“אנחנו העיניים של הלקוחות”

חגיגות 40 השנה ל-KLA-Tencor ו-30 שנות פעילות בישראל, הביאו אותנו למגדל העמק, שם פגשנו את אורי תדמור, מנכ”ל חטיבת ה-Optical Metrology, לשמוע על העבודה באחד התחומים המאתגרים בהייטק הישראלי, על התוכניות לעתיד ועל החשיבות בהידוק הקשר בין ארגונים לקהילה בה הםפועלים

לפני כ-22 שנה, הצטרף איש צעיר בשם אורי תדמור לשלוחת מרכז הפיתוח הישראלית של חברת KLA-Tencor. היה זה עם סיום לימודי תואר ה-B.Sc בהנדסת מכונות בטכניון. במשך שש שנים התקדם תדמור לתפקיד מנהל קבוצת החומרה במחלקת הפיתוח של החברה. בשנת 2000 יצא החוצה, למלא תפקידי מפתח בחברת ״סלע״, שם שימש כסמנכ״ל פיתוח עסקי וחברת Tower, שם מילא את תפקיד הדירקטור לתחום ה-CMOS Transfer. ב-2004 חזר תדמור לשורשים והצטרף ל-KLA-Tencor לניהול קבוצת הנדסה בארצות הברית, ולאחר מכן בארץ. בשנתיים האחרונות הוא משמש כמנכ”ל חטיבת ה-Optical Metrology. במלאות 30 שנות פעילות של החברה בישראל, יצאנו לבדוק עם האיש שההיסטוריה שלו משולבת בזו של החברה, מה היה, מה קורה היום בתעשייה הדינמית של המוליכים למחצה, ובעיקר, מה יקרה בעתיד.

אורי תדמור, מנכ”ל חטיבת ה-Optical Metrology

מהם תחומי הפעילות של החברה ומה היא מייצרת/מפתחת?
״KLA-Tencor היא מובילה עולמית בפתרונות לבקרת ייצור של שבבים. מוצרי החברה מאפשרים את קיומו של כל אחד מהמכשירים הטכנולוגיים שיש לנו בבית. מעגלים אלקטרוניים מתקדמים של הטלפון, המחשב, המצלמה והטלוויזיה שנמצאים אצל כולנו בבית או בכיס, יוצרו בעזרת המכונות והטכנולוגיות שיוצאות ממרכז הפיתוח והייצור של KLA-Tencor במגדל העמק. המוצרים שלנו עוזרים ללקוחות שלנו, יצרניות השבבים האלקטרוניים בכל רחבי העולם, להגיע לביצועים יותר טובים. המכונות שלנו מאפשרות להעלות את כמות הרכיבים טובים, ולעשות זאת מהר. בשפת התעשייה, אנחנו מאפשרים להם לשפר את ה-Yield של הרכיבים הכי מהר שאפשר. צריך לזכור שעלויות הקמה של קו יצור מתקדם הן מיליארדי דולרים, כך שהיכולת לעזור ליצרנים לייעל את הפעילות היא קריטית. בלעדינו, הם לא היו מסוגלים לספק את הרכיבים הכי מתקדמים באיכות טובה ובזמן מהיר, ולשמור על רווחיות גבוהה. KLA-Tencor תומכת בתעשיית ה-Semiconductors, בעזרת פיתוח וייצור של מכונות מדידה ומכונות למציאת פגמים בתהליך הייצור. חטיבת ה-Optical Metrology, שיושבת במגדל העמק, מפתחת ומייצרת מכשור שמודד ומבקר את תהליך הייצור של השבבים. יש לנו מספר מוצרים שהמכנה המשותף שלהם הוא שימוש באור ומיקרוסקופיה כדי למדוד ממדים קריטיים על השבבים בדיוקים גבוהים. חטיבת המוצרים שאני מנהל אחראית על הגדרת המוצרים העתידיים שלנו, מחקר ופיתוח של המכונות והטמעה בשוק”.

איך מתמודדים עם תחום שנדרשים בו כל הזמן פיתוח טכנולוגיות חדשות? כיצד יורדים למימדים כל כך נמוכים של מדידה?
״האתגר בעולם שלנו הוא לאפשר מדידה בדיוקים של עשיריות ננו מטר בחלקי שנייה. כדי להצליח, אנחנו צריכים לפתח הרבה מאוד טכנולוגיה בזמנים קצרים. אנחנו עובדים על הרבה מאוד דורות של פיתוחים טכנולוגיים בו זמנית. יש לנו צוות גדול שמסתכל כל הזמן על הצרכים העתידיים של השוק, ומפתח טכנולוגיות ומוצרים בהתאם. למשל, היום הלקוחות עוברים לסורקים של EUV, ואנחנו מוכנים עם מכונות מדידה גם לטכנולוגיה הזאת. בזמן שהלקוחות מייצרים רכיבים של 10 ננומטר ומפתחים רכיבים של 7 ננומטר, אנחנו כבר מפתחים מכונות עבור 5 ננומטר. לחברת KLA-Tencor ולחטיבת ה-Optical Metrology, יש תפקיד קריטי ביכולת של הלקוחות להגיע לתפוקה גבוהה ולתוצאות עסקיות טובות. יש סימביוזה חזקה בין הצרכים של הלקוחות להשגת ביצועים טובים וליכולת שלנו להביא מוצרים בזמן. לקוחות אומרים לנו שאם לא נספק את המכונות בזמן, הם לא יוכלו לשווק את המוצר שלהם בזמן. יש לנו תפקיד מוביל בייצור של כל השבבים בעולם. אנחנו העיניים של תעשיית השבבים”.

האם אתם תומכים גם בפתרונות ישנים יותר?
״המכונות שלנו עובדות 15 שנים ויותר, ואנחנו ממשיכים לתמוך בלקוחות לאורך כל הדרך. עם זאת, הפוקוס המרכזי הוא טכנולוגיות חדשות. פתרון בעיות מדידה מסובכות בדרך יצירתית וחדשנית, זה מנוע הצמיחה שלנו”.

מדוע החלטתם להעביר חלק מפעילות הייצור לארץ? זה מצב לא הכי רגיל בתעשיית ההייטק שבורחת לסין ולהודו…
״יש כמה יתרונות לייצור בארץ. ראשית, המכונות שלנו דורשות הבנה עמוקה של מבנה המכונה ואופן הפעילות שלה, ובארץ יש כוח טכנולוגי מיומן שיודע לבנות ולכייל את המכונה. בנוסף, אנחנו מוציאים כל 18 חודשים מוצר חדש ולכך נדרש כושר לימוד מהיר של טכנולוגיות חדשות. בארץ יש אנשים ברמה גבוהה שמתאימים מאד למשימות מורכבות כאלו. אנשי החברה בחו״ל מעריכים מאוד את הפעילות של המרכז בישראל ושל תעשיית ההייטק הישראלית. מסיבות אלה החברה בחרה להשקיע בו באופן אינטנסיבי. לדוגמה, לפני כשנתיים הושקעו יותר מ-100 מיליון ש”ח בשיפוץ מרכז הפיתוח במגדל העמק והרחבת שטח החדרים הנקיים ליותר מ-4,000 מ”ר״.

מה הצפי שלך לתעשיית השבבים בשנים הקרובות?
“לתוצרים של תעשיית המוליכים למחצה יש ביקוש אדיר. כולנו רוצים טלפונים מהירים יותר וחסכוניים בחשמל, מכוניות אוטונומיות, גישה מהירה לאינטרנט כל הזמן ועוד. אלו מנועי צמיחה מאד חזקים שימשיכו להגדיל את השוק. בנוסף, התחרות על ייצור הרכיבים המתקדמים ביותר רק תגבר, והעלויות הגבוהות יובילו להמשך קונסולידציה בשוק של יצרני הציוד ויצרני שבבים”.  “החזון שלי לחטיבת ה-Optical Metrology הוא להמשיך לצמוח על ידי מתן פתרונות יחודיים לתעשיית השבבים בתחום המטרולוגיה האופטית, ולהוות מוקד משיכה לאנשי היי-טק בישראל. להיות מוביל עולמי בתעשייה תחרותית זה מאתגר מאד, אבל הצלחנו לעשות את זה בכמה עשורים האחרונים ואני בטוח שנצליח להמשיך בכך גם בעתיד”

אתם חוגגים 30 שנה להקמת מרכז הפיתוח בישראל. איך הוחלט על פתיחת מרכז הפיתוח בארץ, ולמה נבחרה דווקא מגדל העמק?
״אחד ממייסדי החברה, קן לוי, רצה להקים סניף בישראל, כדי לקבל גישה לאנשי הטכנולוגיה הישראליים. הבחירה במגדל העמק נעשתה גם בגלל הקרבה לטכניון, וגם בזכות הטבות המס שהיו אז באזור. החזון שלו היה להקים מרכז טכנולוגי על בסיס האנשים שקן ידע שימצא בארץ. ב-30 שנות פעילות יצרנו פה מרכז פיתוח שהוא מעניין טכנולוגית, מאוד דינאמי ואתגרי ובצמיחה מתמדת. אין הרבה חברות כמונו בארץ בכלל ובצפון בפרט. לא מכבר הודענו על כוונה לגייס לשורותינו 20 עובדים חדשים. המשרות החדשות מיועדות למהנדסי אופטיקה, מכונות ואלקטרוניקה ומושם דגש על גיוס בעלי תארים בפיזיקה, אופטיקה ואלקטרואופטיקה, כשהן מתאימות גם לבוגרי מוסדות אקדמיה המחפשים את תפקידם הראשון בתעשייה. בהקשר הזה, אני רוצה לציין כי החיבור לצעירים ולצעירות המאוד מוכשרים שסיימו זה עכשיו את הלימודים נמצא אצלנו גבוה בסולם העדיפויות. זהו חלק מחזון החברה לפתח ולטפח מצוינות ישראלית בטכנולוגיה עילית ולגדל את הדור העתידי של מהנדסים בישראל.
אנחנו גם מאוד קשורים לקהילה של מגדל העמק, כך למשל אנחנו מתנדבים ב”מועדונית יונתן” שלאורך השנה מספקת בית חם וסיוע לימודי לילדים בגילאי 6 עד 12, והחודש חגגנו את סיומה של עוד שנת התנדבות בבית הספר “אורט רוגוזין” שבעיר, בו אנחנו מעבירים שיעורי העשרה. לכבוד האירוע, הזמנו את התלמידים ליום כיף בחברה, שכלל גרסה טכנולוגית של “המירוץ למיליון”, הרצאה וגם ביקור בחדרים הנקיים״.

תוכל לספר על הקשר שלכם עם האקדמיה בישראל?
״בנינו מספר תכניות רחבות היקף לקשרי אקדמיה, ואנו משתפים פעולה עם מכון ויצמן, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ירושלים. יש איש קשר מההנהלה הבכירה, שעובד עם כל אחד מהמוסדות האקדמיים, ואחראי על הפעילות שלנו מולם. יש לנו מספר סוגים של תוכניות: מלגות למצטיינים, מלגות מחקר ושיתופי פעולה פרוייקטלים, כך שאנחנו גם עובדים יחד עם האוניברסיטאות על פיתוחים טכנולוגיים חדשים.  בנוסף, תרמנו השנה ציוד למעבדות הוראה מתקדמות לפקולטות בפיזיקה והנדסת מכונות בטכניון. המכשור שתרמה החברה, מקרב את הלימודים האקדמיים לתעשייה ומעניק לסטודנטים ידע מתקדם ועדכני שישמש אותם בהמשך.
אנחנו רואים בחינוך טכנולוגי אלמנט מרכזי, לא רק כדי להצליח לגייס את העובדים הרבים הדרושים עבור פעילות החברה, אלא למען כל תעשיית ההייטק הישראלית. האדם הוא המשאב הכי חשוב שלנו. לישראל אין הרבה משאבים טבעיים, אבל יש מוחות מעולים. ככל שנגדל יותר אנשים ברמה טכנולוגית גבוהה, נוכל להצליח יותר. בשל העובדה שאנחנו רואים חשיבות גדולה בחינוך טכנולוגי, אנחנו משקיעים רבות בקשרי האקדמיה, ואנחנו גם מעסיקים סטודנטים, כדי שיוכלו להיחשף לתעשייה עוד בזמן הלימודים.
הקשר עם האקדמיה לא מסתכם רק ב׳העברת כספים׳… הוא כולל קורסים אקדמיים מקצועיים שמעבירים אנשי החברה וזוכים לפידבקים חיוביים ביותר מן הסטודנטים, מאחר והם מאפשרים להם לחבר את החומר הנלמד לבעיות האמיתיות עימן מתמודדת ביום יום התעשייה. הסטודנטים מגיעים לביקורים בחברה במגדל העמק, שכוללים הרצאות על ידי מדענים בכירים וביקור בחדר הנקי במפעל. החברה פועלת רבות לעידוד המוחות הצעירים באקדמיה להשגת פיתוחים מדעיים פורצי דרך הנדרשים מאוד לתעשייה הישראלית״.