מחלות לב איסכמית (IHD) הן הגורם העיקרי למקרי מוות לפי ארגון הבריאות העולמי. במדינות מפותחות הבעיה חמורה אף יותר. ע”פ דוח ארגון הבריאות העולמי מחודש ינואר 2017 כ-17% ממקרי המוות בעולם בשנת 2015, נבעו ממחלות לב איסכמיות שהם כ-8.8 מיליון אנשים.
למרות מאמצי ארגוני הבריאות השונים וההתפתחויות שחלו ברפואה המערבית ובכלל, מחלות לב איסכמיות נותרו אתגר עבור הרפואה העולמית. למעשה, ככל שהכלכלה מפותחת יותר כך עולה מספר מקרי המוות ממחלות לב איסכמיות. בעוד שבכלכלות עם הכנסה נמוכה ישנם רק כ-49 מקרי מוות לכל 100 אלף איש באוכלוסייה, בהכנסה בינונית-נמוכה המספר עולה ל-112, בהכנסה בינונית-גבוהה המספר עומד על 133 ואילו בכלכלות עם הכנסה גבוהה ישנם כ-145 מקרי מוות לכל 100 אלף איש באוכלוסייה.
כפועל יוצא מכך, מחלות הלב האיסכמיות משיתות את ההוצאות הגדולות ביותר על מערכות הבריאות, אשר הוערכו בשנת 2015 ב-182 מיליארד דולר בארה”ב.
למרבה הצער, סימפטומים ל-IHD כמו קוצר נשימה, כאבים בחזה תשישות וכד’ אינם נדירים. לכן, מיליוני חולים מבקשים עזרה רפואית, אך למרביתם אין IHD. האתגר הינו למצוא את החולים אשר מצויים בסיכון ולהפנות אותם לבדיקות וטיפולים נוספים. חשוב לציין כי מרגע האבחון הטיפול והמעקב אחר חולי IHD מפחית משמעותית את שיעורי התחלואה והתמותה. עריכת בדיקות א.ק.ג (ECG) מהווה “שומר הסף” במשך עשרות שנים וגם כיום בדיקות אלו הן הנפוצות ביותר. עם זאת, בשנים האחרונות התברר כי בדיקות אלו אינן מזהות את מרבית החולים, כאשר רגישות הבדיקה מוערכת בידי איגוד הקרדיולוגים האירופי ב-45%-50% בלבד.
בהיעדר אפשרויות טובות יותר, חולים רבים נשלחים לביצוע בדיקות יקרות אשר לעיתים קרובות מלוות בסיכונים הקשורים לקרינה דוגמת הדמיה גרעינית ובדיקות CT . מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו כי במעל ל-90% מהמקרים נמצאו המטופלים כבעלי תוצאה שלילית, כלומר למרבית החולים לא היה IHD מלכתחילה והם נשלחו, שלא לצורך, לבדיקות מיותרות הכרוכות בסיכון בריאותי ובהוצאה מיותרת למערכות הבריאות. הדבר מייצר דיון ער בקהילת הקרדיולוגים העולמית באשר ל”שימוש נאות” בבדיקות אלו.
מאידך, מטופלים אשר מסווגים כבעלי “סיכון נמוך” נשלחים לעיתים קרובות לבתיהם ללא ביצוע כל בדיקה מאחר והסיכונים והעלויות הכרוכים בביצוע בדיקות הדמיה אינם נחשבים מתאימים. למרות שנדמה כי מדובר בהחלטה של ארגוני הבריאות, מטופלים אשר אינם חשים בטוב ויודעים כי ייתכן והכאב אותו הם חשים בחזה קשור להתרחשותו של התקף לב, אינם מרגישים הקלה כאשר הם נשלחים להמתין שמצבם ידרדר לפני שישלחו לביצוע בדיקות אבחון נוספות.
תכנת מערכת CS200 Touch ECG של חברת שילר
מקובל היה לחשוב כי הקושי העיקרי בזניחת האק”ג הוא בהיעדר חלופות אבחון זמינות. אלא שאפשר לציין כמה חלופות טכנולוגיות מעניינות עליהן נאסף מידע קליני משמעותי. כפי שצוין לעיל, לבדיקות כגון CT, מיפוי גרעיני ו-MRI יש רמת דיוק גבוהה הנעה בין כ-75% ל-99%, אבל הן כרוכות בעלויות גבוהות ובחשיפה לקרינה הפוגעת ברקמות. אפשרויות יעילות נוספות כוללות את בדיקת האקו לב המבוצעת באמצעות בדיקת אולטרה סאונד, הנחשבת לבעלת דיוק גבוה, אבל גם היא אינה זולה ומצריכה ניתוח תוצאה ע”י רופא מומחה. חלופה של ממש הנה הטכנולוגיה, אשר מהווה פריצת דרך בעיבוד של אותות א.ק.ג. התוכנה משתמשת באותות תדר גבוה מתוך הרכב ה-QRS של ה-א.ק.ג על מנת לזהות במדויק איסכמיה לבבית. למעשה באמצעות שימוש בטכנולוגיה זו מידת הרגישות של בדיקת ה-א.ק.ג הרגילה עולה מ- 40% ל- 70%, ובכך מוכפל מספר המטופלים הסובלים ממחלת לב איסכמית אשר מאובחנים באופן מדויק.
מספר מחקרים קליניים של בדיקת Hyper Q במאמץ הכוללים אלפי מטופלים הוכיחו דיוק מרבי באבחון איסכמיה וכן ביישומה המעשי בקביעת מבחני קיצון רגילים. התוכנה נועדה לעבוד עם כמעט כל מכשירי בדיקת ה-א.ק.ג במאמץ וללא כל שינוי בהתקן. היתרונות של בדיקה זו הנם ברמת רגישות התוצאות, הבטיחות שלה, העלויות הנמוכות ובעובדה שאין בהכרח צורך ברופא מומחה לניתוח התוצאות.
טכנולוגיית ה-HyperQ היא למעשה מערכת לבדיקה קרדיולוגית פשוטה, זולה ואמינה המאפשרת לאבחן ולנטר מחלות לב באוכלוסיות רחבות, ברגישות גבוהה ובשלבים מוקדמים של המחלה. התוכנה מאפשרת עיבוד אות ברמה גבוהה והיא אושרה על ידי רשויות התקינה האמריקאיות (FDA) והאירופאיות (CE). התוכנה מבוססת על ניתוח ממוחשב ומתקדם של אות האק”ג ומשתמשת באלגוריתמים ייחודיים המבוססים על ניטור הפעילות החשמלית של הלב וניתוח רכיב התדר הגבוה באות האק”ג המתקבל.
האות החשמלי שמפיק הלב קשור קשר הדוק לפעילותו המכנית של שריר הלב ופעמים רבות מהווה אינדיקציה לתקינותו. המכשור הקיים לא יודע לקלוט את האותות הללו ואילו מערכות מבוססות על התוכנה יודעות כיצד לנתח בצורה מתקדמת ומתוחכמת את מרכיבי האות ולתת נתונים ופרמטרים נוספים. כך הבדיקה הופכת למדויקת ואמינה הרבה יותר.
אק”ג מסוגל לגלות בעיקר אירוע לב חריף בזמן התרחשותו או עדות לאירוע שכבר התרחש, אלא שבכל הקשור לאבחון יכולת הזיהוי שלו הרי שהיא אינה עולה על סיכויי הטלת מטבע. כך שני אנשים, האחד בריא והשני עם בעיות לב בשלבים המוקדמים של המחלה יכולים להיות מחוברים לאק”ג ולקבל את אותה תוצאה. בדיקת ה-HyperQ היא אותה הבדיקה הן מבחינת המטופל והן מבחינת החולה, אלא שבתוכנה זו צורת הניתוח של האות בתוכנה ובאלגוריתמיקה מאפשר לקבל על המסך סט של תוצאות המסתמכות על האות המשופר ומעניקות לרופא אמינות ומהימנות שעולים על 70% – ללא כל השוואה לאלה המתקבלות מבדיקת האק”ג, ומבלי להשתמש בחומרים רדיואקטיביים.
רופאים יצטרכו בשנים הקרובות להתאים עצמם לרוח הזמן ולהבין שבבדיקת האק”ג הרגילה אין עוד צורך, ללא אבחון ועיבוד אות מעמיק הרבה יותר. אחד היתרונות של ההתוכנה הזאת הוא בכך שהרופא יכול בקלות לפרש את הבדיקה ואת הפרמטרים שבה ולקבוע את תוצאתה. הדבר יכול להתבצע במהירות ובקלות, מבלי לעכב את תהליך האבחון או להצריך את המטופל בכניסה לפרוצדורה רפואית נוספת. חשוב לא פחות, הבדיקה, בשונה מבדיקות סקר רבות, אינה פולשנית כלל ומתבססת על בדיקת האק”ג הרגילה של המטופל.
עד היום אלפי פציינטים השתמשו בבדיקות התוכנה שימוש קליני ומכאן שהביטחון של הרופאים במהימנות התוצאות ובתוקפן גבוה כיום מאי פעם. יותר מכך, בשנים האחרונות הוכחה הטכנולוגיה גם לאותות חשמליים אחרים שאינם בהכרח אותות אק”ג רגילים, אלא אותות הנמדדים מאלקטרודות הנמצאות בתוך הלב או בסמוך לו, אותות מאלקטרודות תת-עוריות או מרצועות חזה, מדבקות ועוד הממוקמות על העור בדומה לאלקטרודות אק”ג, אך לאו דווקא במיקום הרגיל. אותה טכנולוגיה המבוססת על ניתוח התדר הגבוה של אותות האק”ג עומדת בבסיס כל הפתרונות הללו ומשמשת בצורה דומה לזיהוי מחלות לב איסכמיות.
בדיקת אק”ג במאמץ
התפתחות חשובה נוספת של השנים האחרונות בזיהוי תסמונת כלילית חדה בחדרי המיון נוגעת לשימוש ההולך וגובר בבדיקות דם ביוכימיות בעלות רגישות גבוהה. ישנן מספר בדיקות דם היכולות להעיד על איסכמיה אך בהקשר זה חשוב להדגיש את בדיקת הטרופונין. ישנם מספר סוגי טרופונין שהם חלבונים הנמצאים בשריר הלב והימצאותם במחזור הדם ברמות מסוימות מעידה על בעיה שלעיתים קרובות קשורה לאיסכמיה.
בעבר, ניתן היה לגלות רק רמות גבוהות יחסית ולכן היה צורך לחכות מספר שעות, הרבה פעמים 6 שעות ויותר, עד שהבדיקות היו יכולות לספק תשובה מהימנה. כיום יש בדיקות המסוגלות לאתר רמות נמוכות מאוד של טרופונין, אך כאלה שהן מספיק גבוהות על מנת לאבחן תסמונת כלילית חדה. מצד אחד, עלולות בדיקות דם מהימנות ומהירות שאינן מסוכנות ואינן יקרות במיוחד, לייתר את הצורך בבדיקת אק”ג בכלל. מצד שני, בדיקת אק”ג בתוספת הטכנולוגיה בשילוב עם בדיקה ביוכימית עשוי להוביל לתהליך מהיר יותר ויעיל של אבחון חולים בחדר המיון ולאפשר לראשונה לאבחן באופן מדויק ומושכל חולים עם חשש גבוה למחלה איכמית, ובהתאמה למנוע ממיליוני נבדקים לעבור בדיקה מיותרת שלא לצורך.
תחום אבחון המחלות האיסכמיות יעבור בשנים הקרובות מהפכה, אשר תוצאתה עשויה להיות אבחון מדויק יותר, ויכולת להקדים טיפול מונע ולהקטין בכך את אחת הבעיות הקשות של עולם הרפואה העולמי, מחלות הלב והתחלואה מהן. הניתוח המשולב של בדיקות הסקר החדשות הן בשורה עבור מיליוני בני אדם ומענה רפואי חדשני ופורץ דרך.
