר, לעיתים מדובר בשניות בודדות. אם יש לך “רתם” באוויר, הפתרון המבצעי הוא מיידי. [ER5]
מערכת ה”רתם”
צילום: תעשייה אווירית
בנוסף ל”רתם”, הציגה התעשייה האווירית בתערוכת יורוסאטורי בפריס, את מערכת “ברקן ירוק”. ה”ברקן הירוק” שייך גם הוא למשפחת החימושים המשוטטים והוא מיועד לספק, ליחידות השדה הסדירות ברמת הגדוד עד האוגדה וכן ליחידות מיוחדות, עצמאות מלאה: הן ביכולת האיסוף לקבלת תמונת מצב עדכנית והן ביכולת אש לסגירת מעגל תקיפה בעלות כספית נמוכה. גם ה”ברקן ירוק” הוא כלי חימוש משוטט בעל מנוע חשמלי. המנוע שקט מאד בפעולתו ומאפשר משך משימה ארוך של עד 90 דקות , במהלכן יכול מפעילו לאסוף ולתקוף מטרות מסוגים שונים, בקשת טווחים של עד 40 קילומטרים. משקל הראש הקרבי שעליו הוא כשלושה קילוגרמים. בדיוק כמו במערכת ה”רתם”, החימוש מאפשר למפעיל להפסיק את התקיפה בכל שלב ולחזור למסלול האיסוף על מנת למנוע נזק לבלתי מעורבים.
“אחד מכיווני הפיתוח העתידיים של החימוש המשוטט”, מוסיף הגורם הבכיר מהתעשייה האווירית, “הוא הורדת המחיר כדי לאפשר הצטיידות בכמות גדולה לכוחות מתמרנים וכן לפשט עוד יותר את מערכות ההפעלה, כך שכמעט כל חייל בהכשרה בסיסית יוכל להפעיל אותו. נקודה נוספת שמפותחת הינו השימוש במאמנים וסימולטורים מובנים המאפשרים למפעיל את האימון הדרוש ושמירת הכשירות ללא צורך בירי חימוש”.
“ברקן ירוק מאפשר כיום לרמת הגדוד ומעלה אש זמינה ומדויקת שמקצרת באופן משמעותי את זמני סגירת המעגלים”, שלא כמו ב”רתם” המערכת נמצאת בקו האחורי של הכוח, ומי שמפעיל אותה נמצא בקו הקדמי מול האויב. החייל שרואה את המטרה הוא זה שמפעיל את החימוש והוא זה שמכווין אותו עד רגע הפגיעה. יש כאן אדם אחד בחוג ההפעלה ולכן הסיכוי לטעות בזיהוי, קטן באופן משמעותי בהשוואה להפעלת חימושים בין קצין מכוון למסוק תקיפה למשל. כל כלי רכב של “ברקן ירוק” יכול לשאת עליו בין 12 ל-18 טילים. זה כוח אש משמעותי מאד לרמות החטיבה והגדוד, במיוחד בתמרון בשטח אורבני מורכב המצריך תגובה מהירה. החייל עם מסך הטאבלט, ליד המג”ד או המ”פ, מפעיל את החימוש מיד לאחר שהוא מגיע לאזור הפעולה, ומכאן יש לכוח הקדמי יכולת אש משמעותית. זו פריצת דרך בכל הקשור לאפקטיביות התמרון [ER6].
“אין ספק שכבר היום אנחנו מדברים על מערכות פורצות דרך, במיוחד אלה הקטנות לכוחות מיוחדים”, מסכם הגורם הבכיר עימו שוחחנו . “אבל לצד זאת צריך לזכור, אלה חימושים מונחים נשלטים ולא מל”טים. המבנה האירודינמי שלהם שונה ממל”ט, זאת כדי לאפשר זוויות פגיעה מגוונות ויכולת תמרון גבוהה בשטח צפוף ואל מול מטרות מתמרנות. אם נרצה לבנות חימוש שניתן להחזירו יחייב הדבר התייחסות מעמיקה בנושא הבטיחות וגם יבוא על חשבון יכולות אחרות, או אז חלק מהתכונות הייחודיות המובנות בחימוש יתבטלו. לכן האיזון העדין הזה צריך להיבחן כל העת מחד אל מול צרכי המשתמש, אבל מאידך עלינו גם להישמר ולא לפגוע ביכולות מובנות בבסיס היכולת ובבטיחות”.
