נסו להיזכר בשנת 2009, כשעידן האנדרואיד בשוק הסמארטפונים החל לזרוח ועולם המחשוב הנייד החל בפריחתו. עד לאותה נקודה, השימוש בטלפונים ניידים היה ברובו סביב שיחות קוליות. שירותי מיקום, שמירת מידע בנפחים גדולים וחנויות אפליקציות לא היו מפותחים, ולרוב, כלל לא קיימים. ההיכרות עם מערכת ההפעלה אנדרואיד, שהציגה צריכת הספק נמוכה, כמו גם יתרונות מבחינת הגודל והעלויות – בארכיטקטורת ARM – החלה את תהליך שינוי הצורה של הטלפונים הניידים מבחינת תהליך התכנון וחווית משתמש-הקצה. ניתן לומר שהשינוי בא לידי ביטוי בעיקר בנקודות הבאות:
אריכות ימים: תכנונים מתקדמים בתחום ניהול הספק נמוך ועלייה בחיי הסוללה, סייע למשתמשים בניהול המשימות הרבות בטלפונים הניידים שלהם למשכי זמן ארוכים בהשוואה לטלפונים מדורות קודמים
תועלת משופרת: הזמינות של גרפיקה עשירה ותוכן מדיה על מכשירים ניידים עזר לטלפונים הניידים להיכנס ככלי אינטגרלי יומיומי בחיי המשתמשים.
שירותים מתקדמים: פיתוח היישומים דרך ה-Google Play, הן באמצעות הגדלת מספר האפליקציות הזמינות לשימוש במגוון רחב של תחומים והן באמצעות משיכת מפתחים חדשים שהציעו אפליקציות חדשות בקצב מסחרר, פישט את חווית המשתמש בצורות רבות. עד אז התקנה של מידע חדש על מחשב הייתה באמצעות CD ואילו עתה, באמצעות אפליקציה, התוכן יורד ומתקין עצמו ישירות על המכשיר.
צורה: דק, קל ושקט, אך בה בעת בעל ביצועים טובים, זמינות גבוהה ואפשרויות אחסון אשר השפיעו על תכנון המערכות.
קישוריות: חיבורים אלחוטיים (סלולר, בלוטוס ו-WiFi) נהיו לחלק אינטגרלי בטלפונים החכמים הניידים.
משנת 2009, כל דור חדש של סמארטפונים סיפק יכולות משופרת בהספק שווה או נמוך יותר, חווית משתמש טובה יותר ומגוון רחב יותר של יישומים זמינים לשימוש. הודות לרוח החדשנות של האקו-סיסטם של ARM, כל דור חדש של טלפונים ניידים איכותיים הציג יכולות חדשות לטובת המשתמשים. האקו סיסטם של ARM-אנדרואיד סייעה לשגשוג והפצת הטכנולוגיה ברחבי העולם.
ההתאמה שנעשתה עם מהפכת החומרה, האקו-סיסטם של תחום התוכנה יצרה יישומים שלא ניתן לוותר עליהם ואפשרה למפתחי התוכנה להגיע לרמות חדשות של יצירתיות. הסמארטפון נעשה עבור מיליארדי אנשים לכלי שאי אפשר לחיות בלעדיו בחיי היום-יום וסייעה למשתמשים לתקשר, ללמוד ולשתף בצורה יעילה בכל מקום בו הם נמצאים.
יזמים בתחום החומרה והתוכנה הרחיבו את האקו-סיסטם של הסמארטפון בעל מערכת ההפעלה אנדרואיד וכן את תחום פיתוח היישומים למגוון רחב בהרבה מהשימוש הפרטי. יישומים לתעשייה, בידור, רפואה, חינוך ומדעים, נהיו שכיחים למדי במכשירים החכמים. לא ניתן למצוא שוק מסוים שלא הרוויח מהחדשנות.
האקו-סיסטם של אנדרואיד עם הארכיטקטורה של ARM יצר שינוי. כיצד ניתן לדעת זאת? הנתונים הבאים יסייעו להבין את המהפכה: בשנת 2009 שווקו כ-180 מיליון סמארטפונים בשנה בעוד כיום משווקים יותר ממיליארד וחצי סמארטפונים. הכנסות הסיליקון עומדות על כ-26 מיליארד דולר. מצד התוכנה, פותחו למעלה מ-1.5 מיליון אפליקציות. הנתון האחרון הוא, שברבעון הראשון של 2016 לבדו, צרכנים הורידו כ-11 מיליארד פריטים מחנות ה-Google Play.
האקו-סיסטם, שהחל להדהד בשנת 2009, משפיע כיום גם על מחשוב במסכים גדולים יותר, כולל ה-Chrombooks. בקרוב, משתמשים ייהנו מיישומי אנדרואיד על ה-Chrombook ויקבלו את חווית המובייל, את הגיוון ואת החדשנות של האקו-סיסטם של אנדרואיד והחברה למסך הגדול יותר. השינוי הגיע מצורך שהגיע מהצרכנים, אשר מעוניינים לקבל מוצר שיאפשר להם להשתמש באותם יישומים גם ב-Chrombook, על כל היתרונות שהוא מביא. הטכנולוגיה של החברה תסייע להם להשיג זאת.
הצגת ה- Chrombooks בשנת 2011 הציבה בסיס של מהירות, פשטות, אבטחה ושיתופיות כאשר Chrome מוצבה כמערכת ההפעלה הטובה לשימוש ברשת. יישומי אנדרואיד היוו נדבך נוסף לפונקציונליות שמאפשרת המערכת. עם ה-Google Play, משתמשי Chrombook יהיו חלק מאחת האקו-סיסטמס בעלות קצב הצמיחה המהיר ביותר בעולם. המשתמשים יוכלו לתקשר באמצעות מכשירים בעלי מסך גדול שיביאו להם חווית משתמש ממנה נהנו כיום רק משתמשי סמארטפונים.
עבור המפתחים, הזמינות של יישומי אנדרואיד על ה-Chrombooks יוצרת אפשרות כניסה לשווקים חדשים. היא תפתח עבורם הזדמנות ליצור יישומים שגורם הצורה (Form factor) בהם, כמו גם ביצועי המערכת הנדרשים עבור הפעלתם, שונה ממה שאותו פיתחו עד היום. ההזדמנות הטמונה כאן מבחינת היקפי המשתמשים ברורה.
יישומי אנדרואיד על Chrombooks ישפיעו בצורה ניכרת על גורם הצורה בתהליכי התכנון. יצרני הציוד המקורי (OEM’s) יצטרכו לשקול כיצד להתאים את השינויים באופנים הבאים: גורמי צורה הפיכים ויישומי אנדרואיד יספקו חווית שימוש מלאה שהייתה בטאבלט במכשיר הצדפה (מכשירים ניידים נפתחים). שינוי הצורה ההפיך מעודד את המשתמשים להחזיק את המכשיר בצורה שונה משל מכשיר הצדפה, מה שהופך לגורם חשוב ובולט מבחינת חווית השימוש ושיקולי התכנון שלו. משקל ועובי קובעים האם המשתמש יחזיק את המכשיר במוד של טאבלט ובכך יממש את הפוטנציאל המלא של אנדרואיד. קלט המידע של המקלדת והעכבר ישפיעו אף הם על צורת השימוש במכשיר.
החברה עבדה בצורה צמודה עם שותפותיה במטרה לספק תכנונים מתאימים למכשירי אנדרואיד – דקים, חלקים בעלי אורך חיי סוללה ארוכים וביצועים טובים, כגון: ביצועי גרפיקה באיכות של קונסולות משחק ברזולוציות של K2.5 ו-4K, תמיכה בתוכן וידאו ב-4K וכן במגוון סנסורים של מצלמות בעלות רזולוציה וקצב הצגת תמונות האופייניים למצלמות SLR.
על מה יצרניות הציוד יכולות לצפות בחזית הביצועים? אם היסטורית החדשנות בתחום המובייל מהווה מדריך כלשהו (והיא אכן מהווה), הן יכולות לצפות להרבה. אם נסתכל אחורה לתחילת עידן סמארטפוני האנדרואיד ב-2009 שהחל עם מכשיר שהכיל את טכנולוגיית ARM Cortex A8 בעל הליבה היחידה, נראה כי חלה קפיצה של למעלה מפי 15 בביצועי ה-CPU פר מעבד, במקביל לקפיצה של למעלה מפי 49 בביצועי המולטי-מעבדים הקיימים כיום. סוגים אלה של יתרונות טכניים סייעו לאקו-סיסטם בתחום התוכנה לשגשג בעשור האחרון, ולהציב את טכנולוגיית החברה כמעט בכל מקום באנדרואיד, עד לנקודה בה 97% מהמשחקים מבוססי ARM Nativeו-40% ממאה יישומי המשחקים המובילים מבוססי ARM Native בלבד. בנוסף, 89% מהיישומים והמשחקים תואמים לארכיטקטורת החברה. הצלחה זו קשורה לכך שרוב יישומי האנדרואיד פועלים על בסיס ARM Native. עם התחלת הצמיחה של תעשיית הטלפונים החכמים, היה זה אך טבעי שמפתחי אנדרואיד יכתבו את החומרה שמניעה את מהפכת הסמארטפונים. כשההזדמנות הטמונה בשוק פרצה, חברות אחרות העוסקות בארכיטקטורה רצו לנצל אף הן את הצמיחה בשוק.
עוד לפני שאותן חברות ארכיטקטורה ניסו להיות תחרותיות, הן היו צריכות לתרגם את ARM Native לצורות שלהן, כולל אילוצי התכנון הארכיטקטוניים הנלווים, המושגים על חשבון ביצועים, שימוש באנרגיה ופגיעה בחוויית המשתמש. היעילות, העבודה פר יחידת אנרגיה, מושפעות בצורה משמעותית מהתרגום הנדרש בין סוגי הארכיטקטורות. שליש מבין 200 יישומי האנדרואיד המובילים נזקקים לתרגום הקוד בזמן ריצה לצורך הרצתם על מכשירים שאינם מבוססי-ARM. הדבר מיתרגם לחוויית משתמש לא נעימה. לדוגמא, חיפוש מחרוזת טקסט במסמך PDF עלול לקחת פי ארבע זמן על מכשיר שאינו מבוסס-ARM. צורה זו של האטה יכולה להוביל לצורך נוסף בהנדסה-מחדש שתצרוך זמן ומאמץ. לעומת זאת, הבשורה הטובה היא שכמעט פי 1.6 ממספר יישומי ARM Native רצים על מכשירים מבוססי-ARM מאשר כל מעבד אחר בתחום המובייל.
עם הכניסה של האנדרואיד ל-Chromebook, התרגום הבינארי של יישומים שאינם מבוססים ARM ימשיך להתקיים. על Chromebook מבוסס חומרת-ARM, אנדרואיד פועל על אותה ליבתARM Linux כמו ה-Chrome OS ומשתמש ב-Chrome OS לפלטר (שימוש בתכנית המקבלת פלט של תכנית אחרת ומשנה את התבנית שלה בהתאם) אירועי משתמש כמו שימוש בעכבר, מקלדת או עדכונים מלחיצה על המסך באמצעות אנדרואיד OS. אם החומרה המונחת בבסיס אינה מבוססת-ARM, גרסת האנדרואיד הפועלת על ה-Chromebookעדיין תזדקק להכליל את טכנולוגיית התרגום הבינארית. ה-Chromebookיחווה את אותה ירידה בביצועים וצריכת הספק מוגברת בשל הצורך בתרגום הקוד. היתרון ביישומי אנדרואיד, אשר רובם מבוססי ARM Native, יכול להיות קיים בפתרונות כמו Pocket Code ו-Lightbot יישומים פופולאריים למחנכים, שנוטים להעדיף את השימוש ב-Chromebooks, אך עד היום היישומים הללו היו זמינים רק על אנדרואיד. באמצעות האקו-סיסטם של יישומי אנדרואיד שהתאפשר על Chromebook, עולם חדש של פתרונות נפתח בפני אותם משתמשים. מאחר ששני היישומים נכתבו על ARM Native בלבד, המשתמשים לא צריכים לדאוג מירידה בביצועים או מצריכת הספק מוגברת עקב הרצתם על טכנולוגיית ARM.
המסקנה ברורה: הצרכנים, היצרנים וגם המפתחים, נהנים מהיתרונות הגלומים באקו-סיסטם החדשני של החברה על ה-Chromebooks. אם נסתכל על התחזית של IDC נראה, כי מכשירים בעלי מסך גדול צפויים לגדול מ-230 מיליון יחידות בשנת 2014 ל-330 מיליון בשנת 2019. המהפכה שהחלה בשנת 2009 נמשכת, בעזרת הטכנולוגיה של החברה.
ג'יימס ברוס, ARM
